אתם מוזמנים לשלוח אלי סיפורים יישוביים ואישיים, סיפורי הקמה, התמודדות והתבססות, אודות אתרי הנצחה, "מושגים גליליים" בתחום המועצה וכמובן, תמונות מחיי האזור מלוות בהסבר , תאריך ושם הצלם ו/או ליצור עימי קשר לראיון אישי.
כישור - קיבוץ של השומר הצעיר
מיקום: חבל תפן שבגליל המערבי/ גובה: 480 מטר מעל פני הים.
מקור השם: הכישור הוא הקנה עליו נכרכים חוטי הצמר או הפשתן הנטווים באריגה. ככתוב ב"אשת חיל":"ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו בפלך".
בתחום מועצה אזורית משגב (לפנים במועצה אזורית געתון).

צילום: השבוע - הקיבוץ הארצי
על ההיסטוריה של המקום:
8.1.1976 / ו' שבט תשל"ו עלתה על הקרקע היאחזות הנח"ל ה- 62
ענפי ההיאחזות היו: דיר עיזים, מפעל לשעוני מים ומתפרה. במקום היה מתקן אוהלים לאימון טירונים של נחל 908 ובאוקטובר 1976 עברו החיילים למבנים בנקודת הקבע. שטח המחנה כ- 250 דונם.
בארכיון הקיבוץ הארצי "השומר הצעיר" מצאנו מסמך משנת 1975 שנשלח ע"י אורה גולדברג / המחלקה לכלכלה למר יחיאל אדמוני - הסוכנות היהודית המבקשת מרכוז משבצת קרקע ומים לקיבוץ תעשייתי באזור תפן וזאת לאור תכניות ה מחלקה להתיישבות להקמת כפרים תעשייתיים באזורי הארץ בהם אין גורמי יצור חקלאיים פנויים.
המסמך השני משנת 1978 נרשם ע"י עוזי צור - רכז מדור התיישבות לשר החקלאות אריאל שרון המבקש אישור לסיכום שיוקצו לפחות 4 משבצות להקמת קיבוצים ברמת תפן ויוקצו כ- 500 דונם קרקע למטעים ומכסות ייצור כדי לאפשר הקמת שני ענפי בעלי חיים בכל ישוב.
15.1.1980- קבלת ההיאחזות מהנח"ל. כישור הופכת לישוב קבע.
המייסדים: חברי גרעינים של "השומר הצעיר" "פלך" ו"כישור" ושלושה ש.ש. וזאת במסגרת הקמתם של קיבוצים תעשייתיים באזור תפן.
הקיבוץ ה- 78 של השומר הצעיר המונה 53 חברים.

27.1.1980 - טקס האזרוח
לרשות הקיבוץ עומדים אמצעי כלכלה די מצומצמים הכוללים: דיר של 25 עיזים לבנות, שלוחה של המפעל של קבוץ געתון (עדיין לא מתופעלת) , משק חי ועבודות חוץ, בעיקר באיילון. 465 דונם כוללת תוכנית המתאר של כישור.
24.6.1980 - טקס העלייה על הקרקע במעמד כבוד הנשיא יצחק נבון

צילום: השבוע - הקיבוץ הארצי
מתוך מסמך של קיבוץ כישור - רקע כללי /1979
תכנית פיתוח גוש תפן היא חלק מתוכנית כללית לפריסת התיישבות יהודית בגליל ההררי כדי לנצל אמצעי הייצור הקיימים ושימוש בקרקעות הלאום באזור.
קיבוץ כישור נמצא כ- 8 ק"מ דרומה ממעלות. הקיבוץ יחובר לרשת מקורות המגיעה מבקעת בית הכרם דרך דיר אל אסד. חיבור החשמל יהיה לקו מתח גבוה המגיע מתחנת מעבר מערבה מכרמיאל - למעלות.
תקשורת - כישור מחובר בשנת 1980 למרכזיית כרמיאל. נבנו בריכות חמצון שיספקו עד שלב פיתוח מלא.
הישוב מתוכנן ל- 100 יחידות דיור בשלב פיתוח מלא. בשלב א' 40 יחידות מגורים. בגלל מחסור באמצעי ייצור חקלאיים, רוב החברים יעסקו בתעשייה ובשירותים, במפעלים ועבודות חוץ ובמשך הזמן יעברו חלקם לענפי החקלאות.
באותה העת כבר היו גידולי שדה, חממות, לול, עזים לבנות ורפת (300 אמהות), מפעל לאביזרי צנרת.
המדריך המשקי הראשון הוא אמציה יגר מקיבוץ אילון
מרכזת המשק הראשונה אורלי סרוסי - גרעין פלך 1980
מרכז המשק השני עפר רחמים - גרעין כישור 1981
מרכז המשק השלישי נפתלי שושני - גרעין פלך 1982
מרכז המשק הרביעי יריב דגן גרעין כישור -1983
מרכז המשק החמישי אמנון קמינסקי - גרעין פלך - 1984
הגזברית נאוה שחורי והמזכירה שרה אטיאס
![]()
![]()

מימין: ורד פלוריאן מגרעין כישור
משמאל: אורן פריבטש ז"ל שנהרג במהלך שירותו הצבאי ב-1981
התארגנות במערכת הכלכלית:
תעשייה - בישוב תוקם שלוחה ממפעל תעשייתי מבוסס של קבוץ ותיק בכישור עובדים 15 חברים בקבלנות משנה למפעל מתכת של קיבוץ געתון. חברי הגרעין רצוי שיעברו השתלמות בפיתוח מפעלי תעשייה ובשלבים הראשונים - עם מלווה תעשייתי צמוד.
המשק יוכל לפתח מפעלים נוספים ושונים לפי נטיות ויוזמות החברים אשר באופן טבעי מוקמים בקנה מידה קטן כגון: אמנות, עיצוב, אלקטרוניקה, אופטיקה, מחשבים וכו'.
חינוך - מוצע להקים חטיבה לגיל הרך בתוך המשק שתספק שירותי חינוך למצפים הנוספים. לטווח יותר ארוך מוצע להקים בית ספר יסודי בתוך כישור עבור ילדי הקיבוצים בגוש תפן (פלך ותפן). מכיתה ו' מוצע להעביר את הנוער לבית ספר תיכוני אזורי או בקיבוץ עברון או איילון.
בריאות - בקיבוץ תהיה מרפאה עם אחות ואמבולנס. שירותים יינתנו ע"י מד"א, במעלות ובבי"ח בנהרייה ובהמשך במרכז הרפואי שיוקם במרכז מסחרי בין מעלות לתרשיחא.
תרבות וספורט - יוקמו השירותים הרגילים כמו בכל ישוב שיתופי: מועדון לחברים, ספריה, אולם רב תכליתי ומגרשי ספורט.
מבנה המשק - חקלאות - מטע מתוכנן כ- 500 דונם למטע סובטרופי בתי צמיחה: מתוכננים כ- 15 דונם - בשלב א' לפרחים וענפי קישוט.(כלניות)
ענפי חי - הקמת הלולים הראשונים התחילה בעליה לקרקע. מתוכנן ייצור של 600 טון לשנה בשלב פיתוח מלא (4 לולים מבוקרים)
עיזים - כיום לישוב 80 ראשי עיזים לבנות/ עדיין לא עבר שלב הניסיוני של הענף הזה.
תבלינים - כיום נמצא בשלב ניסיוני כחלק מפרויקט ההר.

צילום: נפתלי שושני
עבודות חוץ - כדי לענות על יעדי התכנון האזורי לא רצוי שחלק משמעותי מכוח האדם יעבדו מחוץ לאזור. מצב שקיים היום בן עובדים כ- 35% מהחברים במשקים ותיקים בגליל המערבי ובמפרץ. רצוי שיסתיים בהקדם. מוצע ש 20% מכוח האדם יעסקו בשירותי עזר וכלליות, כולל עבודות חוץ בהתאם לכישורי המתיישבים, בטווח ארוך.
אוקטובר 1980 - תכנון מפעל בכישור.
אימוץ כישור ע"י קבוץ געתון - 120 דונם פרדס של געתון ימסר לטיפול כישור.
מופעלות 2 משמרות במפעל בנח"ל כישור - שלוחה של הקיבוץ (מפעל המתכת בכישור היה שלוחה של מ.א.ג. מקיבוץ געתון ועסק בהכנת ניפלים לצנרת). מתפרה - בהיאחזות כישור נמצאת מתפרה שרוב בנות גרעין "כישור" הוכשרו לעבוד בה ועם האזרוח היא תופעל לתפירה תעשייתית.
מכבסה - אחת מיחידות הדיור שנבנות תותאם למכבסה. ציוד סטנדרטי מתוקצב ע"י הסוכנות בתקציב 79/80.
![]()

1981 - קבוצת חברים עוזבת את כישור ומקימה קומונה בירושלים.
1981 - הקמת מפעל ידני לטווית צמר המיובא מאוסטרליה
1982 - בניית 12 יחידות דיור, פעוטון, שני מקלטים במימון משרד השיכון.
1982 - קליטת גרעין פרג - (בנות) במהלך מלחמת לבנון

1983 - ברכות יחיעם + שטח של 200 דונם בכפר מסריק
1983- נטיעות ראשונות במטע הקיווי / מיון בתובל

1984- הקמת תעשיית מתכת "כישור"
1985 - הקמת מפעל "ניחוח הגליל" -מזקקה של צמחי בושם המפיקה שמן מגרניום,לבנדר ומרווה.



צילום: נפתלי שושני
1987 - הקצאת שטחי שלחין (600 דונם) לקיבוץ כישור

1993 - הגדלת מטע הקיווי - 45 דונם משתילים שנקנו בקבוץ געתון.
1994 - אברהם צימרמן מקיבוץ געתון מרכז את ענף הקיווי כעזרה לכישור.
1994 - החלטת הקיבוץ להקמת "כישורית" בתחומה
1997 - הקצאת קרקע לכישורית


העלייה על הקרקע / קרקעות כישור – כפר מסריק
"האדמה הטובה"- יעל שילה, יהודה וזהרה ענטבי ורוביק לזר - 2001
מתוך סיכום ישיבת המזכירות הפעילה של הקבה"א ב- 27.10.1996
מזכיר הקבה"א עמירם אפרתי, מסר על סדרת דיונים שהתקיימו עם נציגי
הסוכנות ועם עמותת כישורית. העקרונות להם הסכימו הצדדים הם:
א. באתר כישור ישכנו בכפיפה אחת כפר "כישורית" וקבוץ כישור.
ב. "כישורית" תבנה ע"י קבוץ כישור מבנים חלופיים מ"ר תמורת מ"ר שיימסר
לכפר.
ג. חברי הקיבוץ שהם בעלי מקצועות מתאימים ישולבו כעובדים בכפר
ד. במקום נמצאים עכשיו קרוב ל- 30 מבוגרים ו- 12 ילדים.
1998 - חתימת הסכם בין עמותת כישורית וקיבוץ כישור
2006 - רשם האגודות הכיר בכישור כ"קיבוץ מתחדש" - חבריו
בחרו לחיות לצד חברי קהילת הכפר ולחגוג עימם שמחות ואירועים.
כישור הוקם כקיבוץ של השומר הצעיר ע"י גרעיני הנח"ל "כישור" ו"פלך".
בשנת 1994 החליט הקיבוץ לחלוק את המקום עם עמותת" כישורית" אשר הקימה במקום את הכפר "כישורית" לאנשים עם צרכים מיוחדים .
מזכיר כישור הוא יהודה ענטבי מיוני 2006 וחברים בו 79 משפחות.
באפריל 1998 נחתם הסכם בין עמותת כישורית לקיבוץ כישור אשר בא להיענות על ביקוש להקמת כפר לאנשים בעלי צרכים מיוחדים.
מועצת מקרקעי ישראל בישיבתה מיום 19.8.1997 המליצה להקצות לכישורית שטח בגודל של 280 דונם מתוך שטחי קיבוץ כישור למטרת כפר לאנשים בעלי צרכים מיוחדים בדמי חכירה סמליים.
גם הסוכנות היהודית הביעה הסכמתה לגרוע השטח המיועד ל"כישורית" משטחי כישור.

בכפר הוקם ופועל בית ספר דמוקרטי לחינוך מיוחד "זיו כישורית" ראשון מסוגו לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים בגילאי 16-21 ונוהג על פי תפיסות עולם דמוקרטיות בכל אורחותיו, מושתת על אבני היסוד: אוטונומיה, עצמאות, כבוד האדם ושוויון ערך האדם. בכפר ענפי חקלאות אורגנית, גן ירק ולול, בית גידול ופנסיון לכלבים, דיר עיזים מפעל ליצור צעצועים מעץ, מפעל פלסטיק וחוות סוסים לרכיבה טיפולית, יקב אורגני ,מגבנה ואולפן תקשורת.
הכפר מציע מגוון של חוגים ופעילויות לשעות הפנאי ל- 150 חברים מגיל 21 המקום מתנהל על פי דגם הקיבוץ הישן וחבריו מועסקים בענפים היצרניים שבו.

ב- 11.8.2009 הונחה אבן הפינה לביה"ס הדמוקרטי ערבי - יהודי "אל פאנארה" (המגדלור) ובימים אלה מכשירים את הקרקע להקמתו. בטקס נכח נשיא המדינה וגם ראש המועצה רון שני .

בשנת 2010 ארגן שוקי לוינגר - מנכ"ל כישורית כנס מחזורים של "כישור".

בעקבות הכתבה אנו תקווה שבאי המפגש יגיבו ויוסיפו עובדות על ימיה הראשונים של כישור.
בתמונת המפגש ששלחה אלינו נאוה שחורי שעזבה את כישור בשנת 1986:
משמאל לימין - דפנה קצף, רונית הולנדר, תמי גלבוע, נאוה שחורי ואורן לבון, כולם מגרעין פלך.
תודה לשוקי וליהודה ענטבי שהעמידו לרשותי את קטעי הארכיון.
תודה לנאוה שחורי שלם מגרעין פלך על התמונות וזיהוי האנשים.
תודה לנפתלי שושני מגרעין פלך על תמונות וקטעי עיתונות.
אסתי סלע / ארכיונאית בכישורית
אוקטובר 2011
| להוסיף תגובה | 4 תגובות | קישור ישיר לקטע |
| תגובה אחת | קישור ישיר לקטע |
| אין תגובות לרשומה זאת | קישור ישיר לקטע |
| תגובה אחת | קישור ישיר לקטע |
| 2 תגובות | קישור ישיר לקטע |