דבר העורך

מנהלי היומן

אלבום תמונות rss
מלאו כאן את כתובת ה-Email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן היומן שלי.
הצטרף הסר

רשומות אחרונות

ארכיון

אלבום תמונות

Loading
 

ישוב לדורות

מפגש מס' 2 הוקדש לאחד מתחומי הליבה של "יישוב לדורות" - משילות.

כך משילות מוגדרת במדריך: "...מהווה את השדרה הארגונית של "יישוב לדורות". השילוב של שימוש בתכנון לטווח ארוך יחד עם יצירת מנגנונים יעילים ומותאמים ליישוב הכפרי-קהילתי – יאפשרו  לקהילה לקיים את אורח חייה, להתפתח ולפרוח".

אילן מאייר, שעמד בראש צוות משילות, סכם את רעיון המשילות בכך ש"באנו כדי להשפיע על איכות חיינו", ולכן אנו מצפים ממוסדות היישוב "לפעול באופן שקוף ובמינהל תקין" ולפיכך העיקרון המוביל במשילות היישובית הוא "שיתוף החברים וזכיה באמונם".

דני עברי, סגן ראש המועצה, שם את הדגש על הצורך להתגבר על אינטרסים מנוגדים באמצעות אינטרסים משותפים. לשם כך צריך לבצע תהליך חברתי ולרוב בלתי פורמלי כך שההחלטות הנכונות והמתאימות תתקבלנה.

בפאנל שהתקיים השתתפו נציגי יישובים: שמוליק זילבר מיובלים, אפרת מילר ממנוף ואילן מאייר ממנוף. אותם פאנליסטים רכזו צוותים קטנים שעסקו במספר דילמות וקונפליקטים בהם נדרשת משילת מיטבית. מתוך עבודת הצוותים הקטנים ניתן לציין מס' תובנות מרכזיות:

 

  1. בניהול היישוב יש צורך במנהיגות של הקשבה, גמישות וזמינות
  2. בשל הצורך בקבלת החלטות דמורטיות יש צורך להביא נושאים לדיון בצורה שקופה וליצור אווירה בה החלטות נכונות ומתאימות תתקבלנה
  3. בקליטת בנים חוזרים נדרשת רגישות אף רבה יותר תוך יצירת תאום ציפיות מקדים סביב תהליך הקליטה; החלטה על חוקי המשחק ורמת דרגות החופש הניתנות לקבוצה של הבנים; שימוש מדי פעם באנשי מקצוע חיצוניים כדי לפתור קונלפיקטים; הובלת הפרויקט לא רק בצורה פרוייקטלית אלא באמצעות הובלת תהליכים בין אישיים; שמירה על מנגנוני תקשורת רציפה עם הקבוצה; ייזום תכנון והקמה של בנייה רוויה כדי לחסוך בעלויות
  4. משילות טובה רואה את הדברים קדימה ואינה מתרכזת בניהול קונפליקט קיים אלא בניהול הערכים המשותפים ולאן הולכים קדימה
  5. חשוב לבצע פעולות חברתיות לקירוב לבבות בין קבוצות נקלטות לגרעין הוותיק, עד להשתלבות מלאה של הנקלטים במוסדות המנהלים ובוועדות השונות

 

קישור למצגת של מיכאל עובדיה בנושא המועצה האזורית וייחסי מועצה-יישוב

קישור למצגת של אילן מאייר בנושא משילות

  •  


 

03/06/2013 14:24:08
להוסיף תגובה אין תגובות לרשומה זאת קישור ישיר לקטע בית

תושבי משגב רוצים לשמור על המארג הרגיש בין האדם לסביבה, כך שמשאבי הטבע לא יופרו מעבר למינימום הנדרש.

עקרונות הקיימות כוללים את כל תחומי החייים, כך הדגיש ברוך קומפנו, מנהל אגף קיימות וסביבה וקהילה בריאה יוצרת יישוב בריא.

אחד הנושאים החשובים שעלו הוא התייחסות היישוב ל"נחלת הכלל". מהי נחלת הכלל ואיך היישוב מתייחס אליו? האם נוצרו קודים מוסכמים ביישוב לנחלת הכלל וכיצד מטמיעים אותו? נמצא שזהו מפתח לחיים טובים יותר ביישוב.

אתגר נוסף משמעותי הוא הקטנת הצריכה ביישוב והקטנת כמות הזבל.

איתן רוזנברג, ממשתתפי הקורס, הציג את הדרך בה מעלה צביה מתייחסת לסביבה. אחת הנקודות המעניינות היא שינוי הסביבה כדי לחזק את הקהילה באמצעות יצירת מקומות מפגש ותב"ע המעודדות תנועה רגלית למרכז היישוב.

ד"ר אורלי רונן, מנכלי"ת מרכז השל, סיפרה על ההסתכלות ביחידות תת-מוניציפליות, כגון שכונה או יישוב. וכי אחד מהכלים המוצעים הוא לימוד מהצלחות, באמצעות מערכת של קריטריונים לבחירת הצלחה. צויינו קריטריונים כגון ברת שכפול, מקורית, נותנת מענה ישיר לבעיה קיימת, מקדימה תרופה למכה, סיכוי שתהפוך ל"כדור שלג" ותופץ במקומות נוספים ועוד. בתל אביב מתקיימים שני פיילוטים בשכונות כדי להשיג קיימות שכונתית ומתקיים בהן פעילות מרשימה מאד.

עדית בנאורי מגילון ספרה על הפעילות של וועדת איכות סביבה בגילון ועל הדרכים להטמעת העקרונות ביישוב. הגישה הנכונה היא לערב את כל הוועדות ביישוב בעשייה וכמובן לצרף לוועדת איכות הסביבה תושבים שרוצים לקדם את הנושא. בשלב ראשון כדאי לבצע סקר, כדי לקבוע סדרי עדיפויות בהמשך.

 

בדיונים בקבוצות מקצועיות קטנות עלו מס' תובנות מעניינות בהקשר של תהליך התכנון ביישובים:

 

  1. מוצע לבדוק בכל שלב של התכנון האם יש התייחסות לקיימות
  2. חשבו לזהות נושאים החוסמים או מקדמים את האסטרטגיה בדמות של "שדות כוח"
  3. חשוב לפעול ברמת המודעות ולחשוב "מה יקרה אם לא נעשה את זה", כדי להגביר את המוטיבציה לשינוי
  4. לבדוק היכן החיבורים ונקודות הממשק לתחומי הליבה האחרים: משילות וקהילה
  5. חשוב לבצע את התוכנית בצעדים קטנים, כדי לא להרתיע את הקהילה
  6. ההתייחסות לקיימות צריכה לערב את מרבית תושבי היישוב ואת פעילות הוועדות השונות בו

קישור למצגת של מאפייני הקיימות ביישוב לדורות

קישור למצגת של הטמעת עקרונות הקיימות ביישוב

 

13/06/2013 16:26:44
להוסיף תגובה אין תגובות לרשומה זאת קישור ישיר לקטע בית

במפגש זה למדנו כי הנורמות ביישוב הן אלו ששומרות על הערכים ודרכן גם ניתן לזהות את ערכי הליבה של היישוב. 

באמצעות מיפוי של הנכסים האנושיים ביישוב ניתן להפוך אותם להון חברתי חשוב ולחיבורים מעניינים ביישוב, לדוגמא פורש צעיר מרפא"ל המלמד שיעורים פרטיים במתמטיקה נערים ביישוב. 

הבנת ה"סיפור" (נרטיב) של היישוב היא הדרך להבין את הזהות היישובית. הבנת הנורמות, הערכים והנרטיב של הסיפור היא כלי מפתח בעבודת המתכנן ביישוב. התעלמות מאופי היישוב, מערכיו ומרגישויות שקיימות בו יכולות לגרום לכשלון בתהליך קבלת ההחלטות ביישוב ולמשבר או לכשלון של תהליך תכנון אסטרטגי. פתיחות, גמישות ודיאלוג פתוח יפתרו לרוב את המשבר או ימנעו אותו לחלוטין. 

מה ניתן להגדיר כמחוללי קהילתיות? עלינו להתחיל בתהליך של יצירת משמעותיות - התחשבות בדעה שלי, פונים אלי ושואלים לדעתי, שייכות - המשמעותיות מובילה לשייכות ולהרגשה שזה שלי, מחויבות - בשל התחושה של משמעותיות ושייכות מגיעה גם המחויבות - אני מוכן להיות מחויב ולפעול בהתאם, אמון והדדיות  - אני מוכן לתת לא כדי לקבל בתמורה.

חשוב לפעול במסגרות שתחוללנה קהילתיות ובעיקר בשני צירים:  ציר החיים (בני מצווה, פרישה וכניסה לגיל השלישי, מעברים כגון מעבר לכיתה א', הורות וסבתאות, מוות, מחלות, נישואין, התגייסות לצבא ועוד) וציר השנה (חגים ומועדים, שבתות, ימי הולדת, חג היישוב, ימי גיוס, טקסים יישוביים, עונות השנה, חופשת הקיץ ועוד).  מוצע כל כל הפעילויות, במסגרת יצירת תרבות יישובית, תהיינה בהתאם למטרות ולזיקה היישובית ולא לשם הבידור והפעילות בלבד. כמו כן חשוב שהפעילויות תהיינה של מפגש משמעותי:

- שיתוף של מקסימום אנשים

- פעילות שמתמשכת לאורך שנים ("חזקה ממי שמחזיק בה כרגע")

- יוצרת סיפור סביב הפעילות

- פעילות בציר החיים או בציר השנה

- מסגרות קבועות ולא חד-פעמיות 





20/06/2013 17:24:52
להוסיף תגובה אין תגובות לרשומה זאת קישור ישיר לקטע בית

הוצגו 4 עקרונות לתכנון ביישוב במשגב על בסיס "יישוב לדורות":

  1. הטמעת שלושת תחומי הליבה - משילות, קהילה וקיימות (סביבה)
  2. מנהיגויות: חיבור בין ההנהגה הפורמאלית והבלתי פורמאלית
  3. ה-DNA היישובי כבסיס להובלת תהליכים
  4. שילוב בין קבוצות/שכבות גיל ביישוב, יצירת חיבורים קהילתיים וקשרים בין התושבים, רב-דוריות והמשכיות

בדיון שהתקיים לאחר מכן אושרו עקרונות אלו כמסגרת עבודה כללית וכעקרונות מוסכמים.

 

בהרצאה של יוסי שריד, שהתקיימה על איסוף מידע מהציבור הבנו כי כדי לקבל מידע נדרש ולא מוטעה יש צורך לדגום או לקבל מידע מעל ל- 70% של האוכלוסייה, המהווים את החלק המרכזי בעקומת העונים (בנוסף יש כ- 15% בשוליים שהם מאד בעד ועוד 15% בצד השני של העקומה שהם מאד נגד). כמו כן הבנו כיצד יש להימנע מהטייה של שאלות, באמצעות למידת מס' דוגמאות. להלן תהליך מומלץ לביצוע סקר:

  1. הקמת וועדת היגוי וזיהוי מה פרטי המידע שזקוקים לו
  2. הכנת טיוטת שאלון
  3. הרצת פיילוט, כדי לבדוק אם הציבור מבין את השאלון
  4. בדיקה האם קיימת עקביות במענה על שאלות הפיילוט
  5. תיקון השאלון
  6. ביצוע מלא של הסקר

ד"ר דפנה בן ברוך הציגה את הצורך בתכנון שיתוף הציבור והבנייתו בתוך תהליך התכנון. תהליך השיתוף מוגדר היום כ"צדק הליכי" וכתהליך הוגן של תהליך התכנון (צ'רצמן ןסילברמן) או כ"תכנון משתף", כמודל רב-מימדי, המתקיימים בו תהליכי תקשורת, למידה ועשייה משותפת של בעלי עניין שונים, המייצרים מערכת של הידברות ורשתות (Innes & Booher (2004. 

פרופ' אמנון בהם, הציג את המודלים הנהוגים בתכנון של רציונלי-כוללני ושל תכנון אסטרטגי ושאל האם הם מתאימים לתכנון קהילה? מסתבר שאלו הם מודלים אקדמיים, שקשה פעמים רבות ליישמם במקום או בארגון.

במידה רבה ניתן לתכנן בקהילה כך שבמקום להגיע לאופטימלי ולפתרון הטוב ביותר, ניתן להגיע לפתרון משביע רצון.

לשם כך ניתן להשתמש במודל התוספתי - תכנון לטווח קצר יותר ובצעדים קטנים. מתכננים לטווח קצר, שואלים את התושבים אם הם מרוצים ואז פועלים שוב.

החיסרון בתהליך הוא שבכך פעם יש להניע את התהליך מחדש ולא תמיד יש לכך את האנרגיות הדרושות לכך. קיים גם קושי של מנהיגות היישוב לתמחר סוג כזה של תהליך ולהתקשר עם מתכנן.

כפי הנראה המודל התוספתי מתאים לקהילות, שאחרת לא תבצענה תהליך תכנון אחר.

ניתן גם לשלב בין הכנת תהליך תכנון רציונלי/אסטרטגי ואחרי שיוצאים לדרך עושים את התהליך התוספתי.

המודל התוספתי מאפשר חשיבה ועצירה ומידה רבה של פתיחות וגמישות - הגדרת תחום שבו רוצים לעסוק, הקדשת חשיבה ותכנון ואז עצירה.

בפרויקט שיקום שכונות, לדוגמא, הבינו שבמקום תכנון רחב מימדים ורציונלי יש לבצע תהליך תוספתי.

על המתכנן להגיע ליישוב עם תפיסה אישית לתהליך אך להיות פתוח לשמוע מה הקהילה רוצה ולא לכפות עליה תהליך שאינו מתאים לה או שהיא לא מעוניינת בו.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

30/06/2013 12:36:31
להוסיף תגובה אין תגובות לרשומה זאת קישור ישיר לקטע בית

כל היומנים

sun - לשירות חברות הסטארט אפ בצפון אומרים שהיה פה אמנים ויוצרים אני ואתה נשנה את הגינה אנשי הגשם אתר צומח גבוהה יותר, מהירה יותר, חזקה יותר גן קיימות הבית הפתוח הופכים את בקעת בית הכרם לעמק תפארת החינוך - הלב הפועם של משגב הכל נוער המלאכים של כלבלאב העשרה ואומנויות הקומפוסטר כחיית מחמד התנדבות...זה אנחנו ויקי משגב זבל זבל תפריד זכויות בעלי חיים זריקת בריאות חיים בקהילה טיולים ומסעות יד ביד בגליל יד על הדופק - דיווחי משטרה וביטחון יומן המועצה יומן ספורט יומן רכזי טיולים יער האופניים והקהילה יש עבודה ישוב לדורות לא רק לנשים לחיים ארוכים מבקרים במשגב מדברים אמונה מדיה חברתית מועדון רוטרי משגב מוקד 107 מזכירי/ות ישובים מיומני הספרנית משגב קולטת משומשהו נוער ראס אל עין עד-כאן העתון המקוון של משגב עוד מעט 30 עושים עסקים על הדרך פורום מנהלני חינוך פתווו-ח צעירי משגב קבוצת YAD קול ההתחלות קונים - כאן קורס ועדים קיימות וסביבה קליק שביל סובב משגב שבילים ברגל תיירות במשגב תרבות