דבר העורך

מנהלי היומן

אלבום תמונות rss
מלאו כאן את כתובת ה-Email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן היומן שלי.
הצטרף הסר

רשומות אחרונות

ארכיון

אלבום תמונות

Loading
 

זכויות בעלי חיים

נולדתי וגדלתי בקיבוץ.

בשנים הרחוקות ההן הקיבוץ היה נתון בקדחת צמיחה גדילה והתבססות. ענפי משק החי היו אבן פינה בכלכלת המשק. לא ממש ראינו פרות - ראינו רפת, לא ראינו תרנגולות - ראינו לולים, לא ראינו אפרוחים - ראינו מדגרות, לא ראינו עגלים - ראינו בקר לבשר.

לא היה הבדל בין המשק החקלאי הצומח למשק החי. הדגש היה תמיד על המילה "משק" ולא על "חי".

הידיעות מהמשק שהופיעו בעלון השבועי דיווחו על עלייה בתפוקת החלב, בגודל המשלוחים של בקר לבשר, בגודל העדר, בתפוקת הביצים. ידיעות שבלוניות בישרו על תחילתו של מחזור חדש של מטילות בלול 3 מערב, מבלי לציין מה עלה בגורלן של המטילות מהמחזור הקודם. לול 2 מזרח ייצא 3 טון פטמים בחודש האחרון ורפת הבקר לבשר שיווקה 25 עגלים.

הטיולים לרפת הראו פרות שלוות ושקטות, לא הפריע לי שהפרות רובצות בצואתן ולא זזות, המחלוב נראה לי פאר הטכנולוגיה ובכלובי הסוללה הסתכלתי על שורות הביצים הארוכות שהתרכזו על המגשים שתחת הכלובים. הקקופוניה האיומה והעצבנית של התרנגולות הדחוסות נראתה לי כרעש רקע נורמלי, ובשיעורי החקלאות דיברו על חשיבות החלבונים בביצים, בחלב ובבשר לתזונת האדם.

עגלים קטנים וחמודים היו נתונים בכלובים צרים, ילדים בליווי אימותיהם באו ללטף אותם והם שהיו צמאים למגע הושיטו את ראשם וצוארם עד כמה שניתן להם. אלא שאז אמא פחדה שהם מלוכלכים ואולי מעבירי מחלות ואמרה לילד "לא - אל תיגע בו". מי בכלל חשב על זה שהעגלים הללו הופרדו מאימותיהם בצער דו צדדי אינסופי הכל כדי לחסוך כמה ליטרים חלב.

במוצאי שבתות היו תורנויות העמסה של עופות. יעדם לא ממש עלה במחשבותינו שעה שהיינו עסוקים במרדף אחר העופות המבוהלים, תפישתם ברגליהם לעתים תוך השתטחויות שלא היו מביישות אף שוער, ודחיסתם לתוך כלובים צפופים. לאט לאט היה הלול מתרוקן, הקקופוניה היתה נרגעת והעופות המותשים רבצו אין אונים בכלובים שהועמסו על משאית המשלוחים. מזיעים ומרוצים גמרנו את התורנות, עוד משלוח היה בדרכו למשחטות תנובה ועוד כסף היה בדרכו לקופת הקיבוץ וזה מה שעניין אותנו בעיקר ומילא את לבנו סיפוק.

אינני זוכר מתי התחלף לי הדיסק, מתי ראיתי פתאום יצורים חיים ולא מצב צבירה של בשר. זה היה אי שם לפני יותר משלושים שנה. לא היתה זו התגלות של רגע אבל אי פה אי שם מצאתי את עצמי צמחוני ויחד עם זה מצאתי את עצמי בתסכול נוראי ומתמשך. לא יכולתי להציל אף עגל, אף תרנגולת, אפילו לא אפרוח. משאיות העופות והבקר הוסיפו לשעוט בכבישים לתחנתם הסופית ואני חרקתי שיניים, רציתי לפנצ'ר להם את הגלגלים, איחלתי להם תאונת דרכים - העיקר שלא יגיעו למחוז חפצם. זוכר אני פעם אחת עוקב בעיני אחר נוצה אחת שעפה לה לכביש, נוצה אחת חופשית בים של עופות שיהפכו עוד מעט למוצגים עטופי פלסטיק ברשתות השיווק. הנוצה הזו נחתה באמצע הכביש ומכונית חולפת העיפה אותה משם אל צד הכביש ושם היא נחתה, נוצה חופשית הזועקת זעקה אילמת.

מהצד השני הלך עם ישראל והתבהם - המנגלים הפכו לסמל של בילוי בחג, מסעדות בשרים, "על האש", בתי הסטייקים, תוכניות בישול, מסטר שף.

לאט לאט יש היום יותר מודעות לשואת החיות. האינטרנט והפייסבוק תורמים את חלקם. סרטוני זוועה מתרוצצים ברשת ומתפשטים בצורה ויראלית. אנשים נזכרים פתאום להזדעזע, המציאות המחרידה טופחת על פניהם ומצפונם מתחיל להציק להם. לא תמיד יש להם כוח להפסיק. ההרגל לאכול בשר ולצרוך מוצרי חלב וביצים ממכר מדי.

וכאן אני מרהיב עוז לנצל את הבמה הזו כדי לפנות לכלל תושבי משגב שתשעים אחוז מהם עדיין אוכלי בשר ולומר להם "הרפו - אל תהיו שותפים לפשע". בעבר הרחוק הייתי כמוכם, אינני מתנשא, אבל איך שהוא היה לי הכוח לחשוב ולהרגיש ולהסיק מסקנות. עדיין לא סיימתי את הדרך, עדיין אני במעבר לטבעונות מלאה. הגיע הזמן לכולנו לסובב את הספינה לאחור ולהיות נקיים יותר תרתי משמע. בעידן הפייסבוק איננו יכולים יותר להגיד, לא ראיתי, לא שמעתי, לא תיארתי לעצמי שעד כדי כך.

בכוונה אינני כותב על האפקט הסביבתי והאפקט הבריאותי של השינוי, אני רוצה להתרכז בשואת בעלי החיים בלבד - בשבילי זה העניין העיקרי. חייהם של בעלי החיים הם רכושם שלהם ולא רכושנו, וכך גם החופש שלהם וזכותם לחיות בשלום ושלווה.

אשמח להקשיב לכם, אוכלי הבשר והמוצרים מן החי, שתפו אותי במחשבותיכם והרגשותיכם, אני רוצה להבין אתכם טוב יותר, אני רוצה להפחית את העוצמה של הרגשות הקשים שיש לי כלפיכם כדי שנוכל לעבוד ביחד על שינוי גדול בעולם, אולי הגדול ביותר מאז ביטול העבדות והמהפכה הפמיניסטית. זה הזמן למהפכת החיות, זה הזמן לאהבה, הבנה, ליטוף, אמפטיה. זה הזמן להבין שהעולם לא נברא למען מין אחד בלבד מתוך אלפי המינים שבו. זה הזמן להיות פחות יהירים ומרוכזים בעצמנו. אם לא נשכיל לחנך למהפכה ולבצע אותה הלכה למעשה לא נוכל גם לחיות בשלום בינינו

21/05/2013 14:21:00
להוסיף תגובה 2 תגובות קישור ישיר לקטע בית
תגובה אחרונה ב-22/05/2013 14:51:11

במשך מיליוני שנות אבולוציה היא התפתחה לחיים על עשב, לחיים אטיים, נינוחים, עם נגיעות של טריפה - דרכו של הטבע למנוע סבל של מחלה, של רעב, של זיקנה, של חולשה, מה שאנחנו קוראים "המתת חסד". היא נועדה לחיות על רקע ירוק, או צהוב, או חום אדמה. היא נועדה לאכול עשב, בתנועות לעיסה אטיות להחריד, ואחר כך לבלוע, ולהעלות גרה. להזדווג, עם שור, להמליט, להניק, ללקק את העגל. לגדל אותו שנה, שנתיים, גם כשהעגל הבא נהרה ונולד. חיים של איזי. חיים של פרה.
אנחנו הכנסנו אותה לגיהנום חשוך של רצפת בטון, צואה ושתן, למשטר הקודש האנושי של time is money. לאכול מין תערובת מאוסה של קש וגבבה ושאריות מזון ולשלשת עופות, וקוקטייל מחליא של תרופות והורמונים, ודגים. לאונס על ידי יד אדם הנשלחת למעמקי גופה. לשכול שחוזר על עצמו בדיוק מייסר: העגל נולד, העגל נלקח. לאלימות שנובעת מאותו עקרון קדוש, time is money. לא הזדווגות, לא אימהות, לא הנקה, לא כלום. כל הזמן על רקע של אפור וחום קקי, והשוס הסופי - אדום אדום. המתת חסד גם היא, במידה מסוימת, רק רצופה כאב ותסכול ואימה מתמשכת.
זו תועבה. זה לא "ככה זה בטבע", זו מלחמה בטבע, זה קלקול הטבע, חיסולו, ודריכה עליו אחרי שמת. זו מלחמה בכל מה שמושלם בעולם וקלקולו הטוטאלי. כוחנות. אלימות. ברבריות. שבר גדול.

21/05/2013 17:45:40
להוסיף תגובה 2 תגובות קישור ישיר לקטע בית
תגובה אחרונה ב-22/05/2013 21:58:26

 

ד"ר מלאני ג'וי מדברת על... אין הקדמות - פשוט חובה לצפות, היא ענקית!!

https://www.youtube.com/watch?v=cJB2ZnhIXjM

 

26/05/2013 11:51:03
להוסיף תגובה תגובה אחת קישור ישיר לקטע בית
תגובה אחרונה ב-04/06/2013 10:40:37

כל היומנים

sun - לשירות חברות הסטארט אפ בצפון אומרים שהיה פה אמנים ויוצרים אני ואתה נשנה את הגינה אנשי הגשם אתר צומח גבוהה יותר, מהירה יותר, חזקה יותר גן קיימות הבית הפתוח הופכים את בקעת בית הכרם לעמק תפארת החינוך - הלב הפועם של משגב הכל נוער המלאכים של כלבלאב העשרה ואומנויות הקומפוסטר כחיית מחמד התנדבות...זה אנחנו ויקי משגב זבל זבל תפריד זכויות בעלי חיים זריקת בריאות חיים בקהילה טיולים ומסעות יד ביד בגליל יד על הדופק - דיווחי משטרה וביטחון יומן המועצה יומן ספורט יומן רכזי טיולים יער האופניים והקהילה יש עבודה ישוב לדורות לא רק לנשים לחיים ארוכים מבקרים במשגב מדברים אמונה מדיה חברתית מועדון רוטרי משגב מוקד 107 מזכירי/ות ישובים מיומני הספרנית משגב קולטת משומשהו נוער ראס אל עין עד-כאן העתון המקוון של משגב עוד מעט 30 עושים עסקים על הדרך פורום מנהלני חינוך פתווו-ח צעירי משגב קבוצת YAD קול ההתחלות קונים - כאן קורס ועדים קיימות וסביבה קליק שביל סובב משגב שבילים ברגל תיירות במשגב תרבות