http://www.facebook.com/pages/%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%A6%D7%94-%D7%90%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%A9%D7%92%D7%91/190731637642996 שבילים ברשת

גבוהה יותר, מהירה יותר, חזקה יותר

ספורטאיות במשגב

 סקר שנערך לאחרונה באתר של המועצה האזורית משגב מגלה כי הליכה היא הפעילות הגופנית הפופולארית ביותר בגוש. אמנם הסקר איננו עומד בכללי הדגימה והפילוח, אבל בעצם, מי צריך סקר, את ההולכים בצידי הדרכים אי אפשר לפספס, ולא צריך עין חדה במיוחד כדי לראות שההליכה חוצה מגזרים, מגדרים וגילאים.
הליכה היא הפעילות הזמינה ביותר. כל מה שצריך זה זוג נעליים וזמן פנוי.
הליכה נחשבת לאחת הפעילויות הבריאות ביותר. היא מפעילה את כל הגוף, משפרת סיבולת לב-ריאה, תורמת להורדת לחץ הדם והכולסטרול הרע ולהעלאת הכולסטרול הטוב, ולשיפור מצב הרוח.

 

נורית דגן עובדיה צועדת כ-4 פעמים בשבוע. "בשבילי, ההליכה מתקשרת לחוויה של הבית. כדי להכיר את הבית שלי אני צריכה ללכת אותו, והבית שלי לא נגמר בחצר, הוא גם היערות והגבעות שמקיפות את הישוב". 

אחרי חמש שנים של מגורים במשגב, נורית מרגישה שיש לה הכרות אינטימית עם היער. "אני יודעת איך הוא נראה בכל אחת מעונות השנה, אני מכירה את להקות החזירים, את התנים והשועלים והגורים בעונתם. הצעידה ביער היא בשבילי הזדמנות להתפעל מהטבע בעיקר בזריחות ובפריחות. יש ביער כל כך הרבה מינים של פרחים, זה משמח אותי לראות אותם, אני מרגישה כאילו אני פוגשת ידידים ותיקים".
נורית אוהבת לצעוד לבד: "בגלל האינטנסיביות של החיים אין לי הרבה זמן לעיבוד, וכשאני צועדת הכל מתרחש אצלי בשני מסלולים מקבילים, מצד אחד עיבוד פנימי ומצד שני אני מקשיבה, ומחוברת לשנויים שקורים מסביבי", וגם בזוג: "כשאני הולכת עם חברה יש במפגש אינטימיות אנושית. אני הולכת עם אותם אנשים ונוצר רצף שממשיך רק בצעידות, גם אם אני נפגשת עם אותם אנשים באירועים אחרים יש נושאים שמדברים עליהם רק בזמן הליכה. אני אוהבת את הזוגיות של הצעידה".
לאחרונה נורית הפסיקה לצעוד לבד ביער. "קרו לי שני אירועים לא נעימים שפגעו בתחושת הביטחון שלי. באירוע אחד דהרו מולי ארבעה סוסים בזמן שצעדתי על אחד משבילי הכורכר ביער. אילו לא הייתי קופצת הצידה הם היו דורסים אותי. באירוע אחר, צעדתי על השביל ההיקפי בישוב בסמוך לגדר. מן הצד השני של הגדר היו כמה נערים רכובים על סוסים שקראו אלי קריאות מיניות בוטות".
מי שרוצה לצעוד ביער אבל חוששת ללכת בגפה יכולה להצטרף לקבוצת הליכה.
המועדון הכפרי מציע חוג הליכה במהלך חודשי הקיץ. המדריכה, שרון אברהם, מובילה את הקבוצה בשבילים של יער שגב. "יש מסלולים מדהימים. כל פעם אנחנו משנים את המסלול כדי שיהיה מגוון ומעניין". הפעילות נמשכת שעה, בה הולכים במסלול מעגלי בסופו חוזרים לנקודת ההתחלה.
"אנחנו מתחילים במסלולים קצרים, ומדי חודש מעלים את האתגר. מוסיפים ומשנים, רצים קצת ועוצרים לפעילות מרוכזת עם אבנים או חפצים אחרים שיש בשטח". 

שרון אברהם, מדריכת חוג ההליכה


ענת גילר משתתפת בחוג ההליכה כבר מספר שנים. "אני מאד אוהבת ללכת. זו גם פעילות ספורטיבית שמשפרת סיבולת לב ריאה, גם יש חברותא נעימה, וללכת ביער הקסום הזה שיש לנו ליד הבית בשעת השקיעה. מבחינתי זה מושלם".

 

 

אתנה הולכות רחוק

"אתנה הולכות רחוק" הוא יוזמה של משרד התרבות והספורט, אתנה - המועצה הציבורית לקידום נשים בספורט ועיריית תל אביב. האירוע מתקיים החל מ-2003.  האירוע הוא פסטיבל של חיים אקטיביים, שמחים ובריאים, במסגרתו מתקיימת צעדת הנשים והעוצמה של ישראל.

4 צעדים לצועדת המתחילה
מאת שרון אברהם מדריכת קבוצת ההליכה במועדון הכפרי משגב

  • 1. בהתחלה לא חשוב מה המרחק שהולכים אלא כמה זמן הולכים. מומלץ להתחיל ב45 דקות של הליכה.

 

  • 2. בשלב השני, להישאר באותה מסגרת זמן אבל לשנות את קצב ההליכה ולהעלות את הדופק. אם הולכים בקבוצה או בזוג, ומרגישים שקשה לסיים משפט שלם סימן שאתם הולכים בקצב מספיק מהיר.

 

  • 3. בשלב השלישי, להעלות את משך הזמן לשעה.

 

  • 4. בשלב הרביעי, להגדיל מטרה: להגביר קצב. ללכת בקצבים משתנים. להוסיף עליות או שיפועים.

 

 

 

 

 

 

 

 

זוהי הכתבה האחרונה בסדרת "אתנה ספורט במשגב", והיא מוקדשת לנשים שעשו שנוי בחייהן בעקבות מפגש עם ענף ספורט ספציפי.
אצל שלומית כהן ההכרות עם האופניים עשתה את השנוי. "מאז שהתחלתי לרכב אני הרבה יותר בטוחה בעצמי. היום אני מרשה לעצמי לחיות וליהנות כמו שלא עשיתי לפני כן".
שלומית אומרת שהאופניים עושים לה כל כך טוב שהיא מרגישה שזו השליחות שלה להעביר את זה הלאה, והיא מתכננת להדריך קבוצות נוער. "יש לי הכרות עם נוער בסיכון מתקופת השירות הצבאי שלי. אבל מאז לא עסקתי בתחום עד שיום אחד הגיעה לאזור קבוצת נערים מפנימייה בהרצלייה. הם הגיעו עם מדריך הרכיבה שלהם שלא הכיר את המסלול ואני התנדבתי להוביל אותם. התחברתי אל בני הנוער, נזכרתי שיש לי כוחות בתחום, והחלטתי לשלב בין הרכיבה לבין העשייה ההתנדבותית למען נוער נזקק".
הרכיבה לא רק הזכירה לה כוחות מודחקים מהעבר, אלא גילתה לה גם יכולות נוספות שהיו בה והיא לא ידעה על קיומם. "מעולם לא ידעתי שאני יודעת לכתוב, אבל בזכות הרכיבה כתבתי כמה כתבות על אופניים".

גם מיכאלה פולנסקי, אשת הברזל, אומרת שהפעילות הספורטיבית האינטנסיבית בה היא עוסקת גילתה לה שהיא יכולה להתגבר על הרבה קשיים: "לא ידעתי עד כמה אני נחושה ובעלת כוח רצון ומשמעת עצמית. לפעמים אני נתקלת בכל מיני קשיים בעבודה ואני צוחקת על עצמי - אחרי כל כך הרבה ריצות מרתון שאני לא אדע להתמודד עם הקושי הפעוט הזה?"

דלית הראל שינתה את כל מסלול הקריירה שלה בעקבות פגישה עם שיטת אימון שנקראת ניה. דלית הייתה עובדת סוציאלית ומטפלת בתנועה כשנסעה לארה"ב עם משפחתה. יום אחד היא הזדמנה לשיעור ניה וידעה מיד שזה מה שהיא רוצה לעשות. שבוע לאחר מכן היא נרשמה לקורס מורות, והיום היא מורה לניה. למרות שהיא אומרת : "אני לא רואה את עצמי מורה, אני מעבירה חוויה. אני נותנת מקום לתהליך ובכל שיעור אני עוברת תהליך בעצמי".


דלית הייתה החלוצה שהביאה ניה לארץ. היא התחילה לפעול מתחושה של שליחות, מתוך רצון להפיץ את השיטה ולאפשר לנשים להביע את עצמן באמצעות ריקוד. "ריקוד זה דבר טבעי. הוא גורם לאושר, ומחבר את הגוף לנפש".  
הפילוסופיה שעומדת בבסיס הניה היא "הנאה בתנועה", ודלית מאמצת את הפילוסופיה הזו ב-2 ידיים:
"אני קמה בבוקר בשמחה והולכת לעבודה בלי מועקה".

גם פז סופר שינתה את מסלול חייה בעקבות מפגש עם שיטת אימון שנקראת פילאטיס.  "גרתי באילת, ועבדתי כמורה למחול ומנהלת בית ספר למחול. שמעתי על השיטה והזמנתי אחת מהמורות הבכירות בארץ להעביר שיעור העשרה בפילאטיס לתלמידות בית הספר. מאד התרשמתי מהשיטה, ולאחר שנה, כשעברנו לגור במשגב החלטתי ללכת ללמוד פילאטיס בצורה יסודית. חזרתי לאותה מורה. למדתי אצלה ואחר כך התחלתי לנסוע בין הישובים במשגב ולהדריך".


פז מספרת שבהתחלה אף אחד לא ידע מה זה פילאטיס, ולאט לאט תוך כדי הדרכה יותר ויותר אנשים  התלהבו והתאהבו בשיטה. אחרי מספר שנים, כאשר פז ראתה שהביקוש לשיטה הולך וגובר היא החליטה בעידודו ובעזרתו של בן זוגה דאז לפתוח סטודיו לפילאטיס במשגב. הביקוש המשיך להאמיר, ובעקבותיו נוצר חוסר במדריכים טובים. פז החליטה לפתוח בית ספר להסמכת מורים. היא התחברה למכללת אוהלו בקצרין ובהמשך גם למכללת גורדון בחיפה. המכללות מספקות את המסגרת האקדמית, ופז מספקת את החלק המעשי. 
"הרגשתי שהשנוי הזה חיכה לי", פז אומרת, "אני מרגישה בבית בסטודיו שלי, יחד עם המדריכים שעובדים איתי כבר שנים והם כמו המשפחה. אני מרגישה שקיבלתי מתנה גדולה".


גם תמי ברוך המאמנת המנטאלית של מחלקת הספורט במשגב והמאמנת של קבוצת הריצה וקבוצת הטריאתלון מטעם "אתנה" עשתה שנוי בחייה בעקבות הספורט, ועכשיו היא גם מלמדת נשים אחרות איך לשנות את חייהן.
"ההתחלה הייתה מאד הדרגתית", תמי אומרת, "התחלתי לשחות כשפתחו את הבריכה במשגב. הייתי פותחת כל יום בשחייה של 20 דקות. זה נתן לי תחושה מאד טובה. עם הזמן הוספתי עוד ועוד בריכות, ואחר כך התחלתי גם לרוץ להנאתי. יום אחד פנתה אלי מישהי בחדר כושר וסיפרה לי על טריאתלון נשים. חשבתי שזאת מטרה ראויה, ונרשמתי".
באותה התקופה תמי הייתה במהלך לימודי ייעוץ ארגוני, ועבדה בבית הספר כמורה, מחנכת ויועצת.
"הטריאתלון היה נקודת מפנה עבורי. הרגשתי שאם הצלחתי לסיים טריאתלון אני יכולה להזיז עולמות.  ראיתי שם ילדות קטנות לצד נשים מאד מבוגרות וכולן השתתפו בתחרות. אמרתי לעצמי - ככה אני רוצה להזדקן".


אחד הפרויקטים במהלך לימודי הייעוץ הארגוני היה לכתוב מהו הערך המוסף שכל תלמיד יכול להביא לעולם בתור יועץ. "הייתי נרגשת מהחוויה העמוקה שעברתי בטריאתלון, וחשבתי על העצמה אישית באמצעות הספורט. בעצם, בהתחלה חשבתי על העצמת מנהלים, אחר כך על העצמה אישית והיום העצמה נשית".
לאחר סיום הלימודים תמי יצאה לקורס מדריכי טריאתלון בווינגייט ובמקביל למדה לימודי קואצי'ינג, ואחר כך למדה גם להיות מאמנת מנטאלית, כדי שיהיו לה הכלים גם לאימון פיזי וגם לאימון מנטאלי.
"בגלל שהספורט הוא מאד מדיד, קל להציב בו מטרות ולמדוד את השיפור והשנוי. אבל הספורט הוא רק כלי, צריך להשליך ממנו על הדברים שרוצים לשנות בחיים".
תמי מאמינה שהיא לא יכולה להיות מאמנת שיושבת על הכורסא. היא צריכה להרגיש מה הם הצרכים והאתגרים שעומדים בפניה של ספורטאית שמתחרה. "וחוץ מזה אני אוהבת את זה. מרתונים, תחרויות, ריצות של 100 קילומטר, תחרות של איש ברזל. תמיד יש עוד משהו לשאוף אליו".
תמי מאמינה שכל אחת יכולה. "נכון שצריך כוח רצון, מוטיבציה והתמדה אבל כל אחת, ברגע שהיא מוכנה להיכנס לתוך התהליך הזה יכולה לחולל שנוי אדיר בחייה".

אתנה משנה את פני ספורט הנשים בישראל

  • אתנה מגיעה לבתי הספר ומעודדת ילדות ונערות להתחיל לעסוק בספורט.
  • מאז הקמת המועצה נרשם גידול של 62% במספר הספורטאיות הפעילות באיגודי הספורט השונים.
  • קרוב ל-50% מהספורטאים במשלחת הישראלית למשחקים האולימפיים בלונדון היו נשים!

 

 

 

 

 

ניה היא שיטה לאימון גופני המשלבת טכניקות תנועתיות הלקוחות מתרבויות המזרח והמערב. בניה יש שימוש באלמנטים תנועתיים מתוך שלושה תחומים: אמנויות המחול, אמנויות הלחיצה, ואמנויות הריפוי.

 

 

 

פילאטיס היא שיטה לאימון גופני שנועדה לשפר את היציבה ואת התפקוד היומיומי של הגוף כך שיוכל לבצע את המטלות היומיומיות במינימום מאמץ, ללא שחיקה מיותרת, וללא פגיעות גופניות. 

 


תודה לכל הספורטאיות שהשתתפו בסדרת הכתבות!