http://www.facebook.com/pages/%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%A6%D7%94-%D7%90%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%A9%D7%92%D7%91/190731637642996 שבילים ברשת

גבוהה יותר, מהירה יותר, חזקה יותר

ספורטאיות במשגב

"שחייה זאת התמסרות", אומרת סיגל עלומי, "כדי לדעת לשחות טוב צריך ללמוד לעבוד עם המים ולא נגדם".

שחייה נחשבת לענף הספורט הבריא ביותר בעולם. היא מחזקת ומשפרת את הנשימה, הקואורדינציה, ושיווי המשקל, אבל כפי שמספרות השחייניות בכתבה הבאה, יש בשחייה אלמנטים נזילים וחמקמקים שקשה להגדיר אותם,  והם הופכים אותה לפעילות שאי אפשר בלעדיה.

"הייתי אחרי ניתוח ברגל, ומוגבלת מפעילות גופנית למשך 6 שבועות", אומרת אברה קצנלבוגן, "יום אחד ביקשתי מבעלי שייקח אותי לבריכה כדי שאוכל לפחות להריח את הכלור. הייתי צריכה את הריח כדי להרגיש שאני חיה". 
אברה שוחה 6 פעמים בשבוע. "אני מתחילה את היום שלי בשחייה ואחר כך אני הולכת לעבודה".

 

אברה משמאל


היא התחילה לשחות כשפתחו את הבריכה במשגב לפני כ- 23 שנים. "בקושי ידעתי לשחות. שכנה הראתה לי את התנופה של שחיית חתירה. בהתחלה הצלחתי לעשות רק 3 תנועות. היום אני שוחה 60 בריכות".  

"שחייה זה חלק גדול מהחיים שלי", אומרת נופר זילבר, שחיינית, "אם יש לי מצב רוח רע אני הולכת לשחות וההרגשה שלי משתפרת". בימים אלו נופר נמצאת באוניברסיטת לינדנווד במיזורי שם היא לומדת לתואר ראשון על מלגת שחייה.

 

נופר בפעולה...


נופר הצטרפה לנבחרת השחייה בגיל 13. "בהתחלה הייתי גרועה, אבל המאמן ראה שיש בי משהו שצריך לטפח. הוא עבד איתי, שיפר לי את הטכניקה ואז פרצתי קדימה".
כשהמאמן של נופר עזב את אגודת השחייה במשגב היא עזבה יחד איתו, והצטרפה לקבוצת הפועל כוכבי הצפון בטבעון. "המעבר לטבעון קידם אותי מאד", נופר אומרת.
כשהיא הייתה בת 14 היא זכתה במקום הראשון באליפות הארץ לבנות גילה, ומאז, בכל תחרות שהשתתפה זכתה במקום הראשון. "במשגביאדה השתתפתי במקצים של  50 מ', 100 מ' ו500 מ' חתירה וגם במקצה השליחים. בכולם זכיתי מקום ראשון. צעקו עלי למה באתי לשחות..."

 

"השחייה שלי התחילה כתחביב כיפי והיום היא דרך חיים", כך אומרת כרמל אבן, שחיינית בנבחרת השחייה של "הפועל משגב".  גם כרמל זכתה באליפות הארץ בפעם הראשונה כשהייתה בת 14, ומאז היא זוכה במקום הראשון בכל תחרות של בני גילה. "בפעם ראשונה שזכיתי במקום הראשון התרגשתי, היום אני כבר לא חושבת על המקום אלא מכוונת לשיפור התוצאה".

כרמל והמדליה

 

"שחייה זה תהליך של שיפור אינסופי", אומרת סיגל, ששוחה לפחות 3 פעמים בשבוע, ומלמדת שחייה בהתנדבות. "כל פעם אני מגלה שיטות חדשות להתקדם באופן יעיל. אני מאד נהנית מהמחקר הזה של תנועת הגוף ומתהליך הגלוי".

 כרמל רוצה להמשיך להשתפר ולפתח את כשרון השחייה שלה. המחסום שעומד בפניה הוא השירות הצבאי בעוד כשנתיים. "אני מקווה שיאפשרו לי לקבל ספורטאי מצטיין. השנה הקשיחו מאד את החוקים, והמון בנות מוכשרות נאלצו לפרוש".
שגרת האימונים השבועית של כרמל כוללת 6 אימונים בשעות הערב ו 3-4 אימונים מוקדם בבוקר.
"המחנכת שלי, טלי גרינשטיין מאד עוזרת לי, כמובן שההורים תומכים, וולדי המאמן שלי שמדרבן אותי ומרים אותי כל פעם כשאני נופלת. הוא הרבה יותר ממאמן."

עדי, אמא של כרמל מספרת על הקושי וגם על השמחה בגידול ספורטאית מצטיינת: "אנחנו הגב התומך, גם כלכלית וגם מנטאלית. אנחנו שמחים עם ההצלחות, ועוזרים לכרמל להתגבר על משברים. זה לא פשוט, אבל אנחנו שמחים לתרום לה. אנחנו לא מתערבים בצד המקצועי, ורק מספקים מעטפת חמה ואוהבת. אחרי הכל, זה התפקיד שלנו, לא רק להיות כרטיס אשראי..."

להיות נדיה קומנצ'י

 

התעמלות מכשירים היא אחד מענפי הספורט האסתטיים ביותר. יש בה שילוב של כוח וגמישות, של קלות רגליים ושליטה עצמית, תמזוגת ניגודים אשר יוצרת תוצאה מרהיבה, חיננית ונעימה לצפייה. לא סתם התעמלות מכשירים נחשבת לאחד מענפי הספורט הפופולאריים ביותר באולימפיאדה, וגם במשגב ענף זה פופולארי מאד.  כ- 450 בנות (ו25 בנים) בגילאי 4-18 מתאמנים בארבע שלוחות פעילות (גילון, מורשת, שכניה ומשגב) ובשלושה מסלולים שונים: עממי (חוגי התעמלות), תחרותי (ליגה) והופעות.
במסלול התחרותי: הדרגה נקבעת לפי הגיל, מתחילים מדרגה 1 בכיתות ב-ג וכל שנתיים קופצים דרגה. מי שמנצחת מוקפצת לדרגה גבוהה יותר אחרי שנה. הדרגה הגבוהה ביותר היא דרגה 5.
רוני אמראל בת 17 מתאמנת מכיתה א, והיא אלופת הארץ בדרגה 5.
רוני התחרתה בדרגה 4 כבר בכיתה ו'. זו הפעם השלישית שהיא אלופת הארץ, ואילו לא הייתה נפצעת בכיתה ט' בודאי הייתה מצליחה לנצח ארבע פעמים ברציפות.
רוני אומרת: "אני מאד נהנית באימונים. זה כיף. אני נהנית לאתגר את עצמי ולהצליח".
שגרת האימונים של רוני מורכבת משלושה אימונים בשבוע (כל אימון בן 3 שעות) וגם שיעור בלט פעם בשבוע.
חוץ מזה, כדי להיות אלופה רוני צריכה להקפיד על משטר של אכילה ושינה.
רוני אומרת: "קיבלתי מההתעמלות הרבה לקחים לחיים. להקשיב, להתרכז, להצטיין ולמצות את עצמי כמה שאפשר". אולי זאת הסיבה שרוני מצליחה לשלב בתוך סדר היום העמוס שלה גם לימודים במגמת רפואה, הדרכה בתנועה, ובחוגי ההתעמלות בשלוחת מורשת.
שלוחת מורשת היא השלוחה הגדולה ביותר במשגב, יש בה כ-125 מתעמלות כולן בנות היישוב. מירב גרינספן, רכזת ענף התעמלות מכשירים במשגב ומאמנת מובילה בשלוחת מורשת אומרת שהשלוחה היא מודל של הצלחה. יש בה משתתפות מגילאי 4 ועד כיתה יב, הבנות משתתפות בתחרות ובמופע בתוך הישוב.
רעות דיאמנט, בוגרת יב', התאמנה עוד לפני שנפתחה השלוחה במורשת. היא הפסיקה בכיתה ז', כי זה היה בעייתי עבורה להתאמן בקבוצה מעורבת, ולפני שנתיים חזרה להתאמן בשלוחה במורשת במסלול העממי.
רעות אומרת: "ההתעמלות מאפשרת מצד אחד להתפרק מכל מיני מעמסות שיש, ומצד שני חייבים לשלוט בגוף כדי להצליח. זה שחרור ושליטה בו זמנית. זה ממש מגניב".
רעות מספרת שבכל סוף שנה היא הייתה מחכה שתתחיל שנה חדשה, כי תמיד יש לאן להתקדם.
בניגוד לענפי ספורט אחרים שאפשר להמשיך ולהתאמן בהם בכל גיל, להתעמלות מכשירים יש "פג תוקף" בגיל 18.  "אני ממש אתגעגע", רעות אומרת.
זוהר דרור, בת 16.5, אף היא ממורשת,  מתאמנת ומדריכה את כיתות א-ה. 
"זה מוציא ממני את הכי טוב שאני יכולה", זוהר אומרת, "התעמלות זה הדבר היחידי שאני משקיעה בו את כולי ולא מוכנה לפספס אף אימון. זה כיף לי. אני רוצה להיות הכי טובה שאפשר".
אמא של זוהר, יעל, מאד מרוצה שבתה משקיעה בספורט. "השקעה היא ערך חשוב בחיים. מאד קשה לממש את עצמך אם אתה לא משקיע, מתאמץ, מתמיד, משכלל את עצמך. בעיני, ההישג עצמו פחות חשוב מהדרך".
יעל, מתעמלת-עבר בעצמה, מברכת על הקמת השלוחה במורשת, "כשאני התעמלתי לא היו מופעים ותחרויות לנשים בלבד, ואני מאד שמחה ומודה למירב ולצוות על כך שהן עוזרות לבנות לממש את החלום ולהיות מי שהן. לדעתי הן מלמדות את הבנות שיעור חשוב. הן מראות להן שאפשר לעשות את מה שהן אוהבות מבלי להתפשר על העקרונות ועל תפיסת העולם שלהן. זה מלמד את הבנות לעמוד זקוף בחיים בדיוק כמו שהן עומדות זקוף בהתעמלות".
פנית אמראל, אמא של רוני, מסכמת: "לעיסוק בספורט יש כל כך הרבה ערכים נלווים כמו התמדה וחריצות ומשמעת עצמית. הילד מגלה את עצמו תוך כדי, ואם יש לו כישורים המושכות עוברות אליו".

 

העצות של רוני, רעות וזוהר למתעמלות מתחילות

  • 1. רצוי להתחיל בגיל כמה שיותר צעיר. אמנם אפשר להתחיל בכל גיל (מתחת ל-18) אבל ככל שמתחילים בגיל יותר צעיר כך קל יותר ללמוד את הבסיס.
  • 2. לא לוותר, גם אם קשה. להמשיך לנסות שוב ושוב עד שמצליחים. יש הרבה בנות כישרוניות שמוותרות מהר, וחבל.
  • 3. להיות סבלניות. לוקח זמן לשפר את הגמישות ולחזק את השרירים, אי אפשר אחרי שעה לבצע תרגילים קשים.