דבר העורך

מנהלי היומן

אלבום תמונות rss
מלאו כאן את כתובת ה-Email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן היומן שלי.
הצטרף הסר

רשומות אחרונות

ארכיון

אלבום תמונות

Loading
 

הופכים את בקעת בית הכרם לעמק תפארת

הפורום האזרחי להצלת בקעת בית הכרם

דורית זיס בסיכום מעודכן של שלושת צירי הפעילות: הביוב, הפסולת והחינוך הסביבתי. הנושא עולה היום לועדת הפנים והבריאות במסגרת מעקב אחר ההחלטה שלה מלפני כשנה. מחזיקים אצבעות שההמלצות של משרד הגנת הסביבה תתקבלנה ותתבצענה בהקדם.

 

להלן הסיכום:

 

‏‏10 אוקטובר, 2010

‏ב' חשון, תשע"א

לכבוד:

חברי הועדה המשותפת לבריאות וסביבה

כנסת ישראל

 

 

הנדון: טיפול נקודתי ביישובי בית הכרם  - מג'דל כרום, בענה ודיר אלאסד

 

 

ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת הנחתה את מנהלת מחוז צפון במשרד להגנת הסביבה, דורית זיס, להכין מסמכי עמדה ותוכנית טיפול בנושאי פסולת וביוב לשלושת כפרי אלשאגור לשעבר- בענה, דיר אלאסד ומגדל כרום. ביישובים אלו המצב הסביבתי קשה, בעיקר מפגעי פסולת (השלכות פסולת ושריפתה) והעדר תשתיות טיפול פסולת וביוב. רשויות אלו  במצב כלכלי קשה, שהוחמר בשנים האחרונות בהליך של איחוד הרשויות והפרדתן מחדש בשנה זו.

.

להכנת התוכנית הוקמו שלש תת ועדות בנושאים- טיפול בפסולת, טיפול בביוב והכנת תוכנית חינוכית. כל ועדה מורכבת מנציגים של כל בעלי העניין לנושא לרבות נציגי הרשויות המקומיות, משרדי הממשלה ונציגי ציבור מהיישוב ומהסביבה. רשימת המשתתפים מפורטת בהמשך. את העבודה ריכזו דורית זיס, מנהלת המחוז וד"ר סיגל בלומנפלד, מנהלת תחום תשתיות במחוז.

 

הליך הכנת התוכנית כלל מספר ישיבות, שהפרוטוקולים שלהם מצורפים כנספח למסמך זה, ובתוכן ישיבה אצל הממונה על המחוז של משרד הפנים, מר יוסי ברון, שהיה שותף לעבודה זו.

מסמך זה מתאר את המלצות תתי הועדות, כפי שמשקפים את עמדת רב המשתתפים.

 

להלן המשתתפים בועדות:

 

יוסי ברון, ממונה על המחוז, משרד הפנים

דורית זיס, מנהלת המחוז, המשרד להגנת הסביבה

ד"ר סיגל בלומנפלד, מנהלת תחום תשתיות, המשרד להגנת הסביבה

אלון זס"ק, רא"ג מים ונחלים, המשרד להגנת הסביבה

מוחמד מנאע, ראש מועצה מקומית מג'דל כרום

נסר סנעאללה, ראש מועצה מקומית דיר אל אסד

הגר אוחיון, עמותת אדם טבע ודין

עו"ד קרן הלפרן - מוסרי, עמותת אדם טבע ודין

חוראני מוזיין, מג'ד אל כרום

נאסר סאמרה, מג'ד אל כרום

איברהים דיאב, מג'ד אל כרום 

רם סרחאן, מג'ד אל כרום

באסם כנאענה, יוזמות קרן אברהם

עבד נמארנה, עמותת התקווה

אורית קצין, עמותת הסביבה - משגב

עזרא נישרי, עמותת הסביבה - משגב

מוחיי אלדין חלאילה, יו"ר עמותת אלמנה

ליאורה אמיתי - אהרון, עמותת אזרחים למען סביבה בגליל

עו"ד ג'מילה הרדל ואכם, עמותת אזרחים למען סביבה בגליל

סלבה שמולביץ, חברת מקורות, מרחב צפון

לוצייה קובליוב, חברת מקורות, מרחב צפון

עומר וסאם, מנהל מחלקת איכות הסביבה, דיר אל אסד

ד"ר חיים רוטברט, משרד הבריאות, מחוז צפון

חנה סלע, מהנדסת, משרד הבריאות, מחוז צפון

מרים דיקמן, מנהלת איכות סביבה, עיריית כרמיאל

יוחנן דרום, החברה להגנת הטבע

גיורא אלון, מהנדס ראשי, רשות המים

עבאדי חוסאם, רשות המים

צ'פין גלינה, לשכת התכנון, משרד הפנים

ויקטור גרנובסקי, משרד הבריאות

אדי קרבסקי, ת.ל.מ מהנדסים

יונתן ריכטר, מנהל תחום הנדסה, רשות מים

חליל גנאים, מנכ"ל התאגיד

דרור פבזנר, שיקום נחלים, רשות שמורות הטבע

הלל גלזמן, רשות שמורות הטבע

לורנס עמר, איגוד ערים גליל מערבי, כרמיאל

ברוך קומפנו, מנהל אגף קיימות וסביבה, מוא"ז משגב

דוד מלכה, ראש מנהל איכות סביבה, עיריית כרמיאל

פאיז חנא, משרד הפנים

אחמד איברהים, מרכז פסולת מוצקה, המשרד להגנת הסביבה

פאינה יאגנוב- מרכזת שפכים סניטריים, המשרד להגנת הסביבה.

 

 

 

המלצות ועדת הפסולת

מרכז הועדה: אחמד איברהים

 

רקע:

 

מפגעי הפסולת החמורים באזור שאגור משמעם פגיעה מתמשכת ובלתי הפיכה בבריאות בתושבים, איכות חייהם וכמובן נזק חמור לסביבה. הפסולת מושלכת באופן פראי מזה שנים רבות, מהווה מפגע תברואתי חמור ולעיתים קרובות נשרפת תוך גרימת זיהום אויר קשה לתושבי הכפרים ולישובים הסמוכים אליהם.

השלטון המקומי הוכיח כי אין לאל ידו לטפל בפסולת במשאבים שלו, נכון להיום,  לא מבחינה כלכלית ולא מבחינה התנהלותית.

הועדה התרשמה כי נושא הפסולת בכפרים הינו דוגמא מובהקת לכשל תפקוד של הרשויות וכשל שוק (למשל בפתרונות לפסולת בניין) וכי במצב הקיים אין הרשויות מסוגלות לטפל במפגעים הרבים הקיימים ולהתגבר לבדן ולכן על המדינה להתערב. מדובר בשירותים ציבוריים כאוויר ומים והמדינה לא יכולה להמשיך ולעמוד מנגד כאשר הם נפגעים באופן כה חמור וקיים חשש ממשי לבריאות הציבור באזור.

 

  1. הועדה ממליצה להרחיב את הטיפול לכל ישובי בקעת בית הכרם ולהכליל בתוך כך את מועצה מקומית נחף ומועצה מקומית ראמה בתכנית בשל מפגעי הפסולת החמורים בהם.
  2. הועדה סבורה כי כשלב ראשון יש להכין תכנית כוללת לכפרי האזור לפסולת, איסופה, שינועה ומיחזורה. עלות התכנית כ - 300,000 ₪ לכל היישובים יחד. התכנית תבחן היבטים הקשורים לנחיצות רמפות, תדירות הפינוי, מרחקי שינוע, מכרזים לקבלנים וכו'.
    הועדה ממליצה כי את התכנית יכינו אנשי איגוד ערים גליל מערבי בשיתוף אנשי המקצוע של הרשויות הרלוונטיות. איש הקשר: דוד מלכה, יו"ר איגוד ערים גליל מערבי.
  3. הועדה ממליצה כי עם קבלת מסקנות התכנית ובניית אבני דרך לביצוע תועבר האחריות לטיפול הכולל במערך הפסולת לידי קבלן של החברה לחברה למשק וכלכלה לתקופה של 3-5 שנים.
  4. הועדה בשיתוף עם רכז צפון של המשטרה הירוקה מחוז צפון, מר אלעד זוהר, סיכמה על פעולות אכיפה בשיתוף יחידת "יהלום". איש הקשר בשטח למודיעין ולרשת סיוע בשטח: ברוך קומפנו, מועצה אזורית משגב.
  5. הועדה ממליצה על מינוי פרוייקטור ייעודי לתיאום הנושא הן מול משרדי ההמשלה והן מול הרשויות, הגופים הרלוונטים והציבור.
  6. הועדה מעבירה את המלצותיה ובקשה לתקציב לועדת המשותפת לבריאות וסביבה של הכנסת.

 

יש לציין כי המשרד להגנת הסביבה אינו סבור כי על המשרד לקחת את סמכויות ניהול הפסולת מהרשויות. כמו כן,המשרד אינו יכול לשאת בנטל מפגעי העבר של הרשויות ובהקמת התשתיות החסרות.  

המשרד יכול ויסייע לרשויות להכין תוכנית אב לטיפול בפסולת וינחה אותן בניהול הנכון של נושא זה.

 

 

 

עדכון ליום 10.10.2010

בחודש יולי 2010 הוציא המשרד להגנת הסביבה קול קורא לסיוע לרשויות להכנת תוכנית אב לטיפול בפסולת. על אף הפניה האישית של מנהלת המחוז לראשי הרשויות והנכונות של איגוד ערים גליל מערבי לסייע לרשויות, גם ללא הצטרפות הרשויות לאיגוד, התקבלה רק בקשה אחת של מג'דל כרום. מועצה מקומית נחף כבר נמצאת בהליך של הכנת תוכנית אב.

 

מג'דל כרום סגרה את תחנת המעבר אך אנשים ממשיכים לשפוך שם פסולת, בין היתר בהעדר פתרון חליפי. אין גידור או שמירה במקום והוא ממשיך להוות מפגע.  סיורי פיקוח של המשרד נערכים במקום וסיכומים נשלחים לראש המועצה להתריע על המצב.

 

 

 

המלצות ועדת הביוב

מרכזת הועדה: פאינה יאגנוב

 

רקע

 

תמונת מצב- מפגעי הביוב מתמשכים שנים רבות ומהווים מפגע סביבתי, בריאותי ואקולוגי חמור. תחנת השאיבה המערבית אינה מתפקדת (נדרשת עלות תיקון של 5 מליון ₪). הבניה הדרומית בכפר מג'דל כרום מחוברת לבורות סופגים ואינה מחוברת לפתרון הקצה.  קוטר קו ההולכה מבענה למג'דל כרום אינו מספק, שיפועו בעייתי, תדירות גבוהה של דליפות מהשוחות בצד המזרחי .

בשנת 2004 הוזמנה תכנית אב לביוב לעיר אל שאג'ור עד למט"ש כרמיאל. התכנית הציגה ארבע  חלופות בהתאם לתורמים:

  • - מערכת ללא תחנות שאיבה
  • - מערכת הכוללת תחנת שאיבה מערבית בלבד.
  • - מערכת הכוללת שתי תחנות שאיבה
  • - מערכת הכוללת תחנת שאיבה מזרחית בלבד

(מצורפת טבלה השוואתית להערכת העלויות השונות, נערכה ע"י פאינה יאגנוב)

 

הוכנו חישובים מהוונים לכל אחת מהחלופות. מנהלת תשתיות ביוב אישרה את החלופה הזולה ביותר (חלופה של שתי תחנות שאיבה).

בפועל - לא בוצע אלא נעשה שיפוץ תחנת שאיבה מזרחית, כן הקו מבענה למג'דל כרום בוצע ברובו - 80% ממנו.

הועדה מדגישה כי  כי מבחינה הנדסית כל החלופות אפשריות וברור שככל שהמערכת פשוטה היא אמינה יותר. המינהור והמערך הגרביטציוני הוא הפשוט ביותר (המינהור הוא רק 400 מטר אורך בגבעת גילון).

כל זאת כאשר ידוע  שככל שהמערכת יותר עמוקה , תחזוקתה יותר יקרה ויותר קשה, זאת בשל הציוד המיוחד שיש להחזיק לשם כך.

הועדה מתרשמת נוכח העבר כי הביוב אינו מטופל כהלכה באזור זה למעלה מעשרים שנה, הועדה אינה צופה כי התאגיד יצליח לעמוד במשימותיו בשנים הראשונות להקמתו (נוכח מצבו הכלכלי הרעוע). על כן הועדה סבורה כי  המדינה תצטרך לעזור הן בהקמה והן בתחזוקה. חלופת השאיבה לא עבדה עד כה ועל כן יש להשתמש בתשתיות שונות (גרביטציה).

ברור לועדה, כי כל חלופה שתיבחר - המדינה תידרש להמשיך ולתמוך. יש צורך בתקציב ארוך טווח של עשר שנים לתחזוקה. 

 

 

המלצות:

 

  1. מלת"ב מוכנים לבחון מחדש את החלופות הנוספות אם התאגיד יגיש תכנית חדשה.
  2. יונתן ריכטר יבחן סעיף תקציבי להכנת תכנית כזו ע"י התאגיד
  3. ההערכה כי מדובר בעלות של 150,000 ₪ ובזמן נדרש של 4-6 חודשים.

 

 

תמונת מצב 19.10.2010

תאגיד המים והביוב מי גליל הוציא הזמנה למנהלת הביוב הארצית לעדכון תוכנית האב לביוב. המתכנן כבר עובד על התוכנית. חלופת המינהור נבחנת בתוכנית כאחת האפשרויות. היום יש לה התכנות גבוהה מבעבר בשל ההתקדמות הטכנולוגית והפחתת העלויות לטכנולוגיה זו.

 

כמו כן מינהלת הביוב פנתה לממשלה להעניק לתאגידים חלשים דוגמת מי גליל 80% מענק בהקמת תשתיות הביוב.

 

 

תוכנית חינוכית סביבתית - קניון בית הכרם

 

התוכנית הוכנה על ידי מאג'ד חג'אגרה, מרכז חינוך במחוז הצפון של המשרד להגנת הסביבה.

 

קדם יסודי

 

קידום החינוך הסביבתי בגן

  • - מרכז מיחזור פעיל בתוך הגן.
  • - איסוף חומרים משומשים ופסולות למען שימוש חוזר.
  • - גינה פעילה ומזמנת מסביב לגן.
  • - גידול חיות מחמד מותרים בסביבת הגן , תיבות קינון וזימון ציפורים לסביבת הגן.
  • - שילוב הנושא הסביבתי בתוכנית הליבה של הגננת לאורך כל שנת הלימודים.
  • - שינוי התנהגויות בתוך הגן והעברת המסרים לבית.
  • - גן מקיים בצריכה וגם בחיסכון במשאבים
  • - שילוב הקהילה בעשייה ורתימת ההורים לנושא הקיימות.

 

השתלמות גננות

 

היקף ההשתלמות: 60 שעות עם גמול השתלמות ממשרד החינוך

מקום ההשתלמות: פסג"ה בכל ישוב או מתנ"ס או כל מקום מאושר ע"י משרד החינוך

 

מטרות ההשתלמות:

  • 1. העשרת ידע בנושאי קיימות ואורח חיים בהתאם לנושאים נבחרים.
  • 2. לקדם ערכים סביבתיים בהתאמה לגיל הרך כבוד לאדם ולצומח, לבע"ח, אהבת הישוב והשכונה, אחריות ומעורבות.
  • 3. המשבר הסביבתי המקומי והעולמי, להרחיב את היכולת של הגננת והילד להתמודדות עם המשבר הסביבתי המקומי בשאג'ור
  • 4. בניית תוכנית לקידום אורח חיים מקיים בגן.
  • 5. התנסות, חקר והכרות מעמיקה של הנושאים בשילוב סיורים לימודיים.
  • 6. לקדם ערכים כמו הפליאה מהטבע, היופי של הסביבה, התפעלות מהסביבה הטבעית.
  • 7. התנסות בפיתוח פעילויות בנושאים הנבחרים בגן הילדים.

בסוף ההשתלמות תגיש כל גננת מצגת בה תראה פרויקט מעשי בתוך הגן שלה, היא תציג את העשייה והדרך לקיימות בתוך הגן והשינוי באורח חיי הגן ושילוב הקהילה בעשייה.

 

 

הצפי הוא לחמישה גנים ירוקים יוסמכו בכל שנה בכל אחד מהישובים הנכללים בתוכנית

 

 

ראשי פרקים מרכזיים בתוכנית ההשתלמות

 

ראשי פרקים

היקף שעות

1.

מבוא , מה בין סביבה לאיכות חיים, חומר מדעי, עיוני

מערכות אקולוגיות, מגוון מינים

10

 

2.

ערכים סביבתיים, לגיל הרך, כבוד לאדם , בע"ח, צומח, אהבת הכפר, השכונה, אחריות ומעורבות

10

 

3.

קידום ערכים של הפליאה מהטבע, התפעמות מהיופי שבסביבה ומהסביבה הטבעית

6

4.

הגורמים למשבר הסביבתי המקומי, הארצי והעולמי

6

5.

קיימות, ראייה כוללת של נושא פיתוח בר קיימא

4

6.

הטמעת אורח חיים מקיים בתוך הגן, שיתוף הקהילה בעשייה החינוכית

4

7.

שילוב החינוך הסביבתי בתוכנית הליבה של הגן

4

8.

כלים להובלת מהלך של מעורבות ועשייה למען הסביבה

4

9.

סדנאות : אומנות סביבתית, שימוש חוזר, פסולת

4

10.

סיור סביבתי מקצועי/ פעילות מחוץ לגן

8

 

דרישות תקציביות לישוב :

 

סעיף תקציבי

עלות

עלות כוללת ₪

השתלמות גננות- ישובי

24.000

24,000

מרכז מחזור וטיפוח גינת הגן

5.000

20 * 5,000  = 100,000

מבצעי ניקיון -שקיות וכפפות

6,000

6,000

סה"כ

 

130,000 ₪

 

 מדריכה בחצי משרה להדריך את הגנים ולהכין אותם להסמכה לגן ירוק.

המדריכה תלווה את הגנים שלוש שנים

עלות מדריכה בחצי משרה לשנה :  40,000 ₪

עלות מדריכה לשלוש שנים  3 * 4,000 = 120,000 ₪

 

בתי ספר

קידום חינוך סביבתי בביתי הספר בישובים

•-          העלאת המודעות הסביבתית בקרב המורים והתלמידים

•-          להבין הגורם למשבר הסביבתי המקומי עם הרחבה לעולמי.

•-          להרחיב את היכולת של התלמיד והמורה להתמודדות עם הבעיה הסביבתית המקומית.

•-          להכיר את המושגים המרכזיים בנושא פיתוח בר-קיימא

•-          להקנות ערכים בסיסיים כמו אחריות , מחויבות, שייכות ומעורבות.

•-          לקבל כלים להובלת מהלך של מעורבות ועשייה חיובית למען הסביבה והישוב.

•-          המודעות לנושא איכות חיים יותר טובה וחשיבות משאבי הטבע.

•-          להכין תוכנית בית ספרית ללמידה וחינוך סביבתי.

 

אבני יסוד מרכזיים  בתוכנית

•-          בית הספר מקום חשוב להעלאת המודעות והמעורבות החברתית-סביבתית.

•-          פעילות מבצעית מתבטאת במבצעי ניקיון שכונתיים לפי פרק זמן קצוב ומתמשך.

•-          מעורבות הקהילה וההורים בכל הפעילויות בבית הספר למען הסביבה ואיכות החיים.

•-          הילד במרכז העשייה החינוכית- לשמור על איכות חיים למען ילד איכותי ובריא בגוף ובנפש.

•-          להדגיש ולהבין את מושג נחלת הכלל והמשאבים המשותפים.

•-          לפתח למידה דרך ובאמצעות דילמות.

•-          צמצום טביעת הרגל האקולוגית של הילד והמורה.

•-          צמצום מימדי הצריכה ושיח בנושא תרבות הצריכה.

      ראשי פרקים מרכזיים בהשתלמויות ועשייה בתוך המוסד החינוכי

 

ראשי פרקים

היקף שעות

1.

הבנת הגורמים למשבר הסביבתי המקומי

4

2.

הגורמים למשבר הסביבתי העולמי

4

3.

פיתוח בר קיימא מושגים מרכזיים

6

4.

הקיימות מהלכה למעשה

6

5.

התמודדות עם הבעיות הסביבתיות המקומיות

6

6.

הטמעת אורח חיים מקיים בתוך המוסד החינוכי

6

7.

קידום ערכים של הפליאה מהטבע, התפעמות מהיופי שבסביבה ומהסביבה הטבעית, טיפוח גינת בית הספר

6

8.

שילוב החינוך הסביבתי בתוכנית הליבה של בית הספר

4

9.

כלים להובלת מהלך של מעורבות ועשייה למען הסביבה

4

10.

סדנאות : אומנות סביבתית, שימוש חוזר, פסולת

6

11.

סיור סביבתי מקצועי/ פעילות מחוץ לבית הספר

8

 

     סה"כ

60 שעות

   

  דרישות תקציביות לישוב:

סעיף תקציבי

עלות

עלות כוללת ₪

השתלמות רכזים/מורים- ישובי

24,000 *2 = 48,000

   48,000

מרכז מחזור בית ספרי

2.500

16  *  2,500 = 40,000

מבצעי ניקיון -שקיות וכפפות

6,000

6,000

 

 

סה"כ 94,000 ₪

 

פרויקטור ישובי להובלת התהליך וריכוז כל הפעילויות:

מדריך  לכל ישוב  או מטמיע להדריך את בתי הספר ולהכין אותם להסמכה לבית ספר  ירוק.

המדריך ילווה את בתי הספר  שלוש שנים

עלות מדריך בחצי משרה לשנה :  40.000 ₪

עלות מדריך לשלוש שנים  3 *  40.000 =  120.000 ₪

 

תחרויות

  • 1- פרס לכיתה שאוספת הכמות או המס' הגדול של סוללות.
  • 2- פרס לבית הספר שאוסף הכמות הגדולה של סוללות.
  • 3- פרס לבית הספר הנאה והנקי.
  • 4- פרס לבית הספר שיש לו מרכז מחזור פעיל ביותר.
  • 5- פרס לתלמיד שעיצב פוסטר בנושא הסביבתי הרחב.
  • 6- פרס לבית הספר שעיצב/הכין סיסמאות למען שמירה על הסביבה.
  • 7- פרס לבי"ס שיש לו לוח מודעות סביבתי פעיל ומעוצב.
  • 8- פרס למוסד שהחזיר את הטבע לבית הספר- תיבות קינון, תחנות האכלה לציפורים, גינה אקולוגת.
  • 9- פרס למוסד שהצריכה שלו הנמוכה ביותר (פר תלמיד) במשאבים (מים, נייר, חשמל).
  • 10- פרס לכיתה שכל התלמידים עם קופסאות אוכל ובלי שקיות.

 

 לישוב   סה"כ 10.000 ₪                   

      עלות:                

 

 

הצגות

מומלץ שכל תלמיד יצפה בשתי הצגות/ מופעים סביב הנושא הסביבתי לפי הגיל שלו.

עלויות לישוב : 20 * 1,500 * 2  =  60,000 ₪

יש לעודד בתי ספר בכדי להכין הצגות משלהן, להציג בפני התלמידים, לזה יש ערך נוסף,

מקומי, מדבר לתלמידים על הבעיה הספציפית המקומית.

 

 

 

חינוך בלתי פורמאלי

קבוצות נוער

החזון:

העמקת הידע, המיומנות והמחויבות של מדריכי הנוער בישובים לפעולות למען פיתוח בר קיימא , לצורך הגברת הפעילות וההשתתפות של הנוער לטיפוח הישובים והשכונות ונושא הקיימות בחברה.

מטרות:

העמקה ודיון בגישות, ערכים ופעולות בתחום קיימות בקרב שכבת מדריכי הנוער.

הכשרת מתנדבי שנת שירות לאומי למען פיתוח בר-קיימא בקרב בני הנוער.

 

נושאים מרכזיים:

  • - איכות סביבה- יחסי הגומלין בין האדם לסביבה הטבעית והסביבה הוא יוצר וחי, הקניית מושגים ערכיים.
  • - שמירת טבע- העקרונות של שמירת ערכי הטבע, החי והצומח.
  • - איכות חיים- שמירה על עקרונות בסיסיים של נקיון, נחלת הכלל, רכוש ציבורי למען איכות החיים בתוך הישוב.
  • - ממודעות לעשייה- תפקיד הנוער הובלת מהלכים לעבר קיימות וצריכה נכונה.

פירוט הפרויקט עם הנוער:

הכשרת קבוצת נוער מכל ישוב .15-30 בני נוער בכל קבוצה.

לכל קבוצה יהיה רכז נוער ישובי (פרויקטור ישובי).

כל קבוצה תשתתף בשלוש הדרכות ופעילויות הכשרה

 

פירוט עלויות לישוב : 3 קבוצות * 3 הדרכות * 600 ₪  עלות הדרכה = 5.400 ₪

 

 

 

 

קהל רחב

•1-     יום עיון לאימאמים:

החשיבות של אנשי הדת והאימאמים גדולה מאד ובמיוחד בדרישות ימי שישי , חשוב מאד לתת להם את הכלים המדעיים , להעמיד אותם על המצב הסביבתי הקשה מאד בישובים ובשכונות, להסביר להם על הבעיה הסביבתית המקומית וגם העולמית, שיהיה להם המידע המדעי וההלכתי/דתי בכדי להשתמש בו בדרישות שלהם.

יום העיון יכלול הרצאת פתיחה על המשבר הסביבתי העולמי והמקומי, הרצאה סביב האיסלאם והסביבה(פסוקים מהקוראן ואלחדית'), ארוחה, דיון והצגה

עלות יום העיון לכל הישובים מוערכת:

הרצאות : 2 *800 להרצאה = 1600 ₪

הצגה :                              = 1500 ₪

ארוחה וכיבודים ל- 50 משתתף = 4500 ₪

דיסק עם חומר מדעי ודתי   = 2000 ₪

סה"כ                           9.600 ₪

 

 

 

 

 

 

 

אופציה ליום עיון לאנשי דת נוצריים ודרוזים !!!

 

העצמת נשים למען הסביבה

הנשים הם גורם מרכזי וחשוב בכל חברה ובמיוחד בחברה הערבית המסורתית, רוב הנשים לא עובדות, ברובן עקרות בית, לכן השפעתן על איכות החיים והנקיון הכללי גדול.

לערוך סדרת הרצאות לנשים בכל ישוב

נושאי ההרצאות, הסדנאות וההצגות:

  • - שמירה על הנקיון הכללי , שמירה על הרכושהכללי וחשיבות נחלת הכלל.
  • - קיימות ופיתוח בר קיימא
  • - צרכנות ירוקה ושמירה על משאבי הטבע והסביבה.
  • - מחזור, שימוש חוזר, מיון הפסולת לשני זרמים, קומפוסטציה ו...
  • - שימוש נכון במים, חשמל ועוד משאבים.
  • - שיתוף פעולה עם הגן, בית הספר, המסגד למען הסביבה.

עלויות לישוב

עלויות:

הערכה של 10 הרצאות וסדנאות עלות כל סדנה או הרצאה 800 ₪ = 8.000 ₪

                                                   כיבודים 200 ₪ לכל מפגש    * 10 =  2.000 ₪

                                   2  סיורים חינוכיים לאתרים סביבתיים= 6,000 ₪  

                                                                                           סה"כ 16,000 ₪

 

 

 

 

 

 

 

 

כלל האוכלוסייה

ימי שיא /סדנאות   ישוב

העצמת ימי שיא ישוביים למען הסביבה ושמירה על הניקיון הכללי, שמירה על המשאבים ועידוד צריכה נבונה וחכמה, הגברת המודעות לשימוש חוזר במוצרים .

 

פירוט ועלויות לישוב:

 

יום שיא/אירוע  קהילתי

מקום

כמות

עלות (הערכה)

שוק קח ותן למוצרים משומשים

מקום ציבורי /שכונתי

3

3,000

עידוד הקמת חנויות יד שנייה

ישוב

1

1,500

שוק למאכלים ומזון  תוצרת ביתית /מקומית

שכונתי

2

2,000

שוק קח ותן ספרי לימוד ומשחקי ילדים

בתי ספר

5

500

מבצעי נקיון שכונתיים

שכונות

5

1,000

סיורים למתקנים סביבתיים מוסדרים

מטש"ים,  מטמנות, חברת חשמל

4

12,000

 

 

 

סה"כ 34,000 ₪

 

 

קומפוסטרים שכונתיים:

ניסיון שכונתי להכניס  קומפוסטרים , להפעיל מערך של מיון פסולת במקור, הפרדה לשני זרמים, התושבים ישליכו את הפסולת האורגנית לקומפוסטר ביתי בכדי להפוך הפסולת לקומפוסט ולהשתמש בחומר כזבל אורגני לדישון גנות סביב הבית או שימוש לחקלאות ביתית אורגנית.

הדבר יגרום להפחתת כמויות הפסולת בישוב המיועדות להטמנה, יצירת דשן מפסולת אורגנית והגברת המודעות שלזבל יש ערך נוסף, העלאת המודעות למזון אורגני ושימוש בדשן אורגני .

הניסיון בשנה הראשונה

הפעלת 20 קומפוסטרים בשכונת צעירים

שנה שניה 30 קומפוסטרים

שנה שלישית 40-50 קומפוסטרים לפי ההצלחה וההתמדה

עלויות לישוב:

100 יחידות קופוסטר * 450 ₪ = 45,000 ₪

 

פרסום והפקת חומרים

הפקת חומר הסברתי, מנשרים, כרוזים, שלטים גדולים למען השמירה על הסביבה והנקיון הכללי, שלטים של אזהרה לא לשפוך או להשליך פסולות מכל סוג ובכל מקום.

חומר הסברתי באתרי פרסום  מקומיים, חומר פרסום שונה.

קמפיין הפחתת כמויות פסולת - כולנו ממחזירים פסולת, פרסום, פליירים, פוסטרים, מיציגים ותערוכות ברחובות הישוב

עלות (הערכה)  לישוב: : 40,000 ₪

 

מגזר עסקי / מסחרי

קהל יעד : בעלי העסקים , החנויות שמהווים את המגזר העסקי מסחרי בכל ישוב

מטרות:

  • - העלאת המודעות בקרב הסוחרים ובעלי העסקים בישוב כלפי הסביבה והניקיון הכללי.
  • - צמצום כמויות הפסולת למינימום אשר מיצרים אותה המגזר העסקי /מסחרי.
  • - הגברת כמויות הפסולת הממוחזרות אשר מעבירים למחזור ולא להטמנה.
  • - עידוד צרכנות חכמה.
  • - חסכון במשאבים כמו מים, חשמל, נייר וחומרים אחרים.

 

 

עלויות /ישוב:

הרצאה/סדנא

מס'

עלות ליחידה

עלות

חוק הנקיון ושמירה על הנקיון

2

1,000

2,000

נאמני ניקיון

3

 

 

שיטות צמצום פסולת

2

1,000

2,000

הגברת המחזור

2

1,000

2,000

חסכון במשאבים ובאנרגיה

2

1,000

2,000

סביבת עבודה נקייה ובריאה

2

1,000

2,000

סיורים באזורי תעשיה ומסחר מוסדרים

2

3,000

6,000

 

 

 

סה"כ 16,000 ₪

 

 

הצעה תקציבית מרוכזת לישוב אחד

 

קבוצת גיל/קהל

סעיף

כמות

עלות

חינוך פורמאלי

קדם יסודי

השתלמות גננות

1

24,000

 

 

מרכזי מחזור/טיפוח סביבת הגן

20

100,000

 

 

מבצעי ניקיון

3

6,000

 

 

מימון מדריכה לגנים

3 שנים

120,000

 

יסודי/על יסודי

השתלמות רכזים ומורים

2

48,000

 

 

מרכז מחזור בית ספרי

16

40,000

 

 

מבצעי ניקיון/פעילות שוטפת

3

6,000

 

 

מימון פרויקטור / מרכז ישובי

3 שנים

120,000

 

 

תחרויות

1

10,000

 

 

הצגות ומופעים

40

60,000

חינוך בלתי פורמאלי

קבוצות נוער

הדרכות/סדנאות

9

5,400

 

אנשי דת

יום עיון

1

9,600

 

נשים ועקרות בית

סדנאות/הרצאות

10

8,000

 

 

כיבודים

10

2,000

 

 

סיורים חינוכיים לאתרים

2

6,000

 

אוכלוסיה רחבה

ימי שיא/סדנאות/הרצאות/סיורים

20

34,000

 

שכונת מגורים

קומפוסטרים לבתי מגורים

100

45,000

פרסום

כל הישוב

פרסום והפקת חומרים

שלוש שנים

40,000

מגזר עסקי/מסחרי

הישוב

הרצאות/סדנאות/סיורים

15

16,000

 

 

 

 

סה"כ 700,000 ש"ח

 

 

הצעה תקציבית לארבעת הישובים באלשאג'ור

 

עלות כוללת של התוכנית לארבעת הישובים: מג'ד אלכרום, דיר אלאסד, בענה, נחף

העלות ₪

מס' ישובים

עלות לישוב

עלות כוללת

4

700,000

2,800,000

 

 

הצעה תקציבית לששת הישובים באלשאג'ור

במידה  ויכנסו הישובים ראמה וסאג'ור לתוכנית

העלות  ₪ 

מס' ישובים

עלות לישוב

עלות כוללת

6

700,000

4,200,000

 

 

 

 

 

                                                                                                בברכה,

 

                                                                                                דורית זיס

                                                                                                מנהלת המחוז

 

 

 

 

 

 

11/10/2010 09:13:51
להוסיף תגובה אין תגובות לרשומה זאת קישור ישיר לקטע בית

3.10.2010

סיכום פגישת רכזי פורום האזרחים בבקעת בית הכרם ב10\3

נוכחים:

צוות חינוך: מוזאיין חוראני, ברוך קומפנו

צוות הסברה: איתי הדרי, מוחמד מנאד

צוות תכנון: עזרא נשרי

רכזי צוות מחאה: אבראהים דיאב אורית קצין,

עבד נמארנה: רכז פורום אזרחים למען בקעת בית הכרם

 

להלן רשימת הנושאים והתכנים לטיפול שהועלו על ידי המשתתפים:

 

1. ועידת הגליל: יוקם צוות מצומצם להכנת חומר עבור הרשות לפיתוח הגליל לקראת הועידה . מרכזת אורית קצין.

 

2. פגישה עם עדי אלדר. יש צורך בפגישת הכנה.

 

3. פגישה עם אבישי ברוורמן במג'דל כרום ב-28.10 תהיה היערכות להשתתפות של חברי הפורום בפגישה. איברהים יטפל בהשגת אישור ראש המועצה.

 

4. יש צורך לתאם פגישה עם דפנה בן ברוך עמותת שכנים בנושא שת"פ.

 

5. יש לתכנן את פעילות המחאה לתקופה הקרובה באחריות איברהים זכריה ואורית.

 

6. תתבצע פניה חוזרת לתוכנית "יהיה בסדר" בגלי צה"ל באחריות ?

 

7. בתאריך 11.10. מתקיימת פגישה אצל עבאס תיתי בנושא הביוב.

 

8. באחריות צוות הסברה לקדם תכנון של מפגש כל הדתות- אירוע מרכזי.

 

9. להזמין הרצאה של ראסם חמייסי במתנ"ס/ספריה באחריות עבד.

 

10. לזמן פגישה של הצוות עם עדיאל בנושא אוהל דיאלוג.

 

11. מתקיימת פגישה של תמנע עם מנהלים ומורים במג'דל כרום ב12.10 שעה 16:00.

 

12. איברהים יקדם פגישות בתיכון ובחט"ב בנושא חינוך סביבתי עם צוות החינוך.

 

13. יש צורך למפות את הקהילות בתוך הכפר ולקיים מפגשים מותאמים לכל קהילה.

 

14. מתחילה פעילות משותפת של יסודי אל סלאם ויסודי גילון.

 

15. פורום רכזי הצוותים ייפגש פעם בחודש לעדכון הדדי ודיון.

 

רשם: עבד נמרנה

 

11/10/2010 13:24:43
להוסיף תגובה אין תגובות לרשומה זאת קישור ישיר לקטע בית

סיכום מפגש צוות חינוך סביבתי עם מורות , מנהלות, וסגני מנהל בהשתתפות תמנע קולברג מאיגוד ערים גליל מערבי. תאריך 12.10.10

 

משתתפים:

 

בית ספר מותנאבי: וואל סגן המנהל, אסמא מורה למדעים.

בית ספר חטיבת ביניים: סמר מורה למתמטיקה ומרכזת פעילות בית ספר ירוק.

בית ספר אל סלאם: נג'יבה מנהלת בית הספר, מנאל וסגן המנהלת ?

צוות חינוך סביבתי: מוזאיין חוראני , מוחמד חיידר, רמי סירחאן, איברהים דיאב, ברוך .

איגוד ערים גליל מערבי: תמנע קולברג רכזת חינוך סביבתי

עמותת התקווה- אל אמאל : עבד נמארנה .

 

1. הוצגה מטרת הפגישה: הצגת האפשרויות השונות העומדות בפני בתי הספר בתחום החינוך לאיכות סביבה וקיימות, והעזרה שניתן לקבל מהשותפים.

 

2. תמנע סקרה בפרוטרוט את התוכנית שממנה כל בית ספר יכול לבחור מה ליישם בעלות נמוכה ובסיוע של תמנע בהדרכת הצוות.

 

3. הוצע על ידי תמנע לרכז נציגים מכל בתי הספר לפעילות של מספר שעות שבהן תוגדרנה המטרות המשותפות לכל מוסדות החינוך במג'דל כרום.

 

4. הוצע לקיים השתלמות גננות.

 

5. השתלמויות מורים ככלי חשוב להנעת התהליך בבית הספר ותחילת שינוי התפיסה.

 

6. השתלמות החלפת דיסקט תשולב בהשתלמות המורים והגננות.

 

7. עבד נמרנהעדכן כי כרגע הסיוע יינתן במרצים וכדומה מאחר ועדיין לא אושרו תקציבם ותרומות שהעמותה ממתינה לאישורם.

 

8. ב-22.10.10 יש ישיבת צוות בבי"ס מותנאבי, וואל יבדוק אם ניתן להקדיש את פגישת הצוות להרצאה ודיון בנושא חינוך סביבתי ויעדכן את עבד נמרנה.

 

9. יתוכנן שבוע או יום איכות סביבה בבי"ס מותנאבי.

 

10. נושא האסבסט בבית ספר מותנאבי, סוכם לפעול במקביל מול המשרד להגנת הסביבה ויחד עם הרשות המקומית. מוזאיין מטפלת בנושא.

 

11. הוצגה התוכנית של מאג'ד חג'אג'רה רכז החינוך הסביבתי שהוגשה לדב חנין במסגרת ההצעה לטיפול נקודתי ביישובי בקעת בית הכרם.

 

רשם: ברוך

13/10/2010 08:41:53
להוסיף תגובה אין תגובות לרשומה זאת קישור ישיר לקטע בית

הכנסת השמונה-עשרה                                                                                       נוסח לא מתוקן              

מושב שלישי                                                                                                 

 

 

 

 

פרוטוקול מס' 22

מישיבת הוועדה המשותפת

 של ועדת הפנים והגנת הסביבה ושל ועדת העבודה הרווחה והבריאות

בנושא: סביבה ובריאות

יום שני, ג' מרחשוון התשע"א (11 באוקטובר 2010), שעה 10:00

 

 

 

 

סדר היום: 

מפגעים סביבתיים והשלכותיהם הבריאותיות בבקעת בית הכרם - ישיבת מעקב

 

 

 

נכחו:

חברי הוועדה:   

דב חנין - היו"ר

 

מוזמנים:

סיגל בלומנפלד, אגף תשתיות, המשרד להגנת הסביבה

אינג' לילי בלסקי, מהנדסת לבריאות הסביבה, משרד הבריאות

דוד וינברג, מהנדס ארצי לתכנון וקולחין, משרד הבריאות

חוסם עבדי, מנהל תחום תוכניות, רשות המים

רון שני, ראש המועצה האזורית משגב

דליה טל, עמותת צלול

עזרא נשרי, קואליציה למען בקעת בית הכרם

 

 

 

יועצת משפטית:            ורד קירו זילברמן         

 

 

           

מרכזת הוועדה:             שוש אזולאי

 

 

                                   

רשמת פרלמנטרית:       הדס צנוירט      

 

 

מפגעים סביבתיים והשלכותיהם הבריאותיות בבקעת בית הכרם - ישיבת מעקב

 

 

 

דב חנין:

 

            בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. מסגרת הזמן שלנו אינה ארוכה. אנו נמצאים בישיבת מעקב, ובכוונתי לקיים את המעקב הזה באופן שיטתי. אני יודע שישיבות מעקב אינן נעימות כל כך, כי לא תמיד ההתקדמות היא גדולה, ובמקרה שלנו זה המצב, אבל אנחנו נעשה את זה, ואנחנו נלחץ על הגורמים הרלוונטיים לעשות את מה שצריך, ונכניס לתמונה הזאת גם גורמים נוספים כדי שבאמת נגיע למצב שהסיטואציה תשונה ממה שהיא קיימת כיום.

 

            כיוון שזו ישיבת מעקב, אני רוצה לבקש מגברת בלומנפלד, שהיא נציגת המשרד להגנת הסביבה, לפתוח בהצגת מה שהתרחש מאז הישיבה הקודמת.

 

סיגל בלומנפלד:

 

            בוקר טוב. לפני שאספר מה עשינו עד עכשיו, חשוב לי להדגיש - אין פה נציגי רשויות השאגור, וחשוב לי שזה יירשם בפרוטוקול. אנחנו הרמנו את הכפפה שהוועדה זרקה לעברנו בכל מה שקשור להצגת תוכניות לשיפור המצב, אבל כיוון שאנחנו משרד שהוא בעצם רגולטור, ואנחנו אמורים לעשות את פעולות האכיפה, נוצר מצב קצת בעייתי, ואני חייבת לציין אותו, כי דברים שאמרתי פה בישיבה זו, נעשה בהם שימוש לרעה על-ידי עורכי הדין של הרשויות שנגדן אנחנו פועלים, ומשפטים שאמרתי כמו שהמדינה חייבת לעשות מעשה, ושיש פה באמת נושא יוצא דופן, ולכן אנחנו כאן, החלישו את התביעה ואת התיק המשפטי שיש לנו מול הרשויות. אנחנו נמצאים במצב שהוא לא טבעי; אנחנו גם אוכפים וגם אומרים: המדינה צריכה לעשות משהו.

 

            אנחנו פעלנו בשלוש חזיתות: הביוב, הפסולת והחינוך. בכל נושא עשינו ישיבות רבות משתתפים, בכל ישיבה היו- -

 

היו"ר דב חנין:

 

            אני רוצה לציין שגברת זיס, מנהלת המחוז, העבירה אלי דין וחשבון מאוד מקיף על מה שנעשה בשלושת התחומים האלה. בישיבה הזו אני רוצה שתאמרי בקצרה, איפה הדברים עומדים כרגע בתחומי הפסולת והביוב, והיכן המנופים שצריכים ללחוץ עליהם כדי להזיז את המצב למקום טוב יותר.

 

סיגל בלומנפלד:

 

            אתחיל עם הנושא הפשוט יותר - הביוב. מכיוון שיש לנו תאגיד מים וביוב באזור, מה שהתאגיד כרגע עושה, ולמיטב הבנתי, הם הקצו לזה גם כספים - הם מגישים תוכנית חדשה לבחינה, שכוללת הצעת הוועדה לטיפול בגרביטציה בביוב. הטיפול הזה הוא יקר יותר, הוא תקדימי, שונה, אבל הוא מבטיח שאם תהיה תחזוקה קלוקלת, כמו שאנחנו, לצערי, סוברים שיש שם, סביר להניח שהתקלות יהיו מועטות. כרגע השלב הוא שמגישים תוכנית חדשה, והכסף שהוקצה הוא כסף לתוכנית. לבצע את העבודה, את המנהור ואת הגרביטציה, מדובר פה - כל המספרים נמצאים בדוח, אבל להערכתנו, בכ-15 מיליון ₪ יותר ממה שזה היה עתיד לעלות.

 

היו"ר דב חנין:

 

            הכסף הזה מובטח?

 

סיגל בלומנפלד:

 

            לא.

 

היו"ר דב חנין:

 

            ממי צריך לבקש אותו?

 

סיגל בלומנפלד:

 

            ממינהלת תשתיות ביוב, משרד התשתיות.

 

היו"ר דב חנין:

 

            יש פה נציג של משרד התשתיות?

 

סיגל בלומנפלד:

 

            הם אמורים להגיע. לדעתי, הם מאחרים - יש פקק מאוד גדול בכניסה. חוסם, נציג מינהלת הביוב שפועל בעניין, צריך להגיע. זה הכסף הגדול.

 

היו"ר דב חנין:

 

            מינהלת הביוב כפופה לרשות המים?

 

רון שני:

 

            מיתב זה חלק מרשות המים.

 

היו"ר דב חנין:

 

            אני מבקש שנוציא מכתב למנהל רשות המים מטעם הוועדה, שיאמר שבהמשך לעבודה שנעשתה מוכנה כרגע תוכנית חדשה לטיפול בביוב, שהעלות שלה גדולה בכ-15 מיליון ₪ בהשוואה לעלויות- -

 

סיגל בלומנפלד:

 

            אני רוצה לתקן אותך: הכסף שהוקצה כרגע הוא כסף להכנת התוכנית. אנחנו הצענו מבחינה אופרטיבית את הרעיון של הוועדה, שהמומחים ישבו והסכימו עליו.

 

היו"ר דב חנין:

 

            מתי תהיה התוכנית מוכנה?

 

סיגל בלומנפלד:

 

            זה אפשר לעשות בתוך חודש וחצי-חודשיים, להכין את התוכנית. צריך להעביר אותה בוועדה, שזה בכפוף ללוחות הזמנים של מלתב, לזרז אותם לאשר את הבקשה, את התוכנית, ואז להקצות כספים לביצוע. בכל מקרה, אנחנו מדברים על תקופה לא קצרה.

 

היו"ר דב חנין:

 

            כספים לביצוע הם כ-15 מיליון.

 

סיגל בלומנפלד:

 

            15 מיליון יותר מכמה שהיתה עתידה התוכנית לעלות. התוכנית מאוד מפורטת; היא אומרת האם הכול יהיה בגרביטציה, יהיה 50 אחוז בגרביטציה, האם יהיה מנהור, לא יהיה מנהור - כל השיקולים האלה יאושרו בוועדה. אנחנו המלצנו כוועדה משנית, מה עדיף בעינינו - מנהור וגרביטציה מלאה. זה לגבי הביוב.

 

היו"ר דב חנין:

 

            אתם חושבים שזה הדבר העדיף כדי להתמודד עם קשיים מוכרים לנו היטב בתחום התחזוקה.

 

סיגל בלומנפלד:

 

            כן, אבל אני חייבת לסייג ולומר שזה משהו ראשוני ותקדימי; זה לא קיים. אנחנו פה מנסים בכל מה שקשור לשאגור, אנחנו מקווים שעוד כמה שנים נגיד: עשינו נכון, אבל על סמך ההיסטוריה והידע שלנו צריך פה משהו שונה, ולכן אנחנו כן תומכים בגישה השונה הזאת בביוב.

 

היו"ר דב חנין:

 

            טוב. אנחנו אם כך רוצים להוציא מכתב למנהל רשות המים, לחזור ולהציג - אני מניח שאתם העברתם אליו את ההמלצה של אותה קבוצה בין-משרדית שעבדה על הנושא, לומר לו שלמרות שמדובר בדלתא מסוימת מבחינת עלויות, המשמעות הסביבתית והבריאותית של העניין היא כל כך גדולה, לא רק לתושבי האזור אלא לתושבי הגליל כולו, שנראה לנו שהכסף הזה הוא כסף שצריך להקצות אותו, ואנו מבקשים שהוא יתערב אישית בעניין, יבחן אותו, ויענה לנו תוך שבועיים ממועד מכתבנו מה עמדתה של רשות המים בעניין, ואם רשות המים אכן הולכת להקצות את מה שנדרש כדי לקדם את התוכנית בתחום הזה.

 

סיגל בלומנפלד:

 

            נושא הפסולת: פה הנושא יותר מורכב, כי אין לנו גוף סטטוטורי כמו תאגידי מים וביוב, שאנחנו מקווים שיצליחו. קיוויתי שראשי הרשויות יגידו את זה ולא אני, כי זו אמירה קצת בעייתית - בפורום הירוק האחרון שעשינו ראשי הרשויות אמרו שהם מוכנים שהנושא הזה יילקח מהם בגלל אזלת ידם המתמשכת, שהמדינה תיקח את זה מהם. זה לא משהו שאני כמדינה יכולה לומר. אני יכולה להגיד שהמפגעים, כמו שכולנו יודעים, רבים ומתמשכים- -

 

היו"ר דב חנין:

 

            אם המדינה תיקח את זה מהם, ברמת העיקרון, מיהו הגורם האופרטיבי שיטפל בזה?

 

סיגל בלומנפלד:

 

            יש שתי אופציות. אופציה אחת, שהמדינה תיקח את זה לתקופה זמנית כדי להניע תהליך ולבנות שם איזה מנוע צמיחה, כמו שעשו לפני עשר שנים עם הפסולת הביתית, ואנחנו יודעים איך לעשות את זה ואיך לבנות את המנגנון לתקופה קצרה, לעשות את זה, להניע גלגלים וללכת, שזה, אגב, מה שהרשויות המקומיות מעדיפות, כי הן לא רוצות שננשל אותן מהתפקיד החשוב הזה.

 

היו"ר דב חנין:

 

            התקופה הקצרה היא שנה?

 

סיגל בלומנפלד:

 

            לא. היא לפחות ארבע שנים. כתבנו הכול בתוכנית.

 

האפשרות השנייה היא לבנות תאגיד פסולת, בדומה לתאגידי מים וביוב, בנושא פסולת. אין את זה עדיין בשום מקום. יכול להיות שתידרש לזה חקיקה, הצעת ממשלה - דרך ארוכה. זה אומר, האם זה יהיה במקום מיוחד כמו שאגור, או נעשה את זה רוחבי, זה ללכת לדרך חדשה, שאני פה מייצגת יותר את דעת עצמי ומה ששמעתי מראשי הרשויות. כמדינה זה נושא יותר מורכב. צריך להחליט מה עושים. המנכ"ל שלנו אישר אתמול - צריכה להיות ישיבה מסודרת עוד שבוע, שבה זה יוחלט, אבל בגלל לחץ הזמנים הוא מסר לי את זה אתמול, שהוא יקצה כסף לתוכנית מסודרת, שעלותה, כנראה, תהיה בין 50 ל-60 אלף שקל, מה המשרד מציע, הדרך הכי טובה לטפל בפסולת.

 

היו"ר דב חנין:

 

            בכלל או באזור הזה ספציפית?

 

סיגל בלומנפלד:

 

            לא, רק לשאגור כתוכנית חירום, כי עמדת המשרד לגבי פסולת באשר היא ידועה, קבועה, מסודרת בתוכנית אב. המקרה הזה שונה, בגלל שהפסולת נשרפת, לא מטופלת, וראשי הרשויות אומרים בעצמם: קחו את זה ממנו.

 

היו"ר דב חנין:

 

            אנחנו כוועדה בהחלט תומכים באופציה הזו של התערבות חירום נקודתית לשאגור. אני איני רוצה להמתין עוד שנים עם הסיפור הזה. כפי שאמרת, השאלה הרוחבית היא שאלה שמצריכה דיון רציני, ודאי שינויי חקיקה, יש שיקולים לכאן ולכאן. בינתיים התושבים באזור ימשיכו לסבול, ובלתי-אפשרי להמשיך עם המצב הזה. הרשויות המקומיות כרגע, כפי שהן נמצאות - אני אומר את דעתי, זה כמובן לא מחייב אתכם - אבל ההתרשמות שלי מהמצב הכלכלי שלהם ומרמת היכולת שלהם להתגייס לפתרון העניין היא מאוד מצומצמת, ולכן אם לא תהיה התערבות חירום, אנחנו נישאר תקועים במקום. לכן אני מאוד מברך על ההחלטה של מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה להקצות כסף לתוכנית חירום כזו. מה מסגרת הזמן שהתוכנית הזו תהיה מוכנה?

 

סיגל בלומנפלד:

 

            מכיוון שזה סכום קטן, לא נצטרך לצאת למכרז, זה יהיה משהו שאפשר לאשר אותו בזמן קצר. בגלל שרוב הידע כבר קיים, אני מאמינה שלא יותר מחודש-חודשיים, אבל מה שחשוב פה להציף זה העובדה שכדי לבצע את מה שכנראה, יהיה כתוב בתוכנית, ואנחנו יודעים לאן נושבת הרוח, מדובר בהרבה כסף, כי הפתרון לא יהיה רק לתחזק את תחנות המעבר שנשרפות אלא לשנע את הפסולות לפתרונות קצה - מה שלא קורה, לנקות את האתרים שבוערים בקרבת בתי ספר וגני ילדים. מדובר בהרבה כסף, ופה צריך איגום תקציבי מאוד משמעותי, ונוכל רק עוד כמה שנים לדעת אם באמת התגייסות החירום הזו, ואף פעם לא עשינו את זה בשום רשות, היא שונה, מיוחדת, ואם היא תישא פרי ולא קיבענו איזה דפוס בעייתי של התנהלות רשות.

 

היו"ר דב חנין:

 

            הזמנו לדיון הזה נציג ממשרד האוצר?

 

שוש אזולאי:

 

            הזמנו, והם אמרו שאין להם שום ידע- -

 

היו"ר דב חנין:

 

            שום ידע ושום עניין. אני מבין שמשרד האוצר פשוט מוכן לתת את הכסף, אבל הם לא מתעניינים בשאלה, איך נוציא אותו. אנחנו נוציא מכתב לשר האוצר. אני חושב שהתנהלות משרד האוצר בפרשה הזו עוברת כל גבול. כשאומרים לנו שאין להם עניין בדיון, אני באמת מתפלא, באילו דיונים יש להם עניין. יש פה נושא, שנכון שמול תקציבי העתק של מדינת ישראל זה אולי מבחינתם כסף קטן, אבל מבחינת המשרד להגנת הסביבה זה כסף גדול, מבחינת התושבים שנמצאים שם באזור זה כסף גדול, ובכל הכבוד, שר האוצר לא יכול להמשיך ולהתנהל בצורה הזו. לכן אנחנו נוציא מכתב לשר האוצר, נגיד לו שנעשית עבודה בתנאים מאוד לא פשוטים של גורמי הממשלה שנמצאים בשטח בהובלת מחוז הצפון של המשרד להגנת הסביבה. אנחנו בהחלט מלאי הערכה לעבודה הזו שנעשית בתנאים לא פשוטים, אבל ודאי שהעבודה הזו תצריך משאבים, ולכן נציג משרד האוצר כדי שיהיה שותף בתהליך הזה כבר בשלב הזה, ולא יופתע כאשר נבוא אליו בדרישות, כי הן תגענה. אנחנו צריכים כסף. הכסף הזה הוא לא גדול, הוא קטן, אבל את הכסף הזה נצטרך, ומשרד האוצר יצטרך לתת את הכסף הזה. אנחנו עומדים על כך שנציגי משרד האוצר יגיעו באופן קבוע להשתתף בישיבות הוועדה הזו, ו-וודאי להשתתף בהמשך ישיבות המעקב בנושא בקעת בית הכרם. זה תחום שיש לו משמעות תקציבית מסוימת, ומשרד האוצר צריך להתגייס אליו. בבקשה.

 

רון שני:

 

            הייתי רוצה להוסיף עוד דבר, שאפשר לעשות אותו הרבה יותר בקלות והרבה יותר מהר. סך הכול לפנות פסולת זה דבר יום-יומי. תוכניות שיעשו בחודשים הקרובים, כפי שתוארו כאן, אבל בשלב זה הפסולת עדיין נערמת יום-יום וגם נשרפת.

 

היו"ר דב חנין:

 

            שזה ממש מסוכן.

 

רון שני:

 

            היו עשרות שריפות בחודש האחרון.

 

בכל הרשויות האלה יש חשב מלווה, למיטב ידיעתי; ראשי מועצות נבחרים, שנבחרו בבחירות האחרונות, אבל חשב מלווה. אחד הדברים היותר פשוטים זה שמשרד הפנים ינחה את החשב המלווה להקצות את הסכומים הנדרשים לפחות לפינוי הפסולת הנוכחית. לא צריך לזה ועדות גדולות מדי והתארגנות מיוחדת מדי. פשוט לקחת קבלן, לשלם לו, ולפנות את הפסולת. אני יודע שבסדרי העדיפויות של הרשויות זה לא תמיד נמצא במקום הראשון בגלל הגירעונות שלהם והשיקולים האחרים, אבל מדברים פה על בריאות הציבור, על דבר שאם הוא לא נעשה יום-יום ושעה-שעה אז העכברים חוגגים והמחלות חוגגות, וזו פעולה שצריך לעשות מייד, לא לחכות. זו פעולה יחסית מאוד פשוטה של משרד הפנים, שיכול להנחות את החשבים המלווים להקצות את הסכומים, לפחות לעזרה הראשונה הנוכחית.

 

היו"ר דב חנין:

 

תודה. בבקשה.

 

דליה טל:

 

            לעשות תוכניות בגרביטציה - אל"ף, זה יקר. התכנון לוקח הרבה זמן והביצוע לוקח עוד יותר זמן, והיום יש איזשהו פתרון בשטח שהוא לא עובד. יש תחנות שאיבה לכל אורך הנחל. הוא לא עובד, בגלל שלא מתחזקים את תחנות השאיבה האלה.

 

אני ערכתי בירור, ומסתבר בסכום פעוט, פחות או יותר, של כמה עשרות-אלפי שקלים בחודש, אולי אפילו 20 אלף שקל בחודש, אפשר לתחזק את התחנות האלה ולתת לפחות את העזרה הראשונה, או למנוע את הזרימה הנוראית הזאת בנחל, לפחות עד השלב שכל הגרביטציה וכל המנהרות וכל התוכניות הגדולות והיפות האלה.

 

היו"ר דב חנין:

 

            הן לא כל כך גדולות; אנחנו מדברים בסך הכול על תוכנית די קטנה.

 

דליה טל:

 

            אנחנו מדברים על תוכנית של 30 מיליון שקל, כלומר ייקח שנה לתכנן, שנתיים לחפור. אבל כבר היום אפשר לגייס איזשהו כסף, סכום מאוד קטן, לתת אותו לאיזשהו קבלן - אני לא יודעת, לחייב את רשות המים לשלם את הכסף הזה, להשיג איזשהו כסף ממשרד האוצר, מהרשויות, אני לא יודעת מאיפה. נראה לי מאוד פשוט הסכום הזה. את תחנת השאיבה הזו שקיימת במקום פשוט לתפעל. זה זועק לשמיים, הדבר הזה. אנחנו מדברים כאן על להשיג 30 מיליון שקל - זה יפה, אבל 3,000 שקל נראה לי הרבה יותר פשוט. אפילו 2,000 שקל לשלם לקבלן לחודש שיתחזק את תחנות השאיבה האלה - תעשו חשבון, כמה זה לשנה, לפחות עד היום שמסיימים להקים את תחנות השאיבה.

 

היו"ר דב חנין:

 

            גברת בלומנפלד, את רוצה להתייחס?

 

סיגל בלומנפלד:

 

            אני חושבת שאת צודקת, כלומר לתחזק את תחנות השאיבה זה נכון, וזה אקמול לבינתיים. עשינו את זה במשך שנתיים. רשות המים - אני לא מייצגת אותם אלא את המשרד להגנת הסביבה, אבל הוציאו צו לתיקון מעוות, שילמו לקולחי משגב, החברה שמטפלת בביוב במשגב, ותחזקו את תחנות השאיבה, נדמה לי, במשך שנה, החזירו לרשות, ושוב תחנות השאיבה קרסו. המטרה היא פה למצוא פתרון בר-קיימא, שיחזיק מים, ימשיך הרבה זמן, ולא לבזבז כל כך הרבה כספי ציבור על משהו שהוא פלסטר. אני מבינה את מה שאת אומרת. אני חושבת שהמדינה בזבזה כבר המון כספים על פתרונות ביניים.

 

דליה טל:

 

            זה לא פתרון ביניים; זה פתרון תחזוקתי פשוט. זה אל"ף-בי"ת.

 

היו"ר דב חנין:

 

            אין גורמים שיכולים לבצע את התחזוקה הזאת.

 

דליה טל:

 

            אני לא יודעת. 2,000 שקל בחודש אין לרשות המים לתת- -

 

היו"ר דב חנין:

 

            זה לא 2,000 שקל בחודש. אני את הסיפור הזה מלווה שלוש שנים, וכל פעם נותנים קצת כסף לתחזוקת תחנות. ואני בעד לתחזק תחנות, אבל המערכת - אני מזמין את גברתי לבוא לטיול הבא לגליל ולראות את הזוועה במו עיניך. אי-אפשר. זה לא פתרון לטווח ארוך.

 

דליה טל:

 

            עד ליום שיקימו את הפתרון הגרביטציוני הגדול- -

 

היו"ר דב חנין:

 

            הוא הולך להיות בעתיד הקרוב, ואנחנו נלחץ על זה. במקביל צריך שיהיו גם SOS-ים, אם יש צורך. בבקשה.

 

חוסם עבדי:

 

            אני מנהל תחום תוכניות במינהל לפיתוח תשתיות ביוב, רשות המים. מצטער על האיחור.

 

קודם כל, לא מדובר ב-2,000 שקלים אלא בהרבה כספים מעבר לזה. זה פתרון זמני, שהוא אמנם יפסיק חלקית את הזיהום, אבל זה לא יחזיק הרבה מעמד, ולאור כל הבעיות שהיו ברשויות - איחוד, פיצול, כן תאגיד, לא תאגיד - נוצר המצב בשטח.

 

 אנחנו במינהל, פיתוח תשתיות ביוב, אפילו לפני שהוקם תאגיד מהגליל, שנכנס בנעלי הרשויות היום, והוא אמור לטפל בדברים האלה, אפילו שלחנו מכתבים; היועץ המשפטי לממשלה לא אישר לעקוף את חוק התאגיד. ניסינו להחריג בדיוק לזה, ולא הצלחנו.

 

נכון להיום יש תאגיד ששמו מי הגליל. התאגיד הזה אמון על כל מה שקשור בתשתיות המים והביוב. התאגיד בימים אלה, אמנם היתה בעיה משפטית שדחתה את הבעיה בעוד כמה חודשים, אבל היה דיון לפני יומיים בבית המשפט, וישב המנכ"ל. אנחנו לא חיכינו, הוצאנו כבר הזמנה לתכנון לאותו פתרון גרביטציוני, שלא בהכרח יהיה; אנחנו נקבל את התכנון הזה. נבדוק. אם זה יהיה בר-קיימא, נמליץ. נכון שמדובר בסכומים גדולים - 30 מיליון, יכול להיות שיותר, בטח נדע את זה כשיהיה לנו התכנון- -

 

היו"ר דב חנין:

 

            מה לוחות הזמנים שאדוני רואה?

 

חוסם עבדי:

 

            בינתיים התוכניות נמצאות בעריכה, תכנון כללי, תוכנית האב, שאגב, אושרה אצלנו לפני ארבע שנים, ובגלל כל מה שהיה, זה נעצר. תוך שלושה-ארבעה חודשים אנחנו אמורים לקבל תוכנית כללית.

 

היו"ר דב חנין:

 

            ממי?

 

חוסם עבדי:

 

            מהתאגיד, מי הגליל.

 

היו"ר דב חנין:

 

            למה כל כך הרבה זמן?

 

חוסם עבדי:

 

            יש פה טכנולוגיה חדשה, שאין אותה באף מקום כמעט בארץ, שזה המנהור, שזה גרביטציה. זה משהו חדש. צריכים לעשות מדידות, כל הדברים שלוקחים זמן. בינתיים, אני חוזר למה שהיא אמרה לגבי בעיה נקודתית - יש צו לתיקון - - אמנם זה כלי שאנחנו מנסים לבצע פעולות חירום, לתת אקמול לבעיה הנקודתית, וכבר יש משרד שהתחיל לבדוק ולראות בשטח מהם הרכיבים שצריכים להחליף אותם במטרה להפסיק את הזיהום. אני מקווה שבתקופה הקרובה כבר נתחיל את הרצועה, אבל ללא קשר, במסגרת התוכניות שלנו, יש לנו תוכנית חדשה למתן סיוע של 80 אחוז. כבר עשינו מנה ראשונה של 40 מיליון שקל. במסגרת המנה השנייה, שאנחנו הולכים לתקצב, אני מקווה, בחודשיים הקרובים, אנחנו גם מתכוונים לתקצב את הפרויקט הזה. ברור שזה יהיה חלק מכל התוכנית, כי עדיין אין לנו התכנון הסופי, שאמור להסדיר את הכול, אבל פרויקט בסדר גודל כזה, ייקח לבצע אותו לפחות שנתיים. לכן אנחנו רוצים לטפל נקודתית בבעיה ולהשתדל להפסיק את הזיהום, אם כי אנו יודעים שזה משהו קטן, ובמקביל אנחנו מסתכלים קדימה, ואני מקווה שתוך ארבעה חודשים נקבל את התוכנית, ואז נקצה את התקציבים, שסביר להניח, שזה לא יבוצע בשנה, כי גם לבצע פרויקט בסדר גודל כזה, במיוחד שמדובר במשהו חדש ומנהור - לוקח את הזמן שלו. אני אופטימי.

 

היו"ר דב חנין:

 

            אחרי דבריך אני נעשה דווקא פחות אופטימי.

 

סיגל בלומנפלד:

 

            יש לי רעיון שעולה ממש עכשיו - הרי יש הממונה על התאגידים, שיושב ברשות המים, ישראל עינב, שחבל שהוא לא נמצא בישיבות כאלה.

 

היו"ר דב חנין:

 

            אגב, אני ארצה שהוא יגיע לישיבה הבאה, כי זו לא הישיבה האחרונה בתחום הזה. אנא בקש ממר עינב גם להגיע, ונזמין אותו גם מהוועדה.

 

סיגל בלומנפלד:

 

            אני יודעת שבישיבה האחרונה, שהיתה לדורית ולי אצל ישראל עינב, הוא סיפר לנו על קרן מיוחדת, שעוקפת את המנגנון הרגיל - חוסם, תקן אותי אם אני טועה - של העברת כספים לתאגידים. הם שומרים את זה למקרי חירום. יכול להיות שכפי שדליה הציעה, אפשר כסף כזה של 100-150 אלף שקל לתקופה של שנה, לתחזק את תחנות השאיבה. זה לא פתרון שהייתי מעלה, ובטח לא מה שהוועדה שישבה החליטה, אבל יכול להיות שזה יכול לתת פתרון לתקופה.

 

חוסם עבדי:

 

            הכוונה, למיטב הבנתי, זה לאותו צו.

 

סיגל בלומנפלד:

 

            לא.

 

חוסם עבדי:

 

בנוסף, יש קרן שנקראת קרן השיקום, שישבה עד לפני כמה זמן במינהל המים, לפני שנכנסו לרשות. יש שם תקציבים. אני אבדוק את זה. אולי התקציבים שאנחנו מתכוונים לנצל- -

 

סיגל בלומנפלד:

 

            איך השם? לא מספרים לנו את כל הדברים...

 

חוסם עבדי:

 

            קרן לשיקום תשתיות מים וביוב.

 

היו"ר דב חנין:

 

            מי עומד בראש הקרן הזאת?

 

חוסם עבדי:

 

            רני פינצ'י.

 

היו"ר דב חנין:

 

            אנחנו נפנה אליו במכתב מטעם הוועדה, להפעיל את הקרן הזו גם כדי לגייס את הכספים לטיפול המיידי, וגם לצורך הסיוע בטיפול האסטרטגי. את הנקודה של הטווח הארוך אני מסכם כך: אני מבין שתוך כחודש תסיימו את העבודה שלכם בהיבט הזה של איזושהי המלצה על סיום התהליך שלכם, של המלצה על פתרון ביובי לטווח יותר ארוך. נכון?

 

סיגל בלומנפלד:

 

            את ההמלצות שלנו בנושא הביוב סיימנו, וכרגע זה נמצא בשלב של הכנת תוכנית, שזה במגרש- -

 

היו"ר דב חנין:

 

            שלב ראשון עברנו, אנחנו בשלב שני.

 

עזרא נשרי:

 

            צריך לעקוב אחרי יציאת התוכנית.

 

היו"ר דב חנין:

 

            אני מבין שהתוכנית הזו תסתיים הכנתה מקסימום בעוד שלושה חודשים. אז רשמנו את זה, שאנו מצפים שבעוד שלושה חודשים תהיה תוכנית.

 

חוסם עבדי:

 

            תוגש תוכנית, ואז יש ועדת שיפוט.

 

היו"ר דב חנין:

 

            כמה זמן ייקח לוועדת שיפוט לעבוד?

 

חוסם עבדי:

 

            חודש ימים, גג.

 

היו"ר דב חנין:

 

            שלושה חודשים - הכנת תוכנית, חודש - ועדת שיפוט, ואז יוצאים לדרך, לטווח הארוך.

 

            לגבי הטווח המיידי, אנחנו פונים לקרן השיקום- -

 

חוסם עבדי:

 

            אני חבר בקרן הזו. אני אברר, אם יש לנו שם יתרה תקציבית לנושא הזה.

 

היו"ר דב חנין:

 

            אנא בדוק ותחזיר לנו תשובה בכתב.

 

            מר עבדי, אני מבקש ממך להגיע אישית למקום. אני מגיע לאזור הזה מדי פעם, וכל פעם אני מתחלחל מחדש לראות את המצב של הביוב שם. אני באמת לא מבין איך אנשים חיים שם.

 

עזרא נשרי:

 

            בסוף יתפוצצו.

 

היו"ר דב חנין:

 

            נכון, ובצדק. אני הייתי מסכים לחיות כך? אתה היית מסכים? אני בטוח שלא.

 

חוסם עבדי:

 

            אנחנו חיים ככה.

 

היו"ר דב חנין:

 

            אל תסכים לחיות כך.

 

חוסם עבדי:

 

            הצלחנו לשנות את המצב, ואנחנו ממשיכים.

 

היו"ר דב חנין:

 

            אנחנו הולכים לקראת חורף ועונת גשמים, ומניסיון בעבר, בכל פעם הבעיה שם מגיעה לרמה בלתי-אפשרית בעונת הגשמים. במקום שתהיה ברכה, זו קללה. אני מבקש שתגיע למקום, תראה מה קורה שם עם אותן תחנות שאיבה, מה צריך לעשות, ואם אתם צריכים להיות מעורבים בעניין, או אתם חושבים שגורם אחר צריך - אנא, עדכנו אותנו. תגיע למקום, שלח לנו מכתב, ואני מבטיח לך שנעזור מצדנו.

 

חוסם עבדי:

 

            אנחנו בשטח, חיינו שם, באותו משרד. היה כבר בשטח, והוא מכין לתגובה המיידית, אילו רכיבים קרסו וצריך להחליף אותם במסגרת אותו צו. אנחנו מבצעים את זה. זה בביצוע. אני מקבל.

 

היו"ר דב חנין:

 

            טוב. נקודה אחרת ששייכת אליכם, המשרד להגנת הסביבה, עדיין בתחום הביוב, זה הנושא של כל המשחטות, שאני רואה את שרידיהן - לא יודע אם זה שרידיהן, לדעתי, זה קו ייצור שלם שנמצא במים; עופות, שרידי בשר, דם. זה דברים שלא ייאמנו. אין אכיפה כלפי אותן משחטות?

 

סיגל בלומנפלד:

 

            הסוגייה של השחיטה במגזר הערבי היא סוגייה שרק עליה אפשר לדבר יום שלם.

 

היו"ר דב חנין:

 

            אני לא מדבר על הסוגייה הכללית אלא על משחטות גדולות, תעשייתיות, או אחת לפחות, שנמצאת באזור דיר אל אסאד.

 

סיגל בלומנפלד:

 

            אני לא בטוחה שהבעיה היא רק במשחטות הגדולות; הבעיה היא בשחיטה השחורה לקראת כל חג, ואז כל- -

 

היו"ר דב חנין:

 

            פעם אחרונה שהייתי, לא היה שום חג. תהיתי, אולי המצב הכלכלי של האוכלוסייה הערבית היום הוא כל כך טוב, ששוחטים בלי קשר לחגים.

 

סיגל בלומנפלד:

 

            חוסם, תקן אותי - הם שוחטים בבתים ולא רק באטליזים שמאושרים על-ידי השירותים הווטרינריים. ביקשנו- -

 

היו"ר דב חנין:

 

            שחיטה בבתים - אני אומר את זה כי אני לא מקבל את התשובה שלך בהיבט הזה; אני נגד שחיטה בבתים וזה שזה ילך לביוב, אבל מה שאני ראיתי זה לא שחיטה בבתים. כשאתה רואה צינור ביוב שמזרים דם, כמה כבש אחד או שני כבשים - זה בא מחוסר אכיפה. שכנעו אותי שאני טועה.

 

סיגל בלומנפלד:

 

            הנושא הזה כל כך מסובך. עשינו סיעור מוחות במחוז, ניסינו להבין, ויש לנו אנשים במחוז שהם מהמגזר הערבי - הם אמרו: אנחנו לא שוחטים בבתים. למה אני קוראת שחיטה שחורה - גם כשזה נעשה בבית עסק שהוא לא משחטה עם אישור, זה נקרא שחיטה שחורה, כי אין הפיקוח - ואני לא מכירה את כל הסוגייה, זה לא בטיפול המשרד - שבודק שזה מוכנס למקרר בזמן הנכון. זה נעשה בכל אטליז, ששם אמורים רק לחתוך- -

 

היו"ר דב חנין:

 

            האם את יכולה לבדוק אצלכם במשרד, ואני מבין שזה לא התחום שאת עוסקת בו. אני לא בא בטענות; אני רק מבקש - האם את יכולה לבדוק ולתת לנו תשובה בכתב, מה קורה בתחום האכיפה, מתי נעשו הבקרות האחרונות באותן משחטות או משחטה.

 

סיגל בלומנפלד:

 

            אני יכולה לענות לך עכשיו. במשחטות הגדולות של אחמד אבאח - אני מאמינה שלזה התכוונת - בדיר אל אסאד היה שימוע לפני כחודשיים. הוא הגיע למשרד, הוא הגיש תוכנית לטיפול בשפכים שלו, קיבל ארכה לבצע את זה. זה לא התחום שלי, ואני צריכה לבדוק אם הוא עמד בלוחות הזמנים, אבל האכיפה נעשית.

 

היו"ר דב חנין:

 

            אני רוצה לקבל תשובה, מה לוחות הזמנים שאושרו לו.

 

סיגל בלומנפלד:

 

            במשחטה הזו?

 

היו"ר דב חנין:

 

            כן. אני רוצה לקבל בכתב, מתי המפגע הגדול הזה, שנקרא משחטות גדולות, ייפתר.

 

במקביל צריך לטפח באותן משחטות קטנות שגברתי מדברת עליהן.

 

סיגל בלומנפלד:

 

            עשרות במגזר הערבי. אני חושבת שזו הבעיה האמיתית, אבל צריך לעשות דיון עם השירותים הווטרינריים שמכירים יותר את הסיפור, עם משרד החקלאות, משרד הבריאות. צריך לבדוק את הסוגייה.

 

היו"ר דב חנין:

 

            מי הגורם שמבצע אכיפה?

 

סיגל בלומנפלד:

 

            לדעתי, השירותים הווטרינריים.

 

היו"ר דב חנין:

 

            השירותים הווטרינריים מבצעים אכיפה לעניין השחיטה. לעניין הזרמה של דם וכל מיני תוצרים לביוב, זה לא השירותים הווטרינריים.

 

חוסם עבדי:

 

            הרשות המקומית, היום התאגיד, הוא שאחראי על איכות השפכים שנכנסת למערכת ויוצאת ממנה.

 

היו"ר דב חנין:

 

            אבל התאגיד עושה את זה? אני שמעתי שהם נולדו הרבה זמן, לידה קשה. אנחנו צריכים לתת פתרון פה. התאגיד נותן תשובה לעניין הזה?

 

חוסם עבדי:

 

            אמור לתת, ובחלק מהמקומות שהתאגידים- -

 

היו"ר דב חנין:

 

            אנחנו נוציא מכתב לתאגיד. אני רוצה לקבל תשובה לשאלה, מה הם עושים כדי לפקח על הנושא של זריקת תוצרים של משחטות לביוב. כל זה בנושא הביוב. למישהו יש משהו להוסיף בנושא?

 

דליה טל:

 

            אני הייתי במשרד להגנת הסביבה לפני שבועיים, ושאלתי מה קורה עם דבאח. דיברתי שם עם אחראי תעשיות, והוא אמר שדבאח אמנם מתחזק את העסק שלו יפה מאוד. הבעיה היא שמאחר שלאף אחד שם אין רשיון עסק, גם אין להם תנאים לרשיון עסק, כלומר המשרד להגנת הסביבה לא אוכף עליהם בעצם שום דבר.

 

סיגל בלומנפלד:

 

            אפשר לאכוף גם כשאין תנאים ואין רשיון.

 

דליה טל:

 

            זה מה שאני שמעתי. הוא אמר: אני בדקתי אותם, הייתי שם בביקור, אבל אין לאף אחד שם רשיון, אנחנו לא אוכפים, אנחנו לא בודקים. איך הם אמרו - הדבר הזה גדול עלינו יותר מדי. אנחנו הולכים אמנם למפעלים גדולים, אז אולי אצל דבאח הם ביקרו, אבל אצל כל המשחטות הקטנות האלה - אף אחד לא מגיע אליהם בכלל, אף אחד, אין לו מושג מה קורה. אומרים: אין לנו כוח אדם לטפל בהם, זה מה ששמעתי מהמשרד שלכם.

 

עזרא נשרי:

 

            אני מהקואליציה של העמותות לבקעת בית הכרם ומהפורום האזרחי. אני רוצה להדגיש נקודה, למרות שדיברתם על זה, אבל מהניסיון שלנו בסיבוב הקודם אני חושב שכדאי לרשום, שלבדוק ממש שתקציב עבר לחברת תכנון בנושא תוכנית הביוב, כלומר שזה יהיה המעקב - לדעת שהתקציב הגיע לחברה מסוימת של תכנון של נושא הביוב, ואז אנחנו יודעים- -

 

חוסם עבדי:

 

            התקציב הזה נמצא אצלנו, ויש לנו שני זכיינים שכבר החלו את המלאכה שלהם, והם מקבלים את התקציב ישירות מאתנו.

 

עזרא נשרי:

 

            לא דרך התאגיד?

 

חוסם עבדי:

 

            לא.

 

היו"ר דב חנין:

 

            תודה. הנושא של הפסולת, אנו ממתינים לתוכנית, שאני מבין שתהיה מוכנה בתוך חודש.

 

סיגל בלומנפלד:

 

            אני מאמינה שזה ייקח קצת יותר. אנו צריכים לבחור חברה שתכין - אמרתי שלא יהיה בתהליך של מכרז- -

 

היו"ר דב חנין:

 

            תוך 45 יום?

 

סיגל בלומנפלד:

 

            אני מקווה.

 

היו"ר דב חנין:

 

            אם גברתי צריכה עוד שבוע, אני אתן לך כבר עכשיו.

 

סיגל בלומנפלד:

 

            נעדכן אותך.

 

היו"ר דב חנין:

 

            לא. אני רוצה לקבל החלטה, מתי אנחנו מקבלים תוכנית מכם. אם את צריכה 45 יום, תקבלי אותם.

 

סיגל בלומנפלד:

 

            טוב, אז 45 יום.

 

היו"ר דב חנין:

 

            אני יודע שזה מכניס אתכם לעומס, אבל אין ברירה; אנחנו חייבים להתקדם בנושא הזה.

 

סיגל בלומנפלד:

 

            אנחנו התגייסנו לנושא של שאגור. אנחנו מקדישים לזה המון זמן.

 

היו"ר דב חנין:

 

            אני יודע. אני רוצה לחזור ולברך את העמדה של המשרד להגנת הסביבה ובפרט את העמדה של מחוז הצפון, ותמסרי גם לגברת זיס את ההערכה שלי. אני יודע שהמצב מורכב. במה שצריך לעזור אנחנו נעזור כדי להזיז את העגלה הזו. זה פשוט לא יכול להימשך, כי אי-אפשר שאזרחים במדינה במאה ה-21 יחיו כך עם פסולת שנשרפת וביוב ברחובות. אז נקבל את התוכנית תוך 45 יום, ואז נקיים דיון מעקב נוסף, ונשמע איפה הדברים עומדים.

 

            אני גם רוצה לברך על העובדה שאתם מתקדמים בתחום החינוך. אנו לא עוסקים בזה בישיבה הזו, אבל זה בהחלט חלק מרכזי מהמהלך. בבקשה.

 

עזרא נשרי:

 

            אני רוצה להדגיש נקודה נוספת בתור מי שגר במקום, שאנחנו רואים מצב שהמערכת הולכת ומידרדרת במהירות, וצריכים להיות מודעים גם לזה. כלומר המצב אינו במצב קבוע, אלא המצב בנושא הפסולת הולך ומידרדר במהירות מאוד גבוהה, ונאבד לגמרי את השליטה, לדעתי.

 

היו"ר דב חנין:

 

            אדוני צודק לחלוטין.

 

אני מאוד מודה לכם. תהיה ישיבת מעקב נוספת, ונוציא את המכתבים שסיכמנו. כמובן, אם יש למישהו מכם עדכונים בין הישיבות, מאוד נשמח לקבלם. תודה.

 

            תודה רבה, הישיבה נעולה.

 

 

הישיבה ננעלה בשעה 10:45.

 

 

 

           

 

19/10/2010 07:38:17
להוסיף תגובה אין תגובות לרשומה זאת קישור ישיר לקטע בית

כל היומנים

sun - לשירות חברות הסטארט אפ בצפון אומרים שהיה פה אמנים ויוצרים אני ואתה נשנה את הגינה אנשי הגשם אתר צומח גבוהה יותר, מהירה יותר, חזקה יותר גן קיימות הבית הפתוח הופכים את בקעת בית הכרם לעמק תפארת החינוך - הלב הפועם של משגב הכל נוער המלאכים של כלבלאב העשרה ואומנויות הקומפוסטר כחיית מחמד התנדבות...זה אנחנו ויקי משגב זבל זבל תפריד זכויות בעלי חיים זריקת בריאות חיים בקהילה טיולים ומסעות יד ביד בגליל יד על הדופק - דיווחי משטרה וביטחון יומן המועצה יומן ספורט יומן רכזי טיולים יער האופניים והקהילה יש עבודה ישוב לדורות לא רק לנשים לחיים ארוכים מבקרים במשגב מדברים אמונה מדיה חברתית מועדון רוטרי משגב מוקד 107 מזכירי/ות ישובים מיומני הספרנית משגב קולטת משומשהו נוער ראס אל עין עד-כאן העתון המקוון של משגב עוד מעט 30 עושים עסקים על הדרך פורום מנהלני חינוך פתווו-ח צעירי משגב קבוצת YAD קול ההתחלות קונים - כאן קורס ועדים קיימות וסביבה קליק שביל סובב משגב שבילים ברגל תיירות במשגב תרבות