http://www.facebook.com/pages/%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%A6%D7%94-%D7%90%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%A9%D7%92%D7%91/190731637642996 שבילים ברשת

החינוך - הלב הפועם של משגב

 

עבר עוד חופש גדול, תקופה קצרה של לימודים ומייד חופשת חגים ארוכה, תקופה המזמנת הרבה זמן פנוי שמאפשר בין היתר גם זמן להתנהגויות מסוכנות.

ביקשתי מאדם גורן, מנהל מחלקת הנוער לספר קצת על מה שקורה בתחום הזה עם בני הנוער של משגב.


בני הנוער במשגב זוכים (ובצדק) לתשבחות מקיר לקיר. "נוער איכותי, מצטיין, יוצר ומתנדב". הסופרלטיבים הללו אינם חוטאים כמובן למציאות, אך ברור שלא די בהם כדי לתאר את מארג החיים של קהילת הנוער במשגב. הוויית ההתבגרות של נערות ונערים בתרבות הישראלית (והמערבית) הינה דינאמית ומורכבת מרצף של חוויות והתנסויות השזורות זו בזו- חלקן מוגדרות בקצה ה"מואר" של הסקאלה וחלקן עונות להגדרה "התנהגות סיכונית".

 

בטור זה אבקש לעמוד על התנאים בתוכם צומחות תופעות של התנהגויות מסוכנות בקרב בני הנוער במשגב. בחלק השני אשר יתפרסם בגיליון הבא אנסה להציע מספר נקודות למחשבה בבואנו להתמודד בצורה טובה יותר עם האתגרים המתוארים.

 

במהלך 8 שנות עבודתי במחלקת הנוער במשגב נתקלתי באין ספור מקרים של התנהגויות מסוכנות. תופעות של שתייה עד אובדן הכרה, שימוש בסמים, פגיעות מיניות קשות, אלימות חברתית (זובור, חרמות, השפלות וכיו"ב) כאשר בשנים האחרונות הולך ומתחזק המימד של אלימות ופוגענות ברשת.

 

חשוב להדגיש- תופעות אלה אינן ייחודיות למשגב! מחקרים רבים מצביעים על התנהגויות דומות בקרב מתבגרים בקהילות שונות ומגוונות ברחבי העולם המערבי. אך כיוון שעניינינו בבני הנוער שלנו כאן במשגב, עלינו לצאת מנקודת הנחה כי בדומה לחבריהם במדינה ובעולם גם הם חשופים במידה רבה להתנהגויות מסוכנות על כל הרצף המוכר. לסיום ההקדמה אבקש לחדד את ההבנה כי  ברוב המכריע של התופעות המסוכנות עימן אנו מתמודדים מעורבים בני נוער נורמטיביים לחלוטין, הילדים שלנו- מקור גאוותנו ודאגתנו.

החלק הראשון של טור זה יעסוק כאמור במאפיינים ובגורמים להתנהגות סיכונית בקרב קהילת בני הנוער במשגב. 

 

מאפייני הגיל:


גיל ההתבגרות מאופיין בתהליכי שינוי והתפתחות פיסיולוגיים, קוגניטיביים ורגשיים. המתבגרים חווים תהליך דינאמי ועוצמתי במהלכו הם מחפשים אחר הזהות העצמית שלהם תוך בחינה מתמדת של יחסיהם עם קבוצת השווים ועולם המבוגרים. ביטוי מרכזי לתהליכים הללו ניתן לזהות באמצעות ניסיונם של המתבגרים לממש את עצמאותם במרחבים שונים ובאופנים מגוונים. "מרד הנעורים" לובש צורות רבות ומשתנה בהתאם למרכיבים החברתיים והתרבותיים בעולמם של המתבגרים. 

 

הורים ומחנכים המלווים את הנער/ה בשלבים השונים של התבגרותו מעידים על חוויה מורכבת ולעיתים אף קשה. לצד הנאות רבות מתהליך הצמיחה וההתפתחות של המתבגר, מלווה פרק זה בחיים בסדרה של עימותים, התנגחויות והתפרצויות רגשיות. כחלק מתהליך עיצוב הזהות מחפשים בני הנוער אחר תחושת שייכות ומשמעות בתוך המעגלים החברתיים המקיפים אותם. פעמים רבות הדרך למימוש תחושה זו מתבטאת בפריצת גבולות וערעור על סמכותם ועמדתם של המבוגרים המשמעותיים בחיי המתבגרים ובראשם כמובן ההורים.

על אף שמדובר בשלב מוכר והכרחי בתהליך ההתבגרות של בני הנוער, במקרים רבים עולם המבוגרים מתקשה להתמודד עם ההיבטים המאתגרים של התהליך.

 

תרבות הנוער במשגב- מאפיינים ייחודיים:


אנסה להאיר מספר תופעות אופייניות לקהילת משגב ובהמשך לבחון את האופן שבו אנו- "עולם המבוגרים במשגב" (הורים ומחנכים) מתמודדים עם אתגרי הגיל על צורותיהם השונות.

במבט ראשון, החיים בישוב קהילתי מספקים קרקע יציבה לתהליכי התבגרות בריאים ומפוקחים עבור בני ובנות הנוער ועבור הוריהם. התדמית הרווחת מציגה קהילה קטנה ואיכותית אשר חבריה בחרו במרחב חיים משותף. כולם מכירים זה את זה מהגן, מהמכולת, מערבי התרבות היישוביים או מטיול הבוקר עם הכלב.

 

בכניסה ליישוב שער צהוב אשר סר למרותם של מורשים בלבד ומסביב גדר המפרידה בינינו לבין איומי העולם שבחוץ.

 

על פניו נדמה כי תנאי הפתיחה הללו מזמנים חווית התבגרות רגועה ובטוחה. אלא שהפסטורליה הגלילית מביאה עימה שורה של אתגרים ייחודיים. בשיחות רבות שאנו מקיימים עם נערות ונערים במשגב עולה כי המרחק ממרכזי בילוי אטרקטיביים בשילוב קשיי ההתניידות המוכרים מייצרים לא פעם תחושה של "תקיעות" המובילה לתסכול ושעמום. אם בעיר ניתן לעבור בקלות יחסית מבילוי ביתי לבית קפה ולמרכז קניות הומה אדם והתרחשות, הרי שבמשגב יש צורך בתכנון מראש ובד"כ גם בתיאום ואישור מההורים. "אנחנו כלואים ביישוב, אין לאן לצאת ואין איפה לשבת עם חברים מישובים אחרים" (מתוך שיחה עם חברי מועצת הנוער). בתנאים הללו התלות בהורים גוברת והצורך בספונטניות המהווה מרכיב מרכזי בחוויית העצמאות של בני הנוער נפגם קשות.

 

רבים מהנערות והנערים איתם אנו משוחחים מעידים כי "תרבות השיעמום" מהווה קרקע פורייה להתנהגויות מסוכנות, כאשר מרביתן מתפתחות במרחבים בהם המבוגרים אינם נוכחים כמעט כלל. מסיבות יער, בתים ריקים, זולות, רשתות חברתית- כל אלה מהוות זירות זמינות למפגש עבור בני הנוער, המתאפיין בפוטנציאל ריגוש גבוה. היעדר אלטרנטיבה ראויה למפגש ובילוי הופך את הזירות הללו לפופולאריות במידה רבה עבור המתבגרים במשגב.

הצד השני של אותה המשוואה נוגע לתודעת העומס של בני הנוער במשגב. ילדינו גדלים ומתחנכים בתוך תרבות הישגית המאפיינת את הקהילה במשגב ומקבלת ביטויים רבים בבית ההורים ובמערכות חינוך ופנאי איכותיות. אנו מציבים דרישה מתמדת למצוינות החל מגילאים צעירים ועד סיום שלב ההתחנכות במסגרות השונות. לדרישה זו שותפים למעשה מרבית הגורמים המקיפים את בני הנוער: הורים, בתי ספר, נבחרות, להקות, תנועות נוער. כל גורם בדרכו הייחודית דורש מהמתבגרים להביא את המיטב שבהם ולממש את הפוטנציאל הטמון בהם. גאוותנו יוצאת בצדק על הישגים אקדמיים, ספורטיביים ואומנותיים ועל בחירות ערכיות של בני הנוער המתבטאות בין היתר ביציאה המונית לקורסי הדרכה בתנועות הנוער, לשנת שירות ולגיוס משמעותי.

 

כמובן שבבסיס המערכת התרבותית המקיפה את בני ובנות הנוער במשגב עומדות כוונות טובות. "במבחן התוצאה" המתבטא בד"כ במדדים מערביים ברורים אנחנו מקבלים ציון גבוה וזכאים בצדק ליהנות מן הטפיחה העצמית על השכם.

 

אלא שההסללה החיובית הזו גובה מחירים לא פשוטים מבני הנוער במשגב אליהם ראוי להתייחס בכובד ראש.  אנו פוגשים לא פעם נערות ונערים אשר משוועים להפוגה קלה מהמירוץ האינטנסיבי בו הם נמצאים. לפנאי בלו"ז ובעיקר בנפש. בני נוער אשר זקוקים למרחב בו מתאפשר מפגש בלתי תכליתי עם חבריהם ועם דמויות מבוגרים משמעותיות. למרחב בו ניתן להתנסות, לטעות ולתהות. בו מותר לעצור ולשאול שאלות. מותר להתבגר. בנחת.

נערות ונערים במשגב מתארים צורך להתנתק, להתאוורר וכהגדרתם "להתנפץ בזולה או במסיבה עמוסת אלכוהול עם החבר'ה בלי שאף אחד ישב לי על הראש" (מתוך ראיון שקיימנו עם נער בשכבה י"א).

 

פעמים רבות, בעיקר בסופ"ש ובחופשות, הצורך בהפוגה מתפרץ אצל בני נוער "קרייריסטים" בפריקת כל עול ובשבירת המוסכמות, בדגש על שבירת הדמות שהם לובשים- התפקיד חברתי אותו הם סוחבים במהלך השגרה התובענית (תלמידה למופת, ספורטאי מצטיין, רקדנית מוכשרת, מד"צ משקיען).

 

סיכום ביניים:


הצגתי בקצרה שלושה גורמים המרכיבים את הוויית הנוער במשגב ולאורם צומחות ומתפתחות תופעות של התנהגות מסוכנות.  גורם רביעי וככל הנראה גם המשמעותי מכולם הינו מקומו ותפקידו של עולם המבוגרים בהתמודדות עם אתגרי הגיל ומאפייני המרחב והתרבות במשגב.


ככל שאנו מעמיקים בניתוח הגורמים והסיבות להתנהגויות המסוכנות בקרב בני הנוער במשגב אנו מבינים כי בקרב אחוז גבוה מאוכלוסיות המבוגרים שולטת "אשליית המוגנות". ההנחה כי בנינו ובנותינו האיכותיים מסוגרים בתוך יישוב קהילתי קטן ומוגדר מאפשרת לרבים מאיתנו לישון בשקט בזמן שבני הנוער מחפשים אחר הריגוש הבא- הסיכון, אחר פריצת הגבול שעדיין לא נפרץ.

 

בחלק השני של הטור אשר יתפרסם בגיליון הבא אנסה להציע מספר גישות חינוכיות וקהילתיות להתמודדות עם המציאות המתוארת בדגש על מקומם של ההורים ועל ההזדמנויות הרבות הטמונות בכוחה של הקהילה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ה ז מ נ ה


תחרות חיבורים לנוער NAME YOUR HERO

פרסים כספיים נכבדים יוענקו לתלמידים עם החיבורים הזוכים!

 

שלום רב לכל תלמידי עבר, הווה ועתיד של  נוער שוחר מדע ואוניברסיטת תל אביב לנוער,

 

היחידה לנוער שוחר מדע ע"ש דב לאוטמן שמחה להזמין אותך להשתתף בתחרות חיבורים לנוער, שבמסגרת פרס דן דוד.

 

  • התחרות מיועדת לתלמידי כתות ט'-י"ב
  • למילוי טופס ההרשמה: אתר היחידה לנוער שוחר מדע http://noar.tau.ac.il, אולימפיאדות ותחרויות, דן דוד, טפסי רישום
  • יש לצרף חיבור קצר בסוף הטופס (הצעה באורך כעמוד אחד) הכולל את נושא החיבור / שם מועמד/ת (גוף/ארגון) אותו/ה רוצים להציע לקבלת פרס דן דוד והסבר/נימוק לבחירה.
  • את החיבור הקצר יש לשלוח עד לתאריך ה- 1 לדצמבר 2015.
  • תלמידים שיציעו את ההצעות המעניינות והמרשימות ביותר יוזמנו באמצע חודש ינואר 2016 ליום עיון באוניברסיטת תל אביב.
  • פרסים כספיים נכבדים יוענקו לחיבורים הזוכים, וכן לבית הספר עם אחוזי ההשתתפות הגבוהים ביותר.

 

באתר האינטרנט של היחידה לנוער שוחר מדע ניתן לקבל גם פרטים נוספים, כגון דוגמאות לחיבורים זוכים משנים עברו ועוד.

 

 

נשמח לעמוד לרשותך בכל מידע נוסף:

היחידה לנוער שוחר מדע ע"ש דב לאוטמן, אוניברסיטת תל-אביב

טלפון: 03-6408469

E-mail: enoar@tauex.tau.ac.il

ובאתר האינטרנט של היחידה:  http://noar.tau.ac.il