http://www.facebook.com/pages/%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%A6%D7%94-%D7%90%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%A9%D7%92%D7%91/190731637642996 שבילים ברשת

החינוך - הלב הפועם של משגב

 

 

אגף החינוך כולל בתוכו את המחלקה לחינוך לגיל הרך, ביקשתי מענת בן ארי, מנהלת המחלקה מזה כשנתיים, תושבת מצפה אביב, שהגיעה למשגב עם משפחתה מירושלים, לאחר שעסקה בחינוך בלתי פורמלי ושימשה כגננת מספר שנים, שתשתף את הקוראים ותספר מעט על הנעשה במחלקה שלמעשה מקיפה טיפול בכ 2200 ילדים וילדות מגיל שלושה חודשים ועד גיל 6.

"המחלקה לחינוך לגיל  הרך עוסקת בחינוך הילדים/ות מגיל לידה ועד 6.  הטיפול והחינוך בבית ובמערכות החינוך, בגיל זה, מעצבת ובונה את אישיותו של הילד. מחקרים מראים כי במהלך שנותיהם הראשונות של הילד או הילדה, נקבעים במידה רבה סיכוייהם להצליח במבחני הבגרות, או לבנות קריירה מספקת, להיות מדורגים בפסגת טבלאות השכר ובאופן כללי לממש את עצמם כבוגרים פורים ומאושרים. בעקבות מחקרים אלה קיימת תפיסה של "היפוך הפירמידה" התומכת בהזרמת משאבים לחינוך בגיל הרך על חשבון משאבי חינוך בגילאים מאוחרים יותר. בתפיסה זו תומך מחקר של הבנק העולמי הטוען כי על כל דולר שיושקע בגיל הרך, בהנחה שיושקע במקומות הנכונים ובאופן הנכון, יחסכו שבעה  דולר של כיבוי שריפות ותוכניות התערבות כאלה ואחרות בהמשך .

מדינת ישראל טרם השכילה ליישם את תפיסת "היפוך הפירמידה". המציאות הארגונית של מערכת החינוך לגיל הרך בישראל, מקשה מאוד על האפשרות לקיים תהליך חינוכי יציב, אחיד, מתמשך, שיוכל לשרת בצורה הטובה ביותר את הצורך של הילדים בגיל הזה לביטחון פיזי ורגשי. באחד הכנסים בהם השתתפתי בשנה שעברה, סקר אחד המרצים את המבנה הארגוני של מערכת החינוך לגיל הרך בישראל. מדובר במערכת מורכבת שלה בעלויות רבות: החינוך מגיל לידה עד שלוש מופקד בידי השוק הפרטי או בידי משרד הכלכלה, גני הילדים בגילאי שלוש עד שש מופקדים בבעלות משותפת בידי משרד החינוך והרשויות המקומיות, הצהרונים חוזרים שוב לידי השוק הפרטי או משרד הכלכלה. ככל שאותו מרצה הלך והמשיך בתיאוריו, אני התכווצתי בכיסאי והרגשתי לרגע כמו ילדה קטנה שהוריה, נמצאים בשיאו של סכסוך משמורת, רק שבסכסוך הזה, אף אחד לא רוצה לקחת את המשמורת על הילדה הקטנה. המציאות הארגונית הזו מתקיימת, במידה רבה, גם במשגב. בטור זה, אני מזמינה אתכם להכיר את מערכת החינוך לגיל הרך במשגב קצת יותר לעומק, מה כוללת המערכת? ומה תפקידה של המחלקה לחינוך בגיל הרך לאור כל האמור לעיל.

מגיל לידה ועד גיל 3 מתחנכים הילדים והילדות, ברוב הישובים היהודיים, בפעוטונים. הפעוטונים הם מסגרות חינוך יישוביות המופעלות על ידי ועדות חינוך בישובים ומנוהלות ברובן על ידי מנהלות חינוך מקצועיות אותן מעסיק הישוב. חלק גדול מהפעוטונים במשגב מחזיקים בסמל מוסד של משרד הכלכלה. בישובים בהם אין פעוטונים מתקיימות, לרוב, מסגרות חינוך פרטיות כמו משפחתונים. בישובים הבדואים נשארים חלק גדול מהילדים/ות בגילאים אלה בבית, החלק האחר מתחנך במשפחתונים, עליהם אחראית המחלקה לשירותים חברתיים במועצה.

המחלקה לחינוך לגיל הרך תומכת בפעוטונים היישוביים על ידי הפעלת תכנית פיתוח מקצועי לפעוטונים. התכנית  מופעלת ב-21 מיישובי משגב וכוללת מספר ערוצי פיתוח:

1.      מתן הדרכה בישובים למנהלות הפעוטונים והמטפלות על ידי מדריכות פדגוגיות  שמלוות את העשייה החינוכית לאורך השנה כולה.

2.      מפגשי מנהלות המתקיימים אחת לחודש במועצה וכוללים השתלמויות שונות ולמידת עמיתים.

3.      השתלמויות למטפלות הפעוטונים- בכל שנה מתקיימות השתלמויות שונות בהתאם לצרכים העולים מהשטח.

4.      תהליך איתור ומניעה אותו מובילה מרפאה בעיסוק ומטרתו קידום ההשתתפות של הפעוטות .

5.      ליווי ועדות חינוך על ידי המדריכות הפדגוגיות ובאמצעות פורום ועדות חינוך.

בשנת הלימודים הנוכחית עמדו בבסיסה של התכנית הזו שני תכנים מרכזיים: היענות רגשית וקשר עם הורים.

בסביבות גיל 3  יעברו הילדים לגני הילדים שבישוב. גני הילדים הם  מסגרות המופעלות על ידי המועצה ומשרד החינוך. בחלק מהגנים פועלים צהרונים אותם מפעילה, בישובים היהודיים בדרך כלל, מערכת החינוך היישובית. במשגב 65 גנים מתוכם 17 גנים דוברי ערבית בישובים הבדואיים, 6 גנים ממלכתיים דתיים, 3 גני חינוך מיוחד, 4 גנים של החינוך האנתרופוסופי, 2 גנים של תבנית החינוך המוזהב.

על מנת להפעיל את המערכת ההטרוגנית הזו מקיימת המחלקה צוות היגוי הכולל את מפקחות משרד החינוך, השירות הפסיכולוגי, מתי"א והמחלקה לשירותים חברתיים, בצוות זה עולים לדיון נושאים כלליים הנוגעים למערכת כולה.  המחלקה , בשיתוף מחלקת משאבי אנוש במועצה,  מפעילה גם תכנית פיתוח מקצועי לסייעות הגנים, עובדות המועצה. התכנית כוללת השתלמויות לסייעות, הדרכה לסייעות חדשות, יום גיבוש ושיחות אישיות. השנה השתלמו הסייעות על פי בחירתן בתיאטרון בובות, דרמה תרפיה ויישומי מחשב.

במעבר בין מסגרות החינוך השונות מתקיימת תכנית מעברים הכוללת שיח משותף של אנשי החינוך במסגרות השונות, היכרות של הילדים עם המסגרת אליה הם עוברים, "העברת מקל" בטיפול בילדים בשיתוף הוריהם.

האתגר הגדול העומד בפני המחלקה לחינוך לגיל הרך הוא אומנות שיתופי הפעולה ויציקת שפה משותפת בין כל האחראיים למעשה החינוכי. התפיסה העומדת בבסיס אתגר זה היא כי עבודה משותפת של נציגי הישוב, הצוות המקצועי בפעוטונים, בגנים, במשרד החינוך ובמועצה, תביא את המערכות לרמת איכות גבוהה, שתספק לילד/ה את המיטב ותהווה עבורו/ה בית. התהליך המורכב הזה משתלב בתהליך שאגף החינוך וועדת החינוך במועצה מובילים במהלך השנה האחרונה."

עד כאן, סקירה קצרה על הנעשה במחלקה לגיל הרך. בהמשך, אבקש מענת לשתף בדילמות וסוגיות חינוכיות המעסיקות אותנו בהקשר לחינוך בגילאים הצעירים.

נשמח לכל משוב ותגובה, רעיון או הערה שיש לכם , באתר המועצה.

 

 

 

 

 


בחודש האחרון, מערכות החינוך , נמצאות בשלב של סיכום שנת הלימודים תשע"ד ובהיערכות לשנת הלימודים תשע"ה.

כל מוסדות החינוך מקיימים אירועי סיום המסכמים את הלמידה והעשייה החינוכית, במוסיקה, באומנות, בתאטרון ובתחומי העשרה שונים. חלק מבתי הספר משתתפים בתחרויות שונות, והתלמידים התלמידות מייצגים/ות אותנו בכבוד!
היומנים שלנו מתמלאים בתאריכי מסיבות סיום כיתתיות, בית ספריות, סיום חוגים במרכז הקהילתי ועוד.

רון שני (ראש המועצה) ואני קיימנו בתקופה האחרונה פגישות עבודה בכל בתי הספר, בהן פגשנו תלמידים ותלמידות שהציגו בפנינו בהתלהבות למידה בתחומים שונים. פגשנו צוותים והנהלות איתם קיימנו שיחות על האתגרים איתם הם מתמודדים ועל  המחשבות שלהם לשנה הבאה.

בחצי השני של שנת תשע"ד בתי הספר היסודיים התנסו בניהול העצמי, מהלך שמוביל משרד החינוך. משנת תשע"ה כל בתי הספר היסודיים בארץ יפעלו בניהול עצמי.
המטרה המרכזית של הניהול העצמי היא הגדלת האוטונומיה למנהלים ולצוותים ומתן יותר אחריות, סמכות וחופש לקביעת התוכנית הבית ספרית, כולל בנתינת הדגשים הלימודיים.
שנת הלימודים תשע"ה, תהיה שנה ראשונה מלאה בניהול עצמי, נקווה שאכן נתחיל לראות את היתרונות שהתוכנית הציבה לעצמה, לאחר התמודדות עם האתגרים שבמעבר של השנה.

המועצה הצטרפה לרשויות רבות שיקיימו השנה את התוכנית שיזם משרד החינוך: "בתי הספר של הקיץ" למסיימי/ות כיתות א' וב'.  יוזמה ברוכה, בה מערכת החינוך ממשיכה את שנת הלימודים לתלמידים/ות באותם מוסדות חינוך, עם העדפה להעסקת מורות מהצוותים (שבחרו להמשיך ולעבוד עוד שלושה שבועות) בשילוב מדריכים צעירים , עם אוטונומיה לבחירת התכנים  , כל זאת בסבסוד משמעותי.
לצד היתרונות של השינוי נתקלנו גם בקשיים (כמו בכל שינוי). הפעלת התוכנית נוגעת למחלקות רבות במועצה ונדרשה  התארגנות מהירה ותכופה של כולם, במקביל לעבודה השוטפת, עם שיתופי פעולה רבים, כולל עם גורמי חוץ. 
התוכנית  אתגרה אותנו עם שאלות ששאלנו את עצמנו ובנוסף קיבלנו גם שאלות מכם התושבים וועדות חינוך בישובים : איך ישפיע השינוי על המסגרות של הקייטנות בישובים? של המרכז הקהילתי ?
לגבי בתי הספר הבדואים שלנו ובתי הספר הייחודיים, (תבנית החינוך המוזהב, גליל ועודד) עלו שאלות אחרות . הרגשנו שהוגי התוכנית שאכן יצאו למהלך בהיקף ארצי וראשוני, לא תמיד חשבו על פתרונות לשאלות יוצאות דופן של אלו שיוצאים מהכלל.
בתי הספר יופעלו בהתאם לתכנית הראשונית, ובסיום התקופה נקיים למידה ונסיק את המסקנות לשנה הבאה. בשנת תשע"ה (על פי התוכנית של משרד החינוך) התוכנית תתרחב גם לגני הילדים/ות ולכיתות ג'+ד'.
אשמח לשמוע מכם משוב לתוכנית, לאחר שתסתיים.

בשנת תשע"ה, תונהג בבית הספר העל יסודי משגב מדיניות חדשה, של  פגישה יומית של כל מחנך/כת עם כיתתה/ו.
כל יום, תהיה רבע שעה, לפני השיעור השלישי שתקרא : "בוקר טוב מחנך".  הצורך המרכזי בפגישה היומית הוא מפגש פנים מול פנים המאפשר למחנך לראות שהתלמידים נמצאים ולהסתכל מקרוב בעיניהם, אבל אין ספק שמפגש יומי מוצלח יכול לגרום להעמקת ההכרות ובכך הקשר בין המחנך/כת לתלמידיו/תיו.
כמובן שבכדי שהזמן הזה יהיה אפקטיבי , יש צורך בהדרכה, ליווי ומעקב.

בכיתות י' ובחטיבת הביניים, יחל תהליך הדרגתי של  למידה שאיננה מסתיימת במבחן ידע, לדוגמא, למידה מבוססת פרויקטים עם הערכה אלטרנטיבית. יש לכך השלכות על תהליך הוראה ולמידה אחר שמשתף את התלמידים/ות ומוסר גם להם אחריות על הלמידה.

השלב הראשון של תהליך "קביעת סדר יום לחינוך מיטבי במשגב, נמצא לקראת סיום. שני הצוותים שפעלו השנה, סיימו את עבודתם וטיוטה של תפיסה, ערכים  ועקרונות החינוך  המיטבי , כפי שאנחנו רואים אותו, עוברת דיונים אחרונים.
לפני ראש השנה הבא עלינו לטובה אנחנו מתכוונים להציג את תוצרי התהליך במפגש ציבורי פתוח.
הצוותים בכל המסגרות יבחנו את העשייה שלהם לאור המסמך ובתהליך מסודר ומעמיק יתכננו את השינויים שהם היו רוצים להטמיע.
כמובן שגם תהליך כזה הוא ארוך ודורש ליווי ומשאבים בכדי שיצליח.

תלמידי ותלמידות העל יסודי יהיו כבר בחופשת הקייץ שלהם עם פרסום הגיליון הבא, אני מאחלת לכולנו ניצול מיטבי של החופשה למנוחה ולעשייה חיובית במשפחות ובישובים.
לנו ההורים יש הרבה אחריות בתקופה הארוכה בהם הילדים שלנו לא מגיעים לבתי הספר. מחלקת הנוער ורכזי/ות הנוער, עומלים על תכניות הקיץ, אני תקווה שכמה שיותר נערים ונערות ייקחו חלק בתוכניות וינצלו את הזמן להעמקת העשייה החברתית.

וכמה מלים אישיות:
בתקופה האחרונה התחלתי לכתוב טור המציג את העשייה החינוכית שלנו, בשיתוף כותבים וכותבות  נוספים, בין היתר תיארתי את  התהליך של ברור משמעות החינוך שאנו רוצים במשגב, על חרות ואחריות והקשר לחינוך, על הסיור שלי בסאן דייגו,  על הספרייה האזורית כמרחב למידה, על האתגרים של מחלקת הנוער, קצת על הנעשה במחלקה לגיל הרך ועוד.

מטרת הטור היא לשתף ולספר , במקביל לקבלת לקבל תגובות מכם ובניית דו שיח.

אשמח לקבל את התייחסותכם לכל נושא שקרוב לליבכם.

 

 


ההיסטוריה של תיכון על יסודי משגב מתחילה ב-1983, עם 2 כיתות ז' קטנות שצמחו מבית הספר היסודי.
בית הספר המשיך לצמוח וב-1989 סיים מחזור א' את כיתה יב'.
בית הספר המשיך כבית ספר א-יב עד לשנת 1984, שבה פוצל ליסודי ולעל יסודי משגב. חלקו של בית הספר העל יסודי הפך להיות בית ספר שש-שנתי מכיתה ז' - יב'. בינתיים הוחלט על הקמת בית הספר היסודי בהר גילון ב-1993, וב-1995 הוקם בית הספר היסודי בהר שכניה.
מאז ועד היום הישובים התרחבו וגדלו.
בשנת הלימודים תשע"ה ילמדו בבית הספר התיכון שלנו קרוב ל – 2,000 תלמידים, ב –64 כיתות. מספר המורים והמורות  בבית הספר כ – 180. 
על פי התחזית הדמוגרפית שבידי המועצה, תהיה התייצבות ואולי אפילו ירידה קלה במספר התלמידים בשנים הקרובות, אך לאחר מכן יהיה גידול נוסף. זאת מכיוון שלאחר קיפאון מסוים של כמה שנים בקליטה, נקלטו משפחות רבות בשנים האחרונות, וילדיהן יגיעו לתיכון רק בעוד מספר שנים.
המשמעות היא שצריך להיערך לכך, שבעוד מספר שנים יהיה גידול במספר התלמידים, הכיתות ואנשי הצוות.
זאת לא הפעם הראשונה שהנושא מגיע לשולחן ראש המועצה ואגף החינוך.
לפני יותר מעשור, היתה חשיבה ובחינה שבה היה שותף צוות בית הספר וגורמים נוספים. בסוף התהליך התקבלה החלטה להשאיר את המצב כמו שהוא, כלומר בית ספר תיכון אחד.
לאור המשך הצמיחה, הנהלת המועצה וועדת החינוך החליטה לקיים בשנית תהליך לבחינת חלופות וגיבוש המלצות למבנה החינוך העל יסודי במועצה האזורית משגב.

התהליך יכלול ממספר מפגשים של צוות מצומצם, בו ישתתפו בעלי תפקידים מהמועצה, ממשרד החינוך, מבית הספר ומועדת החינוך.
את התהליך ינחה עדו ארגמן, מפקח במינהל לחינוך ההתישבותי, לשעבר מנהל בית ספר תיכון  מבואות הנגב.
במהלך התהליך, נפגוש את צוות ההנהלה והמורים בבית הספר התיכון. בנוסף, נקיים מפגש פתוח לכלל תושבי המועצה בנושא.

מטרות התהליך:
• להגדיר את המטרות אותן יש להשיג ולשמר בתיכון מהבחינה הפדגוגית, חברתית, ניהולית וכלכלית.
• מתוך המטרות להגדיר את הקריטריונים על פיהם יש להעריך ולבחור בין החלופות השונות.
• להגדיר ולבחון חלופות אפשריות למבנה החינוך העל-יסודי במ. א. משגב.
•  להעריך את המשמעויות של כל אחת מהחלופות מההיבטים הפדגוגיים-חינוכיים, התקציביים, הקהילתיים ולוח הזמנים ליישום כל אחת מהחלופות.
• להגיע להצעת החלטה שתוצג בפני הנהלה ומליאת המועצה, המבוססת על החלופות האפשריות ועל המשמעויות ולוח הזמנים ליישום של כל אחת מהחלופות.

אנו מלאי תקווה כי התהליך יוביל ליצירת מציאות טובה יותר בחינוך העל-יסודי במשגב.
תודה לתמי דומאי שעזרה לי עם הסקירה ההיסטורית בפתיח.
תמי, ניהלה את בית הספר שהיה עוד מ א'-עד י'ב במשך שנה אחת בשנת 1992-3.

לאחר מכן בית ספר פוצל ליסודי ולעל יסודי ותמי ניהלה את בית הספר יסודי משגב במשך שבע שנים מ 1995 ועד 2002.