דבר העורך

מנהלי היומן

אלבום תמונות rss
מלאו כאן את כתובת ה-Email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן היומן שלי.
הצטרף הסר

רשומות אחרונות

ארכיון

אלבום תמונות

Loading
 

החינוך - הלב הפועם של משגב

 

גיבוש סדר יום חינוכי בתוך "איזור הנוחות"- המחלקה לחינוך חברתי קהילתי משגב:

 

מחלקת הנוער שותפה כמובן לתהליך בו שותפים כל הגופים שעוסקים בחינוך בקהילה.

אדם גורן, שעומד בראש מחלקת הנוער,  הוא חלק מועד ההיגוי של התהליך.

ביקשתי מאדם, שישתף אותנו, כיצד הוא רואה את האתגר של העשייה החינוכית עם הנוער, כפי שהוא רואה אותה, מזווית הראיה המיוחדת שלו, במהלך שלוש השנים בהם הוא משמש בתפקיד זה.

אדם גורן : "חשוב לדעת, כי מחלקת הנוער במשגב פועלת כ- 15 שנה.  בשנים האחרונות אנו עמלים על גיבוש סדר יום חינוכי- חברתי וקהילתי. הפעולה מתבצעת במרחבים שונים, בדגש על המרחב היישובי. לצד העשייה היומיומית (פעילות תנועות הנוער, הדרכת השכב"ג, טיולים, מפעלים וכו') אנו עוסקים רבות בהרחבת מעגלי השותפים תוך ניסיון לייצר יחד תפיסה חינוכית עדכנית וכוללת.

בבסיס השינוי בסדר היום של המחלקה עומדת ההבנה כי עלינו להפוך לגורם מחנך בעל משמעות בחיי המתבגרים, הקהילה והחברה הישראלית. לא עוד "ספק שירותי פנאי, ליווי והכשרה" כי אם גוף חינוכי, מקצועי, לומד ומתפתח. השינוי בתפיסה נתקל לא פעם בהתנגדויות מבית ומחוץ, כאשר אנו נדרשים להזכיר לעצמינו ולשותפינו (הטבעיים והטבעיים פחות) מאיין באה היומרה "לחנך" ומדוע עלינו להתעקש על מימוש סדר יום חינוכי גם במקרים בהם הציפייה המידית עומדת בסתירה ליומרה החינוכית.

בטור הקרוב אנסה לתאר את האתגר המרכזי עימו מתמודדים הבוחרים בעשייה חינוכית חברתית- קהילתית.

"על הנוחות"- מתוך ספרה של אורנה קזין:

"הבורגנות יוצרת לעצמה עולם בצלמה ובדמותה", תרבות הנוחות היא ביטוי אחד מובהק של התופעה..." (קזין, 2009, עמ' 35). בספרה "על הנוחות" פורשת אורנה קזין שורה של הנחות ציוריות וביקורתיות בנוגע למציאות החברתית- תרבותית בישראל. באחד החלקים המרכזיים בספר היא מתארת את איזור הנוחות האולטימטיבי-  המתאר את המצב בו שרויה לטענתה הבורגנות הישראלית "שבצלמה ובדמותה מונהגת החברה הישראלית". 

"... מצב של איזון נפשי, שבו מרגיש האדם בנוח, והוא אינו מסתכן, אינו יוצא מגדרו, אינו מרגיש חרדה, והוא יודע כל שאליו לדעת, הוא יודע מה הוא מוכן ומה הוא יכול לעשות, אין הפתעות, הכל בשליטה... רק המוות, אתר המנוחות, עולה על "אזור הנוחות" בשלוותו. כעת מוצב אזור הנוחות במרכזה של התרבות, כאידיאל, והתרבות הופכת באחת לשטח סטרילי: אין כניסה לשאלות של מוסר, ואין כניסה להמצאה, לחתירה ולחיפוש; אין כניסה להתנגדות; אין מגבלות על האכזרי, אין ירידה אל הנלוז ואין כמיהה אל הנשגב. כל אלה הן הפרעות, צרימות מקלקלות מסיבה, אורחות לא קרואות בתרבות של נוחות. כדי לא להפר את האיזון אנחנו מתבקשים רק לזרום עם מי המנוחות, עם הזרם המרכזי של התרבות, ולהתפנק מהדרך" (עמ' 149-150).

אזור הנוחות הוא מרחב חברתי תרבותי בתוכו מתעצבת ההוויה הישראלית ובצלמו נקבעת ההכרה בראוי, בחשוב ובנחשב. נדמה שכיום, יותר מתמיד, החברה הישראלית כולה מסגלת לעצמה קודים, שפה ומושגים מעולם הבורגנות. השיח הבורגני על תצורותיו השונות מחלחל לכל שכבות האוכלוסייה- מרמת אביב, צהלה וסביון בצפון המרכז, עד עיירות הפיתוח ושכונות המצוקה בפריפריה של החברה הישראלית. כולם מחפשים אחר מקום טוב ושליו בלב אזור הנוחות, מרכז ההתרחשות, מרכז ההוויה- הזירה המרכזית בה מתעצבים הלכי הרוח והמגמות החברתיות.

המסר העולה מספרה של קזין, מציב את המחנך בפני אתגר גדול במיוחד.  אידיאל הנוחות יכול להיתפס כמכשול מרכזי בדרך להתוויית תהליכים חינוכיים בעלי יומרה.

בכדי לתת פרשנות בדבריה של קזין, עלינו להביט במראה בכנות ובאומץ ולשאול מה עומד במרכזו של המעשה החינוכי אותו אנחנו מנסים לחולל? מה מאפיין את ההוויה החברתית- תרבותית בה מתחנכים מתבגרינו?

התשובות לשאלות הללו מורכבות ובחלקן אף קשות. "דמות הבוגר המשגבי הראוי" עשוייה לספק לנו תשובה קלה אך גם מתעתעת במידה רבה. שהרי בוגרי מערכות החינוך במשגב מצטיינים בגיוס משמעותי לצבא ובהתנדבות לשנת שירות. אחוז בני הנוער הבוחר להדריך במסגרת הפעילות התנועתית במשגב או להתנדב במסגרות נוספות גבוה בהרבה מהממוצע בחברה הישראלית. קל אם כך לשגות במחשבה כי מדדים מסוג זה מלמדים על עמידה בהצלחה יתרה באתגר שמציבה קזין בהתייחסותה לצורך שבהתמודדות עם שאלות של מוסר, הבחנה בין טוב ורע ו"כמיהה אל הנשגב".

המציאות כמובן מורכבת בהרבה. "איזור הנוחות" בו מתחנכים מתבגרינו מתעתע כיוון שהוא מייצר הסללה קלה ובטוחה אל תוך שבלונות "מוצלחות" ו"נחשבות". בדרך להפוך ל"בוגר ראוי" יעבור המתבגר בכל התחנות הנכונות מבלי שיידרש לשאול שאלות, לתהות ולטעות. זהו איזור נוחות קלאסי.

אם ברצוננו להפוך למחנכים משמעותיים חובה עלינו לבחור בדיאלוג אמיתי עם חניכינו באמצעותו יפגשו עם שאלות קשות אשר קוראות תיגר על איזור הנוחות בו הם גדלים. שאלות של זהות ושייכות, שאלות של זיקה לקבוצת השווים, למעגל חברתי, לקהילה. להתמודד עם מציאות חברתית מאתגרת הדורשת שיחה ומפגש אמיתי עם שכנינו, הכרה בשונה, באחר, במצוקתו, בצרכיו בחלומותיו.

 מבחנו של המעשה החינוכי הוא בחוויית הכאן והעכשיו, אך לא פחות מכך ביכולת לצייד את חניכינו באמות מידה, בסקרנות ובעמדות מגובשות כלפי החברה בה הם חיים" 

עד כאן, דבריו של אדם.

 כחלק מתהליך החשיבה, שלוקח בחשבון את הדברים הכתובים מעלה, בראיה ביקורתית ביחס לערכים המוטמעים בעולם  הבורגנות , ישנן מחשבות שנכון גם לשנות את שם המחלקה ולהפוך אותה למחלקה לחינוך חברתי קהילתי, כלומר לדבר בשפה של חברה וקהילה, בכדי לחייב שאלות של חברה, מוסר וערכים נוספים הנובעים משם זה.

כחלק מהתהליך בו אנחנו נמצאים, השאיפה היא לחבור לשותפים טובים וותיקים המצויים בשפע בזירות החינוך במשגב. האתגר המשותף של כולנו  הוא בגיבוש פדגוגיה חינוכית מעודכנת, רלוונטית אשר תחייב את כולנו להשתחרר מכבלי אזור הנוחות.

נשמח לשמוע תגובות, הערות, שאלות בבלוג של החינוך, באתר המועצה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

03/04/2014 09:19:32
להוסיף תגובה 2 תגובות קישור ישיר לקטע בית
תגובה אחרונה ב-07/04/2014 14:49:28

 

תוצאות סקר החינוך של משגב: קהילה מחפשת משמעות - בחינוך...!

 

כחלק מתהליך "גיבוש סדר יום לחינוך מיטבי למשגב" המובל ע"י אגף החינוך בראשות נועה צוק - מנהלת האגף וועדת החינוך של המועצה בראשות אילן מאייר - יו"ר הוועדה, הוחלט לקחת חלק מהסוגיות שעלו בשני הצוותים הפועלים בתהליך ("אוהבים ללמוד ולמלמד" ו"חינוך בלב הקהילה") ולקבל עליהן משוב מתושבי משגב דרך סקר. נבחרה חברה חיצונית ("משתנים") - המנוסה בהעברה וניתוח סקרים על מערכות חינוך ונבנה סקר אינטרנטי שהיה פתוח לכול תושב - הורים, תלמידים (מגיל 16) אנשי חינוך ואחרים.

הסקר פורסם ב"א-לה גוש" ובמקביל הועברו מיילים לכול מזכירויות הישובים.

הסקר לא היה קל למילוי. המשיבים נתבקשו לחשוב ולהגדיר את הפערים בין המצב המצוי לרצוי בסוגיות

רבות - מהתחום הפדגוגי ומהתחום החברתי/קהילתי. מצגת מסכמת על תוצאות הסקר ניתן לראות כאן 

 

 

 

07/04/2014 10:50:08
להוסיף תגובה אין תגובות לרשומה זאת קישור ישיר לקטע בית

 

תוצאות סקר החינוך של משגב: קהילה מחפשת משמעות - בחינוך...!

 

כחלק מתהליך "גיבוש סדר יום לחינוך מיטבי למשגב" המובל ע"י אגף החינוך בראשות נועה צוק - מנהלת האגף וועדת החינוך של המועצה בראשות אילן מאייר - יו"ר הוועדה, הוחלט לקחת חלק מהסוגיות שעלו בשני הצוותים הפועלים בתהליך ("אוהבים ללמוד ולמלמד" ו"חינוך בלב הקהילה") ולקבל עליהן משוב מתושבי משגב דרך סקר. נבחרה חברה חיצונית ("משתנים") - המנוסה בהעברה וניתוח סקרים על מערכות חינוך ונבנה סקר אינטרנטי שהיה פתוח לכול תושב - הורים, תלמידים (מגיל 16) אנשי חינוך ואחרים.

הסקר פורסם ב"א-לה גוש" ובמקביל הועברו מיילים לכול מזכירויות הישובים.

הסקר לא היה קל למילוי. המשיבים נתבקשו לחשוב ולהגדיר את הפערים בין המצב המצוי לרצוי בסוגיות

רבות - מהתחום הפדגוגי ומהתחום החברתי/קהילתי. מצגת מסכמת על תוצאות הסקר ניתן לראות כאן

 

תקציר תוצאות הסקר:

  • על הסקר ענו 615 מתוכם כ- 90 בני נוער וכ- 55 מורים. 82% מהבוגרים שענו היו בגילאים 31-50 (הורים לילדים במערכת)
  • בשאלות רצוי מול מצוי בתחום של למידה והוראה עלתה מהסקר מגמה ברורה וחזקה -יצירת משמעות ללמידה דרך הטמעת דרכי למידה חדשות במקום המסורתיות: למידה מבוססת פרוייקטים וחקר, למידה בצוותים, הטמעת ערכים וכישורי חיים בלמידה, סיורים לימודיים ועוד. ובפירוט:
    • הרבה יותר דגש על לימוד כישורי חיים והתמודדות בחיים על חשבון מצוינות אקדמית.
    • יותר דגש על למידה מעמיקה של מעט תחומים מאשר על למידה שטחית על הרבה תחומים.
    • הרבה יותר דגש על למידה ע"י חקר וכתיבת עבודות על חשבון התמודדות עם שינון חומר ובחינות.
    • יותר השקעה בכול התלמידים, אבל לא על חשבון השקעה בבעלי הישגים גבוהים או נמוכים מהממוצע.
    • הרבה יותר למידה בצוותים על חשבון למידה יחידנית.
    • הרבה יותר שילוב של נושאים חברתיים ערכיים בתוך הלמידה עצמה.
  • בשאלות מצוי מול רצוי בתחום הראיה הכוללת של מערכות החינוך הפנים והחוץ בית-ספריות, עם דגש למערכות החינוך במרכז הקהילתי (חוגים) ובישובים, עלתה מהסקר מגמה ברורה - העברת מרכז הכובד מהמרכז לישובים ומטיפוח מצוינות אישית בנבחרות לפיתוח פעילויות עממיות ובדגש חברתי/קהילתי. ובפירוט:
    • הרבה יותר השקעה בפעילות היישובית ורכזי הנוער על חשבון השקעה בסבסוד מערכת החוגים והספורט.
    • הרבה יותר חוגים ופעילות עממית בישובים על חשבון פעילות חוגים במרכזים אזוריים.
    • השקעה גדולה יותר ביצירת חיבורים בין מערכות החינוך השונות, אבל לא על חשבון טיפוח הייחודיות של כול מערכת.
    • בפעילות של השכבה הבוגרת בישובים - הרבה יותר דגש לפעילות מתאימה לכלל הנוער ולא רק למדריכים ופעילים.
    • הרבה יותר דגש והשקעה על טיפוח פעילות חברתית/קהילתית בישובים, אבל לא על חשבון פיתוח הכישרון האישי
    • הרבה הרבה יותר דגש לפעילות חוגים לכלל הנוער בכול הגילאים על חשבון דגש לפיתוח מצטיינים בנבחרות ייצוגיות.
  • בתשובות לשאלות נוספות, עלה כי:
    • הנוער מרגיש שחסרים מענים מסודרים ובטוחים לקיום פעילות נוער בזמן הפנוי (מסיבות, הופעות, מפגשים אזוריים וכיו"ב). מצד שני חשים שהם שותפים ברמה בינונית עד רבה בעיצוב החיים והפעילויות שלהם.
    • באופן עקרוני, הנוער וההורים חשים שיש כתובת אליה יכול בן נוער לפנות בעת מצוקה או קושי לימודי, חברתי או רגשי. בני הנוער רואים ברכזי ומדריכי הנוער כתובת הרבה יותר ממה שהורים רואים בהם כתובת. מצד שני, רואים ההורים בעצמם ובמורים כתובת יותר ממה שרואים בהם כתובת בני הנוער עצמם.
    • רמת המוכנות של ההורים להיות שותפים ומעורבים בחינוך היא יותר פאסיבית - יבואו וישתתפו כשיתבקשו ופחות יזומה ואינטנסיבית - פחות מוכנות להשקיע כסף, להשתתף בצוותים או ליזום מפגשים.
    • לבני הנוער יש תחושת השתייכות גבוהה לחברים, למשגב ולישוב. תחושת השתייכות בינונית לבית הספר או לחוג ונמוכה יחסית לתנועת הנוער ופעילות הנוער בישוב.
    • בחשיבה על מצוי ורצוי בחלוקת הזמן, רוצים בני הנוער להקדיש זמן רב יותר למשפחה, ללמידה בבית, לפעילות תנועת נוער, או פעילות נוער בישוב וכול זאת על חשבון למידה בביה"ס ופעילות החוגים והנבחרות.
    • בחלוקת המשאבים יש רצון להדגיש את נושא כישורי החיים בחטיבת הביניים ואת הציונים והערכים בחטיבה העליונה.
  • בתשובה לשאלה מהם הנושאים הטובים במערכת בלטו התשובות הבאות:
    • איכות הצוותים החינוכיים
    • יחס אישי
    • מגוון מענים
    • דיאלוג בין שותפים
    • דגש על ערכים
  • בתשובה לשאלה מהם הנושאים הפחות טובים במערכת בלטו התשובות הבאות:
    • מספר תלמידים גבוה בכיתות
    • חסרים מענים פרטניים
    • רוצים יותר פיתוח ערכי-חברי
    • רמת הוראה לא אחידה באיכותה בחלק מהתחומים
  • בתשובה לשאלה מהם הנושאים אותם צריך להדגיש או להשקיע על חשבון אחרים בלטו התשובות הבאות:
    • טיפוח ההיבט החברתי/רגשי, גם על חשבון הישגים.
    • טיפוח מורים.
    • יחס אישי לילד.
    • טיפוח המרחב החינוכי לכולם במידה שווה.
    • הקטנת גודל בתי הספר ו/או הכתות.
    • חינוך ערכי.
    • טיפוח כישרונות וייחודיות של הפרט.
    • כבוד בין אדם לחברו / בין תלמידים ומורים.

 

תוצאות סקר החינוך ותהליכי הלמידה הפנימית (בתוך המועצה) והחיצונית (במועצות ומקומות אחרים), שעברו שני הצוותים היוו בסיס לסדנת גיבוש תפיסה חינוכית כוללת שנערכה בשיתוף של כ- 50 משתתפים ב- 1.4.14 במועדון בישוב עצמון. התכנים שעלו במפגש זה יעובדו לניסוח התפיסה החינוכית הכוללת ועקרונות העבודה של מערכות החינוך במועצה. תפיסה זו תפורסם ותוצג במפגש פתוח לקהל הרחב בחודשים הקרובים לשם קבלת משוב ציבורי.

השלב הבא של התהליך יהיה עבודה של כול אחת ממערכות החינוך הפנים והחוץ בית-ספריות לבחון ולהחליט איך מטמיעים את התפיסה במערכת שלהם. נועה צוק - מנהלת האגף ואילן מאייר - יו"ר וועדת החינוך בגיבוי ראש המועצה רון שני, שקבע את החינוך כיעד מרכזי לקדנציה הנוכחית - מחויבים להביא את התהליך האסטרטגי ליישום מעשי בשטח. "יש נושאים שניתן יהיה להטמיע יחסית מהר - במיוחד בתחום החינוך החברתי/קהילתי ואחרים שידרשו תהליך ארוך יותר עד ליישום - אבל מה שברור שבשנים הקרובות נראה איך מערכת החינוך שלנו ממצה מעצמה את המיטב ומגיעה ממצב טוב למצוין"...

 

 

 

 

 

07/04/2014 10:50:13
להוסיף תגובה אין תגובות לרשומה זאת קישור ישיר לקטע בית

 

 

רשמים מסיור לקליפורניה - לוס אנג'לס וסאן דייגו

 

כחלק מתהליך הלימוד שלי של מערכת החינוך במשגב ושל מערכות חינוך אחרות, לשמחתי, הוזמנתי לסיור לימודי בארה"ב לקליפורניה .

הסיור כלל ביקור במספר רשתות של בתי ספר, שמיישמים גישות חינוכיות חדשניות ומעניינות.

1.     בתי ספר "דה וינצ'י"  - De Vinci schools.

2.     בתי ספר של "התמונה הגדולה",

http://www.bigpicture.org/schools/

 High Tech High  http://www.hightechhigh.org/

 

חזרתי עם תחושה שאפשר אחרת, עם רעיונות מעניינים. אני חושבת שחובה עלינו לבחון את התאמתם למערכות החינוך שלנו.

 

מכל שלל החוויות, המראות, השיחות עם אנשי צוות ותלמידים, ניסיתי לסכם לעצמי  מה ראיתי, ממה התרשמתי כל כך ולאחר מכן, מהם המשתנים שגורמים לתחושה הזאת ששם זה אחרת!

אנסה לשתף אתכם בסיכום האישי שלי :

 

לפני הפרטים, האסוציאציה שליוותה אותי במהלך הביקור הייתה של משל המערה של אפלטון, מישהו, מאיזו שהיא סיבה, יוצא מהמערה ומגלה עולם אמיתי ולא עולם של צללים.

מה גורם לאנשי החינוך לצאת מהמוכר וללכת למקומות לא ידועים ?

מה גורם להם לחזור ולספר ??

מהו המסר של המשל לגבי המניע המרכזי של העיסוק בחינוך ?

 

למרות שהיו הבדלים רבים בין בתי הספר בהם ביקרנו, היו עקרונות שחזרו על עצמם בכל בתי הספר.

בית הספר רואה את עצמו כקהילה, על כל המשתמע מכך : כללים וחוקים, עזרה הדדית, אחריות, נראות, שותפות ושייכות. הדברים האלה באים לידי ביטוי בכל העשייה החינוכית,

מהבחירה של איך בית הספר נראה מבחינה פיסית, ומה תולים על הקירות ועד דרכי ההערכה של התלמידים.

 

יחד עם זאת, קהילת בית הספר כל הזמן עם פנים החוצה, אל הקהילה הסובבת אותם כחלק אינטגראלי מהחיים שלהם.

 

בכל המוסדות שביקרנו, נעשתה חשיבה מחדש על הסדירויות של בית הספר : הטלת ספק ב'אמת' של אורך השיעורים, מספר המקצועות שיש ללמוד בשבוע, תכנים ש'חייבים' ללמוד, מספר המורים שפוגשים הילדים בשבוע, דרכי ההערכה ועוד ועוד. בכל מוסד נבנו סדירויות על פי הפדגוגיה שעליה הוחלט . כלומר, הסדירויות הן אלו המשרתות את הפדגוגיה ולא להפך!

תהליך הלמידה הוא הכח המניע. זהו החוזק המרכזי של בתי הספר, גם הצוותים החינוכיים וגם התלמידים הם קהילת הלומדים. תהליך הלמידה בדרכים שפגשנו הוא של כולם ! אין כאן היררכיה מי מלמד את מי, כולם נמצאים בתהליך למידה מתמשך, שגורם גם למורים הוותיקים לא לאבד את התשוקה ללמוד וללמד.

בתי הספר האלו, מושכים אליהם מורים מקצועיים, רחבי אופקים, ידענים בנושאים מגוונים, חושבים, מתכננים ובעלי יכולת אישית ורגשית גבוהה, ובעיקר אהבת אדם וסקרנות אין קץ ללמידה.

 

ניכר היה שיש חשיבה רבה על הסביבה הפיסית כמזמנת למידה : המרחבים, החללים הפתוחים, העושר בחומרי עבודה ויצירה בכיתות, השונות באבזור הכיתות כמו: שטיחים, כיסאות ישיבה מסוגים שונים, שולחנות מסוגים שונים, מחשבים, ועוד, שמאפשרים לכל ילד וילדה למקסם את הלמידה. 

 

מאחר שהמורים והתלמידים הם הבוחרים את נושאי הלימוד, יש חיבורים 'לא טבעיים' בין מקצועות שבדרך כלל לא מחברים ביניהם, כמו למשל היסטוריה וכימיה, מה שמאפשר יצירתיות גדולה ועניין חדש לכל השותפים.

 

יצירתיות מוערכת ו'מתורגלת' מגיל צעיר ביותר.

קיים דגש על רכישת מיומנויות רלוונטיות לחיים, כמו כתיבה אקדמית, פרזנטציה, הכנת פורטפוליו החורג מציונים והישגים לימודיים ומקפיד לצבור ניסיון בהתנדבות קהילתית, ופעילויות נוספות מהעולם שמחוץ לגבולות בית הספר.

אנשי הצוות נדרשים לשמש בתפקידים שונים במהלך העבודה שלהם בצוותים.

העבודה היא על תוצרים ממשיים שישמשו בעולם האמיתי, הלמידה היא רלוונטית ונובעת מצרכים אמיתיים של הלומדים או הסביבה שלהם.

הפרזנטציה - בעולם שבו אנו חיים, מיומנות זו הפכה לקריטית. האימונים וההתנסויות הם בעלי חשיבות דרמטית להשגת היכולת הזאת.

 

שני הדברים שהרשימו אותי ביותר, אם אנסה לבחור שניים שבעיניי הם המפתח לשינוי הם אלו :

 

* האחד - האמון הקיים בין כל הדרגים - ראיתי איך האמון הזה, שהוא הבסיס של המערכות, יוצר חופש ואוטונומיה מצד אחד ואחריות רבה מצד שני. השליטה מפנה מקום ליצירתיות ודברים פשוט קורים...! מאחר שאין מפקחים, רכזים וכו', המערכת בבית הספר היא שטוחה - כולם מלמדים.

 

* השני - תפיסה אמיתית של קהילה לומדת. כמי שמאמינה וכתבה לא פעם כי המורים והמורות הם המפתח לכל שינוי, ראיתי כמה זה נכון כאשר שוחחתי עם הצוותים החינוכיים וקיבלתי שוב ושוב את התחושה שיש כאן קהילה מחויבת, רצינית ומשקיענית. המחנכים והמחנכות כולם,  רואים את עצמם כמקצועניים , מחויבים לבחירתם המקצועית, ללמידה ועובדים כצוות.

  

אם אחזור למשל המערה ולשאלה מה גורם לאדם לצאת מהמערה ואחר כך גם לחזור, להבנתי , התשובה של אפלטון היא פרדוכס הלמידה : האדם חייב לחפש את מה שהוא לא יודע.

 עם הנחיתה בארץ,  המשימה העומדת לפניי היא לחבר את הלמידה שלי מהסיור, לתהליך הלמידה שמוביל אגף החינוך יחד עם ועדת החינוך, לרצונות ולמחשבות שעלו בצוותים שעובדים, לרעיונות שראינו בסיורים השונים ולמגמות שעלו בסקר שערכנו לאחרונה.

יחד עם המנהלים והמנהלות המובילים/ות  את מערכות החינוך השונות ועם הצוותים החינוכיים כולם, נבחן אם ומה נכון להתאמה ויישום אצלנו במשגב.

 

אשמח להערות והארות, בבלוג של החינוך באתר המועצה.

 

 

 

27/04/2014 19:30:47
להוסיף תגובה 3 תגובות קישור ישיר לקטע בית
תגובה אחרונה ב-03/05/2014 22:04:53

כל היומנים

sun - לשירות חברות הסטארט אפ בצפון אומרים שהיה פה אמנים ויוצרים אני ואתה נשנה את הגינה אנשי הגשם אתר צומח גבוהה יותר, מהירה יותר, חזקה יותר גן קיימות הבית הפתוח הופכים את בקעת בית הכרם לעמק תפארת החינוך - הלב הפועם של משגב הכל נוער המלאכים של כלבלאב העשרה ואומנויות הקומפוסטר כחיית מחמד התנדבות...זה אנחנו ויקי משגב זבל זבל תפריד זכויות בעלי חיים זריקת בריאות חיים בקהילה טיולים ומסעות יד ביד בגליל יד על הדופק - דיווחי משטרה וביטחון יומן המועצה יומן ספורט יומן רכזי טיולים יער האופניים והקהילה יש עבודה ישוב לדורות לא רק לנשים לחיים ארוכים מבקרים במשגב מדברים אמונה מדיה חברתית מועדון רוטרי משגב מוקד 107 מזכירי/ות ישובים מיומני הספרנית משגב קולטת משומשהו נוער ראס אל עין עד-כאן העתון המקוון של משגב עוד מעט 30 עושים עסקים על הדרך פורום מנהלני חינוך פתווו-ח צעירי משגב קבוצת YAD קול ההתחלות קונים - כאן קורס ועדים קיימות וסביבה קליק שביל סובב משגב שבילים ברגל תיירות במשגב תרבות