http://www.facebook.com/pages/%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%A6%D7%94-%D7%90%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%A9%D7%92%D7%91/190731637642996 שבילים ברשת

אמנים ויוצרים

תושבי האזור מוזמנים ליריד אמנים במורן

 

כמידי שנה יתקיים יריד אמנים במורן ברחבת הדשא בכניסה לישוב
(מול בית הקפה "לחם ועוגה" ומבשלת הגליל)

 

ביום שישי 15.3.13 בין השעות: 9:00 - 14:00

 

המעוניינים להשתתף ולהעמיד דוכן מכירה (מכל הסוגים) מתבקש ליצור קשר עם:

אלה ציילר טלפון: 077-2342388

 

ההשתתפות - ללא תשלום

 

בהצלחה לכולנו וחג שמח!

 

הציבור מוזמן בחום.

 

 

תודה לאסתי, מהיומן השכן, על השיתוף.

חג שמח,

איילת.

 

לעיתונות

 

רגעים - מחוץ לזמן

תערוכה במבואת המועצה, מציגים: דניאל איש - יובלים, שלמה בונה - כרמיאל, זינה ברלוביץ - מנוף,  אייל גורביץ' - יעד, מרווין גלנסקי - מנוף, דניאלה הלוי - יעד, ברכה חבר- יובלים , אביבה חיים טובים- כמון, אסתי נעלי - יובלים,  אילנה סונדק - עצמון, נעמי פינקלשטיין -  יובלים, אירית פליקס -שכניה, ג'ואי קפלן - מנוף, סימונה קונוולינה - יובלים , שרה קרן - רקפת , גילי שלוי - יובלים

אוצרת: שושי נורמן - יובלים

 

"אתם לא מסוגלים לתפוס כמה זה נפלא לא לעשות כלום. סתם ללכת ככה הלאה, להקשיב לכל הרחשים ולא להתרגש משום דבר."- א. א. מילן (מתוך הספר "פו הדוב" , מפי 'כריסטופר רובין' )

התערוכה החדשה במבואת המועצה מזמינה את הצופים לעצום עיניים, לשוות מול עיניהם את כל אותם הדברים שהיו עושים, כל אותם מקומות שהיו מבקרים, אילו לא היו מחויבים לשגרה. זה המקום הפיזי-נפשי שאליו מכוונת התערוכה "רגעים - מחוץ לזמן".
הדמות של נעמי פינקלשטיין מתוארת בעצימת עיניים, לעצום עיניים זוהי הבריחה הכי מוקדמת, ילדותית, מהכאן ועכשיו. כל ילד, בשלב מסוים בהתפתחות, מרגיש שדי לו בעצימת עיניים כדי להרגיש, "אני לא כאן", "לא רואים אותי" ולכן אני יכול להיות בכל מקום אחר שאחפוץ, אם רק אדמיין.

בדמות של דניאל איש יש הרבה מסתוריות היא צועדת בגבה אל הצופה כשברקע יש שלל של פתקים, מטלות, דברים שצריך לזכור או לפתור, כל אותן מחויבויות שנראה שהדמות בוחרת במודע להתעלם מהן ולהמשיך הלאה. גם הדמות ששרה קרן יצרה מוצגת מהגב, גבר לא צעיר מחזיק מעקה ומסתכל אל האופק, האם הוא שקוע במחשבות ? האם בצעירותו גם לקח את הזמן לבהות?

העבודה של גילי שלוי היא חלק מסדרה של דמויות עשויות תבליטי גבס, ברקע בחרה האמנית להשתמש באותיות אשוריות, חסרות משמעות לצופה אולם מלאות בנוכחות ומכוּבּדוּת היסטורית. בתערוכה מוצגות דמויות שיושבות אחת עם הפנים לשנייה ונראות כמשוחחות, הסיטואציה מעוררת מחשבה אודות הזמן המועט כל כך שיש לנו במהלך השגרה לשיחה אמתית ומשמעותית. והעובדה שאת הדמויות מעטרות אותיות עתיקות מעידה על כך שהסיטואציה הזו היא חלק מובנה באנושות מאז ומעולם.

ג'ואי קפלן העשיר את התערוכה בעבודה צבעונית במיוחד המציגה דמות יושבת ומתבוננת באמנות, האמנות התלויה בתערוכה היא אמנותו של ג'ואי, כך שהוא יצר שיחה על אמנות בתוך האמנות.

ים ומדבר מתבררים ליושבי ההר (משגב) כמקומות האולטימטיביים לשקט וחיבור אל עצמינו. אייל גורביץ צילם שני ילדים שוכבים על קו החוף בדיוק במקום בו הגלים נוגעים בחוף (וגם בהם), אביבה חיים טובים מציגה עבודה נטולת דמויות אולם הים "כבוש" על ידי שמשייה צבעונית שמנכיחה את הימצאותם של אנשים. זינה ברלוביץ - מציגה מזח עם סירות שהן תמיד הבטחה ליציאה להפלגה ומעבר למקום אחר. בצילום של דניאלה הלוי  מתממשת ההבטחה והדמות מוצגת על הסירה תוך כדי הפלגה הדמות במבט חולמני מסתכלת אל האופק.

מדבר, מתואר על ידי סימונה קונוולינה, אירית פליקס ושלמה בונה, שלושתם מתארים דמויות נעות על רקע הצהיבות הנקייה של המדבר. ברכה חבר גם בוחרת לתאר דמות במקום מדברי ומבודד, הדמות של ברכה צבעונית ובולטת מצד אחד ומצד שני בכל זאת מתמזגת הן בצבעוניות והן בטכניקה עם הרקע של השמיים והטבע השומם מסביבה.

ריקוד ומשחק גם היו שני נושאים נוספים שהאמנים המקומיים בחרו להציג כאמצעי להימצא במקום אחר. מרווין גלנסקי וסימונה קונוולינה מציגים ריקוד ואילנה סונדק מציגה ציור המתאר שלוש חברות שעסוקות במשחק שולחן.

תהליך היצירה של האמנים עצמם בהיותם אנשים שמחויבים למעגלי חיים נוספים הוא בדיוק אותו הזמן שהוא מחוץ לזמן. לו היה ניתן, כחלק מפרויקט התערוכה, היה נכון להציג צילומים המתארים את כל האמנים בפועלם. הציור השני ששרה קרן  מציגה בתערוכה, בעבודה מוקפדת בצבעי מים, מציג את כן הציור וכל הכלים האחרים שנדרשים לאמן לשם ביצוע היצירה, עומדים ומחכים לאותו זמן "מחוץ לזמן" שבו האמן יגיע על מנת ליצור.