http://www.facebook.com/pages/%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%A6%D7%94-%D7%90%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%A9%D7%92%D7%91/190731637642996 שבילים ברשת

מיומני הספרנית

תוך כדי כתיבת מילים אלו הטלפון ממשיך לצלצל בעקבות המודעה שלנו בעיתון על הסדרה...

אנשים נפלאים ומרתקים שמנחים סדנאות מסוגים שונים, בעלי עסקים קטנים ...

וכאן המקום לומר- לא זו הכתובת... לא בסדרה הזאת לפחות.

שלושת המפגשים הראשונים:

רון ניסל מיובלים יספר סיפורי זן (וגם יעביר מדיטציה)

,30.9.09

גדעון כהן מיחד על חווית "אהה"-תוכנית יחודית שגדעון יצר שתדליק לכם ניצוצות בעינים...

22.10.09

אלון מרגלית מיודפת שהקים תיאטרון חברתי ויציג מונולוג "גבר מכה.

19.11.09

בואו בהמוניכם.....

לקראת המפגש הראשון- הכרות עם רון ניסל.....

 

לכל דבר יש פעם ראשונה, גם לכתיבה בבלוג.

שלום, שמי רון ניסל, כותב פעם ראשונה בבלוג ולא - אני לא רוצה לדבר על זה. אז על מה כן?, על זן,   [מדיטציה!, כמו זו שנתרגל - זאזן]

למילה זן יש מספר משמעויות, להלן שלוש מהן

האחת - מדיטציה.

השנייה - המציאות העליונה.

השלישית - חוויה מיסטית של המוחלט, הטבע האמיתי.

למעשה כל ניסיון להגדיר את הזן נתון לכישלון שכן הזן אינו מציית למבנה המחשבה וההגדרות שמצמצמים אותו לכדי הבנה אינטלקטואלית.

לדוגמה כאשר ילד קטן הולך עם אביו בגן ולפתע רואה משהו ענק, המרקיע לשמיים ומחובר לעומק האדמה, ישאל הילד את אביו "מה זה?" האב ללא מאמץ מיוחד יאמר: "זה עץ". כלומר האב לקח את המסתורין הגדול שטמון בדבר שנגלה אל הילד וצמצם אותו למילה בעלת הברה אחת, ששואבת את כל החיות מתוך הדבר עצמו, וכך הילד מתחיל ללמוד להתייחס לעולם כאל אוסף של אובייקטים נטולי חיות, קסם ומסתורין. לא פלא שאחת המחלות של העידן המודרני היא ניכור, בדידות ודיכאון.

מורה זן היה לוקח את הילד, נותן לו להרגיש את גזע העץ, להריח את ניחוחו, לראות את עוצמת שורשיו האוחזים באדמה, לשים לב לכל הנמלים וחרקים שהעץ מחייה, לשים לב לפלא הגדול שקיים בעץ ואולי בסוף היה אומר לו: "אנחנו קוראים לזה עץ אך זה רק השם שלו ולא הדבר עצמו."

כך הילד היה מבין שיש הרבה מעבר למה שמילים יכולות להעביר. השנה היא 2004. מסע אל האי היווני פארוס. אמנם הנסיעה התרחשה בחודש יולי אך המסע החל עוד קודם. כמה אחורה אקח אתכם בזמן?, לא הרבה. שבועות אחדים לפני המסע התחלתי בהכנות. אספתי [זה לא הייתי אני, זה היה הראש שלי] ידע. ידע על הטיסות, ידע על מעבורות, ידע על האי ובכלל זה מפות ולינקים חשובים. הראש עבד מאוד מאוד קשה.
נסעתי לאורן של שתי מטרות, אולי אפילו שלוש.
האחת - כאילו משבר גיל הארבעים. לא הייתי באמת במשבר. לפחות לא  כך הרגשתי. אבל הרי גיל ארבעים הוא גיל של משבר, הלא כן?.
המטרה השניה היתה "להתפנן" כלומר להנות מאוד מחופש, חופי ים, טברנות ורוחניות. היום אני יודע שהיא [הרגש] נורא רצתה את זה. אז לא ידעתי "לשיים" זאת.
המטרה השלישית היא לחוות מסע שידעתי עליו מעט והעזתי לרצות אותו.

 אז נוסעים....

המשך המסע- בערב...