דבר העורך

מנהלי היומן

אלבום תמונות rss
מלאו כאן את כתובת ה-Email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן היומן שלי.
הצטרף הסר

רשומות אחרונות

ארכיון

אלבום תמונות

Loading
 

מדברים אמונה

למה בונים סוכה?

את השאלה הזו שואל התלמוד הבבלי במסכת סוכה " : "למה ישראל עושים סוכה? כדי לזכור את הניסים שנעשו לעם ישראל בעת יציאתם ממצרים, שהיו ענני כבוד מקיפים אותם מכל צד ומסככים עליהם מפני הסכנה. אמר להם הקב"ה: בני, היו אתם עושים סוכה ודרים בה שבעה ימים כדי שתזכרו הניסים וההצלה שעשיתי לכם במדבר". נמצאנו למדים שבניית הסוכה והישיבה בה במשך שבעה ימים מהווה סוג של זיכרון וסמל לאשר ארע את אבותינו בתקופת המדבר עת יצאו מארץ מצרים.

 

מצווה אותנו התורה  לבנות סוכה מחוץ לבית ולשהות בה במשך 7 ימים, על מנת לזכור ולחוות את אותו אירוע היסטורי  שהתרחש לפני כ 3500 שנה,  עת יצאו  בני ישראל ממצרים בחג הפסח ועשו להם  סוכות במדבר.  אולם לפי הטעם הזה היינו צריכים לבנות סוכה מיד אחרי חג הפסח ?

למה לא באביב?

את השאלה הזו שואל "בעל הטורים" (רבי יעקב בן אשר המכונה חי לפני כ 600 שנה והיה ממגורשי ספרד) בספרו: "טור אורח חיים" סימן תרכ"ה

 

"עשיית הסוכה כזכר ליציאת מצרים, אם כן היינו צריכים לבנות סוכות בחג פסח ולא בחג סוכות?" והוא משיב: "כיוון שבימי ניסן - תקופת האביב - רגיל האדם לצאת מביתו להנאתו ולדור בסוכה, שכך מנהגם של אנשים שיוצאים לשדות ויושבים תחת האילנות לרענן עצמם  ולא היה ניכר עשיית הסוכה שהיא מפני ציווי האלוקים. אך בימי תשרי, דרך הבריות להכנס לבתים מפני הצינה והקור  ואנו עושים ההפך - שיוצאים מן הבתים אל הסוכה ובזה ניכר שעשיית הסוכה היא מפני מצוות האלוקים כדי לזכור את אשר ארע לאבותינו".

 

 

הפוך על הפוך

 

הפילוסוף האלכסנדרוני פילון בספרו "על החוקים" כותב: "ואולם אפשר הדבר שבאה (הישיבה בסוכה) להזכירנו את הנדודים הארוכים שנדדו עם ישראל במרחבי המדבר ושנים הרבה היו  דרים שם באוהלים בכל מקום חניה, אלא שחייב אדם לזכור : בעושרו - את עוניו, בימי תפארתו - את שפלותו, בימי שלום - את סכנת המלחמה, על פני היבשה - את סכנת הים, ועל פני העיר - את המדבר. לפי שאין דבר המשמח את האדם יותר מזיכרון ימי הרעה בימי הטובה המרובים".

 

 

שמות החג

 

לחג הסוכות מספר שמות וכל אחד מהם מציין משמעות אחרת של החג:

 

חג האסיף - את השם חג האסיף לחג הסוכות מוצאים אנו בפסוק מספר שמות:  וְחַג הָאָסיִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה"... (שמות, כ"ג, טז).

חג האסיף מציין את סיום השנה החקלאית והוא ביטוי למשמעות החקלאית של החג. האיכר סיים לאסוף את היבולים מהשדה והוא מתכונן לעונה חדשה. שם זה מדגיש את הקשר של עם ישראל אל אדמתו ואל ארצו- ארץ ישראל.

זמן שמחתנו - שם זה ניתן לחג על ידי חז"ל, והוא מבטא את אווירת השמחה בחג, שכן המצווה לשמוח בחג הסוכות מופיעה שלוש פעמים בתורה:

א. "שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לה' אֱלֹהֶיךָ... וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ:" (דברים, ט"ז, טו).

ב. ..."וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם"... (ויקרא, כ"ג, מ).

ג. "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ: וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ:" (דברים, ט"ז, יג-יד).

החג - חג הסוכות נקרא בפי חכמינו גם סתם בשם חג. בכל מקום בו מופיעה המילה "חג" בלי תוספת, הכוונה לחג הסוכות.  החג  הפשוט והסתמי, הוא החג אשר מטביע את חותמת  השמחה  והפשטות למשך כל השנה כולה.

 

 

למה שבע?

 

סמלו המיוחד של חג הסוכות - חג האסיף - מתבטא במספר 7:

- שבעה ימי חג (מיום רביעי יד תישרי  8.10 בערב עד יום רביעי  15.10  יום חמישי הוא יום חג בפני עצמו –שממחת תורה )

- שבע מצוות בחג (ישיבה בסוכה , שמחה, נטילת 4 המינים ,חיבוט ערבה בהושענא רבא  ובזמן שבית המקדש הה קיים  ניסוך המים וקורבנות )

- שבעה אושפיזין (אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרן ודוד)

- שבעה טפחים-הוא הגודל המינימאלי לסוכה

- שבעה ענני כבוד הקיפו את עם ישראל במדבר

 

המספר שבע מבטא את השַׂבע, את השביעה, המהווה שיא לשלמותו של האדם, ומתוך אותה הרגשה של שלמות, של שַׂבע ושביעה, עולה ופורצת היא השמחה וגואה מאליה למשך שבעת ימי החג.

 

 

מהלכות החג :

* כיוון שהסוכה היא כתחליף לבית, יש לבנותה חזקה ועמידה לרוחות.

* הסוכה נקראת על שם הסכך, ועל כן אין לעשותה מתחת לעץ או שיח, אלא הסכך צריך להיות מן הצומח, ותלוש.

* נהגו בעם ישראל לעטר ולקשט את הסוכה ע"מ לשוות לאדם הרגשה ביתית.

* יש מצווה מיוחדת ליטול ארבעת המינים :אתרוג, לולב, שלושה הדסים ושתי ערבות  ולנענעם בכל יום, החל מיום  חמישי טו' תשרי, 9/10, ועד ליום רביעי כא' תשרי, 15/10.

 

 

 

לתושבי משגב חג סוכות שמח

05/10/2014 12:18:03
להוסיף תגובה אין תגובות לרשומה זאת קישור ישיר לקטע בית
06/10/2014 08:44:25
להוסיף תגובה אין תגובות לרשומה זאת קישור ישיר לקטע בית

 

תושבי משגב מוזמנים לחגוג ביחד את ההקפות השניות בישוב אשחר.
חג שמחת תורה מציין עבורנו את נקודת הפתיחה לכל השנה ומי ששמח בשמחת תורה שמח כל השנה מפני שמעמד זה הוא המעמד האחרון שחותם את "חגי תשרי" והכל הולך אחר החיתום.

 

חג משמח ושמח

 

.

 

06/10/2014 12:14:38
להוסיף תגובה אין תגובות לרשומה זאת קישור ישיר לקטע בית

כל היומנים

sun - לשירות חברות הסטארט אפ בצפון אומרים שהיה פה אמנים ויוצרים אני ואתה נשנה את הגינה אנשי הגשם אתר צומח גבוהה יותר, מהירה יותר, חזקה יותר גן קיימות הבית הפתוח הופכים את בקעת בית הכרם לעמק תפארת החינוך - הלב הפועם של משגב הכל נוער המלאכים של כלבלאב העשרה ואומנויות הקומפוסטר כחיית מחמד התנדבות...זה אנחנו ויקי משגב זבל זבל תפריד זכויות בעלי חיים זריקת בריאות חיים בקהילה טיולים ומסעות יד ביד בגליל יד על הדופק - דיווחי משטרה וביטחון יומן המועצה יומן ספורט יומן רכזי טיולים יער האופניים והקהילה יש עבודה ישוב לדורות לא רק לנשים לחיים ארוכים מבקרים במשגב מדברים אמונה מדיה חברתית מועדון רוטרי משגב מוקד 107 מזכירי/ות ישובים מיומני הספרנית משגב קולטת משומשהו נוער ראס אל עין עד-כאן העתון המקוון של משגב עוד מעט 30 עושים עסקים על הדרך פורום מנהלני חינוך פתווו-ח צעירי משגב קבוצת YAD קול ההתחלות קונים - כאן קורס ועדים קיימות וסביבה קליק שביל סובב משגב שבילים ברגל תיירות במשגב תרבות