דבר העורך

מנהלי היומן

אלבום תמונות rss
מלאו כאן את כתובת ה-Email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן היומן שלי.
הצטרף הסר

רשומות אחרונות

ארכיון

אלבום תמונות

Loading
 

מדברים אמונה


וגם ב"פחום" (הפח החום הגדול שנמצא בחוץ)
אני מצרף לכם את ההנחיות הארציות של מכון "התורה והארץ" :


שנת שמיטה הינה הזדמנות נפלאה להתחיל לעשות קומפוסט משאריות המזון שלנו!
קומפוסט )בעברית דְּשנֶֹׁת( הינו דשן אורגני מעולה להעשרת יבולי האדמה. על פי הלכות השמיטה יש להימנע
מהשלכת דברי מאכל שיש בהם קדושת שביעית לפח האשפה, מפני שהם 'נמאסים' בכך. העברת השאריות
למיכל קומפוסטר אשר יוצב בחצר הבניין או בשטח ציבורי בשכונה, מהווה פתרון מצוין לשאריות המזון, אשר
יתפרקו בו בתהליך טבעי ויהפכו לדשן איכותי, כמעט לא התערבות מצידנו. בדרך זו לא נוצר 'הפסד' לשאריות
בקדושת שביעית ויותר מכך, אנו מחזירים את חובנו ל"אמא אדמה", ובכך שותפים במעגל החיים שבו שאריות
של יצור אחד מהוות משאב ליצור אחר. הדשן המוכן יזין את האדמה בשנה שלאחר שנת השמיטה, ויתרום
לצמיחה של יבול חדש.
מה עושים?
.1 מניחים את שאריות מזון אשר בקדושת שביעית, בנייר כלשהו )נייר עיתון, נייר סופג, טישו( ומעבירים
אותם למיכל קטן המיועד למטרה זו )וכך לא גורמים לריקבון בידיים(. אנו קוראים למיכל זה "פח
מטבח" או "מיכל שיש" בשל היותו מוצב על השיש במטבח. מומלץ להימנע מעטיפת שאריות המזון
בפלסטיק או ניילון מכיוון שפלסטיק מונע כניסה של חמצן ובכך גורם לריקבון השאריות ובכך לשחרור
גז מתאן שהוא אחד מגזי החממה המזיקים לסביבה.
.2 בתוך "פח המטבח", מומלץ להפריד בין שכבות של שאריות המזון שנוצרו מדי יום, באמצעות שכבת
נייר וזאת על מנת לא לגרום באופן אקטיבי לשאריות להירקב בשל המגע עם שאריות אחרות.
*בתוך אותה עטיפת נייר אסור לערב שאריות פירות טריים עם ישנים מפני שהם נמאסים בכך.
*מזון נוזלי שיש בו קדושת שביעית יש לשפוך לדלי המלא בנסורת נקייה אשר תספוג את הריח
והנוזלים ולאחר שהדלי מלא אפשר לרוקן אותו בקומפוסטר, לחילופין שאריות מזון נוזלי שנותרו
במטבח ניתן להעביר לקומפוסטר לאחר יממה, בתנאי ששהו באוויר המטבח ולא במקרר.
.3 לאחר כשלושה ימים מעבירים את שאריות המזון המוצקות למיתקן הקומפוסטר שהוצב בחצר הבניין
או בשטח ציבורי.
.4 לאחר הוספת שאריות המזון יש להוסיף חומר יבש כגון נסורת, קש, עלים יבשים או רסק עץ. חומרים
אלו תורמים לשמירת הלחות בתוך הקומפוסטר, ופחמן לאיזון הרכב הערימה. מן הראוי לכסות את
כל השאריות שהונחו במתקן, על מנת שיהיה ניתן להניח שאריות נוספות לאחר מכן.
.5 לאחר שבוע מיום הנחת השאריות בקומפוסטר, ניתן לערבב את הערימה שבמיכל על מנת להכניס
חמצן. הערבוב אמנם גורם לזירוז התהליך אך לאחר שבוע, השאריות בכל מקרה כבר אינן ראויות
למאכל.
.6 מותר לשלב בין שאריות מזון הקדוש בקדושת שביעית, עם שאריות של חומרים שאינם קדושים
בתנאי שאינו מפסידם כלומר חשוב שלא יהיה מגע בין שאריות מזון שעדיין ניתנים למאכל לבין
שאריות שכבר אינן ניתנות למאכל.
.7 במהלך שנת השמיטה, מותר להוציא קומפוסט שהבשיל, ממיכל הקומפוסטר. יש לאחסן אותו בשק או
להשאירו בערימה מכוסה, במקום שברור שלא הולכים לזרוע שם ולציין בשילוט קטן שמדובר
בקומפוסט שאינו מיועד לשימוש, עד ראש השנה תשע"ו.
.8 מותר להוסיף לערימת הקומפוסט חומרים שגורמים לפירוק מהיר, כגון תולעים אדומות לאחר שבוע
מיום הנחת השאריות בקומפוסטר.
הנחיות להצבת הקומפוסטר
.1 רצוי להציב את הקומפוסטר לפני ראש השנה תשע"ה אך אפשר לעשות זאת גם במהלך השנה.
.2 בוחרים מיקום מתאים לקומפוסטר :
א. הקומפוסטר צריך לעמוד על אדמה )רצוי לא על בטון או אספלט(.
ב. רצוי שהמיקום יהיה מוצל או חצי מוצל.
ג. נגיש לדיירים.
ד. מרוחק מעט מחלונות של דיירים.
ה. רצוי קרבה למקור מים אך לא חובה.
עם הצבת הקומפוסטר, מומלץ לשים בתחתית, שכבה של זרדים ועלים יבשים ומיד לאחר מכן אפשר להתחיל!

14/09/2014 15:30:42
להוסיף תגובה אין תגובות לרשומה זאת קישור ישיר לקטע בית

 

 

בראשית, כשהכל התחיל  האדם הראשון וחוה אישתו חיו חיים של גן עדן  חיים  שהם ללא עמל וטירחה - האוכל היה מוכן, קניונים לא היו וממילא לא יוצאים לקניות ,בגדים לא צריך לקנות , מריבות וסכסוכים לא היו שהרי אין עם מי לריב  בקיצור חיים של גן עדן...

האדם הראשון ואשתו החלו להשתעמם שהרי אין עמל וטרחה ,אין התמודדות ,אין קונפליקטים ואין בשביל מה לקום בבוקר...

בורא העולם ראה שכך ומיד העמיד אותם בניסיון  כפי שנאמר בספר בראשית פרק ב "  וַיְצַו  ה' אֱלֹהִים עַל הָאָדָם לֵאמֹר מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת "

 

האדם הראשון ואשתו חטאו בכך שהתנכרו לעצמם ולא שמעו אל הקול הפנימי , האלוהי  אלא העדיפו לשמוע את קולו של הנחש  המפתה אותם .

 

והתוצאה הייתה מרה וקשה עד כדי כך שהם לא ידעו להשיב תשובה ברורה לשאלה הכל כך פשוטה - איכה!??

 

שכחו הם את עצמם את עצמיותם את עצמאותם ,

שכחו הם  את שליחותם, את תפקידם ואפילו את שמם .

 

ושהם שכחו  את ה"אני" שלהם ובדאי שאין להם תודעה על  "אתה" וגם על "אנחנו".

 

זה קרה לפני 5775 שנים (ה' תשע"ה)

 

ומאז ועד ימינו אנו, מתקנים את אותו חטא קדמון בכך שבאותו תאריך , ביום חג ראש השנה  מקיימים את מצוות האלוקים ומקשיבים  לקול השופר.

שמיעת קול השופר הוא התיקון לשמיעה השלילית של אדם וחווה .השמיעה הזו קוראת לנו להקשיב  אל הקול הפנימי החיובי  . השופר מעורר אותנו להשתפר. ולחזור לנקודת הבראשית של שמיעת הקול הפנימי העצמי . להיות אני בעצמי להיות עצמאי  לדעת את שמי ותפקידי בעולם ולבצעו על הצד הטוב ביותר.

כל מהות חג ראש השנה הוא לשמוע את קול השופר. וע"י כך האדם מתעורר לשפר את מעשיו וכך הוא מתחיל את השנה  החדשה שלו – מתוך שיפור, סיפוק, ברכה והצלחה.

בניגוד לכלים מוסיקליים רבים יש בשופר משהו נעלה ונשגב  - השופר בא להשיב אותנו אל המקוריות הטבעית אשר שם הטהרה, וזאת נוכל ללמוד מאופן עשייתו של השופר. השופר הוא כלי טבעי הגדל על ראשו של בעל חיים, ואף כי האדם מכשירו לתקיעה ע"י הוצאת עצם פנימית, השופר עצמו נשאר בטבעיותו המקורית. אם הוסיף האדם קישוט לשופר, יש לבדוק אם לא פגם בטבעיותו, כדברי התלמוד במסכת ראש השנה: "ציפהו זהב במקום הנחת הפה - פסול, שלא במקום הנחת הפה - כשר. ציפהו זהב מבפנים - פסול, מבחוץ - אם לא נשתנה קולו - כשר."

 

ישנה הלכה נוספת המובאת במסכת ראש השנה: "היה קולו עבה או דק או צרוד - כשר, מפני שכל הקולות כשרים." בכל כלי נגינה מעשה ידי אדם חייב הקול להיות מדוייק. אם ישנו פגם בעשייה, אזי הכלי צורם וקולותיו אינם הרמוניים, ולעולם לא נוכל לקבל ממנו את המנגינה הרצויה. לא כן בשופר - שהוא בא לציין את הטבעיות והמקוריות. כל קול היוצא ממנו הוא טבעי ומקורי בין אם יהיה דק או עבה או צרוד, ועל כן, לא את הטון המוסיקלי אנו מבקשים לשמוע, אלא את הקול הטבעי והפשוט הבוקע מן השופר. במציאות חיינו אנו נהנים תמיד מדברים מקוריים וסולדים מהדברים המלאכותיים של חיקוי וזיוף. כל חזיון טבעי, באיזה מצב שימצא - אם הוא מבטא אמת, נמצא לו הד חיובי בנפשנו. לכן "כל הקולות כשרים בשופר" בהיותם מהווים גילוי לעולם טבעי וישר, ומגמתם להביא ולעורר את נפשנו אל מקוריותנו.

 

התביעה הלא מתפשרת לשמוע את הקולות  ולהגבר על מימד המרחק או הזמן באים לידי ביטוי גם בשירתה של רחל:

 

"התשמע קולי רחוקי שלי
התשמע קולי באשר הנך
קול קורא בעוז, קול בוכה בדמי
ומעל לזמן מצווה ברכה.

תֵּבֵל זוֹ רַבָּה ודרכים בה רב
נפגשות לדק נפרדות לעד.
מבקש אדם, אך כושלות רגליו,
לא יוכל למצוא את אשר אבד.

אחרון ימי כבר קרוב אולי,
כבר קרוב היום של דמעות פרידה.
אחכה לך עד יכבו חיי,
כחכות רחל לדודה.
"

לתושבי משגב - שנה טובה ומתוקה

שנה של שמחה ובריאות שנה שנוכל לשמוע ולהשמיע להקשיב להאזין לכבד ולהוקיר איש את רעהו ואישה את רעותה.

שהרי הר"ת של תשע"ה = תהא שנת עשיה הקשבה- אמן

 

17/09/2014 15:21:16
להוסיף תגובה תגובה אחת קישור ישיר לקטע בית
תגובה אחרונה ב-17/09/2014 15:29:39

 המקום שבו כל אחד מאיתנו נמצא הוא לא רק מקום פיסי אלא גם מקום רוחני. כל אדם והאמונה שלו וכל אדם והשקפת עולמו  אולם המשותף לכולנו הרצון לנקות את מה שמלוכלך בנפש ולהתקדם הלאה . יום אחד בשנה מוקדש לכך - יום הכיפורים וכפי שכתב י. טהר לב "מה שהיה תשכח מזה מה שיהיה לא משנה מה שאבקש בעולם כזה - תן לי את היום הזה"

 "היום הזה" הוא יום אחד ויחיד בימי השנה יום של חשבון נפש אישי בין אדם למקום. בין אדם למקומו הרוחני. איפה הייתי בשנת תשע"ד  איה יכולתי להיות ומה עלי לתקן לקקראת שנת תשע"ה.

 

 

בימים אלו אני עובד בגני ילדים ובבתי הספר ומדבר עם הילדים על  היכולת שלנו להודות על האמת ולבקש סליחה כשצריך. -גם הם אומרים שזה קשה אבל זה אפשרי....

 

בסידור התפילה יש סדר לך לפי הא"ב העברי של חשבון נפש.

אני מצרף לכם את פירוש הוידוי שכפי שראיתי שפרסם ידידי הרב חיים וידל.

"

אשמנו –  היסוד לכל תהליך הוידוי והתשובה הוא לקיחת אחריות נחרצת, חד משמעית ואמיצה על מעשינו (זו גם הסיבה עבורה מכים אנו על לב – הפניית האצבע כלפי עצמנו). אשמנו - לקחנו את האש של חיינו והפכנו אותה ל - מה: אש שוממה וריקה.

בגדנו – שורש החטאים הוא הבגידה בעצמיות. לא נפתחנו בענווה לדבר ד' הבא אלינו מתוך תורתו. שכחנו את ייעודנו. בגדנו בתפקידנו בעולם ולבשנו בגדים לא לנו.

גזלנו –  מתוך ההתכחשות למסלול הייחודי שלנו בעבודת ד', מתוך חוסר ההסתפקות בחלקנו – ניסינו לגזול את חייהם של אחרים. בנינו לעצמנו חיים מתוך חיקוי, השוואה ותחרותיות.

דיברנו דופי –  על מנת להצדיק את הזיוף המצוי בנו הטלנו דופי בזולת. ניסינו להשקיט את תחושות התסכול וחוסר המיצוי על ידי הנמכתם של אחרים. דיברנו דוּ-פִּי: צביעות, חנופה, לשון הרע.

העווינו – מתוך כך התעוותו כל חיינו. שיבשנו לחלוטין את כל המצפון הפנימי. בראנו עולם שקרי בו אנו במרכז וכל האחרים – תפאורה.

והרשענו –  מכאן קצרה הדרך לרשע, ל'אידיאליזציה' של הרוע. יצרנו מציאות דמיונית בה הצדק תמיד עמנו, בעוד שהטעויות הינן רק נחלת האחרים; ועל כן ראוי לפגוע בהם.

זדנו – הרשעה ממשיכה ומזידה את נזידיה. פיתחנו רוע כלפי אחרים במזיד, לא באקראי אלא מתוך תכנון וכוונה.

חמסנו- גזל מתוחכם יותר (חמס – נוטל מאחרים בעל כורחם אך משקיט את מצפונו על ידי נתינת תגמול כלשהו). ניסינו לנכס כל דבר אלינו באופן מניפולטיבי – באמצעות יצירת ייסורי מצפון אצל השני, לחץ חברתי עקיף, אלימות פסיכולוגית מעודנת.

טפלנו שקר – בכדי להחזיק מעמד במציאות הווירטואלית אותה בנינו, אין מנוס אלא לברוח אל עולם השקר: חלקיקי אמת המנותקים מהקשרם, אותם מנסים אנו לטפול ולהדביק זה לזה באופן מלאכותי. שקר מתוך בושה, לחץ, פחד; מתוך ניסיון נואש לשקם תדמית עצמית ולמצוא חן בעיני הסביבה.

יעצנו רע – היכולת להעניק עצה נכונה שייכת לבגרות של האדם, לכישרון להביט על המציאות דרך עיניו של מבקש העצה. יכולת הנשללת מן האדם הלא-טהור השבוי באינטרסנטיות ואנוכיות.

כיזבנו – לא רק שקר ביחס לעצמנו אלא הפרחת כזבים ביחס לכלל המציאות. בנינו תמונת עולם כוזבת: העמדנו לעצמנו יעדים מתוך גאווה, דמיון וללא זיהוי נכון של כוחותינו. התוצאה המתבקשת היא שנהיינו כמעיין אכזב ועל כן התאכזבנו ואכזבנו את אלה שנשענו עלינו.

לצנו – כישלונות מעין אלו עלולים להוביל לליצנות: זלזול וביטול הערך של הכול. ציניות, תרבות ה'סתם' וה'כאילו'. תרבות פוסטמודרנית שבארשת פיכחון מריר, בעין הרע ובניסוחים מפותלים, מתיימרת להצביע על השלילה במציאות אך למעשה משקיעה עצמה בביצת רעל וייאוש.

מרדנו – ניפוץ המסגרות. חוסר נכונות להתקדם באופן מדורג ואמיתי קמעא קמעא. מרד בטוב השלם או החלקי ללא העמדת אלטרנטיבה ראויה. הרצון לשבור ולא לתקן, לשלול הכול ולא לבנות דבר. לא לשמוח בחלקי, בתהליך אלא להתאוות לתוצאה בלבד.

נאצנו – חירוף וגידוף. הנאצה היא התנגדות חריפה ומוחלטת כנגד האחר. מלווה בחמת זעם ואחוזת פחד, שנאה; מלאת בוטות.

סררנו –  נטינו וסרנו מדרך הישר, חוסר ענווה והקשבה להורים ומורים. פרקנו כל רסן.

עווינו –  האישיות כולה מתעוותת. אדם חוטא מתוך 'רוח שטות'; מעין 'טירוף מערכות' בו נעשה החטא תוך חוסר אכפתיות ואדישות לתוצאות הנלוות.

פשענו – במצב כזה מגיע הפשע. בניגוד ל'מרד' שהינו התפרצות חד פעמית ונקודתית, פשע הינו מרד יומיומי, פריקת-עול קבועה. מתוך שאט נפש וכהות הרגשה.   

צררנו – שנאה ועוינות אקטיבית כלפי אחרים. צררנו את הזולת ומתוך כך הכנסנו עצמנו למיצר.

קישינו עורף –  יצרנו חסימה בעורף, האיבר המחבר בין הגוף לבין הראש: חסמנו את האפשרות לאחד בין הרוח והחומר, הקודש והחול; דבר המתבטא יותר מכל בעקשנות מלהשתנות, מלהיפתח. קיבעון נפשי ומעשי.

רשענו – מתוך כך הגענו להתחברות עם הרשע, לא רק מתוך תאווה ואידיאליזציה ('והרשענו') אלא מתוך התענגות עליו. הנאה מעודנת מלדרוס אחרים, לחוש עליונות ושליטה עליהם. לכונן את אושרנו על חורבות אושרם של האחרים. רשע לא כאמצעי אלא כתכלית.

שחתנו – קלקלנו את המתוקן כבר. השחתנו את היפה, המועיל, הנכון. גימדנו וזלזלנו בכל האמת המצויה אצל האחרים ונהיינו כשטן המשחית.

תעבנו – הגענו למצב של סלידה מן הטוב והישר. חיינו התעוותו עד כדי תחושת תועבה ביחס לאמת ולרצוי, לתמים וליפה.

תעינו ותעתענו – היינו כשה תועה. ניסינו ליצור אשליית תעתועים, כלפי אחרים ובעיקר כלפי עצמנו, על מנת לחפות ולהדחיק את כישלונותינו...

אך עתה, יום הכיפורים – יום האמת, יום הטהרה, מעמיד אותנו במקומנו ונותן לנו את אפשרות המחילה; את אפשרות חיי-האמת; ומתפרצת הקריאה -

ועל כולם אלוה סליחות – סלח לנו, מחל לנו, כפר לנו.

כתיבה וחתימה טובה לכל תושבי משגב.

 

30/09/2014 13:36:36
להוסיף תגובה אין תגובות לרשומה זאת קישור ישיר לקטע בית

כל היומנים

sun - לשירות חברות הסטארט אפ בצפון אומרים שהיה פה אמנים ויוצרים אני ואתה נשנה את הגינה אנשי הגשם אתר צומח גבוהה יותר, מהירה יותר, חזקה יותר גן קיימות הבית הפתוח הופכים את בקעת בית הכרם לעמק תפארת החינוך - הלב הפועם של משגב הכל נוער המלאכים של כלבלאב העשרה ואומנויות הקומפוסטר כחיית מחמד התנדבות...זה אנחנו ויקי משגב זבל זבל תפריד זכויות בעלי חיים זריקת בריאות חיים בקהילה טיולים ומסעות יד ביד בגליל יד על הדופק - דיווחי משטרה וביטחון יומן המועצה יומן ספורט יומן רכזי טיולים יער האופניים והקהילה יש עבודה ישוב לדורות לא רק לנשים לחיים ארוכים מבקרים במשגב מדברים אמונה מדיה חברתית מועדון רוטרי משגב מוקד 107 מזכירי/ות ישובים מיומני הספרנית משגב קולטת משומשהו נוער ראס אל עין עד-כאן העתון המקוון של משגב עוד מעט 30 עושים עסקים על הדרך פורום מנהלני חינוך פתווו-ח צעירי משגב קבוצת YAD קול ההתחלות קונים - כאן קורס ועדים קיימות וסביבה קליק שביל סובב משגב שבילים ברגל תיירות במשגב תרבות