דבר העורך

מנהלי היומן

אלבום תמונות rss
מלאו כאן את כתובת ה-Email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן היומן שלי.
הצטרף הסר

רשומות אחרונות

ארכיון

אלבום תמונות

Loading
 

מדברים אמונה

שמעתי   בחדשות  על מה שקרה בירושלים  בשבת האחרונה בעקבות החלטת ראש העיר לפתוח את חניון בניין העיריה בשבת ועל תגובת החרדים  שהפגינו נגד ועל  פעולות המשטרה  נגד הפגנת הנגד של מי שבעד פתיחת החניון.

 

ידיעה חדשותית זו  החזירה אותי  כ25 שנים אחורה לירושלים  להפגנות על פתיחת כביש בר אילן.

כנער ירושלמי שאוהב אקשן לפעמים הייתי עם  המפגינים  ולפעמים עם המשטרה  (תלוי איפה היה הקשן...)

הורי גרו ברחוב בר אילן וההפגנות היו ממש ממש מתחת לבית.

היה לי מאוד קשה  לראות את המחזה הזה של מלחמת יהודים ביהודים בעצם יום השבת.

לא כל כך הבנתי על מה ולמה אבל הקשן גבר על הכל היו שם רימוני הלם שהדפו מפגינים היו שם סוסים ומתיזי מים היו שם רימוני עשן והיו שם  פצועים  וחובשים ואמבולנסים ואנשי  מודיעין שרדפו בלבוש אזרחי אחרי המתפרעים  בקיצור היה שמח .

 

היום אני מבין עד כמה זה עצוב.

עצוב לי לראות  את המראות האלה שוב ולשמוע את הקולות האלה ולחוות את אותה חוויה קשה ומכאיבה של מלחמות היהודים.

וכל זה על מה ולמה?

האם זה מצדיק?

הם צריך להלחם כך על קדושת השבת?

האם צריך לפתוח את החניון  לחניה בשבת בירושלים?

 

אני חושב שראש העיר עשה טעות בכך שהוא הצית את  אש המחלוקת מחדש!!! 

מה דעתכם?

08/06/2009 13:15:41
להוסיף תגובה אין תגובות לרשומה זאת קישור ישיר לקטע בית

 

היום 23.06.09 יום שלישי ראש חודש תמוז ,מוזכר בספר שכתב יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס) "מלחמות היהודים" ,מוזכר כיום נפילתה של העיר יודפת בידי הרומאים,לאחר 47

ימי מצור.

סיפורה של העיר יודפת מפורט ע"י יוסף בן מתתיהו כסיפור עמידה בגבורה של אנשים,נשים,וטף

שנלחמו בחרוף נפש נגד הרומאים, וכך מסופר בספר "מלחמות היהודים" ספר ג' פרק ד'

"ויושבי יודפת חיזקו את ליבם להביש את תקוות הרומאים ולא שבו אחור מפני כל הנוראות,

אולם, ביום ה-47 למצור העיר התרוממה סוללת הרומאים ממעל לחומת העיר ואחד מבני העיר,

נפל אל אספסינוס ,ביום ההוא הוא בישר לו כי רק מתי מספר נשארו להגן על העיר וגם הם רפי,אונים...

והאיש הוסיף עוד לדבר כי גם בעורמה יילכדו יושבי העיר אם ינסו להתנפל עליהם באשמורת,

הבוקר..."

 

הקיסר הרומאי קיבל את דבריו של היהודי השבוי,ובאשמורת הבוקר של ראש חודש תמוז,

ביצע התקפת פתע על העיר יודפת.

וכך מסופר בספר:"ביום ההוא המיתו הרומאים רק את ההמון אשר ראו עיניהם,ובימים הבאים,

חקרו את המחבואים והרגו את האנשים אשר הסתתרו במנהרות ובמערות, ומספר השבויים,

היה 1200 ומספר המתים הגיע עד  40,000 ואספסינוס ציווה להרוס את העיר עד היסוד,

ולשלוח אש על כל מצודותיה,

ככה נפלה יודפת בשנת 13 לממשלת נירון בראש חודש תמוז"

 

לאחר כ-1950 שנה קיימתי תפילת אזכרה למרגלות "תל יודפת",כמו כן ערכתי תפילת ראש חודש בבית הכנסת במושב יודפת הצופה על פני יודפת העתיקה.

 

לפני שעזבתי את תל יודפת הרהרתי ביני לבין עצמי האם יוסף בן מתתיהו היה בוגד בעמו או שמא,

מפקד נועז?

אשמח לקור את תגובותיכם.

23/06/2009 11:56:22
להוסיף תגובה אין תגובות לרשומה זאת קישור ישיר לקטע בית

מי צריך תעודת כשרות?

 

כל בעל עסק  בתחום המזון וההסעדה החפץ מרצונו החופשי  למכור /לשווק /לקדם את המכירות  של מוצרים  בתחום המזון עם המותג "כשר"  צריך אישור מגורם רשמי מוסמך (רב מקומי) המאשר שאכן  זה כשר.

 

למה דוקא הרבנות ?

 

על פי חוק המדינה רק  רבנות מקומית  רשאית  להעניק  תעודה המאשרת שהמוצר הוא אכן כשר ועומד בכל הקרטריונים שנקבעו.

 

האם גוף/ אדם פרטי יכול להעניק  תעודת כשרות?

 

בעל עסק המעוניין לקבל אישור מגוף פרטי  (כדוגמת הבד"ץ)  רשאי לעשות זאת בנוסף לאישור הכשרות של הרבנות המקומית.

 

מה ההגדרה של מוצר כשר?

מוצר העומד בקרטריוניים הלכתיים מוגדר כמוצר כשר לדוגמא  שהוא מיוצר מבעלי חיים טהורים או  שהוא נקי מחרקים זבובים ונמלים   וכן שחומרי הגלם ותוספות המזון מיוצרים מחומרים  כשרים.

בתעשיית המזון משתמשים בעשרות  חומרים שמהווים תוספי מזון כולל חומרי טעם וצבע וריח ומייצבים שונים. כל החומרים הללו צריכים לעמוד בקריטריונים הלכתיים.

 

מי קבע ?

 

בתורה בספר  ויקרא  בפרשת שמיני  נאמר ": "כי אני ה' אלוקיכם ... והייתם קדושים כי קדוש אני ולא תטמאו נפשותיכם בכל השרץ"

 

שמירת כשרות המאכלים נובעת מכך  שעם ישראל התקדש בקדושה  רוחנית מיוחדת .

ועל מנת לחיות בקדושה זו צריך העם היהודי לשמור על  "היגיינה רוחנית"  וזה מה  שמייחד את עם ישראל משאר אומות העולם. חוקי הכשרת וטהרת הנפש הם היסוד לשראת הרוחניות על האדם מפני שהגוף הוא הכלי של הנפש ובפסוק  מדובר על  טהרת הנפש בהקשר לאכילת המאכלים הטהורים.

 

מה הקשר בין מזון כשר לנפש האדם?

המזון הוא גורם מרכזי ובבניית גוף האדם . הדם, הרקמות, העצמות - הכל נוצר מהמזון. סוג המזון משפיע על איכות התאים ומנגנוני הגוף הנוצרים ממנו. לכן בני אדם הניזונים ממזון שונה, יהיו שונים גם במבנה גופם ובאופי רקמותיהם.

 המדע המודרני גילה, שהמזון משפיע לא רק על תאי הגוף, אלא גם על האישיות. (ראה הרחבה בנושא זה בספר שכתב ד"ר דאדמו "אכול לפי סוג הדם")  את שינויי האופי והמנטליות שבין עמים שונים מייחסים לא במעט לשינויים בנוהגי האכילה. לדוגמא, בני אדם הניזונים ממזון צמחוני שונים מאוד באופיים ובמזגם ממי שתזונתם מבוססת על בשר. אוכלי בשר-חי שונים בתכונות-נפשם ממי שנוהגים לבשל את הבשר. כי המזון משפיע בדרך בלתי נודעת כלשהי, גם על הנפש.

 במבט ראשון הדבר נראה מוזר - מה הקשר בין המזון לנפש? אבל מתברר שיש קשר. סמים ומשקאות חריפים מוכיחים עד כמה יכול דבר פיזי להשפיע על הנפש.

 

מה זה משגיח כשרות?

1)השם "משגיח כשרות" הינו  שם דוחה.אני לא אוהב להשתמש בו   אולי כדאי לאמץ  את השם שמשרד החינוך מעניק לחלק מעובדיו  - "מפקח  כשרות".

2) תפקידו של המפקח  להיות  "היד הארוכה" של הרבנות המקומית ולפקח מטעם הרבנות שאכן  הכל עומד בקרטריונים ההלכתיים.

למה צריך להעסיק משגיח כשרות ולא לסמוך על בעל העסק ?

כל ההתקשרות של הרבנות מול בעל העסק מיוסדת על אימון ואמינות.  בעל העסק מעוניין  שהמזון שהוא מגיש יהיה כשר  ולכן זה בראש ובראשונה האנטרס שלו והרבנות אכן סומכת עליו.

אולם למעשה המפקח נועד למנוע טעיות אנוש ! כיוון שמדובר בבני אדם שעוסקים בתחום המזון יכולות להיות טעיות שונות  הנובעות מתום לב או מחוסר שימת לב.

ובתחום  הזה של הכשרות לא יכולות להיות  "סטיות תקן" מפני שאם אוכלים  מנת פלאפל  לשם הדוגמא אז או שיש שם תולעים טחונים ואז המוצר לא כשר או שאין שם תולעים טחונים ואז המוצר הוא כשר . אין מצב ביניים. והמפקח  מעביר מתחת ידיו ובשבט עיניו גרגיר אחר גרגיר של חומוס על מנת לוודא שאין תולעים  וכך הדבר לגבי שימוש בקמח או באורז  וכדומה.

בנוסף לכך בעל העסק הוא אינטרסנט במובן מסויים ולכן  הפיקוח חייב להיות אובייקטיבי לחלוטין. ומשום כך אצלינו במשגב אין קשר עיסקי בין המפוקח למפקח ואין בעל העסק משלם את משכורתו של המפקח וכמובן שאין הוא מעניק לו הטבות  כל שהן.

האם זה עולה כסף?

על מנת שהרבנות המקומית תוכל לאשר בו זמנית  כל יום  את המוצרים שהיא התבקשה לאשר יש צורך בהפעלת מערכת  והנעת עובדים   וניהול נכון  ומקצועי.  ולכן בעל עסק המעוניין  בשירות  וצורך אותו צריך לשלם עבורו. אנו בנינו מערכת ספציפית שבנויה על עיקרון המעגל הסגור ללא רווחים  כלומר הככנסות הם אלו שמממנות את ההוצאות  .

איך מערכת  הכשרות בנויה במשגב?

כהחלטה אסטרטגית של המועצה אין אנו מעוניינים במועצה דתית ולכן בנינו מודל של שירותי דת המתבסס על קניית שירותים .  כך לגבי תחום הקבורה וכך גם לגבי תחום הכשרות.

על מנת להוזיל את העליות לבעלי העסקים אנו עובדים במשותף עם מוא"ז מטה אשר   ובנינו יחד מערך כשרות עם מנהל משותף  לשתי המועצות  . מוא"ז מטה אשר הם אלא שמנפיקים את תלושי השכר של המשגיחים  ועושים את ההנה"ח  וביטוחים וכדומה. יחד יש לנו  90 עסקים  (בתי מלון, בתי הארחה, מפעלים, קודטוריות,מסעדות, קייטרינגים, מחלבות,רפתות בקר ולולים ).וכאמור המערכת בנויה על מעגל כספי סגור שבו ההכנסות מממנות את ההוצאות ללא רווחים. במשגב  יש 2.5 מפקחים המעניקים שירות על בסיס יום יומי לעסקים במשגב.

תתאר לנו  את סדר עבודתו של המשגיח?

במשגב בקו  הפנימי (מרכז משגב) יש משגיחת כשרת יעל  שמה  והיא מתחילה את יום העבודה שלה  בשעה 7.00  בבוקר  באזור התעשייה תרדיון. שם היא בוררת שקים של חומוס  ומפקחת על חומרי הגלם במפעל  בתעשיית השוקולד  משם למסעדה  לקראת הכנת ארוחת הצהריים  ומשם למפעל לתוספי מזון  ומשם  לבית בד לייצור שמן זית ומשם  למסעדה בבית הספר במשגב ומשם היא ממשיכה  לעסקים באיזור הר שכניה.

העבודה שלה מתבצעת 6 ימים בשבוע  ולפעמים גם במוצאי שבת. בנוסף לכך משגיחת הכשרות מלווה את הקייטרינג למקום האירוע  (כן, כן, אם יש אירוע בת"א בשעות הערב היא נוסעת עם הקייטרינג לת"א).

מה צריך בעל עסק לעשות  על  מנת  לקבל את האישור של רבנות משגב?

הוא צריך לפנות אלינו בבקשה ואז אנו קובעים פגישה במפעל שלו על מנת לראות בעיניים על מה מדובר  הוא מקבל מאיתנו הנחיות  ואם הוא מעוניין אז חותמים חוזה  והוא מקבל אישור כשרות ופיקוח יומיומי ואת התשלום הוא משלם למוא"ז מטה אשר . שהיא מעסיקה את המפקחים.

28/06/2009 10:29:45
להוסיף תגובה אין תגובות לרשומה זאת קישור ישיר לקטע בית

כל היומנים

sun - לשירות חברות הסטארט אפ בצפון אומרים שהיה פה אמנים ויוצרים אני ואתה נשנה את הגינה אנשי הגשם אתר צומח גבוהה יותר, מהירה יותר, חזקה יותר גן קיימות הבית הפתוח הופכים את בקעת בית הכרם לעמק תפארת החינוך - הלב הפועם של משגב הכל נוער המלאכים של כלבלאב העשרה ואומנויות הקומפוסטר כחיית מחמד התנדבות...זה אנחנו ויקי משגב זבל זבל תפריד זכויות בעלי חיים זריקת בריאות חיים בקהילה טיולים ומסעות יד ביד בגליל יד על הדופק - דיווחי משטרה וביטחון יומן המועצה יומן ספורט יומן רכזי טיולים יער האופניים והקהילה יש עבודה ישוב לדורות לא רק לנשים לחיים ארוכים מבקרים במשגב מדברים אמונה מדיה חברתית מועדון רוטרי משגב מוקד 107 מזכירי/ות ישובים מיומני הספרנית משגב קולטת משומשהו נוער ראס אל עין עד-כאן העתון המקוון של משגב עוד מעט 30 עושים עסקים על הדרך פורום מנהלני חינוך פתווו-ח צעירי משגב קבוצת YAD קול ההתחלות קונים - כאן קורס ועדים קיימות וסביבה קליק שביל סובב משגב שבילים ברגל תיירות במשגב תרבות