דבר העורך

מנהלי היומן

אלבום תמונות rss
מלאו כאן את כתובת ה-Email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן היומן שלי.
הצטרף הסר

רשומות אחרונות

ארכיון

אלבום תמונות

Loading
 

מדברים אמונה

 

בשבוע שעבר  השתתפתי בטקס חלוקת תעודות למפקדים מצטיינים בחטיבת כפיר.

צה"ל שלח לנו הזמנה להגיע  ל"אי שם" ושם נערך הטקס . הם עלו אחד אחד לבמה לקבל ממפקד החטיבה את  התעודה אנחנו בני המשפחות ישבנו בקהל.

מתחילת הטקס ועד סופו לא הפסקתי לבכות מרוב התרגשות. וזה לא שאני רגשן או רגיש יתר על המידה . לא. (גברים בכלל לא בוכים ואם הם בוכים אז זה רק בלילה שאף אחד לא רואה...)

נזכרתי בהיסטוריה של עם ישראל, נזכרתי בפוגרומים שעשו לבני עמנו במשך מאות שנים  נזכרתי  בפגרומי האינקביזיציה נזכרתי במאורעות תפר"ט  ונזכרתי במאורעות השואה האיומה שהכחידה 6  מליון מבני עמנו אנשים נשים וטף על לא עוול בכפם.

ופתאום אני ניצב כבן למדינת ישראל  במעמד חלוקת תעודות הצטיינות למפקדים בחטיבת כפיר.

הלב מתמלא  ברגש של אהבה גדולה למדינה ושמחת אים קץ לעצם זה שאנחנו זכינו לחיות בדור  של גאולה שבו יש לעם היהודי ופתאום עלו לפני בדמיון השורות הראשונות של מגילת העצמאות :

 

"בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי. 

לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקוה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית. 

מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהאחז במולדתם העתיקה; ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים, וחלוצים, מעפילים ומגינים הפריחו נשמות, החיו שפתם העברית, בנו כפרים וערים, והקימו ישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו, שוחר שלום ומגן על עצמו, מביא ברכת הקידמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית."

 

אחד  מהמפקדים הבכירים נשא נאום ולאחריו שרנו את שירת התקווה וכל אותה העת לא הפסקתי לבכות מהתרגשות על כך שאנחנו זכנו .אנחנו זכינו . אנחנו זכינו במה שדורות עברו לא זכו.

באותם רגעים נשבעתי ביני לבן עצמי שהשנה ביום העצמאות ה68 למדינה ישראל  אשתתף בתפילת יום העצמאות בשמחה ואגיד תודה שהרי  יש לנו מדינה ויש לנו צבא ויש לנו כל טוב .

בכלל לא מובן מאליו שאחרי 2000 שנות גלות ונדודים לפתע פתאום קמה מדינת ישראל
וכשזה קורה לנגד עיננו ואנו זכינו לכך היאך לא נגיד תודה שהחיינו וקיימנו והגיענו למה שלא הגיעו אבותינו?


ולכן גם אם יש בעיות קשות מאוד בניהול המדינה על ידי הממשלה (שחיתות, חוסר צדק, ועוד מרעין בישין ככתוב כל זה בעיתונים כל יום ויום ומפורסם במהדורות החדשות)זה לא גורע מעצם העובדה שיש לנו מדינה היא מדינת ישראל ויש להתפלל לשלומה של מדינתנו "יסוד כסא השם בעולם". 
המדינה היא שלב מסויים במהלך גדול מאוד של גאולה פרטים וגאולת העולם ומלחמת גוג ומגוג וחבלי וביאת משיח .

 

על פי תקנת הרבנות הראשית לשיראל וכפי שהתפרסם ב"לוח דינים ומנהגים" בהוצאת היכל שלמה (שעל פיו נהגים רוב ככל קהילות ישראל בארץ ובחו"ל)
הסרדר הוא כדלהלן:

יום שלישי בערב  ב´ אייר, מתחיל יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל (מוקדם) 
מדליקים נרות נשמה לזכר הנופלים. בתפילת ערבית, אחרי קדיש תתקבל, מוסיפים מזמור ט´ בתהלים, פסוק בפסוק, וקדיש על ידי הורים וקרובים. בתפילת שחרית, אחרי קדיש תתקבל, פתיחת הארון, מזמור קמ"ד בתהלים פסוק בפסוק, יזכור, "אל מלא רחמים" וקדיש על ידי הורים וקרובים. 

יום רביעי ג' באייר יתקיים טקס בבית העלמין האיזורי משגב

יום חמישי, ד´ אייר, יום העצמאות (מוקדם) 
עפ"י תקנת הרבנות הראשית לישראל אומרים בלילה לפני ערבית פרקי הודאה כנהוג, וביום מוסיפים מזמורים של שבת וחג, ואומרים שירת הים פסוק בפסוק. קוראים הלל (יש קוראים בברכה ויש בלא ברכה), ותפילה לשלום המדינה וחיילי צה"ל. אין אומרים תחנון ו"למנצח", וקוראים את הפטרת "עוד היום בנוב לעמוד" עד "קדוש ישראל" (ישעיהו יא,יב). חוגגים לציון ראשית צמיחת גאולתנו, בהלל והודיה לה´ יתברך. הראשון לציון הרב ניסים התיר להתגלח ליום העצמאות. "

 

תפילה לשלום המדינה

 

אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ, בָּרֵךְ אֶת-מְדִינַת-יִשְׂרָאֵל, רֵאשִׁית צְמִיחַת גְּאֻלָּתֵנוּ. הָגֵן עָלֶיהָ בְּאֶבְרַת חַסְדֶּךָ וּפְרֹשׂ עָלֶיהָ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ וּשְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ לְרָאשֶׁיהָ, שָׂרֶיהָ וְיוֹעֲצֶיהָ, וְתַקְּנֵם בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ.

 

חַזֵּק אֶת יְדֵי מְגִנֵּי אֶרֶץ קָדְשֵׁנוּ, וְהַנְחִילֵם אֱלֹהֵינוּ יְשׁוּעָה וַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן תְּעַטְּרֵם, וְנָתַתָּ שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וְשִׂמְחַת עוֹלָם לְיוֹשְׁבֶיהָ.

 

וְאֶת אַחֵינוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל, פְּקָד-נָא בְּכָל אַרְצוֹת פְּזוּרֵיהֶם, וְתוֹלִיכֵם מְהֵרָה קוֹמְמִיּוּת לְצִיּוֹן עִירֶךָ וְלִירוּשָׁלַיִם מִשְׁכַּן שְׁמֶךָ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ: אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם, מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יהוה אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ: וֶהֱבִיאֲךָ יהוה אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר-יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ, וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ:

 

וְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ, וְלִשְׁמֹר אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתֶךָ, וּשְׁלַח לָנוּ מְהֵרָה בֶּן-דָּוִד מְשִׁיחַ צִדְקֶךָ, לִפְדּוֹת מְחַכֵּי קֵץ יְשׁוּעָתֶךָ.


הוֹפַע בַּהֲדַר גְּאוֹן עֻזֶּךָ עַל כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל אַרְצֶךָ, וְיֹאמַר כֹּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְאַפּוֹ: יהוה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה,

 

אָמֵן סֶלָה.

 

 

 

 

 

.

 

 

08/05/2016 12:16:58
להוסיף תגובה אין תגובות לרשומה זאת קישור ישיר לקטע בית

התלמוד הבבלי במסכת יבמות בדף ס"ב מביא סיפור מעניין על אותה תקופה קדומה (המאה ה2 לסירה) וכואבת :

 

 "שנים עשר אלף זוגות תלמידים היו לו לרבי עקיבא, מגבת עד אנטיפרס, וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה, והיה העולם שמם, עד שבא ר"ע אצל רבותינו שבדרום, ושנאה להם ר"מ ור' יהודה ור' יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע, והם הם העמידו תורה אותה שעה. תנא: כולם מתו מפסח ועד עצרת. אמר רב חמא בר אבא, ואיתימא ר' חייא בר אבין: כולם מתו מיתה רעה. מאי היא? א"ר נחמן: אסכרה. "

 

24.000 תלמידים שהיו גרים באזור צפון הארץ מצאו את מותם במיתה משונה  שהיא מגפת האסכרה . הדבר המעניין הוא שכולם מתו  בפרק זמן מאוד מסויים מפסח ועד לג בעומר.  שזה בערך למעלה מ700 לוויות ביום !!!

 

השורש הרוחני למוות המוזר הזה נעוץ בכך שלא הייתה הצדקה לקיומם בעולם על אף התורה שהם למדו ועל אף המצוות שהם קיימו  מפני שהקלקול והרקבון בצד החברתי היה כל כך גדול - "שלא נהגו כבוד זה בזה" עד כדי כך שהם מתו במוות משונה ובקצב תמותה של למעלה מ700 לוויות ביום מפסח ועד לג בעומר.

 

ומאז ועד היום העם היהודי מקיים אבל לאומי בתקופה הזו שמפסח ועד לג בעומר .אבל שבא לידי ביטוי בכך שאנו לא מתחתנים בתקופה לא שומעים מוזיקה (למעט יום העצמאות כמובן) וכ"ו.

 

אבל מתוך אותו האבל ומתוך אותה שממה רוחנית רבי עקיבא מצא את כוחות הנפש והצמיח דור חדש של תלמידי חכמים שהם הם יכלו להוביל את העם היהודי כמנהגים .

רבי שמעון בר יוחאי היה אחד מהם!!

 

רבי שמעו המכונה רשב"י ידע להוביל את העם ללמוד וללמד ויצירתו "ספר הזוהר" מהלכת קסם על העם היהודי ומהווה בסיס לכל הרוחניות שלנו .

 

רבי שמעון בר יוחאי הרשב"י נפטר מן העולם בלג בעומר  ומנהג קדום בעם ישראל הוא שעורכים אזכרה רבתי עם לימוד ועם סעודה ביום שהוא נפטר.

המקור לכך מובא ב ברש"י על התלמוד במסכת יבמות דף קכב עמוד א 

"ובתשובת הגאונים מצאתי כל הנך ריגלי דאמוראי היינו יום שמת בו אדם גדול קובעים אותו לכבודו ומדי שנה בשנה כשמגיע אותו יום מתקבצים תלמידי חכמים מכל סביביו ובאים על קברו עם שאר העם להושיב ישיבה שם."

 

ובספר הזוהר  עצמו יש הזמנה לבוא ולעלות אני מצטט לך (אל תבהל מהשפה הארמית תקרא פעם ופעמיים ושלוש ) 
"בני מרוניא צווחין בקטירין דחשיבו דלא יתקבר תמן, בתר דנפק פורייא הוה סליק באוירא, ואשא הוה להיט קמיה שמעו קלא עולו ואתו ואתכנשו להילולא דרבי שמעון (ישעיה נז) יבא שלום ינוחו על משכבותם, כד עאל למערתא שמעו קלא במערתא זה האיש מרעיש הארץ מרגיז ממלכות כמה פטרין ברקיעא משתככין ביומא דין בגינך דנא רשב"י דמאריה משתבח ביה בכל יומא, זכאה חולקיה לעילא ותתא כמה גניזין עלאין מסתמרן ליה עליה אתמר (דניאל יג) ואתה לך לקץ ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין "

 

ובתרגום חופשי בני מירון שבאו ללוויה של רשב"י שמעו קול המזמין אותם  לעלות ולבוא והתכנס להילולא של רשב"י. 

 

את אותו קול יש אנשים ששומעים עד ימינו אלה ויש להם הרגשה מיוחדת כשהם מגיעים לכמה דקות למירון לציון קברו של רבי שמעון בר יוחאי.

 

המנהג להדליק מדורות בלג בעומר קשור בקשר ישיר לעיניין זה מפני שמדורה היא כמו "נר זיכרון"  מדליקין מדורה עם אור לזכרו של אותו אדם שהפיץ את האור הגדול בעולם הוא ספר הזוהר .

 

 

 

 

 

 

 

 

17/05/2016 13:03:28
להוסיף תגובה אין תגובות לרשומה זאת קישור ישיר לקטע בית

כל היומנים

sun - לשירות חברות הסטארט אפ בצפון אומרים שהיה פה אמנים ויוצרים אני ואתה נשנה את הגינה אנשי הגשם אתר צומח גבוהה יותר, מהירה יותר, חזקה יותר גן קיימות הבית הפתוח הופכים את בקעת בית הכרם לעמק תפארת החינוך - הלב הפועם של משגב הכל נוער המלאכים של כלבלאב העשרה ואומנויות הקומפוסטר כחיית מחמד התנדבות...זה אנחנו ויקי משגב זבל זבל תפריד זכויות בעלי חיים זריקת בריאות חיים בקהילה טיולים ומסעות יד ביד בגליל יד על הדופק - דיווחי משטרה וביטחון יומן המועצה יומן ספורט יומן רכזי טיולים יער האופניים והקהילה יש עבודה ישוב לדורות לא רק לנשים לחיים ארוכים מבקרים במשגב מדברים אמונה מדיה חברתית מועדון רוטרי משגב מוקד 107 מזכירי/ות ישובים מיומני הספרנית משגב קולטת משומשהו נוער ראס אל עין עד-כאן העתון המקוון של משגב עוד מעט 30 עושים עסקים על הדרך פורום מנהלני חינוך פתווו-ח צעירי משגב קבוצת YAD קול ההתחלות קונים - כאן קורס ועדים קיימות וסביבה קליק שביל סובב משגב שבילים ברגל תיירות במשגב תרבות