דבר העורך

מנהלי היומן

אלבום תמונות rss
מלאו כאן את כתובת ה-Email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן היומן שלי.
הצטרף הסר

רשומות אחרונות

ארכיון

אלבום תמונות

Loading
 

מדברים אמונה

"בארץ ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל אנושיים והוריש לעולם את ספר הספרים הניצחי.

לאחר שהוגלה העם מארצו בכח הזרוע, שמר לה אמונים ולא חדל מתפילה ומתקוה לשוב לארצו ולחדש בה את חירותו המדינית.

מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה, חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהיאחז במולדתם העתיקה, ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים. וחלוצים מעפילים ומגנים הפריחו שממות החיו שפתם העברית ובנו כפרים וערים והקימו ישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו, שוחר שלום ומגן על עצמו ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית..."

 

                                                                                    (מגילת העצמאות, ד' באייר תש"ח)

 

 

הפרחת שממתה של ארץ ישראל כפי שבאה לידי ביטוי במגילת העצמאות, מוזכרת בתורה בספר דברים כמצוות עשה לדורות:"והורשתם את הארץ וישבתם בה". מצוות הירושה והישיבה בארץ מתפרסת על פני תחומים רבים, אולם התחום הבסיסי ביותר הוא העיסוק בחקלאות כפי שנאמר בתורה בספר במדבר:"כי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל".

 

 

הקשר לארץ   

 

הרב קלישר והרב אלקלעי ממבשרי הציונות, קראו לפני כ 120 שנה לייסד בארץ "חברה מיישבת ארץ" לנטיעת עצים וכרמים מפני ש"עבודת האדמה היא המצווה הראשונה לעולי הגולה".

וכל כך למה ?

מפני שעבודת האדמה מהדקת את הקשר בין העם לארצו. "ארץ מולדת" חדלה להיות מושג מופשט והפכה להיות דבר ממשי כאשר אדמותיה משמשות מקור מחיה ליושבים עליה.

 

ר' משה סופר (חי לפני כ 200 שנה בפרנקפורט) בחידושיו לתלמוד במסכת סוכה קובע: "העבודה בקרקע היא עצמה מצווה משום יישוב ארץ ישראל ... ועל זה ציוותה התורה כמה פעמים, ויתכן שאפילו שאר אומנויות (תעשיה) הם בכלל ישוב הארץ"

 

החתם סופר מבחין בין החקלאות לבין יתר המקצועות ביחס למצוות ישוב הארץ מפני שהחקלאות יוצרת זיקה עמוקה וקבועה בין עם ישראל לארצו. בהמשך דבריו מדמה החתם סופר את מצוות עבודת האדמה למצוות תפילין.

 

המיוחד במצוות תפילין הוא הזיכרון היומיומי "והיה לאות על ידך ולטוטפות בין עינך" כך אנו מצווים לזכור כל יום ויום את הניסים ונפלאות שנעשו לאבותינו בימים ההם בזמן הזה .

לוח השנה היהודי מלא וגדוש מימי זכרונות מפני שזכרון העבר מסמן לנו את השאיפה לעתיד.

 

מצ"ב קישור לסידור תפלות מיוחד עבור יום העצמאות .

 

 

 

http://www.digi-catalogue.com/mahzor/files/assets/basic-html/page-I.html

 

 

 

 

חג עצמאות שמח

 

 

 

 

 

14/04/2015 10:29:10
להוסיף תגובה אין תגובות לרשומה זאת קישור ישיר לקטע בית

 

 

רבי ראובן בן איצטרובלי היה  תלמידו של רבי עקיבא וחי את חייו כאן בגליל באזור משגב. וכשנפטר לבית עולמו קברו אותו בכפרו "ערב" היא ערב'ה של ימנו.

 

רבי ראובן בן אצטרובלי  מופיע בכמה מקומות בתלמוד הבבלי והוא הצטיין ב "חשיבה מחוץ לקופסה" מנהיגות  קשוחה ונועזת ,ומסירות נפש למען עם ישראל.

מסופר עליו  בתלמוד הבבלי במסכת מעילה דף יז כך :(בשינוי לשון שלי ובהתאמה) .

 

 

פעם אחת גזרה המלכות הרומית גזרה :

שלא ישמרו את השבת,

ושלא ימולו את בניהם,

ושלא יבנו מקוואות.

 

 הלך רבי ראובן בן אצטרובלי הסתפר כמו רומאי , וישב עמהם.

אמר להם:

 מי שיש לו אויב ירצה שהוא יהיה עני או עשיר?

 

 אמרו לו: עני, אמר להם: אם כן, עדיף שלא יעשו מלאכה בשבת - כדי שיהיו יותר עניים, אמרו: טוב מאוד הצעת לנו!! אמר להם אם כן אז תבטלו את הגזרה שגזרתם על היהודים שהם חייבים לעבוד בשבת!!

הלכו הרומאים וביטלו את הגזרה.

 

חזר ואמר להם:

מי שיש לו אויב ירצה שהוא יהיה חולה או בריא?

אמרו לו:חולה, אמר להם: אם כן, ימולו בניהם לשמונה ימים - ויהיו חולים , אמרו:טוב מאוד הצעת לנו !!, וביטלו את הגזרה שאסור לערוך ברית מילה.

 

חזר ואמר להם:

 מי שיש לו אויב ירצה שיתרבה או יתמעט ?

 

אמרו לו: יתמעט, אמר להם אם כן עדיף שיהיו להם מקוואות וכך הם יקיימו פחות את מצוות פריה ורביה.אמרו: טוב מאוד הצעת לנו וביטלו את הגזרה ואיפשרו לנשות ישראל להשתמש במקוואות.

 

לאחר זמן ראו הרומאים  שהיהודים שמחים ומאושרים שהרי גזרות הרומאים בטלות ומבוטלות ומתוך כך הבינו הרומאים שהוא יהודי ש"עבד" עליהם והחזירו שוב את הגזרות הקשות על העם היהודי. "

 

מסיפור זה אנו למדים על  הרעיון הנועז שעלה במוחו ועל היישום של הרעיון הזה עד כדי מסירות נפש ממש.

 

כמובן שביקור ב"קברי צדיקים"  מעלה שאלות מחשבות ותהיות רבות בנוגע ל"קברי צדיקים" :

 

האם יש משמעות לציון קבר שלפני 1900 שנים?

 

האם יש לזה חשיבות היסטורית? האם יש לזה חשיבות רוחנית?

 

 האם יש לזה משמעות דתית?  האם תושבי האזור מודעים ל"צדיק"  הנמצא לידם?

 

האם יש לזה היבט כלכלי?  האם זה מעניין מישהו?

 

האם היהדות מקדשת את המתים ? מדוע מקום קבורתו של משה רבנו לא ידוע עד היום? ועוד ועוד.

 

מעבר לשאלות ולתהיות מצאתי דבר אחד משותף ביני לבין  תושבי הכפר ערב'ה  :

ישנה מסורת משותפת של תפילה לביטול גזרה במקום קבורתו של רבי ראובן בן אצטרובלי שידע איך וכיצד לבטל גזרה  .

 

 

 

29/04/2015 11:16:53
להוסיף תגובה אין תגובות לרשומה זאת קישור ישיר לקטע בית

כל היומנים

sun - לשירות חברות הסטארט אפ בצפון אומרים שהיה פה אמנים ויוצרים אני ואתה נשנה את הגינה אנשי הגשם אתר צומח גבוהה יותר, מהירה יותר, חזקה יותר גן קיימות הבית הפתוח הופכים את בקעת בית הכרם לעמק תפארת החינוך - הלב הפועם של משגב הכל נוער המלאכים של כלבלאב העשרה ואומנויות הקומפוסטר כחיית מחמד התנדבות...זה אנחנו ויקי משגב זבל זבל תפריד זכויות בעלי חיים זריקת בריאות חיים בקהילה טיולים ומסעות יד ביד בגליל יד על הדופק - דיווחי משטרה וביטחון יומן המועצה יומן ספורט יומן רכזי טיולים יער האופניים והקהילה יש עבודה ישוב לדורות לא רק לנשים לחיים ארוכים מבקרים במשגב מדברים אמונה מדיה חברתית מועדון רוטרי משגב מוקד 107 מזכירי/ות ישובים מיומני הספרנית משגב קולטת משומשהו נוער ראס אל עין עד-כאן העתון המקוון של משגב עוד מעט 30 עושים עסקים על הדרך פורום מנהלני חינוך פתווו-ח צעירי משגב קבוצת YAD קול ההתחלות קונים - כאן קורס ועדים קיימות וסביבה קליק שביל סובב משגב שבילים ברגל תיירות במשגב תרבות