דבר העורך

מנהלי היומן

אלבום תמונות rss
מלאו כאן את כתובת ה-Email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן היומן שלי.
הצטרף הסר

רשומות אחרונות

ארכיון

אלבום תמונות

Loading
 

מדברים אמונה

 

בתחילת חודש ניסן שנת 12 למלך אחשוורוש נחתמה תוכנית השמדה המונית לעם  היהודי . תחילת ביצוע התוכנית  נקבעה ליום יג בחודש אדר .

היהודים שומעים על התוכנית  וחוץ מ"צום בכי ומספד " הם  לא יודעים מה לעשות . מרדכי היהודי מפציר באסתר המלכה לפגוש את המלך למרות הסיכון הגבוה שיש בכך.

 

רגע השיא  מתרחש  בליל הסדר לפני  2347 שנים . העם היהודי היושב בשושן הבירה נקרא ל 3 ימי צום ותפילה למען הצלחת הפגישה של אסתר המלכה בת ה 75  (ויש אומרים  שהיא הייתה בת 80) עם המלך אחשוורוש  .החוק הפרסי קובע שלא ניתן להגיע לפגישה עם המלך  ללא תיאום מראש .אולם אסתר לוקחת על עצמה את האחריות  ומתכננת להגיע לחצר המלך הפנימית מקום מושבו של המלך ולומר לו את אשר על ליבה.

 

היא מצטרפת לצום הכללי של העם היהודי היושב בשושן וביום השלישי לעת ערב  שהוא חג הפסח היא לובשת את בגדי המלכות המשובצים באבנים טובות  ורקומים בזהב .מרוב כובד משקלם היא מבקשת  מ 3 בנות לעזור לה ללכת , אחת מימין אחת משמאל ואחת מאחור ,הן מרימות את  שולי שמלתה הכבדה. רזה וחלשה היא מגיעה לארמון. היא יודעת שהיא צריכה לעבור את הבידוק הפקידותי .לכן היא אוספת את כוחותיה ומרחיבה את צעדיה לכיוון ארמונו של המלך . היא מגיעה לפתח הארמון ועוברת את ה "ש.ג " הוא לא עוצר בעדה, משם היא ממשיכה לעבר האולם הראשון שבו נמצאים פסלים אשר כל מי שעובר לידם חייב להשתחוות להם.  היא חולפת מהר על פניהם ומגיעה לאולם השני שם מחכה לה  בידוק פקידותי נוסף . את פניה מקבלים פקידי המלך הממונים להרוג את מי שמגיע ללא תיאום מראש . כשהם רואים אותה הם  מתבלבלים כי מצד אחד עליהם להרוג אותה מיד כי זה החוק שאינו  מבדיל בין דם לדם ובין איש לאישה ומצד שני הרי מדובר באשתו של המלך . מה עושים?

 

 הם שולחים שליח מיוחד למלך שיודיע לו שיש אישה אחת  שהגיעה ללא תיאום מראש ושעומדים להרוג אותה  .המלך רואה את אסתר בזווית העין ומתמלא זעם וכעס!!

 

היתכן?? 

 

אסתר מביטה בו מרחוק   - היא יודעת שהחוק קובע שהיא בת מוות .היא יודעת שהמלך לא יוותר היא גם ראתה את עניו יורקות דם...  ואז ברגע השיא הזה  היא בוחרת להתפלל  וכך היא אומרת :

 

" אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי רָחוֹק מִישׁוּעָתִי דִּבְרֵי שַׁאֲגָתִי:  אֱלֹהַי אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דוּמִיָּה לִי:

 

 אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי כִּי צָרָה קְרוֹבָה כִּי אֵין עוֹזֵר:

 

 סְבָבוּנִי פָּרִים רַבִּים אַבִּירֵי בָשָׁן כִּתְּרוּנִי:

 

 פָּצוּ עָלַי פִּיהֶם אַרְיֵה טֹרֵף וְשֹׁאֵג: כַּמַּיִם נִשְׁפַּכְתִּי וְהִתְפָּרְדוּ כָּל עַצְמוֹתָי הָיָה לִבִּי כַּדּוֹנָג נָמֵס בְּתוֹךְ מֵעָי:

 

יָבֵשׁ כַּחֶרֶשׂ כֹּחִי וּלְשׁוֹנִי מֻדְבָּק ... כִּי סְבָבוּנִי כְּלָבִים עֲדַת מְרֵעִים הִקִּיפוּנִי כָּאֲרִי יָדַי וְרַגְלָי: אֲסַפֵּר כָּל עַצְמוֹתָי הֵמָּה יַבִּיטוּ יִרְאוּ בִי   יְחַלְּקוּ בְגָדַי לָהֶם וְעַל לְבוּשִׁי יַפִּילוּ גוֹרָל:

 

וְאַתָּה  ה' אַל תִּרְחָק אֱיָלוּתִי לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה:

 

הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי מִיַּד כֶּלֶב יְחִידָתִי:

 

 הוֹשִׁיעֵנִי מִפִּי אַרְיֵה וּמִקַּרְנֵי רֵמִים עֲנִיתָנִי: "

 

באותו רגע המלך מושיט לה את שרביט הזהב היא נוגעת בראש השרביט ואז מתבטלת גזרת המוות שריחפה על צווארה. המלך קם מכיסאו ניגש אליה  ומשום מה היא מוצאת חן בעיניו...הוא מניח את זרועו  סביב צווארה ולוחש לה "מַה לָּךְ אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה ? וּמַה בַּקָּשָׁתֵךְ?  עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְיִנָּתֵן לָךְ!!

כל זה מתרחש יום אחרי ליל הסדר בתאריך טז ניסן  שעה שבה העם היהודי היושב בשושן הבירה צם ומתפלל שהפגישה תצליח .

 

אסתר מזמינה את המלך למשתה שבו ישתתף גם המן .המטרה שלה היא לגרום לכך שהמלך יחשוד בהמן שהוא חושק בה..ומתוך קנאתו  יוציאו להורג . ואכן לאחר המשתה  השני , בי"ט בניסן  חול המועד פסח שנת  12 למלכות אחשוורוש המן הרשע נתלה על עץ  וכתוצאה מכך  שנה לאחר מכן הגזרה להשמדת העם היהודי מתבטלת לגמרי .

 

ומאז ועד היום אנו חוגגים כל שנה ושנה את חג הפורים תוך הדגשה שאיננו חוגגים  את מפלת אוייבנו אלא את החירות ,החופש והדרור  שניתן לעם היהודי  וכך כתוב במגילה  : "נקהלו ועמוד על נפשם ונוח מאויביהם והרוג בשונאיהם ... ביום שלושה עשר, ונוח בארבעה עשר ... ועשה אותו יום משתה ושמחה ..." "ויכתוב מרדכי את הדברים האלה וישלח הדברים ביד הרצים ... להיות עושים את ימי הפורים האלה כימים אשר נחו היהודים משונאיהם ... לעשות אותם ימי משתה ושמחה".

 

הן בשושן הבירה והן בשאר המדינות מציינים היהודים כיום חגם את התאריך בו נחו מאויביהם. המשתה והשמחה באים לסמל את המנוחה והשביתה ממעשי הקרב. שמחת היהודים באה כביטוי לרגשי התודה לאלוקים, שהנה שוב זוכה עמינו לימי שקט ושלווה. ימי שלום ורגיעה הם הימים אשר עמינו חפץ בהם, ואותם הוא בוחר כימי זיכרון והנצחה.

 

 

צום תענית אסתר

 

יום  רביעי  4/3/2015 יג אדר תשע"ה  הוא יום צום תענית אסתר. תחילת הצום בשעה 4.34 לפנות בוקר וסיום הצום בשעה  18.05

צום זה אינו צום על אבלות וחרבן אלא  לאות הזדהות למאורע היסטורי בלבד והוא נקבע כזכר לאותם שלושה ימי צום שבו צמו יהודי שושן הבירה ומטרתו בימנו   היא לאפשר "צמצום" ומיצוי של הכוחות הרוחניים רגע לפני שבו נכנס יין ויוצא סוד...

 

4 מצוות הפורים

 

ארבע מצוות מקיימים אנו בפורים:

   ·   מקרא מגילה.

   ·   משתה ושמחה.

   ·   משלוח מנות.

   ·   מתנות לאביונים.

 

מקרא מגילה:

   *   מנהג ישראל הוא לקרוא את מגילת אסתר פעם אחת בלילה ופעם אחת ביום.

   *   הקריאה צריכה להיעשות מתוך מגילה כשרה - עשויה קלף וכתובה ביד.

 

 

משתה ושמחה:

כיוון שהמפנה הגדול שנעשה לטובת עם ישראל בתקופה ההיא היה בעיצומו של משתה יין - נהוג בעם ישראל להיסב לסעודה כל משפחה ומשפחה, כאשר המוטיב המרכזי הוא היין.

אין מצווה להשתכר בפורים זו לא דרכה של היהדות . ניתן לשתות מעט יותר ממה שאדם רגיל בכל ימות השנה  וכפי שנאמר בתלמוד הבבלי  " חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע"  עד ולא עד בכלל.

 

משלוח מנות:

   *   מטרת משלוח המנות היא קירוב הלבבות שבדבר, ועל כן נהוג בעם ישראל לשלוח לפחות לאדם אחד שתי מנות.

   *   שתי המנות צריכות להיות משני מינים שונים כגון עוף ואורז.

 

 

מתנות לאביונים:

עיקר כוחו של עם ישראל נובע מקיום מצוות גמילות חסדים בין אדם לחברו, ועל כן נהוג לתת לפחות לשני אנשים נזקקים שתי מתנות, ובכך להדגיש ולחזק בקרבנו את האחדות הנצרכת כל כך בין כל שכבות האוכלוסיה.

 

 

 הקשר בין מצוות הפורים

כשאנו שולחים משלוחי מנות  ,נותנים מתנות לאביונים,  ושמחים אחד בשני כוחה של העמלקיות בעולם -נחלש. מפני שמטרת העמלקיות בעולם בכל דור ודר לפורר את עם ישראל ולכלותו מעל פני האדמה.

עצם קיום מצוות הפורים מהווה תשובה לעמלקיות - שהן גורמות לאחדות בעם ישראל 

 

 

חג פורים שמח לכל תושבי משגב!!

 

 

 

 

02/03/2015 09:58:28
להוסיף תגובה אין תגובות לרשומה זאת קישור ישיר לקטע בית

 

הרעיון כי האדם נברא בצלם אלוקים  הוא אחד מיסודות היהדות כפי שנאמר  בבראשית פרק א  פסוק כז  "וַיִּבְרָא  אֱלֹהִים  אֶת  הָאָדָם  בְּצַלְמוֹ  בְּצֶלֶם  אֱלֹהִים  בָּרָא  אֹתוֹ "

בריאת האדם ב"צלם אלוהים" מהווה עבורנו חידה, מהו אותו "צלם אלוהים"?

 

המהר"ל מפראג (ר' יהודה ליווא - מגדולי ישראל במאה ה 16) בפרושו למסכת אבות עונה: "האדם נברא בצלם ה' ויש לו דמיון בזה אל הקב"ה ... יש לו סגולה זאת שהוא ברשות עצמו ועושה מה שרוצה והוא בעל בחירה" נמצא  שמשמעות בריאתו של האדם בצלם אלוקים מתבטאת בכך שהוא ניחן בהכרה שכלית המעניקה לו חופש בחירה והכרעה.

כיוצא בזה כתב הרמב"ם בספרו מורה נבוכים חלק ג פרק יז "יסוד תורת משה רבנו ע"ה וכל ההולכים אחריה היא שהאדם בעל יכולת מוחלטת, כלומר שיש בטבעו ובבחירתו וחפצו לעשות כל מה שביד האדם לעשות"

ואכן יסוד זה חוזר בתורה מספר פעמים כדוגמת נאומו האחרון של משה רבנו לפני פטירתו "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע ... ובחרת בחיים".

 

יחודו של האדם

יסוד הבחירה החופשית באה לידי ביטוי בשירתו של דוד המלך בספר תהילים: "ותחסרהו מעט מאלוקים וכבוד והדר תעטרהו ...תמשילהו במעשה ידך". ועל כך כתב הרש"ר פירש (רב הוגה דעות ופרשן שחי במאה הקודמת): "גבוה מגובה הכוכבים ומרומם מכולם עומד האדם הטהור כעבד חופשי ונושא הכרה. היחידי שנקרא למלא את תפקידו מתוך בחירה חופשית ומוסרית, ואשר ע"י הבחירה החופשית הזאת הוא עומד בדרגתו אחר האלוקים בעצמו שהוא בעל חירות מוחלטת. היצור האישי היחיד בעולם מלא יצורים חיים הוא האדם כאישיות מוסרית חופשית המכירה את ערכה מחד, ומאידך נישאת כסמל עד הקב"ה".

 

האדם בניגוד לבעלי החיים מונע ע"י הכח השיכלי -  הבחירה החופשית, ולא ע"י יצרים, דחפים או אינסטינקטים.

 

האדם אחראי למעשיו ןמכאן חרותו

כיוון שניתן לאדם כוח הבחירה, הרי שביכולתו לפעול טוב או רע, ובלשונו של הרב קוק - רבה הראשון של ארץ ישראל - בספרו "אורות": "הבא להכיר את יכולתו האמיתית, ידע שכל ההצלחה אינה תלויה כי אם באדם עצמו, ולא בשום תנאי חיצוני".   האדם אחראי למעשיו ובכל רגע נתון הוא בוחר מה לעשות?ואיך לעשות ?אם האדם פועל מתוך אינסטינקטים ויצרים הרי הוא "עבד"  ועליו לשאוף לצאת לחירות.  

 

ההבדל בין עבד לבן חורין

מה ההבדל בין עבד לבן חורין? שאלה זו נשאלה בתלמוד במסכת קידושין, ותשובתה בצידה: אין ההבדל שביניהם הבדל מעמדות, שאדם זה במקרה משועבד לאחר, ואילו חברו אינו משועבד. אדרבא, כולנו מכירים את פרשת העבד המסרב לצאת לחופשי אף במחיר רציעת אוזנו, והסיבה לכך נאמרה בתורה בספר דברים פרק טו': "  כִּי  יֹאמַר אֵלֶיךָ  לֹא  אֵצֵא  מֵעִמָּךְ  כִּי  אֲהֵבְךָ  וְאֶת  בֵּיתֶךָ  כִּי  טוֹב  לוֹ  עִמָּךְ ". אין זה פלא כי העבד אוהב את אדונו ואינו מוכן לצאת לחופשי, שהרי לפי השקפת עולמה של התורה אדון חייב בדברים מסוימים לספק לעבדו בדיוק את אותה רמת חיים שלה הוא (האדון) זוכה, כגון: אם האדון אוכל בשר שמן, ושותה יין ישן, עליו לתת לעבדו את אותם הדברים. אם האדון ישן על כרית - יישן גם העבד כאדונו. יתרה מזאת, נאמר בתלמוד הירושלמי שאם לאדון יש רק מיטה אחת, חייב הוא לתת לעבד לישון בה ואילו האדון יישן על הרצפה. ישנן גם הגבלות על עבודתו של העבד:

   ·   אסור להעבידו לאחר שקיעת החמה.

   ·   אסור לתת לו עבודות יזומות שאין בהן צורך ממשי.

   ·   אסור לתת עבודה ללא הגבלת זמן.

   ·   אסור לתת לו עבודה שאינה בתחום התמחותו.

אם כן, חיי עבד עברי יכולים להיות קלים ונוחים יותר מחיי אדם שהוא אדון לעצמו, ואף על פי כן בני האדם מעדיפים להיות בני חורין ולא עבדים. מדוע? מפני שבן חורין יכול להחליט לעצמו - בעצמו. עושה מה שרצונו הפנימי מכתיב לו. אמנם לא הכל נח  לבן החורין, ויש החלטות קשות וגורליות שעליו לקבל (האם להיענות להצעת עבודה? האם לעבור דירה? להתחתן? עם מי, מתי? וכו') אך הוא זה שמחליט, וגורלו בידו. לעומת זאת, העבד מנוע מלהחליט. מישהו מחליט עבורו בכל דבר. מעשה שאין מעורבת בו החלטה עצמית קודמת, אינה מתייחסת אל העושה, מפני שמעשיו אינם מבטאים את העצמיות שלו.

 

לצאת מהמיצר האישי אל הבחירה החופשית

אמרו חכמים בתלמוד הבבלי במסכת פסחים דף קטז  "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" הרי שתודעת השחרור מהעבדות הפנימית היא חיה ומפעמת בנו  כל יום כפי שביטאה זאת אתי אנקרי בשיר "יציאת מצרים".

 

" לצאת ביציאת מצריים
לבוא אל המדבר
אולי נמצא שם מים
בדרך אל ההר

 

שיפתחו לשניים
המים המלוחים
ונעבור באמצע
כל אלה שהולכים "

 

והם עולים עלינו
צבא של פרשים
קשה מאוד למשה
אין אמונה בלב האנשים

 

מגע החוף מרגיע
הים את פיו פוער
אולי נחזור מצרימה
הפחד לא זוכר

 

בנינו פירמידות
פתרנו חלומות
כלום לא היה שלנו
רק מלח ודמעות

 

וזה הכאב של יעקב
על יוסף הקטן
זרוע בתוכנו
שנאת אחים חינם

 

ולפעמים נדמה לי
כשבא לי להרים ידיים
פרעה הוא הפרעה שלי
וצר לי ממצריים

 

ולפעמים נדמה לי
שאנחנו שם עדיין
הולכים בדרך אל ההר
מתחננים למים

 

 

שיפתחו לשניים
המים המלוחים
ונעבור באמצע
כל אלה שהולכים "

 

 

 

11/03/2015 12:00:38
להוסיף תגובה אין תגובות לרשומה זאת קישור ישיר לקטע בית

 

הבחירות כבר מאחורינו, שלטי החוצות כבר הורדו מצידי הדרכים וזה בדיוק הזמן הנכון להרים את הראש ולהסתכל סביב כפי ציוויה של נ. שמר

 

 "תפקחו את העיניים, תסתכלו סביב 

פה ושם נגמר החורף ונכנס אביב 
בשדה ליד הדרך יש כבר דגניות 

אל תגידו לי שכל זה לא יכול להיות... " 


ובאופן קבוע כל שנה מחדש בתחילת האביב אנו מצטווים להרים את הראש ולהביט סביב על יופי הבריאה .כן , זו מצווה . כך ציווה בורא העולם. לצאת מתרדמת החורף ולהביט סביב. לראות את יופי הבריאה ו...להגיד תודה!! 

 

 

על מהותה וטיבה של  מצווה זו עמד הרמב"ם בספרו "היד החזקה" שנכתב לפני

כ 850 שנה, וכך כותב הרמב"ם: "מצווה גדולה לאהוב את ה' כפי שנאמר בתורה ואהבת את ה' אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך, והיאך היא הדרך לאהבתו?... בשעה שיתבונן האדם בבריאת ה' ובמעשיו מיד הוא אוהב ומשבח את ה' על חכמת בריאתו". ואכן התנ"ך יודע לספר שכל גדולי האומה הישראלית צמחו ועלו מתוך אווירת הרוממות של הטבע, כדוגמת יעקב אבינו ומשה רבינו שהיו רועי צאן, ודווקא מתוך כך ידעו הם להאזין לעוצמת הקולות הבוקעים מתוך דממת הטבע.

 

הטיב לבטא רעיון זה דוד מלך ישראל, שנבחר להיות מלך בשל היותו איש טבע, וכך כותב דוד בספר תהילים: "השמים מספרים כבוד אל ומעשי ידיו מגיד הרקיע. קול ה' בכח, קול ה' בהדר, קול ה' על מים רבים, יום ליום יביע אומר ולילה ללילה יחוה דעת, ברכי נפשי את ה', ה' אלוהי גדלת מאוד, אשירה לה' בחיי אזמרה לאלוהי בעודי".

 

התלמוד במסכת ברכות דף מג' עמ' ב', פסק הלכה כי היוצא בימי ניסן לטייל ורואה אילנות פורחים ומלבלבים חייב לברך ולהודות לה'. גדולתם של חז"ל ניכרת בכך שהם חייבו את האדם להיות רגיש, ולחוש את היופי. אין היהודי הולך ומטייל בעולמו של ה'  ללא הרגשת העוצמה של הבריאה וללא שהוא שומע את שירת הבריאה .

 

אי אפשר לצאת לטייל ו "לעבור ליד" מבלי להתרגש מכל תופעה ותופעה שנראת בדרכו של האדם

התלמוד הבבלי  עשיר בדוגמאות של תופעות טבע שחייב האדם לברך עליהן. הברכות מתייחסות לחמשת החושים השונים - ראיה, שמיעה, ריח, טעם ומישוש כגון: מברכים על ראיית הקשת, על ראיית הים הגדול, על שמיעת קול הרעמים וכו'. בעזרת הברכה האדם מתקשר אל הטבע ונעשה קשוב אליו, שכן המילה ברכה היא להוריד. ברכה במשמעות של להבריך את העץ = להוריד את העץ, להבריך את הגמלים = להוריד את הגמלים (עפ"י מילון אבן שושן). האדם מוריד את הטבע אליו, אל תוך תוכו, ומתוך כך עולה ובוקעת שירת נשמתו של האדם, המתענגת ונהנית כל כך מצליליו הנעימים של הטבע.

 

* * * * * *

מדיני ברכת האילנות:

 

 היוצא בימי חודש  ניסן (החל מ 22.4.2015 )יום ראשון בשבוע ורואה אילנות מלבלבים מברך:

 

בָּרוּךְ אַתָּה ה ' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסַּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם וּבָרָא בּוֹ בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת  וְאִילָנוֹת טוֹבִים לְהַנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם.

 

 

   ·   יש לברך דווקא בימי חודש ניסן, שאז מתחילה פריחת רוב האילנות.

   ·   נהגו בעם ישראל לברך ברכה זו דווקא על אילנות מאכל.

 

 

 

האדמה מתחדש - האדם  מתחדש

 

 היכולת שלנו לעצור את שטף החיים ולצאת החוצה אל  מרחבי הטבע להתפעם  מהיופי  היא זו שנותנת לנו את תחושת ההתחדשות "כי האדם עץ השדה".

 

לאחר ימי החורף הסגרירים שבו היינו סגורים  ומסוגרים באים ימי האביב שבהם הציווי  "צא  מן התיבה"  מקבל משמעות אביבית...  האדם כמו האדמה מחכה לאביב  מצפה לפריחה משתוקק לאגלי הטל   כפי שביטא זאת נעים זמירות ישראל בספר תהילים "תְּשַׁלַּח רוּחֲךָ יִבָּרֵאוּן וּתְחַדֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה"  ושמעתי שיש האומרים שפסוק זה  הווה השראה לאהוד מנור ז"ל לשיר "אדמה" :



" אדמה, אני קשובה לקולך.
אדמה, תמיד ולאן שאלך.
אדמה, השביל בו אסע הוא שבילך,
אמא אדמה.

אדמה, רגלי מהלכות יחפות.
אדמה, פנייך חמות ועוטפות.
אדמה, עיניים חומות בי צופות,
אמא אדמה.

הן באתי ממך, מחיקך, אדמה,
ואת עתידה לשכך - אדמה
את כל כאבי, את לילותי, את ימי,
עולם ומלואו לך מודה - אדמה
ואנו עצי השדה - אדמה
ממך ואלייך אם כל חי, אמציני.

אדמה - נותנת פריה לכולם.
אדמה - טובה ותמימה לעולם.
אדמה - למדי נא את בנך האדם. "

 

 

.

 

19/03/2015 18:35:47
להוסיף תגובה אין תגובות לרשומה זאת קישור ישיר לקטע בית
26/03/2015 10:10:27
להוסיף תגובה אין תגובות לרשומה זאת קישור ישיר לקטע בית

יש לך אפשרות לחוות חוויה אחרת!

לא עוד "איך היה האוכל?"

 לא עוד  "באיזה שעה סיימתם?"

 לא עוד  "איזו מתנה קבלת מבעליך?"

 

הפעם ננסה לראות את עצמינו כאילו אנחנו יצאנו ממצרים !

חווית ליל הסדר יכולה  לעבור לידנו  ואנו נהיה מאחוריה (רק שיגמר כבר...) ,

היא יכולה להיות בתוכנו ואנו יכולים לעבור בתוכה. (נהניתי מכל רגע...)

ריכזתי  לעצמי מספר שאלות שאני מתכוון לשאול את עצמי ואת הנוכחים בליל הסדר ואני משתף אתכם  בשאלות. את התשובות כל אחד יכול לתת לעצמו ובכך לקרוא את ההגדה במבט עמוק הנוגע לעומקי הנפש . ומשאיר "סימנים" לכל השנה כולה.

סימני הסדר הם 15  : קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה .

 

קדש- מוזגים כוס יין לכל המסובים מקדשים ושותים בהסבה על צד שמאל.

1) מה היא הגדרת קדושה עבורך?

2)איפה אתה פוגש קדושה בחייך ?

 

ורחץ- נוטלים את הידיים במים  ללא ברכה

1)כיצד אתה מרגיש עם קיום מצווה שטעמה אינו ברור לך מספיק?

2)האם חשוב לך להבין לפני שאתה עושה? האם זה בכל התחומים?

 

כרפס- טובלים כרפס במי לימון או מי מלח  מברכים ואוכלים  מעט.

1) איזו תשובה תיתן למי שישאל אותך למה אתה אוכל כרפס?

2)מה מזכיר לך הטעם של הכרפס?

 

יחץ-  עורך הסדר חותך את המצה האמצעית שנמצאת בקערה ומצפין את החלק הגדול לאפיקומן ואת החלק הקטן מניח חזרה בין 2 המצות שבקערה.

1)אחד ההסברים ל"יחץ"  הוא שהעני משאיר לו משהו ליום סגריר .ספר  על מקרה שנאלצת להשאיר משהו לימים טובים יותר?

2)כמה מחייך אתה סומך ובוטח   ש"יהיה בסדר"  וכמה מחייך אתה עמל  לחסוך ולהכין למחר?

 

מגיד - המצווה של ליל הסדר  היא סיפור יציאת מצרים שפעם היינו עם של עבדים וכעת אנו בני חורין.

1)במה אתה מרגיש שאתה עדיין עבד?כיצד תוכל לשנות?

2) במה אתה רוצה להיות בשנה הבאה בן חורין?

 

רחצה מוציא מצה מרוך כורך  .את סימני הסדר האלה מקיימים ברצף :

1)מה מסמלת אכילת המצה בעינך?

2)מה מר לך בחיים וכיצד אתה יכול להפוך מר למתוק?

 

שולחן עורך -  אוכלים סעודת חג

1)האם יש משמעות למקום שבו אתה יושב ליד השולחן ?ליד מי בחרת לשבת? למה?  האם תהיה מסוגל לשנות ממנהגך ולשבת ליד מישהו אחר?

 

צפון-  אחר הסעודה מקבל כל אחד מהמסובים  כזית (28 גרם) של מצה שהייתה צפונה לאפיקומן ואוכלים אותה בהיסבה על צד שמאל

 

1)מה זה אפיקומן? למה קוראים לו כך?

2)האם תוכל להרגיש את הטעם שלו?

 

ברך-  מוזגים כוס שלישית ומברכים ברכת המזון

1) נסה להיזכר : מתי אמרת תודה על כל הטוב שיש לך?

2)האם אפשר לומר תודה בדרכים נוספות?

 

הלל - מוזגים את הכוס הרבעית וקוראים עליה את ההלל

 

1)הביטוי "לגמור עליו את ההלל" משמעותו לשבח ,לפרגן.האם אתה מזהה שאתה "גומר את ההלל" על ילדיך? על אשתך? מה יגרום לך לגמור את ההלל על עצמך?

2)ה"הלל" בנוי מפרקי תהילים . האם יש פרק מה"הלל" שמצא חן בעינך במיוחד? מדוע?מה יש בו? איזה נקודת חן מצאת בפרק הזה?

 

נרצה-  חסל סידור פסח כהלכתו -נקודת הסיום

1)כשהגעת לסיום הסדר .האם אתה משחרר אנחת רווחה האם אתה חש תחושת סיפוק ? ממה? למה?

2)מה אתה לוקח מליל הסדר הזה לשנה הבאה?

 

לתושבי משגב חג פסח כשר ושמח!

 

30/03/2015 14:12:27
להוסיף תגובה אין תגובות לרשומה זאת קישור ישיר לקטע בית

כל היומנים

sun - לשירות חברות הסטארט אפ בצפון אומרים שהיה פה אמנים ויוצרים אני ואתה נשנה את הגינה אנשי הגשם אתר צומח גבוהה יותר, מהירה יותר, חזקה יותר גן קיימות הבית הפתוח הופכים את בקעת בית הכרם לעמק תפארת החינוך - הלב הפועם של משגב הכל נוער המלאכים של כלבלאב העשרה ואומנויות הקומפוסטר כחיית מחמד התנדבות...זה אנחנו ויקי משגב זבל זבל תפריד זכויות בעלי חיים זריקת בריאות חיים בקהילה טיולים ומסעות יד ביד בגליל יד על הדופק - דיווחי משטרה וביטחון יומן המועצה יומן ספורט יומן רכזי טיולים יער האופניים והקהילה יש עבודה ישוב לדורות לא רק לנשים לחיים ארוכים מבקרים במשגב מדברים אמונה מדיה חברתית מועדון רוטרי משגב מוקד 107 מזכירי/ות ישובים מיומני הספרנית משגב קולטת משומשהו נוער ראס אל עין עד-כאן העתון המקוון של משגב עוד מעט 30 עושים עסקים על הדרך פורום מנהלני חינוך פתווו-ח צעירי משגב קבוצת YAD קול ההתחלות קונים - כאן קורס ועדים קיימות וסביבה קליק שביל סובב משגב שבילים ברגל תיירות במשגב תרבות