דבר העורך

מנהלי היומן

אלבום תמונות rss
מלאו כאן את כתובת ה-Email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן היומן שלי.
הצטרף הסר

רשומות אחרונות

ארכיון

אלבום תמונות

Loading
 

מדברים אמונה

 

 

                                         שמחת הפורים

 

 

 

 בימים ההם

 

טעות היא לחשוב כי שמחת פורים היא ביטוי לרגשי הניצחון של היהודים על שונאיהם, וכל מגמתם היא לציין את מפלתם של אויבינו.

 

אין עם ישראל אוהב מלחמות ואין פניו לשדה הקרב. אדרבא, כל שאיפתה של האומה הישראלית היא לשלום, ואף שהיא קרבה למלחמה מצווים אנו לקרא תחילה לשלום, כמו שכתוב בתורה בספר דברים: "כי תקרב על עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום". בהכרזת מלחמה משתמש עם ישראל כאמצעי האחרון לקיומו בבחינת "הקם להורגך השכם להורגו".

 

כשנתבונן מעט בפסוקי המגילה נגלה יסוד חשוב ועמוק על מהותו של חג הפורים: "נקהלו ועמוד על נפשם ונוח מאויביהם והרוג בשונאיהם ... ביום שלושה עשר, ונוח בארבעה עשר ... ועשה אותו יום משתה ושמחה ..." "ויכתוב מרדכי את הדברים האלה וישלח הדברים ביד הרצים ... להיות עושים את ימי הפורים האלה כימים אשר נחו היהודים משונאיהם ... לעשות אותם ימי משתה ושמחה".

 

הן בשושן הבירה והן בשאר המדינות מציינים היהודים כיום חגם את התאריך בו נחו מאויביהם. המשתה והשמחה באים לסמל את המנוחה והשביתה ממעשי הקרב. שמחת היהודים באה כביטוי לרגשי התודה לאלוקים, שהנה שוב זוכה עמינו לימי שקט ושלווה. ימי שלום ורגיעה הם הימים אשר עמינו חפץ בהם, ואותם הוא בוחר כימי זכרון והנצחה.

 

בזמן הזה

ארבע מצוות מקיימים אנו בפורים:

מקרא מגילה.

משתה ושמחה.

משלוח מנות.

מתנות לאביונים.

 

מקרא מגילה:

מנהג ישראל הוא לקרוא את מגילת אסתר פעם אחת בלילה ופעם אחת ביום.

הקריאה צריכה להיעשות מתוך מגילה כשרה - עשויה קלף וכתובה ביד.

מצ"ב טבלת קריאה בישובי משגב.

 

          קריאת מגילת אסתר בישובי משגב-תשע"ד

                                                                                                                                                                                   

שם הישוב

מוצ"ש

מקום

אשחר

19:00

בית הכנסת

יובלים

19:15

בית הכנסת

מכמנים

19:00

בית הכנסת

מנוף

19:00

בית הכנסת

מצפה אבי"ב

19:00

במועדון הגדול

צורית

19:00

בית הכנסת

שגב

19:00

בית הכנסת

מורשת

19:00

קריאת מגילה

בית הכנסת

 

קורנית/שכניה

19:00

בית הכנסת

קורנית

טל אל

19:30

במועדון

יעד

18:30

במועדון

יודפת

19:00

בבית הכנסת

גילון

18:30

בבית הכנסת

רקפת

19:30

בבית הכנסת

מורן

19:30

בבית כנסת

שורשים

19:30

בחדר אוכל –מקום בגליל

 

 

משתה ושמחה:

כיוון שהמפנה הגדול שנעשה לטובת עם ישראל בתקופה ההיא היה בעיצומו של משתה יין - נהוג בעם ישראל להיסב לסעודה כל משפחה ומשפחה, כאשר המוטיב המרכזי הוא היין.

אין מצווה להשתכר בפורים זו לא דרכה של היהדות . ניתן לשתות מעט יותר ממה שאדם רגיל בכל ימות השנה  וכפי שנאמר בתלמוד הבבלי  " חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע"  עד ולא עד בכלל.

 

 

משלוח מנות:

מטרת משלוח המנות היא קירוב הלבבות שבדבר, ועל כן נהוג בעם ישראל לשלוח לפחות        לאדם אחד שתי מנות.

שתי המנות צריכות להיות משני מינים שונים כגון עוף ואורז.

 

 

מתנות לאביונים:

עיקר כוחו של עם ישראל נובע מקיום מצוות גמילות חסדים בין אדם לחברו, ועל כן נהוג לתת לפחות לשני אנשים נזקקים שתי מתנות, ובכך להדגיש ולחזק בקרבנו את האחדות הנצרכת כל כך בין כל שכבות האוכלוסיה.

 

 

 הקשר בין מצוות הפורים

כשאנו שולחים משלוחי מנות  ,נותנים מתנות לאביונים,  ושמחים אחד בשני כוחה של העמלקיות בעולם –נחלש. מפני שמטרת העמלקיות בעולם בכל דור ודר לפורר את עם ישראל ולכלותו מעל פני האדמה.

עצם קיום מצוות הפורים מהווה תשובה לעמלקיות - שהן גורמות לאחדות בעם ישראל

 

 

 

 

 

 

 

 

חג פורים שמח לכל תושבי משגב

 

 

 

 

 

 

 

09/03/2014 09:59:22
להוסיף תגובה אין תגובות לרשומה זאת קישור ישיר לקטע בית

 

האדמ(ה) מתחדשת

 

חג הפורים חלף עבר ואנו מתקדמים בצעדים מהירים לקראת חג הפסח- חג האביב.
מסורת עתיקה מקובלת בעם ישראל - לצאת בחודש ניסן לטייל.

 

על מהותה וטיבה של מסורת זו עמד הרמב"ם בספרו "היד החזקה" שנכתב לפני
כ 850 שנה, וכך כותב הרמב"ם: "מצווה גדולה לאהוב את ה' כפי שנאמר בתורה ואהבת את ה' אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך, והיאך היא הדרך לאהבתו?... בשעה שיתבונן האדם בבריאת ה' ובמעשיו מיד הוא אוהב ומשבח את ה' על חכמת בריאתו". ואכן התנ"ך יודע לספר שכל גדולי האומה הישראלית צמחו ועלו מתוך אווירת הרוממות של הטבע, כדוגמת יעקב אבינו ומשה רבינו שהיו רועי צאן, ודווקא מתוך כך ידעו הם להאזין לעוצמת הקולות הבוקעים מתוך דממת הטבע.

 

הטיב לבטא רעיון זה דוד מלך ישראל, שנבחר להיות מלך בשל היותו איש טבע, וכך כותב דוד בספר תהילים: "השמים מספרים כבוד אל ומעשי ידיו מגיד הרקיע. קול ה' בכח, קול ה' בהדר, קול ה' על מים רבים, יום ליום יביע אומר ולילה ללילה יחוה דעת, ברכי נפשי את ה', ה' אלוהי גדלת מאוד, אשירה לה' בחיי אזמרה לאלוהי בעודי".

התלמוד במסכת ברכות דף מג' עמ' ב', פסק הלכה כי היוצא בימי ניסן לטייל ורואה אילנות פורחים ומלבלבים חייב לברך ולהודות לה'. גדולתם של חז"ל ניכרת בכך שהם חייבו את האדם להיות רגיש, ולחוש את היופי. אין היהודי הולך ומטייל בעולמו של ה'  ללא הרגשת העוצמה של הבריאה וללא שהוא שומע את שירת הבריאה .

אי אפשר לצאת לטייל ו "לעבור ליד" מבלי להתרגש מכל תופעה ותופעה שנראת בדרכו של האדם
התלמוד הבבלי  עשיר בדוגמאות של תופעות טבע שחייב האדם לברך עליהן. הברכות מתייחסות לחמשת החושים השונים - ראיה, שמיעה, ריח, טעם ומישוש כגון: מברכים על ראיית הקשת, על ראיית הים הגדול, על שמיעת קול הרעמים וכו'. בעזרת הברכה האדם מתקשר אל הטבע ונעשה קשוב אליו, שכן המילה ברכה היא להוריד. ברכה במשמעות של להבריך את העץ = להוריד את העץ, להבריך את הגמלים = להוריד את הגמלים (עפ"י מילון אבן שושן). האדם מוריד את הטבע אליו, אל תוך תוכו, ומתוך כך עולה ובוקעת שירת נשמתו של האדם, המתענגת ונהנית כל כך מצליליו הנעימים של הטבע.


* * * * * *

 


 מדיני ברכת האילנות:

 

• היוצא בימי חודש  ניסן (החל מ 1.4.2014 )ורואה אילנות מלבלבים מברך:
בָּרוּךְ אַתָּה ה ' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסַּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם וּבָרָא בּוֹ בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת  וְאִילָנוֹת טוֹבִים לְהַנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם.

 

• יש לברך דווקא בימי חודש ניסן, שאז מתחילה פריחת רוב האילנות.
• נהגו בעם ישראל לברך ברכה זו דווקא על אילנות מאכל.

 

האדמה מתחדש - האדם  מתחדש

 היכולת שלנו לעצור את שטף החיים ולצאת החוצה אל  מרחבי הטבע להתפעם  מהיופי  היא זו שנותנת לנו את תחושת ההתחדשות "כי האדם עץ השדה".

לאחר ימי החורף הסגרירים שבו היינו סגורים  ומסוגרים באים ימי האביב שבהם הציווי  "צא  מן התיבה"  מקבל משמעות אביבית...  האדם כמו האדמה מחכה לאביב  מצפה לפריחה משתוקק לאגלי הטל   כפי שביטא זאת נעים זמירות ישראל בספר תהילים "תְּשַׁלַּח רוּחֲךָ יִבָּרֵאוּן וּתְחַדֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה"  ושמעתי שיש האומרים שפסוק זה  הווה השראה לאהוד מנור ז"ל לשיר "אדמה" :


"אדמה, אני קשובה לקולך.
אדמה, תמיד ולאן שאלך.
אדמה, השביל בו אסע הוא שבילך,
אמא אדמה.

אדמה, רגלי מהלכות יחפות.
אדמה, פנייך חמות ועוטפות.
אדמה, עיניים חומות בי צופות,
אמא אדמה.

הן באתי ממך, מחיקך, אדמה,
ואת עתידה לשכך - אדמה
את כל כאבי, את לילותי, את ימי,
עולם ומלואו לך מודה - אדמה
ואנו עצי השדה - אדמה
ממך ואלייך אם כל חי, אמציני.

אדמה - נותנת פריה לכולם.
אדמה - טובה ותמימה לעולם.
אדמה - למדי נא את בנך האדם. "

 

20/03/2014 11:46:31
להוסיף תגובה תגובה אחת קישור ישיר לקטע בית
תגובה אחרונה ב-26/03/2014 16:58:50

כל היומנים

sun - לשירות חברות הסטארט אפ בצפון אומרים שהיה פה אמנים ויוצרים אני ואתה נשנה את הגינה אנשי הגשם אתר צומח גבוהה יותר, מהירה יותר, חזקה יותר גן קיימות הבית הפתוח הופכים את בקעת בית הכרם לעמק תפארת החינוך - הלב הפועם של משגב הכל נוער המלאכים של כלבלאב העשרה ואומנויות הקומפוסטר כחיית מחמד התנדבות...זה אנחנו ויקי משגב זבל זבל תפריד זכויות בעלי חיים זריקת בריאות חיים בקהילה טיולים ומסעות יד ביד בגליל יד על הדופק - דיווחי משטרה וביטחון יומן המועצה יומן ספורט יומן רכזי טיולים יער האופניים והקהילה יש עבודה ישוב לדורות לא רק לנשים לחיים ארוכים מבקרים במשגב מדברים אמונה מדיה חברתית מועדון רוטרי משגב מוקד 107 מזכירי/ות ישובים מיומני הספרנית משגב קולטת משומשהו נוער ראס אל עין עד-כאן העתון המקוון של משגב עוד מעט 30 עושים עסקים על הדרך פורום מנהלני חינוך פתווו-ח צעירי משגב קבוצת YAD קול ההתחלות קונים - כאן קורס ועדים קיימות וסביבה קליק שביל סובב משגב שבילים ברגל תיירות במשגב תרבות