http://www.facebook.com/pages/%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%A6%D7%94-%D7%90%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%A9%D7%92%D7%91/190731637642996 שבילים ברשת

מדברים אמונה

בני ובנות מצווה מטל-אל, קורנית, שכניה, יעד, יובלים- בילו סופ"ש משותף בישוב מורשת.

 

למעלה מ100 ילדי שכבת בר מצווה מישובי משגב - יעד, יובלים, שכניה, קורנית וטל אל. התארחו בשבת האחרונה, 30-31/1  יא בשבט, בישוב מורשת

לשבת המשותפת הזו קדמו מפגשי הכנה של רב המועצה - הרב עוזיאל אליהו, בישובי משגב. המשתתפים במפגשים דיברו על משמעות המפגש בין דתיים לחילונים, על המשמעות המעשית של המושג "קירוב לבבות" ועל משמעותו של יום השבת בעם ישראל (האם הוא  באמת יום מנוחה? האם יש לו אופי של בילוי משפחתי? האם יש בו עוצמה רוחנית? האם זה יום של חיבור לעצמי או לקהילה שסביבי? האם אתה באמת חושב שהדתיים יושבים בחושך בשבת ואוכלים אוכל קר? ...).

את פני האורחים הרבים קבלו ילדי שכבת בר מצווה של הישוב מורשת ,ובטרם נכנסה השבת נערך טקס "קבלת פני שבת המלכה". לאחר סעודת ערב שבת  נערכו קבוצות דיון משותפות בבתי התושבים, בהנחיתם של  הורי ילדי שכבת בר מצווה מורשת.

מעמד מרגש מאוד התרחש בשבת ב-09:00 בבוקר, שעה שבה התייצבו כל הילדים בבית הכנסת המרכזי במורשת לעליה משותפת לתורה וקריאה של פרשת השבוע מתוך ספר התורה.

במהלך יום השבת נפגשו הילדים לשיחה עם הרב עוזיאל ולסיור ברחבי הישוב.

 

במוצ"ש הגיעו ההורים ויחד עימם נפרדו הילדים מהשבת בטכס הבדלה שמח ומרגש ומשחק סמארטפונים  אותו חיברו : קרן לוי ואורלי כהן פלדמן וכל ילד קיבל שי מטעם המועצה.

 

 

 

 

 

 

השמחה -היא  מטרה

התנ"ך יודע לספר בספר נחמיה פרק 7, כי השמחה היא ערך עליון - כעין מעוז ומבצר המסוגל להגן על האדם מפני מטוטלת החיים, כמו שכתוב "ואל תעצבו כי חדוות ה' היא מעוזכם".

 

הרמח"ל (רבי משה חיים לוצאטו - חי לפני כ 800 שנה בספרד) בספרו "מסילת ישרים" פרק א' כותב כי "חובת האדם בעולמו להיות שמח". כלומר על האדם לחיות את חייו על פי השקפת עולם המחדירה שמחה בכל חויה שכלית או רגשית.

 

מה זה שמחה?

המהר"ל בספרו "נתיב התורה" עמ' 75 כותב כי שמחה פירושה שלימות. כל אימת שהאדם יוצר יצירה כל שהיא המתאימה לו הרי הוא שמח. נמצאנו למדים כי השמחה היא גילוי העצמיות של האדם, ובכל פעולה שהאדם פועל - אם הוא מזדהה עם הפעולה הוא ירגיש הרגשת שמחה.

 

השמחה - הרמוניה

לפעמים מוטל על האדם לפעול פעולה של מה בכך, ואפילו פעולה טכנית שאין עמה כל טרחה - וראה זה פלא, הרי הוא קץ בה ומצטער והיא לזרה בעיניו וקשה לו לבצעה - מפני שאין הוא מחובר עם המעשה שהוא עושה, ולכן הקושי הוא לא קושי פיסי אלא נפשי - המעשה נעדר הרמוניה.

 

"הצחוק של ניטשה"

הפילוסוף פרדריך ניטשה בספרו "כה אמר זרטוסטרא" מניח כי השמחה היא צחוק אחד גדול, ואמנם כך הייתה מחשבתו ללעוג ולצחוק על הכל ללא הבחנה וללא גדרי מוסר - אין דין ואין דיין. לא כך תפיסתה של היהדות, הקושרת את הצחוק עם השמחה הפנימית המונחת בעומק האדם. כדי להעלותה לדרגה גבוהה יותר של התמודדות מול סערות המציאות היומיומית.

 

השמחה - השקפת עולם

התלמוד הבבלי במסכת בבא מציעא מספר: "מעשה ברבי מאיר שהיה יושב ודורש בבית המדרש ביום שבת, ובמוצאי שבת בא לביתו.

אמרה לו אישתו: אדם הניח פיקדון אצלנו ועתה בא לתובעו בחזרה.

אמר לה: אם כן תשיבוהו לו.

אמרה לו: כמה חבל! פיקדון יפה הוא.

אמר לה: הסי, שאין משהין פיקדון.

אמרה לו: מפני יופיו של הפיקדון קשה עלי פרידתו!

אמר לה: וכמה שנים היה הפיקדון אצלך?

אמרה לו: ארבע שנים תמימות.

אמר לה: אישתי אישתי, יש לך לשמוח על ארבע שנים שהיה אצלך, שהרי אמרו רבותינו - איזהו עשיר? - השמח בחלקו".

מקטע תלמודי זה ניתן ללמוד כי היהדות רואה את שמחת האדם כהשקפת עולם המדריכה את האדם בכל ענייניו.

 

מדרגות בשמחה

מייסד הרבנות הראשית לישראל - הרב קוק (לפני כ 75 שנה) כותב בספרו "אורות" כי לכל אדם יש דרגת שמחה משלו, וכל דרגה ודרגה יש לה ביטוי פנימי בפני עצמו - גילה, רינה, דיצה חדוה, אהבה, אחווה, שלום, רעות, עונג. במדרגת העונג אין הבדל בין צורך לבין ערך. הכל מחובר אל הטוב האידיאלי העליון אל ההוויה האלוקית.

 

 

 

שעשוע

הפילוסוף פסקל בספרו "השעשוע" כותב: "מעשה במדינה אחת שהיה בה מלך אהוב על עמו ומשרתיו טרודים מבוקר ועד ליל לשעשעו בשעשועים משעשועים שונים ומשונים זה מזה, מנגנים לפניו, מרקדים לפניו, מאכילים אותו ומשקין אותו וסכין אותו ולא הרפו לנפשו אפילו לרגע קט! וכל כך למה? שלא יוותר המלך לבדו פן ישים אל ליבו לפתע שכל חייו הם כקליפת השום, וחלילה שהמלך יתעצב אל ליבו, שהרי הוא אהוב על הכל...". מסיפור זה ניתן להסיק כי השעשוע צריך להיות פנימי, גדול, רחב ולא מצומצם, קטן ומוחצן.

 

"מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד"

רבי נחמן מברסלב טבע את הפתגם מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד, שזהו האידיאל היותר עליון של האדם - ההתמזגות הפנימית של האדם בטוב, בטוהר, היא השעשוע הנפלא שאליו שאף דוד המלך בספר תהילים "לולי תורתך שעשועי אז אבדתי בעוניי".

 

משנכנס אדר מרבין בשמחה - חודש שמח