דבר העורך

 

אתם מוזמנים לשלוח אלי סיפורים יישוביים ואישיים, סיפורי הקמה, התמודדות והתבססות, אודות אתרי הנצחה, "מושגים גליליים" בתחום המועצה וכמובן, תמונות מחיי האזור מלוות בהסבר , תאריך ושם הצלם  ו/או ליצור עימי  קשר לראיון אישי.

מנהלי היומן

אלבום תמונות rss
מלאו כאן את כתובת ה-Email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן היומן שלי.
הצטרף הסר

לינקים

רשומות אחרונות

ארכיון

אלבום תמונות

Loading
 

אומרים שהיה פה

סיפורים מתולדות משגב

 

כולל בצפת צילום:גליה בכר מלבון

טיול ה"חמשישים" האחרון לשנת הטיולים תשס"ט התקיים ביום שישי 12.6.09 לעיר צפת וסביבותיה בהדרכתו של ניר קינן הנמרץ מהישוב יעד מדריך בכיר ורכז קורס מורי דרך של משרד התיירות באוני' חיפה.
לטובת 90 המטיילים מעמותת מרחבים שבקרו לאחרונה בעיר צפת מוגשת ברשותו האדיבה, הכתבה של ד"ר ישראל בן דור על 
 "הרעש בצפת" בשנת 1837 .

 

טיול עמותת מרחבים בצפת

 
ישראל בן דור/"הרעש" בצפת (1837)

 

לאחרונה, בסמיכות זמנים, אירעו בארץ שתי רעידות אדמה. ארץ-ישראל היא ארץ המחברת בין שלוש יבשות, תרבויות, אזורי אקלים, צמחייה ובעלי חיים וגם...בין הלוחות הבונים את קרום כדור הארץ. ארץ-ישראל המערבית היא חלק מן הלוח האפריקני (הכולל בין היתר את יבשת אפריקה) והיא מופרדת מן הלוח הערבי (השייך לאסיה וכולל בין היתר את חצי האי ערב). הגבול בין הלוחות עובר לאורך השבר הסורי-אפריקאי הנמשך ממוזמביק שבמזרח אפריקה, לאורך מפרץ אילת, ים המלח והירדן וראשו בהרי הטאורוס שבדרום תורכיה. הלוחות, אליהם מתחלק קרום כדור הארץ, מונחים מעל מאגמה (חומר מותך) נוזלי, שיש בה זרמים המניעים את הלוחות. תנועות אלו הביאו, למשל, להיווצרות ים סוף, מפרץ אילת, הערבה וים המלח- לפני 10 - 20 מיליון שנים, שהם "אתמול בבוקר" מבחינת לוח הזמנים הגיאולוגי. במציאות הגיאולוגית הנוכחית, הבקע הסורי-אפריקני נוצר עקב תנועתו של הלוח הערבי צפונה. הגיאולוגים הגיעו למסקנה כי גוש עבר הירדן המזרחי זז כ- 100 ק"מ צפונה לכיוון צפון ביחס לגוש המערבי. הלוחות נעים בקצב של סנטימטר בשנה, הנחשב לקצב מהיר. אחת ל- 100 עד 200 שנה מתחוללת באזור הבקע רעידת אדמה עזה והיא מסיטה את הלוחות בבת אחת בכמה סנטימטרים. רעידות אדמה חזקות אירעו בארץ באלפיים השנים האחרונות אולם רק לעיתים רחוקות התרחשו רעשים גדולים שהובילו לאבידות כבדות. ביניהן- בימי מלכותו של הורדוס, בשנת 31 לפני הספירה, אירעה בארץ רעידת אדמה עזה שגרמה ל- 30,000 קורבנות; בשנת 749 לספירה אירעה רעידת אדמה שגרמה בין היתר להרס בית שאן וסוסיתא; בשנת 1837 נחרבו טבריה וצפת ובכינרת התנשאו גלים עצומים. לפי הערכות שונות, נספו ברעש 2,000 - 4,700 איש, רובם בצפת ומיעוטם בטבריה.
רעידת האדמה שפקדה את צפת ב- 1 בינואר 1837 (כ"ד בטבת תקצ"ז) פגעה במיוחד ברובע היהודי שהיה מיושב בצפיפות. כאלפיים איש מצאו את מותם ואלפים נפצעו. האירוע הטביע את חותמו לדורות. הבתים בצפת הוקמו במדרון משופע וכמדרגות זו מעל זו. בזמן הרעש התמוטטו הבתים העליונים על אלו שמתחתם והאנשים נקברו מתחת להריסות. במאתיים וחמישים השנים האחרונות אירעו בצפת כמה מקרי אסון כאלה, אך זה היה החמור שבהם. לרעש בשנת 1837 קדם רעש בשנת 1834 שבו נהרסו ונסדקו בתים רבים.
הרעש הרס את צפת כמעט עד היסוד. היום שבו אירע האסון היה יום בהיר והשמש להטה כמו באמצע הקיץ. לא היה כל סימן לבאות ואנשי העיר יצאו לעבודתם ולעיסוקיהם כרגיל. לאחר הרעידה הראשונה התקדרו השמיים וגשם עז ירד. הניצולים התקשו למצוא את דרכם באפלה ולהימלט מן ההריסות. מסופר כי בימים ההם חי בצפת יהודי בשם ר' יוסף, שעבד למחייתו ברצענות ובלילה התעמק בתורה ולמד קבלה. שלושה ימים לפני הרעש גילו לו אותות מן השמיים על הרעה הקרבה לבוא. הוא הלך ברחובות והזהיר את התושבים להימלט ולהציל את נפשם- אך ללא הועיל. הם לעגו לו. הוא אסף את אשתו וילדיו ועלה אל מרומי ההר. משם ראה את צפת נהפכת כולה. ברעש נפגעה גם טבריה: חומותיה קרסו, בתים נהרסו ולמעלה מ- 600 יהודים נהרגו. לאחר הרעש ניגשו הניצולים להציל את הקבורים תחת ההריסות ולסייע לפצועים ולאלו שנותרו ללא קורת גג. בצפת היו אז אשכנזים וספרדים. בקרב האשכנזים היו שתי קהילות: חסידים ופרושים. ראש עדת החסידים, ר' אברהם דב מאובריטש, היה הראשון לארגן את כל הסיוע לנפגעים. מנהיגה של קהילת הפרושים, ר' ישראל משקלוב, נמצא אז בירושלים. אשתו, שנמצאה אז עם שתי בנותיה בחמי טבריה, שלא נפגעו, שלחה שליח לירושלים וכך נודע על האסון הכבד. אנשי העדה בירושלים קרעו את בגדיהם והספידו בדמעות את הנספים. ר' ישראל מיהר ללוות מפקידי עדת הספרדים סכום גדול (12,000 גרוש) ושלח לצפת את חתנו וקבוצה של כעשרים איש ובהם קברנים ומחלצים. פינוי ערמות האבנים וקבורת המתים היו כרוכים בעמל רב והוצאות גדולות. כשפינו את גלי האבנים נמצאו עשרות קרבנות בחיים, אך חלקם היו בעלי מום, פצועים ושבורי גפיים. המתים שלא נמצאו, אשר מספרם לא היה מועט, עוררו את בעיית העגונות. היהודים ברחבי העולם אספו תרומות, נערכו עצרות וחוברו שירים וקינות.

 

צפת 1920

      צפת בשנות ה- 20

 

התאוששותה של הקהילה היהודית בעיר הייתה איטית וממושכת. בתי הכנסת שנפגעו שוקמו מחדש עד מחצית 1838. אולם הקהילה היהודית בעיר איבדה את החשיבות שהייתה לה לפני הרעש. בשנת 1839, לאחר ביקורו של משה מונטיפיורי, נערך בעיר סקר ולפיו מנו יהודי צפת 1338 נפש, מהם 737 ספרדים ו- 601 אשכנזים. מחורבנה של צפת נבנתה ירושלים. צפת, שבה היה היישוב היהודי הגדול ביותר, ירדה בעקבות הרעש למקום השני. מספר היהודים בירושלים הגיע ל-3000 נפש והם היוו 45% מהאוכלוסייה היהודית בארץ בכלל. היה זה סימן ראשון לתמורות המפליגות שאירעו בארץ במאות ה- 19' וה- 20'. העדה האשכנזית בירושלים, שבשנת 1836 מנתה כ- 20% מהאוכלוסייה היהודית בעיר, הפכה בשנת 1880 לעדה הגדולה בקרב היהודים ובאותה שנה הפכו היהודים לרוב בעיר. בתום המחצית הראשונה של המאה ה- 20', הפכו היהודים לרוב באוכלוסיית הארץ.

 

מקורות
אלי שילר, "הרעש בצפת בשנת תקצ"ז/1837", בתוך: אלי שילר וגבריאל ברקאי (עורכים), צפת ואתריה, אריאל 157 - 158, דצמבר 2002, עמ' 106 - 112
זאת הארץ, מבוא ללימודי ארץ-ישראל, יד יצחק בן צבי, ירושלים (1999)

 

טיול עמותת מרחבים 2009 

 

 

הרובע היהודי 

 

 

 

 

תמונות נוספות תתקבלנה בברכה,

אסתי סלע /מטיול מס' 2 לצפת.

 

 

 

המדרגות כמקום אימון לחנוך שחר מצפת

 

 

 

13/06/2009 14:56:31
להוסיף תגובה 2 תגובות קישור ישיר לקטע בית
תגובה אחרונה ב-06/02/2011 19:29:00

 

 40 רוכבי אופניים יצאו ב- 13.6.09 למסע אופניים בעקבות "כח צביקה" שלחם ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים (1973), בהשתתפותו ובהובלתו של צביקה גרינגולד, תושב קורנית מזה 18 שנים.

תושבי משגב המארגנים אירועים דומים שיש להם נגיעה להיסטוריה מוזמנים ליצור עימי קשר לתיעוד ביומן "אומרים שהיה פה".

תודה לאיילת בראון צור שהסבה את תשומת ליבי לארוע ,לצביקה גרינגולד שנתן אישורו לפרסום החמר ולמשה שליט על הצילום.

 

 

ביום שבת ה - 13 ליוני 2009 יצאנו לרכיבת אופניים בעקבות "כוח צביקה" ובהשתתפותו ובהובלתו של צביקה גרינגולד.

למסע התייצבו מעל 40 רוכבים מרביתם מקורנית, כמו כן הצטרפו מספר אורחים שהגיעו מכל רחבי הארץ.

לרמת הגולן הגענו בנסיעה משותפת במכוניות עד לבסיס נפח ברמת הגולן.
בנקודת המפגש קיבלנו הסבר מאלף של צביקה גרינגולד שכלל סקירה היסטורית של האירועים שהביאו לפריצת המלחמה החל מתורת הלחימה שהתגבשה עם הקמת צה"ל ועד לימים שלפני מלחמת יום כיפור.
לאחר מכן רכבנו באופניים לאורך המסלול בו לחם כוח צביקה.
אורך המסלול כ - 10 ק"מ, מקביל לציר הנפט. במהלך הרכיבה עצרנו במספר תחנות ובהן שמענו מפי צביקה תיאור של הקרב שבו הוא לחם ונקרא על שמו "כוח צביקה" , שעבורו הוא קיבל את אות הגבורה.
קרב זה היה חלק מקרבות הבלימה ההירואים שהצליחו לעצור את הסורים ברמת הגולן ביממה הראשונה של מלחמת יום כיפור.

בסיום המסע קינחנו במיטב המסורת בפיתות עם לבנה, אבטיחים וקפה.
ברצוני להודות, כמובן , לצביקה על נכונותו להשתתף במסע ועל הסבריו המרתקים.
תודה כמובן לחגי כהן שהגה את הרעיון ודאג לממש אותו.
תודה גם לאלו שעזרו בארגון ובלוגיסטיקה הכרוכה במסע.
ותודה אחרונה לכל המשתתפים שלמרות קשיי החום והשמש הקופחת של רמת הגולן (וכמובן הרכיבה באופניים) היו קשובים, התעניינו, שאלו, ונהנו.

בברכה, משה שליט.

את
התמונות של מסע האופניים בעקבות כוח צביקה ניתן לראות באתר:

 

 

 

22/06/2009 09:45:18
להוסיף תגובה 2 תגובות קישור ישיר לקטע בית
תגובה אחרונה ב-10/07/2009 15:01:56

כל היומנים

sun - לשירות חברות הסטארט אפ בצפון אומרים שהיה פה אמנים ויוצרים אני ואתה נשנה את הגינה אנשי הגשם אתר צומח גבוהה יותר, מהירה יותר, חזקה יותר גן קיימות הבית הפתוח הופכים את בקעת בית הכרם לעמק תפארת החינוך - הלב הפועם של משגב הכל נוער המלאכים של כלבלאב העשרה ואומנויות הקומפוסטר כחיית מחמד התנדבות...זה אנחנו ויקי משגב זבל זבל תפריד זכויות בעלי חיים זריקת בריאות חיים בקהילה טיולים ומסעות יד ביד בגליל יד על הדופק - דיווחי משטרה וביטחון יומן המועצה יומן ספורט יומן רכזי טיולים יער האופניים והקהילה יש עבודה ישוב לדורות לא רק לנשים לחיים ארוכים מבקרים במשגב מדברים אמונה מדיה חברתית מועדון רוטרי משגב מוקד 107 מזכירי/ות ישובים מיומני הספרנית משגב קולטת משומשהו נוער ראס אל עין עד-כאן העתון המקוון של משגב עוד מעט 30 עושים עסקים על הדרך פורום מנהלני חינוך פתווו-ח צעירי משגב קבוצת YAD קול ההתחלות קונים - כאן קורס ועדים קיימות וסביבה קליק שביל סובב משגב שבילים ברגל תיירות במשגב תרבות