דבר העורך

 

אתם מוזמנים לשלוח אלי סיפורים יישוביים ואישיים, סיפורי הקמה, התמודדות והתבססות, אודות אתרי הנצחה, "מושגים גליליים" בתחום המועצה וכמובן, תמונות מחיי האזור מלוות בהסבר , תאריך ושם הצלם  ו/או ליצור עימי  קשר לראיון אישי.

מנהלי היומן

אלבום תמונות rss
מלאו כאן את כתובת ה-Email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן היומן שלי.
הצטרף הסר

לינקים

רשומות אחרונות

ארכיון

אלבום תמונות

Loading
 

אומרים שהיה פה

סיפורים מתולדות משגב

לפניכם כתבה שהופיעה במוסף "עסקים"  של  העיתון "מעריב" ב- 1.9.1992
 
המופיעים בתמונה מוזמנים לספר לנו על נסיבות "ההעמדה" האומנותית של השער...
ומי מהמיזמים עדיין מתפקדים עד עצם היום הזה.
 
תודה לנירית סגל ששלחה אלינו את החמר.

להגדלה - לחצו על CTRL והגלגלת בעכבר.

 

 

 

 

 
04/05/2009 07:32:24
להוסיף תגובה אין תגובות לרשומה זאת קישור ישיר לקטע בית

 מצפה אבי"ב - ויקיפדיה

 

ערב ל"ג בעמר - 1981 - היום לפני 28 שנים עלו לישוב "מצפה אבי"ב" 

3  משפחות: אורנה ואודי בהלול, אסתי ופליקס כהן, אהובה ודודו דגן,

לפניכם פרקים מעבודת השורשים של זהר בהלול

משנת 2002  (היום חיילת).

 

   

                              תכנית הפיתוח האזורית במשגב

 הראשונה והמקיפה שבתכניות  לאזור שגב היא תכנית "גוש שגב." תכנית זו, אשר פורסמה ב-1967 קראה להקמתם של שישה ישובים שיתופיים שהם היום המושבים: יעד, מנוף, שכניה, קורנית, שגב ומורשת, וכן להקמת מרכז שירותים קהילתיים ואזור תעשיה.

ייחודה של תכנית גוש שגב היה בכך שהפיתוח הכפרי המוצע בה התבסס על תעשיה ולא על חקלאות. התפיסה האזורית הייתה שהיישובים הבודדים יתרמו אמצעים ומאמצים לקידום מטרות כלכליות וחברתיות משותפות. לשם כך צוינו, בקווים כלליים, היסודות לשיתוף אזורי בין הכפרים התעשייתיים המוצעים, והועלתה הצעה להקמת מסגרת ארגונית שתעודד שיתוף פעולה.

חלק מהשינויים שחלו בתכנית גוש שגב היו תולדה של תכנית המצפים. תכנית זו, אשר נערכה במחלקה להתיישבות בסוף-1978 איננה תכנית אזורית במובן הרגיל, אלא תכנית להקמת עשרות גרעיני יישובים בגליל בזמן ובהשקעה מינימאליים, וזאת כדי לשמור על קרקעות המדינה. ששה מהאתרים שהוקמו כמצפים הם:מצפה אבי"ב, מורשת, הררית, אשחר,גילון וצורית, צורפו בסופו של דבר למערכת המנהלית של יישובי שגב והפכו להיות ישובים ככל הישובים

                                                        מצפה אבי"ב

                            

                                                                השם:

 בתחילה, במסמכי הסוכנות היהודית, נקרא הישוב מורשת ב', משום קירבתו למורשת ובשנים הראשונות עוד היה רשום על מסמכים "מורשת ב'.  לאחר מכן בסוכנות רצו לקרוא לו "פרחי אבי"ב". השם אבי"ב הוא ראשי התיבות של הגיאוגרף, אברהם יעקב ברוור,שחקר את אזור הגליל. הסוכנות רצתה לקרוא לאחד הישובים החדשים על שמו בשל פועלו לחקר הגליל. התושבים הראשונים בישוב התנגדו ל"פרחי" זה לא התאים להם ולבסוף הוחלט על פשרה, שמו הנוכחי, "מצפה אבי"ב.

                                                             מבוא

 בחרתי לחקור את היישוב שלי משום שההורים שלי הקימו אותו ואני נולדתי בו וחייתי בו כל חיי. גם שתי אחיותיי הגדולות נולדו בו. אני מאוד נהנית לחיות ביישוב היום וגם בתור ילדה אהבתי את  הפעילויות השונות, בעיקר הפעילויות בחגים, אני אוהבת את החברה שיש פה ואני נהנית לחיות בו. לכן החלטתי שנושא זה הוא המתאים ביותר לעבודת השורשים בתור הנושא המורחב. הייתי רוצה לדעת יותר על הקמתו של הישוב, מעניין אותי לדעת איך היה לתושבים בשנים הראשונות, ואיך הרגישו הילדים כאשר היו קבוצות גיל קטנות ומעט מאד ילדים.

 

                                               מצפה אבי"ב

 האיחוד החקלאי ארגן גרעין של אנשים צעירים, מכל רחבי הארץ אשר רצו להקים ישוב ולחיות חיים קהילתיים. הסוכנות היהודית עזרה להם מאוד: בנתה להם בתים, שבילים, הביאה גנראטור,  קנתה טרקטור וטנדר כל זאת ועוד בשביל 20 משפחות. גם המועצה האזורית נעמן, אליה השתייכו באותה תקופה נתנה כספים ועזרה לאחזקת היישוב.

ב-21.5.81 ערב ל"ג בעומר, עלו שלוש המשפחות הראשונות ליישוב. משפחות ללא ילדים. (שאר המשפחות שהיו להם ילדים קטנים לא עלו משום שעוד לא היה גנראטור) הם גרו בבתי אסבסט קטנים, ללא חשמל יותר מחודש ימים, ללא טלפון וללא כביש גישה.

כל שבוע היו עורכים אסיפת ישוב שבה נכחו כל התושבים. גם אלה אשר השתייכו לגרעין המייסד אך עוד לא עלו ליישוב היו מגיעים לאסיפות אלו מהקריות, מחיפה ואפילו מאזור תל-אביב. באסיפה היו מעלים את כל הבעיות אשר צצו במשך השבוע ומנסים למצוא להן פיתרון.

 בישוב היו ועדות שונות, החשובות שבהן היו המזכירות, ועדת תרבות וועדת חינוך. מזכיר הישוב עבד בשכר, במשרה חלקית.

את היישוב ליווה בשנים הראשונות משה אבניאלי שהיה נציג האיחוד החקלאי הוא עזר מאד בשנים הראשונות הוא הדריך את המזכיר ואנשי המזכירות בכל הפרוצדורות שהיה צריך לעשות. 

  כולם הכירו היטב אחד את השני. ותמיד הייתה ביניהם הרבה עזרה הדדית. בהתחלה היו שלוש משפחות ועם הגעת הגנראטור (בערך חודש לאחר שהוקם הישוב) הצטרפו בהדרגה עוד שבע משפחות.

 רק לאחר שנה המשיך הישוב לגדול ונוספו עוד חמש משפחות. אחרי שלוש שנים נוספו כשישה קרוונים אותם מילאו משפחות חדשות.

בהתחלה כדי להגיע לקריות ולחיפה, היה צריך לנסוע מסביב, כלומר דרך יעד וצומת יבור. או לנסוע בדרך עפר שעברה בעיבלין. הדרך הקשה הרסה מכוניות ולכן גם מי שהייתה לו מכונית לא נסע איתה יום יום לעבודה. לכן האנשים נסעו בטנדר של היישוב. פעם ביום הסיע אחד מאנשי היישוב ( בדרך כלל הרב"ש) את הטנדר, וכל מי שרצה להגיע לקריות או לחיפה, היה נוסע איתו עד לתחנת אוטובוס בעיבלין. כמובן שבגלל הדרך הקשה ובמיוחד בתקופת החורף שהדרך היתה בוצית מלאה שלוליות, הטנדר היה נתקע באמצע הדרך ואז הם היו צריכים לחלץ אותו עם הטרקטור של הישוב.

 באותה תקופה היו ביישוב שני גנראטורים. כשאחד פעל השני היה נח ולהפך. בהתחלה לא היה מספיק עומס ונורות התאורה בהקיפו של הישוב דלקו כל היום. לאחר שהיישוב גדל היה עומס רב מידי וכל פעם התקלקל הגנראטור ואז הרב"ש היה צריך להחליפו. קרה פעם ששני הגנראטורים התקלקלו באותו זמן ואז כל המזון שהיה במקררים הפשיר וכדי שלא יתקלקל עשו "חפלה" ובמשך כמה ימים הם חיו ללא חשמל. באותו זמן הם היו צריכים לשמור על היישוב בלילות. משום שהם היו מעט יצא לכל אחד לעשות כמה שמירות בחודש, במשך לילות שלמים. במשך שלושה וחצי חודשים לא היה ביישוב טלפון והיה להם רק מכשיר קשר אחד, אצל הרב'ש, שהיה מחובר למוקד. יומיים לפני ראש השנה הגיע למצפה ציפורי, שר התקשורת, ראה שאין אף טלפון והבטיח שעד ראש השנה יהיה בישוב טלפון. כמובן שאנשי היישוב פקפקו בכך אך תוך יומיים אכן הגיע ליישוב טלפון. ציפורי עמד בהבטחתו ודאג שיהיו ביישוב שני טלפונים ציבוריים. אחד מוקם ליד המועדון והגנים והשני היה במקלט, ליד הבתים.

אנשי הישוב אשר רצו לטפחו הקימו ביישוב פינת חי גדולה אשר טופלה ומטופלת על ידי רמי רונן (תושב היישוב) אשר דואג לה עד עצם היום הזה.

הוקמו גם פעוטון בשנה הראשונה היה פעוטון אחד בו היו חמישה ילדים. הגדולים יותר הלכו לאלף-גנית במנוף ושניים למדו בבית הספר ביעד. בהתחלה הילדים הקטנים נשלחו לגנים ופעוטונים ברקפת, קורנית או מנוף ורק אחר כך הוקמו גן ילדים ופעוטון.

כל שנה בהתאם למספרי הילדים בשכבות השונות שקלו אם לפתוח גן או לא, אמי הייתה ממקימי היישוב, כשהיו מעט משפחות תמיד הייתה גם בועדת תרבות וגם בועדת חינוך. היא ארגנה הרבה טקסים וטיפלה בעוד נושאים רבים אחרים בתחומים אלה. בנוסף לכך היא הקימה ספריה נחמדה, אשר במשך השנים הספיקה לשנות את מקומה ואמי דואגת לספריה גם כיום. גם אבי תרם ליישוב בכך שהיה במזכירות הראשונה שהתוותה את הדרך של היישוב ומאוחר יותר התנדב בועדות שונות לפי הצורך. כל תושבי היישוב תרמו את חלקם בדרכים שונות. בועדות השונות ובארגונים שונים של פעילויות לילדים, למבוגרים, לחגים ולאירועים.    

ליישוב הקבע החלו לעלות בשנת-90 ומשפחתנו עלתה באוגוסט של אותה שנה.

דבר מיוחד הזכור לאמי מאותה תקופה הוא טקס העלייה לקרקע באוקטובר-81. אשר היא הייתה ממארגניו. הסוכנות היהודית הקדימה אותו בכדי לצלמו בשביל סרט בחו"ל, כדי לעודד יהודים לעלות לארץ.

תוך תקופה קצרה מאוד היה עליהם לארגן טקס מספיק מכובד ומיוחד. היינו אז רק שבע משפחות ובכל זרת הצלחנו לערוך טקס מוצלח מאוד בשיתוף הורים וילדים. 

 

ראיינתי את אחותי, מורן, בתור הילדה הראשונה אשר נולדה ביישוב וסיכמתי את הראיון:

אחותי מורן הייתה בפעוטון ובגן ביישוב, עם ילדי מנוף אשר באו לגנים שביישוב. לאחר מכן נשארו ללא מנוף ובגן היו רק חמש בנות ושני בנים. בשנה שלאחר מכן הלכו לגן ברקפת.

בשנים הראשונות של היישוב היא הייתה ילדה קטנה אך בכל זאת זכורים לה כמה וכמה דברים מאותה תקופה.

זכורים לה היטב טכסי הפורים ביישוב. הם היו נוסעים ב"רכבת" (מעין קרונות הקשורים לטרקטור) ובאחת הפעמים אחד מקרונות הרכבת ניתק וכמה ילדים התהפכו. בפורים הייתה גם מסיבת תחפושות וחולק צמר-גפן מתוק.  טקס הנחת אבן הפינה של היישוב נערך בפורים, הוציאו את כל ילדי מצפה אבי"ב באמצע הגן, מהגן ברקפת. הילדים הקטנים, וביניהם מורן שיחקו בתור כבשים.

והגדולים הקריאו. בסוף הטקס כל ילדי היישוב הפריחו בלונים.

מורן מאוד אהבה את פינת החי של היישוב. היה בפינת החי כבש אחד  שקראו לו פסח והוא נגח באנשים. לכן לכבוד יום העצמאות החליטו לאכול אותו. רק אחרי שמורן אכלה אותתו אמרו לה שזה היה פסח. מורן קיבלה טראומה מזה שהם אכלו את פסח והייתה עצובה.

מורן זוכרת היטב פעם אחת בה בא כל  היישוב נסע לישון בכינרת. כול ההורים והילדים ישנו באוהלים וזו הייתה חוויה נפלאה לכולם.

כאשר מורן הייתה בת 8 עברנו לבית חדש במצפה. בהתחלה, למרות שהיא מאוד אהבה את הבית הישן מורן מאוד שמחה לעבור לבית גדול יותר וחדש. לאחר שהגענו היא הייתה עצובה משום שבבית החדש עוד לא היה דשא ולא היה מקום לשחק. מורן רצתה לחזור לבית הישן והחליטה ללכת לבקר שם. כשהיא הגיעה היא גילתה שכבר עברו לגור שם במקומה והיא באה בוכה הביתה וסיפרה להורים שגנבו להם את הבית.

 

                                         סיכום

מאוד נהניתי מהעבודה על יישובי. נהניתי לשמוע איך הוא הוקם ואיך חיו תושביו בתחילה. נהניתי מהראיון עם אחותי וכן מההקשבה לסיפורים על היישוב ועל תושביו. כשאני חושבת על הישוב היום אני כאילו לא מאמינה שהוא יכול היה להיות כל כך קטן ושונה. היה נחמד לגלות שלמרות המספר המועט של הילדים והתושבים בכל זאת דאגו לארגן פעילויות נחמדות בחגים ובמיוחד בפורים. היה יפה לראות את האיחוד שהיה בין המשפחות, כאשר כיום אני לא מכירה יותר ממחצית אנשי היישוב.

הייתה זו חוויה נעימה להיפגש עם כל המידע על ראשיתו של היישוב ואני מקווה שכך היה גם לכל מי שקרא את העבודה.                         

 

                             מקור השם בהלול

 

סברה אחת: ישנו כפר במרוקו בשם בהלל, כל מי שנולד בו שם משפחתו נקרא בהלול.

סברה שנייה: בהלול פירושו בדחן, ליצן. להרון אל ראשיד היה ליצן חצר הנקרא בהלול. לכן בערבית קראו לבדחנים בהלול. כנראה שבמשפחה היו בדחנים.

 

                           מקור השם פרסקו

פרוש המלה פרסקו בספרדית הוא טרי. פרסקו הוא ציור קיר גדול שצויר כשהקיר היה רטוב, טרי.

משפחת פרסקו הגיעה עם גרוש ספרד לטורקיה והשם הספרדי נשאר.

                                       סיכום

נהניתי מאוד מהעבודה, למדתי רבות על משפחתי, על שורשי ועל יישובי. היה מעניין לשמוע על חייהם של סביי ושל הוריי וכן  גם של אחיותיי. הנספחים שמצאנו היו מאוד מרגשים  וכן אותן תמונות עתיקות של משפחתי וישובי.

לדעתי עבודת שורשים היא חשובה מאוד והיא מעמיקה את חיבור הילד לשורשיו וחשוב שכל ילד בישראל אכן יעשה אותה.


 

תודה לאורנה בהלול.

נשמח לקבל תמונות מהעבר וההווה של הישוב

"מצפה אבי"ב".

11.5.09

               

 

 

 

 

                           

 

 

 

 

                                           

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                         

                 

 

 

 

 

 

 

 

                                           

                            

                         

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

11/05/2009 14:47:52
להוסיף תגובה תגובה אחת קישור ישיר לקטע בית
תגובה אחרונה ב-18/05/2009 22:56:11

 

הביטוח הלאומי - לעזרת היוצאים לגמלאות .

בימים אלו של עיצומים במוסד לביטוח לאומי הוזמנתי למפגש מידע קהילתי לגמלאים חדשים שהתקיים ביום שני 27.7.09 במוסד לביטוח לאומי בכרמיאל. השתתפו בו כ- 20 גמלאים.

מרכזי הפרויקט ורד אמור - מנהלת תחום ייעוץ לקשיש ויפה ויוסי הראל, זוג פנסיונרים ממכמנים שכבר 5 שנים עוסקים בהתנדבות במחלקה לקשיש, רכזו ביום אחד מספר הרצאות מענייניות ומועילות בליווי מצגות, לטובת הצבור שנכנס לתקופה חדשה בחייו. מטרת המפגש לתת מידע על זכויות הגמלאים בביטוח הלאומי ובקהילה ולסייע בארגון הפנאי שיכול להפוך למשהו פעיל ואפקטיבי עבור כל אחד ואחת.
ורד אמור הדגישה שהאגף לייעוץ לקשיש מונחה ע"י מגילת זכויות האדם ובה פרק מכובד למגילת הפנאי שנכתבה בישראל בשנת 1970 וניתן לפנות בנושא מיצוי זכויות בביטוח הלאומי ובכלל למצוא שם אוזן קשבת להתלבט ולהתייעץ.
מתקיימת פעילות משותפת של עמותת מרחבים במשגב עם האגף ועל כך בנפרד.

האגף לייעוץ לקשיש מורכב ממתנדבים העושים עבודת קודש: עורכים ביקורי בית אצל אנשים שיש להם בעיות גופניות, תפקודיות וקוגניטיביות ולכאלה המרוחקים ומרותקים לביתם או המעגלים החברתיים שלהם הצטמצמו.הם מאתרים בעיות ויודעים גם כיצד לטפל בהן בשיתוף עם כל גורמי הרווחה ברשויות.
המתנדבים עוברים הכשרה וקורסים בנושא במכללת עמק הירדן והקשר שנוצר בין שני הצדדים משמעותי וערכי מאד. העבודה ההתנדבותית היא בראש ובראשונה לקיחת אחריות גם אם אתה זה שמתמרן בלוח הזמנים הפרטי שלך.

האגף פתוח לצבור בימים א' ג' ה ' בשבוע בין השעות 8:30 - 12:30 בקניון כיכר העיר.
מי שמעוניין לעסוק ביחידה להתנדבות למען רווחת האוכלוסייה הבוגרת ובני משפחותיהם מוזמן ליצור  קשר: מס' הטלפונים 04-9907360/1/3 מס' הטלפון להתנדבות- 04-9907362.


ההרצאה הראשונה הועברה ע"י איציק מילגרום - מנהל העמותה למען הזקן בכרמיאל שהוקמה בשנת 2000 (את המילה "זקן" הוא מחליף "למועדוני נוער מבוגרים") המפעילה מועדונים חברתיים:
מרכזי יום פעילים עפ"י שפות ארץ המוצא ורמות התפקוד של המשתתפים.
שכונה/קהילה תומכת המפעילה סל שירותים (כפתור מצוקה, מרפא בעיסוק)
טיפול בניצולי שואה ומדובר באלפים לאחר ששונתה ההגדרה (כל מי שהגיע לארץ אחרי שנת 1945).
מרכז תעסוקה ואמנות (פסול, ויטראז', צורפות, ציור עץ)
בתים חמים בהם מתקיימים מפגשים חברתיים בבית אחד הקשישים.
מסגרות ייצוגיות (חבורת זמר, מועדון זמר, תזמורת, מקהלה)
קורסי מחשב- קורסים לשפות, חוג מטיילים, חוגי ספורט,
פרויקט שיבה טובה ביוזמת הנשיא קצב בו מגויסים כספים למטרות עזרה בציוד לקשישים.

 

ההרצאה שנייה של הגב' דורית כהן על זכויות גמלאים - זקנה ושאירים.
החוק חל על גבר מגיל 67 ואישה מגיל 64
קבלנו נתונים בסיסיים ממה מורכבת הקצבה, צורת החישוב ואלו נתונים נלקחים בבסיס החישוב, הוסברו לנו המושגים: דחיית פרישה, זקנה יחסית, מעבר נכות כללית, קצבת שאירים, תוספת דמי מחייה והתנחמנו בכך שרק בגיל 80 הקצבאות גדלות...

 

ההרצאה השלישית העביר משה רייכר- מומחה פיננסי שבעזרת מצגת ודיבור רהוט וענייני למד אותנו כיצד לעבוד נכון ויעיל עם בנק ומה עלינו לבדוק באופן שוטף מול הבנק גם אם הפעולות מתבצעות באמצעות פקיד או באמצעות האינטרנט. כיצד לחסוך בעלויות שוטפות, משיכת כספומט, תשלומים למוסדות בהרשאות או בכרטיס, פרק מיוחד עסק בחשיבות של צוואה היודעת לתת פתרונות למצבים בלתי צפויים בחיים בכל מה שקשור לירושות במשפחה ולמה חשוב שנערך לקראתה בעוד מועד.
(אגב, הידעתם שיש מוסד שנקרא: רשם הצוואות והוא נמצא בחיפה?)

 

יצאנו בהרגשה טובה שיש מי שהעיר את עינינו לעובדות שלא תמיד ברורות ושלמוסד לביטוח לאומי יש עניין להעביר אותן לכלל הציבור למען רווחתו המלאה בגיל השלישי. תודה למארגנים!
כשנשאלנו ע"י ורד איך אנו מחלקים את עוגת הזמן שלנו היא קבלה את התשובות הבאות:
סידורים, קופת חולים, הליכה ופעילות ספורטיבית, מחויבויות משפחתיות (ילדים ונכדים), קורסים והרצאות, חזרה לדת, תחביבים ,מנויים להצגות , מחשב - והרי לכם ניצול היום כולו. אמן!

ומזווית אישית, לכל מי שיוצא בקרוב לפנסיה - חשוב שיתכנן אותה ויתכונן אליה כראוי  זכרו שבידיכם בלבד הדבר - והמאמץ שווה את המעבר הנעים אליה!

בספריית הקבצים מצגת פוסטרים על הגיל השלישי - תערוכה שהתקיימה במדיטק חולון.


רשמה: אסתי סלע / מורן
27.7.09

 

 

 

 

להגדלת הטקסט לחץ על Ctrl והגלגלת בעכבר

יש  רווחה במשגב

 

כתושבת חדשה במשגב (מספטמבר 2007) המתעניינת ללא הפסקה באזור בו בחרתי להעביר את יציאתי לגמלאות עיינתי בחוברת שיצאה לאור באביב 1988 - "משגב 5 שנים" המכילה את הפרקים הבאים: הקמת מוא"ז משגב, בי"ס קהילתי משגב, מרכז בריאות ורווחה, הישובים שלנו, קליטה, מן הארכיון, העיתונות, ברכות.

ראש מועצת משגב דאז אריק רז.

אני מודה שכל חמר שיש בו ניחוח ארכיוני מדבר אלי וזה עיסוקי גם כן ללא הפסקה.

בחרתי להתחיל בבריאות.

העורכת יהודית ארז בחרה ליחד את אחד הפרקים :הקמת מרכז בריאות ורווחה - משגב.

סיכומו (בקצרה) של סיפור ארוך - ד"ר שמואל רייס.

על פרופ'  שמואל רייס -  קראתי בחוברת א-לה גוש שיצאה לאור במרץ 2009 בראיון שערכה מלכה מאור.

"הוא המייסד ומנהל מרכז הבריאות והרווחה של קופת חולים הכללית במשגב שהוקמה בשנת 1984. הוא זה אשר התווה, למעשה, את דרכה ואופייה של מערכת הבריאות במשגב. מראשוני רופאי המשפחה בארץ"

רציתי להביא בפניכם ציטוטים מהפתיח שנכתב באותם ימים:

"סיכומים דומים להספד. בלי מידה גדושה של הומור אפשר להיכנס מהם לדיכאון. חגיגות חמש למשגב, חגיגות ארבע למרכז הרווחה והבריאות, עשר שנים לפעילותי כרופא משפחה בגוש (בלי חגיגות).

לפני המבול. (כלומר כחמש-עשר שנים)נוסחו מטרות ועקרונות. אני מעיין בהם היום ובאופן מוזר, מתמיה ומשמח מגלה שהן הוגשמו. הוגשמו מבחינת הניסוח, העיקרון בחיים, בשר ודם. יש בוודאי הרבה טעון שיפור. יחד עם זה, מתנסחות כבר מטרות חדשות. בצד תחזוקה ושיפור של הקיים, בצד ייצוב הצוות (למה לעזאזל יש כל הזמן פרצופים חדשים בין הרופאים - אתם שואלים בודאי).

הפנים לעתיד.

בעתיד נהיה קשישים (מי שעדיין לא קשיש) ועיקר המאמץ מכוון לכיוון זה, בינתיים מתרבים ההורים המשתכנים בין בניהם או סתם באים להתייעץ דווקא כאן.

יש בהחלט בעיה של הלם ההווה, מ- 3 ישובים 300 נפש ל- 29 ישובים, 4000 נפש - בזמן לא כל כך ארוך - ובאופק מדברים על הכפלת האוכלוסייה במשגב בשנים הקרובות. נשתדל לעמוד באתגר. לתחזק את הקיים ולשפרו ולרקום חלומות ולהגשימם בעתיד".

עולות שאלות:

"אבדן האינטימיות של השירות עם גדילת האוכלוסייה, ריבוי הישובים וגידול הצוות. הרבה סיפוק, הרגשה של הגשמה עצמית ומיצוי יכולת, תסכול, משברים , בעיות תקציב" .

 

 

בהזדמנות זאת אני רוצה לצרף לכאן מכתב ששלחתי ליומן הבריאות באתר משגב ומזמינה את תושבי האזור, פרנסי הישוב והנוגעים בדבר -  להגיב ולהשמיע דברם.

לד"ר שרון קמה

לתאיר נוימן

שלום רב,

 

בnסגרת יומן הבריאות באתר המועצה "שבילים ברשת" רציתי להעלות לקדמת הבמה את ההתעוררות לנושא מחלות בגיל השלישי במוסדות מועצת משגב.

 

לאחרונה התקיימו הרצאות: "המשפחה של חולי אלצהיימר ודמנציה:  קשיים ודרכי התמודדות" שאורגנה ע"י עמותת מרחבים ופתיחת קבוצה מונחית לתמיכה בתושבי משגב המתמודדים עם מחלת הסרטן - הפעילות מוצעת במסגרת שיתוף פעולה בין המחלקה לשירותים חברתיים של מ. א. משגב והאגודה למלחמה בסרטן.

חשוב שתושבי משגב יקבלו דף הנחיות והסבר מקיף על היערכות השירותים החברתיים למחלות הגיל השלישי. אין הכוונה לספר על תולדות ומהות המחלות אליהם יכול כל אחד להגיע באופן עצמאי אלא להתמקד בייעוץ למשפחות שעל דלתם התדפקה המחלה : אל מי עליהם לפנות, לאיזה סוג של סיוע המועצה מחויבת כלפי תושביה מעבר לשירותי הבריאות במעגל הארצי, האם היא מעודדת התארגנות בישוב הבודד או באשכול ישובים, האם המועצה תומכת בהקמת מועדון לוותיק ואל מי יש לפנות? אילו פעולות מתבצעות כבר בשטח במחלקת הרווחה? מי מפנה לבעלי מקצוע, האם הרשות מתקצבת את הגיל השלישי כך שניתן יהיה לתת פתרונות לאנשים הזקוקים לכך?

 

בשיחות עם בני גילי הבריאים החיים יפים בעיניהם אבל למשפחות הנאלצות להיאבק ברשויות כדי  "לזכות" בהקלות וסיוע - לא כך הדבר.

 

בהזדמנות זאת מילה טובה "לעמותת מרחבים" הדואגת לשעות הפנאי של הגיל השלישי, צריך רק לבא וליהנות ממגוון הפעילויות.

 

אני רוצה להציע שבמסגרת "יומן הבריאות" שאתן מנהלות תוכלו להתייחס לנושא שהפך אקטואלי כבר מזמן...

 

בתקווה שהתייחסותכן תפתח דיאלוג ציבורי בעניין זה שאולי יוביל לאיכות חיים טובה יותר גם בעת חולי.

 

תודה מראש על שיתוף הפעולה, אסתי סלע/מורן  6.5.09

 

18/05/2009 16:01:33
להוסיף תגובה 6 תגובות קישור ישיר לקטע בית
תגובה אחרונה ב-19/08/2009 03:35:42

קורנית - ויקיפדיה

 

קורנית
אגודה שיתופית ובעלי הבתים הם חברי האגודה
אופי ההתיישבות: חילוני
שייך למועצת משגב

הקמה: בשנת 1978 - 13 משפחות ראשונות עולות לקרקע כמושב שיתופי.

ישוב קהילתי - בשנת 1982 הופרטו אמצעי הייצור והישוב הפך את אופיו לישוב קהילתי

מספר תושבים: 150 משפחות (2008)

מספר ילדים: 0-18: 300 (2008)

גודל מתוכנן: 350 משפחות

בשנת 1988 - עשור להתיישבות : 30 משפחות ותוכנית מתאר ל- 180.

מיקום: על הר שכניה שבגליל. מרחק של כ- 20 דקות מכרמיאל והקריות.

גובה: 450 מטר מעל פני הים.

מקור השם - כשם שיח התבלין קורנית, האזוב המקראי הידוע גם כטימין, הנפוץ באזור.

 

המנון קורנית

הדרך עולה ומתפתלת
זרועה פרחי פשתה וחוטמית
ועוד עשרות פרחי מולדת
וריחות משכרים של קורנית.

זרוק הכול מאחוריך
בוא אלינו לקורנית
תן כתף הושט ידיך
פה נבנה את העתיד

על גבעה רמה שוממת את ביתנו פה נקים
בין הרים תחת שמי התכלת
כפית צעיר אנו בונים

נשתלב בחיק הטבע
לא נרתע גם מקשיים,
נעבור אולי פי שבע
אך נאהב את החיים.

חובר ע"י חבר קורנית איציק כהן בזמן התגבשות הגרעין.
מתוך חוברת "משגב 5 שנים".

 


 

האם חייליו של נפוליאון צעדו באזורנו?

תודה ליעקב סנטו מקורנית על מפת ז'קוטן ההיסטורית והעובדות הבאות:

 

בליל ה - 15 באפריל של 1799 במסע מזורז, חצו חייליו של נפוליון את הגליל מאזור עכו, שם חנו ועסקו במצור, לעבר כפר סולם/מרחביה (של היום)
לתקוף התארגנות
ממלוכית של אלפי מוסלמים שהיו בדרכם להסיר המצור מעכו...
הקרב היה קצר. נפוליון, קלבר וז'נו עשו את זה קצר ואלגנטי ומיד שבו לעכו להמשך המצור .... הקרב יקרא "קרב תבור" ....

האם הקרב הזה היה נקמה נוצרית/צרפתית/צלבנית
לקרב
"קרני חיטין" מ - 4 יולי 1187
שהשכן שלנו אל-הייג'ה היה מקציניו של צלאח-א-דין בקרב זה ?

האם חייליו של נפוליון צעדו כאן לידינו במסע לילי מזורז זה ? לא בטוח....

מה שבטוח שהגיאוגרפים של ז'אקוטן (מהצוות המדעי שנספח לצבא נפוליון )
היו כאן ושרטטו מפות
(המפות הראשונות ששורטטו בכלים מדעיים ומודרניים באזורינו)

 בטרם...

קורנית = 30 

 


נשמח לקבל מכם תמונות עדכניות של קורנית

חג שבועות שמח לכל הגולשים ביומן.

צלמה איילת צור מקורנית/ אפריל 2006

27/05/2009 10:59:36
להוסיף תגובה 2 תגובות קישור ישיר לקטע בית
תגובה אחרונה ב-06/06/2009 20:07:38

כל היומנים

sun - לשירות חברות הסטארט אפ בצפון אומרים שהיה פה אמנים ויוצרים אני ואתה נשנה את הגינה אנשי הגשם אתר צומח גבוהה יותר, מהירה יותר, חזקה יותר גן קיימות הבית הפתוח הופכים את בקעת בית הכרם לעמק תפארת החינוך - הלב הפועם של משגב הכל נוער המלאכים של כלבלאב העשרה ואומנויות הקומפוסטר כחיית מחמד התנדבות...זה אנחנו ויקי משגב זבל זבל תפריד זכויות בעלי חיים זריקת בריאות חיים בקהילה טיולים ומסעות יד ביד בגליל יד על הדופק - דיווחי משטרה וביטחון יומן המועצה יומן ספורט יומן רכזי טיולים יער האופניים והקהילה יש עבודה ישוב לדורות לא רק לנשים לחיים ארוכים מבקרים במשגב מדברים אמונה מדיה חברתית מועדון רוטרי משגב מוקד 107 מזכירי/ות ישובים מיומני הספרנית משגב קולטת משומשהו נוער ראס אל עין עד-כאן העתון המקוון של משגב עוד מעט 30 עושים עסקים על הדרך פורום מנהלני חינוך פתווו-ח צעירי משגב קבוצת YAD קול ההתחלות קונים - כאן קורס ועדים קיימות וסביבה קליק שביל סובב משגב שבילים ברגל תיירות במשגב תרבות