דבר העורך

מנהלי היומן

אלבום תמונות rss
מלאו כאן את כתובת ה-Email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן היומן שלי.
הצטרף הסר

לינקים

רשומות אחרונות

ארכיון

אלבום תמונות

Loading
 

קיימות וסביבה

מה זה המושג הפלצני הזה קיימות ? !

בבואנו לדבר על קיימות אנחנו יכולים להרגיש כמו אדם שבמסגרת חיפוש סרק, גילה אוצר ענק שהיה שם תמיד אבל אף אחד לא ממש הסתכל לכיוון שלו.ככל שנעמיק בשיחה וחשיבה על הנושא כך נגלה יותר את העוצמות הטמונות בו ואת האפשרויות שהוא פותח בפנינו בכל תחומי החיים.

נושא איכות הסביבה בפאן המקצועי שלו מהווה רק חלק מסוים מהיקף הנושאים הרחב שהקיימות נוגעת להם, ולכן חשוב שאנשי המקצוע בתחום איכות הסביבה יגלו את הצניעות הראויה, לא יציגו את עצמם כמומחים לקיימות , עיקר תפקידם בשלב הזה הוא להאיר בפני החברה כולה את הנקודות והידע שיש בידם כיום ולתת לאנשים להוסיף את הנדבכים הנוספים במגדל הקיימות.

נחשפתי לנושא בשנים האחרונות ונשאבתי לתוכו, המסמך שלפניכם מבוסס על חומרים מקצועיים והבנתי האישית לגביהם, כמובן שכל אחד יבין ויפרש את הדברים באופן המתאים לו ואתם אף מוזמנים לעשות זאת על מנת ליצור דיון מרתק ומפרה ככל שניתן.

לעצם העניין:

הקיימות מתייחסת לשלושה מרכיבים עיקריים: חברה כלכלה וסביבה. במשפט אחד קצר אפשר לומר "חברה בריאה וערכית החיה בסביבה כלכלית טובה ומאוזנת משפיעה לחיוב על הסביבה".

משפט זה נכון לחברה קטנה כגון ישוב או אזור, למדינה שלמה ולכלל החברה האנושית.

אם זה נכון, נשאלת השאלה כיצד עושים זאת, הקיימות אמורה לספק את התשובות או לפחות את המקומות בהם אנחנו יכולים לחפש את התשובות.

לשם כך נסרוק בקצרה את 10 עקרונות הקיימות, אני מזמין אתכם להתייחס ולהתפלסף על כל הנושאים, חלקם או אחד מהם:

1.      שימור המשאבים הטבעיים:  בתוך האמירה הפשוטה כביכול מסתתר עולם ומלואו של עשייה. מסתכלים היטב על כל משאב קיים ובוחנים אם השימוש בו נעשה בצורה מושכלת. משאב לצורך העניין יכול להיות כל דבר החל מהבגד שאנחנו לובשים, דרך מוצרי הצריכה הקטנים והגדולים, לדוגמה המקרר , דרך הבית, מבנה הציבור, שכונות המגורים, הישוב, האזור. לפני שקונים או בונים משהו חדש יש לבחון את מצבו של הישן, הישן אינו מחוק ואינו פסול והקיימות אומרת אל תוציאו ישן מפני חדש. צריך לתכנן את החדש תוך שילוב הישן וכתוצאה מכך הישן משתפר ומתאים את עצמו לסביבה המשתנה. גם משאבים כמו אוויר, מים וקרקע נכללים במסגרת זו.

2.       שקיפות ושיתוף ציבור: עקרון זה מאפשר ניהול חכם ונכון יותר של כל נושא, החוכמה לא נמצאת רק אצל המנהיג או המנהל, להיפך רוב החוכמה נמצאת אצל הרוב וככל שמצליחים לשתף יותר שותפים ובעלי עניין כך ניתן  להגיע להחלטה ולתכנון נכונים ומתאימים יותר. בשיתוף ציבור יש ערך חברתי רב והוא יכול לצקת תכנים רבים לפעילות קהילתית שמקדמת קהילה וחיי קהילה בריאים. לשיתוף ציבור ושקיפות יש תפקיד חשוב ואחריות גם לציבור, לא עוד קהל יושבי כורסאות שמתלוננים על כל דבר שזז, אלא שותפים לעשייה ולאחריות ובמקרים רבים זה מחייב גם השקעת זמן רב בהתנדבות וזה לא מובן מאליו.

3.      ניהול השטחים הפתוחים: לשטחים הפתוחים יש ערך רב בתחומים רבים שחלקם הגדול לא נמדד בכסף. מאחר וכסף הוא מדד די קובע במציאות של ימינו, יש נטייה לנדלן את השטחים הפתוחים כדי להגביר את הפעילות הכלכלית סביבם ולמקסם רווחים של פרטים חברות וגורמי ממסד. מאחר והשטחים הפתוחים הם נחלת הכלל, שייכים לכולם ולא שייכים לאף אחד, חשוב לנהל אותם נכון ויש למצוא את שביל הזהב בין פיתוח לשימור, תוך התייחסות אל השטחים הפתוחים כמשאב במחסור כפי שמתואר בסעיף 1.

4.      פיתוח תעבורה מקיימת ונגישה: ברמת האדם הבודד יש השפעה של קבלת החלטות איך להגיע ממקום למקום במסגרת האפשרויות : ברגל, באופניים, תחבורה ציבורית, הסעות משותפות, רכב פרטי, תמיד טוב לחשוב אם הנסיעה אכן נחוצה, לקבלת החלטות שלנו יש משמעות מצטברת משמעותית בתחום זיהום אוויר וניצול משאבים מתכלים (אוויר ודלק) . תרומת המדינה בנושא זה הינה בתכנון וביצוע של מערכות תחבורה ציבורית ושבילי אופניים שיאפשרו לאנשים לקבל החלטות אלה ביתר קלות. וגם דרך הכוונה של עלויות סוגי התחבורה השונים דרך חקיקה ותמרוץ מתאימים.

5.      צמצום נפח הפסולת: החל מצריכה נכונה, לקנות מה שבאמת צריך ולא מה שרוצים, לבדוק בתוכנו מדוע אנחנו רוצים לקנות והאם הסיבה מצדיקה קניה. חברות ענק משקיעות סכומי עתק בפרסום, הפרסום עובד, מכך ניתן להסיק שללא פרסום היינו רוכשים/צורכים פחות. פחות צריכה = פחות פסולת, וגם יותר כסף זמין בכיס שלנו. כסף זה גם משאב שחשוב לנהל אותו נכון.
דרך שימוש חוזר במוצרים שכבר קיימים , אל תוציאו ישן מפני חדש, השימוש החוזר יכול להיעשות במגוון שיטות ודרכים: העברה לאחר, שימוש לייעוד אחר, ועוד כיד הדמיון, אם רק מקדישים לכך מחשבה יש סיכוי למצוא שימוש ולמנוע את הפיכת המוצר לפסולת
כלה במיחזור או יצירת אנרגיה מפסולת. הפרדה במקור הינה הדרך הנכונה מאחר ובמידה והפסולת מופרדת במקור היא נשארת חומר גלם שניתן להשתמש בו. לא ארחיב רק אציין שחשוב להפריד רק את חומר הגלם בו מדובר ולא להניח אותו מעורבב עם פסולת אחרת או חומר גלם מסוג אחר. המדינה יכולה לקדם את הנושא באמצעות חקיקה  ותמרוץ, ויתכן שבעתיד תעשה זאת בצורה יעילה שתגרום למפעלי מיחזור להיות כלכליים. לסיכום מדובר בגישה איטית וסבלנית יותר לחיים במקום המירוץ חסר המטרה...

6.      עידוד כלכלה מקומית: עקרון זה משרת מספר מטרות. מקומות עבודה זמינים ומגוונים מאפשרים חיי קהילה טובים, כלכלה מקומית מאפשרת ניצול נכון של משאבים מקומיים ובנוסף גם מפחיתה זיהום הנגרם בעיקר עקב צמצום הובלת חומרי גלם, מוצרים ונסיעות אל מקום העבודה. הקטנת משך זמן הנסיעה לעבודה מאפשר ניצול נכון יותר של משאב הזמן.

7.      צדק סביבתי וחברתי: חשוב לפרש את העיקרון הזה תוך נטרול אינטרסים צרים שאינם קשורים לעניין. הצדק צריך להיעשות כך שהמשאבים יחולקו באופן המתחשב בכלל בעלי העניין. אך לא מדובר על חלוקה של משאבים כדי שכולם יהיו מרוצים. לדוגמה נושא השטחים הפתוחים, צדק חברתי וסביבתי בנושא השטחים הפתוחים צריך לאפשר גישה למגוון שימושי השטחים הפתוחים לכלל הציבור, אך לא לאפשר מכירת חיסול של השטחים הפתוחים לכלל בעלי העניין לא מדובר על חלוקת המשאב אלא על הנגישות לשימוש בו לפי עקרונות הקיימות. נקודה נוספת הינה חלוקת העומס הסביבתי כך שזיהום סביבתי  לא יפגע דווקא באוכלוסיות חלשות.

8.      חינוך לבריאות וקיימות: חינוך הקהילה כולה, פורמאלי ולא פורמאלי, צעירים ומבוגרים, ערבים ויהודים, דתיים וחילוניים, לכללי התנהגות והתנהלות של הפרט, המשפחה, העסק, מקום העבודה, מקום הטיול והבילוי, כך שתושג התנהגות חיובית מצטברת שתשפיע לחיוב על החברה והסביבה. חינוך זה יכול לקרות בין היתר בהשפעה הדדית של אזרחים ותושבים, ע"י מנהיגות מקומית של מתנדבים, ועדות איכות סביבה, נוער, קהילה ועוד. אם נשאיר את הפעילות הזו רק בידי המוסדות הרשמיים קצב השינוי יהיה איטי בהרבה ובינתיים המצב של החברה והסביבה ימשיך להידרדר.

9.      ניהול סביבתי : כל מוסד וארגון: מדינה, ממשלה, עירייה, מועצה, בית ספר, עסק וכדומה , אם ינוהלו על פי עקרונות הקיימות יפחיתו מאד את השפעתם השלילית על החברה והסביבה עד רמה כזאת שבשלב מתקדם יוכלו אפילו להשפיע לחיוב עליהם. ניהול סביבתי זה מה שקורה כיום במשגב לדוגמא כשכל החלטה לגבי קליטת מפעל נבחנת ע"י יחידה סביבתית המאפשרת קליטת מפעלים מתאימים לאזורי התעשייה.

10.    שיתופי פעולה ושותפויות:  עבודה שקופה וגלויה תוך איתור כל בעלי העניין ושיתופם מביאה לתוצאות טובות יותר לכלל השותפים , מאפשרת תכנון וביצוע מהירים ויעילים תוך הפחתת התנגדויות וניצול יתרון שיש לכל אחד מהשותפים. נכון שזו לא הגישה הישראלית כיום , זה הכיוון שהקיימות מראה והסיכוי שלנו לשרוד על פני כדור הארץ טמון בין היתר בעיקרון זה.

07/05/2009 09:16:56
להוסיף תגובה 6 תגובות קישור ישיר לקטע בית
תגובה אחרונה ב-13/10/2009 16:09:18

17.5.09

איפה לשים את כל המיחזורים האלה?

 

עקב ההסכמה על כך שאחד האתגרים הגדולים העומדים בפני תושבי משגב הינו הפחתת כמות הפסולת האדירה שאנחנו מייצרים, קבענו לעצמנו את החזון "אפס פסולת" והחלטנו מהיום להתחיל להפריד בבית את חומרי הגלם לפני שהם מתערבבים יחד וזוכים לכינוי "פסולת".

רובינו ככולנו גילינו באותו רגע דבר מעניין, הבית והמטבח הישראלי אינו מתוכנן להפרדה של מספר חומרי גלם וקיימת בעיה היכן לאגור את החומרים השונים: הפלסטיק, הקרטון, הנייר, מיכלי הפיקדון, החומר האורגני, הפסולת האלקטרונית, ואולי  גם הזכוכית המתכת והטכסטיל.

כל אחד פתר את הבעיה בצורה יצירתית אחרת, וכנראה שאין דרך אחת. במקביל אני שומע מהרבה תושבים שיש להם בעיה עם הנושא, ולכן החלטנו בשלב ראשון לאגם פתרונות שאנשים חושבים שהם מוצלחים ולהציג אותם לכלל התושבים.

לשם המחשה אתאר בקצרה את השיטה בה אני פועל בדירה בקומה 4 בחיפה, מדובר במטבח קטן.

·         עבור חומר האורגני יש על השיש קערת סלט יפה בנפח כ- 4 ליטר עם מכסה. החומר עובר פעם ביום עד יומיים לקומפוסטר.

·         בשידת מגרות שעומדת במטבח יש מדף תחתון, עליו הנחנו שני ארגזי פלסטיק בנפח של כ- 20 ליטר, אחד עבור הפלסטיק (הארגז מתאים לכמות הפלסטיק מאחר והוא ניתן למעיכה והקטנת נפח משמעותית) , ואחד עבור נייר וקרטון.
פעם בשבוע עד שבועיים מתבצע מיון בין הנייר והקרטון וכל אחד מועבר לכלי האצירה  המתאים, במשגב כמובן.
הפלסטיק כולו מועבר פעם בשבוע עד שבועיים, במידה והיה צריך להפריד ממנו את הבקבוקים זה היה לוקח דקה בזמן ריקון הארגז.
קרטונים גדולים עוברים שיטוח ומונחים במרפסת עד שלקוחים את כל הקרטון.

·         זכוכית נאספת על השיש או באחד הארונות עד שמצטברת כמות.

 

אני מזמין את התושבים לשלוח במייל את הפתרונות שהם הגיעו אליהם בצירוף תמונות הממחישות את שיטת העבודה.

קובץ עם הפתרונות והתמונות שייבחר מכלל ההצעות שתוגשנה, יפורסם לכלל התושבים. תודה לקיפי פלור ממנוף שהתנדבה לעבד ולהפיק את הקובץ.
בשלב הבא נשאף להקמת צוות שיפתח פתרון משגבי לנושא.

אני מזמין אתכם לנהל דיון ביומן כדי שסיעור המוחות שייווצר יפרה את המשתתפים וכך נשפר את התוצאה.

ימים טובים
שלכם
ברוך קומפנו

 

17/05/2009 07:56:18
להוסיף תגובה 14 תגובות קישור ישיר לקטע בית
תגובה אחרונה ב-29/05/2009 23:42:15

כל היומנים

sun - לשירות חברות הסטארט אפ בצפון אומרים שהיה פה אמנים ויוצרים אני ואתה נשנה את הגינה אנשי הגשם אתר צומח גבוהה יותר, מהירה יותר, חזקה יותר גן קיימות הבית הפתוח הופכים את בקעת בית הכרם לעמק תפארת החינוך - הלב הפועם של משגב הכל נוער המלאכים של כלבלאב העשרה ואומנויות הקומפוסטר כחיית מחמד התנדבות...זה אנחנו ויקי משגב זבל זבל תפריד זכויות בעלי חיים זריקת בריאות חיים בקהילה טיולים ומסעות יד ביד בגליל יד על הדופק - דיווחי משטרה וביטחון יומן המועצה יומן ספורט יומן רכזי טיולים יער האופניים והקהילה יש עבודה ישוב לדורות לא רק לנשים לחיים ארוכים מבקרים במשגב מדברים אמונה מדיה חברתית מועדון רוטרי משגב מוקד 107 מזכירי/ות ישובים מיומני הספרנית משגב קולטת משומשהו נוער ראס אל עין עד-כאן העתון המקוון של משגב עוד מעט 30 עושים עסקים על הדרך פורום מנהלני חינוך פתווו-ח צעירי משגב קבוצת YAD קול ההתחלות קונים - כאן קורס ועדים קיימות וסביבה קליק שביל סובב משגב שבילים ברגל תיירות במשגב תרבות