דבר העורך

מנהלי היומן

אלבום תמונות rss
מלאו כאן את כתובת ה-Email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן היומן שלי.
הצטרף הסר

לינקים

רשומות אחרונות

ארכיון

אלבום תמונות

Loading
 

קיימות וסביבה

 

אני מביא לפניכם את דבריו של דני אפיק בנושא שפני הסלע, הקשר למחלת הלישמניה ולמערכת האקולוגית שסביבנו. מאחר וברצוני להביא את הדברים בשם אומרם אתייחס לנושא לאחר מכן במסגרת התגובות.

אני מציע להיכנס לפוסט מידי פעם כדי לראות את התגובות שיתקבלו ולהשתתף בדיון.

 

שלכם

ברוך קומפנו

 

 

קללת השפע - משכנות טובה למטרד קשה, ובחזרה

שפני סלע כמקרה מבחן לנזק מתגבר כתוצאה מהסרת בלמים ואיזונים של אוכלוסיית בר טבעית

דני אפיק, יובלים    daniel.afik@gmail.com

 

כתושבי משגב התברכנו במגורים הסמוכים לשטחים טבעיים, ואני כאוהב טבע מברך את מזלי הטוב שזו סביבת מגוריי.  עם זאת, קיום אידילי לצד הטבע הוא אשליה שטעות לשגות בה - עולם החי סביבנו מושפע מאיתנו ומגיב לקיומנו ואורחות חיינו, ולא תמיד בצורה הרצויה לנו.  כדי להסביר ולהדגים את כוונתי, אגע במעט מושגי אקולוגיה על קצה המזלג.

כל אוכלוסיית חיות בר מתקיימת בסביבתה במערכת של איזונים ובלמים.  כמות המזון וזמינותו, דפוסי האקלים, הנוף ותוואי השטח, טורפים ומזיקים - כל אלו משפיעים ומעצבים את האוכלוסייה.  כתוצאה מכך, ישנם מקומות בהם נמצא מין מסויים ומקומות שלא.  גם צפיפות האוכלוסיה משתנה בהתאם להשפעות אלו, וכך נבנה הפסיפס של תפוצת המינים השונים בעולמנו.  כל זאת נכון למקומות בהם השפעת האדם המודרני קטנה או מצומצמת.  החברה התעשייתית המודרנית משפיעה על העולם בכלל, ועל אוכלוסיות חיות הבר בפרט, בצורה חסרת תקדים בהיסטוריה הביוספרית.  על השפעה כזו ותוצאתה - שכעת היא רדומה (בשל עונת החורף) אבל צפוייה לשוב והתעורר במלא עוזה בקיץ הקרב - אני רוצה לשוחח היום.

הנושא הוא שפני סלע, החיים בשולי יישובים.  אני חי בשכונה המזרחית ביובלים וחולק את נחלתי הצנועה עם קהילה הולכת וגדלה של שפני סלע.  "סלעים מחסה לשפנים" כתב דוד המלך בתהילים, ומעיד בכך על הכרה טובה של טבע הארץ.  שפן הסלע הוא יונק יבשתי בגודל בינוני: שמנמן, גוץ, אך עם זאת זריז ובעל יכולת טיפוס מעולה (זכרים בוגרים מגיעים לאורך של 50 ס"מ ולמשקל של 3 ק"ג).  בהיותם פרסתנים קדומים, הם נחשבים לקרובים-רחוקים של הפילים ופרות הים. השפנים חיים באזורים סלעיים באפריקה ובמזרח התיכון. בישראל תפוצתם נרחבת, מדרום הארץ עד צפונה, למעט מישור החוף.  בנימה אישית אוסיף שהם יצורים מרתקים ומקסימים, ומאוד מומלץ לצפות ולהכיר את אורחות חייהם.

 

שפני הסלע אינם חופרים מחילות, ותלויים למחייתם במסלע ונוף טבעיים, דבר המגביל את תפוצתם ומספרם.  כאן באה השפעת האדם לידי ביטוי: ערמות הבולדרים המלוות כל הכשרת שטח, פיתוח ובנייה בגליל הולכות ומתרבות, ויוצרות אין-ספור מחסות המתאימים לשפנים ומקלים על התפשטותם.  כיום ניתן לראות תלי אבנים ומסלעות בגבולות של חלקות חקלאיות ושכונות כפריות בכל הגליל.  במו ידינו הסרנו מהשפנים נטל של גורם מגביל מרכזי, סידרנו להם "שיכוני פאר" וקרבנו אלינו את השפנים הכי קרוב שרק אפשר!

 

מגורים הם רק חלק מהעניין, כמו שיודע כל מתיישב חדש בגליל: צריך גם פרנסה.  באופן  טבעי מהווה הקיץ הארוך והיבש בארץ עונת מחסור לשפנים.  מאחר ואינם יכולים להתרחק ממחסותיהם, הם מכלים את כל המזון שבקרבתם.  בשנים האחרונות מחמיר מצב הצמחיה הטבעית בשל שינויי האקלים שאנו חווים ומצאי המזון קטן.  לאור זאת אי אפשר להתעלם מתופעה מדאיגה המתרחשת בארץ בכלל ובמשגב בפרט - בשל הבצורת המתמשכת והקיץ המתארך הופכות גינות הנוי בישובים ובבתים לכתמי ירק (ומאגרי מזון) יחידים בנוף.  בשל מספרם הרב ומיעוט המזון, פחות ופחות מתפריטם של השפנים נמצא בשטח הטבעי, והם מוצאים את החלופה הקלה והקרובה - רעייה בשטחי חקלאות וגינות.  כאן הסרנו מהם מגבלה אקולוגית נוספת - אנו מספקים להם מזון ומים בשפע, כל השנה.

 

לשפנים היו בעבר טורפים באזורנו: נמרים ודורסים גדולים דיללו באופן קבוע את מספריהם.  כיום כמעט ואין מי שיטרוף שפנים, ומעידה על כך התנהגותם הבוטחת וחסרת הפחד.  למען האמת, ה"טורף" העיקרי של שפני הסלע כיום הן המכוניות שלנו, שדורסות אותם על הכבישים.  כך הוסרה עוד מגבלה קיומית ואוכלוסייתם ממשיכה לגדול, יוצאת משליטה ועלולה להגיע לממדים מדאיגים. 

 

אז מה היה לנו עד כה - המוני שפנים, מתרבים ללא מגבלה ונהנים מכמות מזון אינסופית וכל זאת בשכנות קרובה מאוד.  לכאורה תמונת טבע אידילית, אז מדוע זה רע?  מתי תופעה מלבבת הופכת למטרד וסיכון?

 

תושבי שכונת מגוריי, כמו שכונות רבות אחרות בארץ, רגילים למראה להקות שפנים בנות עשרות פרטים הפושטות על הגינות ומשנות כליל את נופן.  למען הסר ספק, לא מדובר בגיחה בודדת או בכרסום אקראי של צמח זה או אחר, אלא באכילה שיטתית של כל צמח ירוק וקליפות עצים (עד כדי חיסול עצים צעירים).  הנזקים הולכים ורבים ככל שהקיץ מתמשך, ולנו אין מענה.  הרשויות הממונות (מועצת משגב, רשות הטבע והגנים) טיפלו נקודתית במספר אתרים כמיטב יכולתן, אך להערכתי אין בכך תשובה מספקת - נדרש מאמץ ממוקד ועמוק יותר.

 

כמי שעסק בחיות בר ונזקי חקלאות בעבר, ניסיתי בחצרי מספר שיטות הפחדה והרחקה, שלצערי לא הצליחו.  כלבים מתרגלים להופעת השפנים ואולי חוששים מהכמות, ולכן לא מרתיעים.  מאחר והשפנים הינם חיות חברתיות ומקושרות היטב בינן לבין עצמן, ניסיתי ליצור "טראומה קבוצתית" ע"י הפחדה וקליעה באחדים מהם בעזרת מקלעת (רוגטקה).  הנחתי שחיה מפוחדת תעביר את המידע לשכנותיה, אבל כנראה לא הערכתי מספיק את השפנים - הם חוטפים ובורחים זמנית אך מתעלמים מנסיון ההפחדה וחוזרים תוך זמן קצר.

 

נוף החיים שלנו, הגינות שהקמנו בעמל וכסף רב ביישובים וסביב בתינו במשגב, נמצא במתקפה מתמדת - היטל הבצורת מאלץ אותנו לצמצם למינימום את ההשקייה והצמחיה, ואת המעט הזה אוכלים השפנים בכל פה.  אני מעריך כי התופעה רק תגבר ותגיע לממדים מעיקים שישפיעו על רבים.  בסוף המסמך הזה צרפתי מספר קישורים אקראיים שאספתי ממקומות שונים בארץ מהם ניתן ללמוד שאנחנו לא לבד, והבעיה היא ארצית, אמיתית וחריפה.

 

לא דיברתי עדיין על היבט אקולוגי נוסף הקשור לריבוי שפנים בקרבת מגורי אדם, והוא ההיבט האפידמיולוגי: כאשר צפיפות הפרטים באוכלוסיה גדלה, ההסתברות להדבקה הדדית והתפרצות מגפות עולה מאוד גם היא.  זו הסיבה שלמגפות יש אופי גלי מחזורי: התפרצות בצפיפות אוכלוסייה גבוהה, דעיכה עם הקטנת האוכלוסיה כתוצאה מתמותה, וחוזר חלילה.  כיום אוכלוסיית השפנים גדולה מאוד - מה עלול להתרחש ניתן רק לשער.

 

לרוע מזלנו מסתבר ששפני הסלע באזורים מסויימים בארץ נושאים את טפיל הלישמניה (הגורם למחלה הנקראת "שושנת יריחו").  מחלה זו גורמת לכיבים מוגלתיים עגולים על העור שאינם נרפאים משך זמן רב, ומותירים צלקות אופיניות.  השפן משמש כמאגר של טפיל הלישמניה, וזבובי חול השייכים לקבוצת היתושים (ראה קישור) משמשים כנשאים.  הזבובים עוקצים שפנים, וכאשר הם עוקצים אדם לאחר מכן, מועברים אליו הטפילים גורמי המחלה.  בעבר היתה המחלה מוגבלת לדרום הנגב והערבה, אך שפנים נושאי לישמניה נתגלו לאחרונה גם במעלה אדומים ובסביבות הכינרת בצפון, אך לא באזור משגב.  ביובלים אנחנו סובלים מאד מזבובי חול בקיץ (כן, אלו אותם מעופפים קטנים, שקופים ושקטים שעקיצתם מכאיבה מאוד.  מכירים?).

 

אני ממליץ מאד להיכנס לקישור המצורף המציג את מחקרו של פרופ' ורבורג בנושא התפשטות הלישמניה לצפון הארץ.  אומר בזהירות רבה והלוואי ואתבדה, אבל האפשרות להופעת לישמניה באזורים נוספים, כולל אזור משגב, היא אפשרות שלא ניתן לבטלה.  לראיה, לאחרונה פרסם המשרד לאיכות הסביבה מסמך מפורט העוסק בהרחקת שפנים ודילול אוכלוסיותיהם (ראו קישור).  בנוסף, המשרד להגנת הסביבה מבצע (גם באזור משגב) לכידות של זבוב החול כניטור של טפיל הלישמניה, כך שאם יתגלה הטפיל יהיה מידע על כך.  

 

לכאורה, הבמה ערוכה וכל ה"שחקנים" מוכנים - "המחזה" עלול להתחיל בכל זמן.  אם וכאשר חלילה תתחולל התפרצות לישמניה, תקום צעקה גדולה ויידרשו פעולות חירום.  הייתי עד בעבר להתפרצות ביישוב קטן בנגב (מדרשת שדה בוקר) והמחזה של ילדים קטנים נושאים פצעים מוגלתיים על פניהם היה מאוד לא נעים.  גם הפתרונות שננקטו שם היו חריפים ובלתי מתפשרים, וכללו הרעלות המוניות.  רצוי שאנחנו במשגב נתמודד בצורה מבוקרת עם בעיית ריבוי היתר של השפנים לפני התפרצות כזו.

 

לפני שאגע בדרכי פעולה אפשריות, מילה על ההיבט החברתי/קהילתי.  כיום, השיח הציבורי בכל הנוגע לבקרת אוכלוסיות בעלי חיים מונע ע"י רגשות ואמונות ולא על ידי מחקר, ידע, ושיקולים עניניים.  בצד פעילותה החיובית ההומנית, קהילת "תנו לחיות לחיות" (סליחה על ההכללה, אבל אני נאלץ להשתמש בשם מייצג), מחזקת קו של "קדושת חיי החיה".  בשל הסנטימנט הציבורי שנוצר בעידודם, כבר לא ניתן לדלל אוכלוסיות חתולים וכלבים משוטטים שנזקם ידוע ומוכח - מאימת קנאים רעיוניים אלו.  וכך, בשם סנטימנט רגשני זה דנים אוכלוסיות בר של צבאים וציפורי שיר לכליה כי לשר לאיכות הסביבה אין רצון - או אומץ פוליטי - להתמודד עם לובי ציבורי צעקני.

 

ויכוח ציבורי כזה התעורר לאחרונה בכפר וורדים.  הבעיה עם ריבוי שפני הסלע שם והנזקים הנלווים זהה לחלוטין למצב אצלנו.  תושבים רבים שם נפגעו קשות ומבקשים לצמצם את אוכלוסיות השפנים.  מולם מתייצבים בלהט אלו המקדשים חיי כל שפן באשר הוא, מתעלמים מהקונטקסט האקולוגי שניסיתי להציג כאן, ומונעים את פתרון הבעיה.  אם יכריעו האחרונים, תמשיך אוכלוסיית השפנים לגדול והבעיה תלך ותתגבר ללא פתרון עד למשבר בלתי נמנע.

 

אנחנו במשגב מתקרבים למצב בו הנזק ממשיך וגדל ומספר הפונים בתלונות לרשויות ילך ויגדל גם הוא.  מה ניתן לעשות?  בוודאי כבר ניחשתם שאני נוטה לצד הרציונלי, ולמרות אהבתי לטבע ולחיות הבר, אינני רואה מנוס מצמצום אוכלוסיות השפנים.  לא נוכל להמשיך ולספוג נזקים הולכים וגדלים עוד זמן רב.  אני ממליץ להתייחס לבעיה כאילו היא בעיה בוערת כבר היום, ולא להגיב בבהילות ולחץ כאשר תתפרץ כבעיה ומשבר גדולים יותר.  במקביל לפעולות צמצום האוכלוסיה (שאינן נעימות לעין או לאוזן), יש לנקוט צעדי הסברה מקיפים, ולהביא את הציבור הרציונלי להבנה כי אין מנוס מפעולות אלו.  את הקהל הלא-רציונלי לא ניתן יהיה לשכנע, לכן הדרך היחידה היא להציב מולו רוב של ציבור מעודכן, מבין ותומך.

 

תקוותי היא שאם נעלה את הנושא על סדר יומנו יימצא אולי פתרון, ולו חלקי, לבעיה שהעליתי כאן - פתרון שיגרום לאוכלוסיית שפני הסלע במשגב לחזור לגודל סביר, שאיתו ניתן לחיות.

 

 

 

ריכוז מידע על נזקי שפני סלע ביישובים שונים בארץ:

כפר ורדים - http://www.vradim.net/index2.php?id=878&lang=HEB

קיבוץ שמיר - www.shamir.org.il/info/golshim/micha_kagan/shafan.doc

שערי תקווה - http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-3939176,00.html

אזור שומרון ובנימין - http://www.sbnews.co.il/index.php?id=1228&dates=2010-8-1

מצפה הושעיה - http://edit.clicknset.com/?page&token=&page_id=xwDKymcvvqRfgmIe

תושבים בטבריה תובעים על נזקי "שושנת יריחו" - http://news.walla.co.il/?w=/1/860010

ערך בוויקיפדיה על זבובי החול העלולים להעביר את המחלה:  http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A7%D7%94

מחקרו של פרופסור ורבורג מהאוניברסיטה העברית על התפשטות לישמניה בארץ:

http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/ModulKvatzim/varborg2_1.pdf

הנחיות המשרד להגנת הסביבה לטיפול בבעית השפנים:

http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/ModulKvatzim/exopsure_reduction_1.pdf

10/04/2011 17:59:52
להוסיף תגובה 9 תגובות קישור ישיר לקטע בית
תגובה אחרונה ב-27/04/2011 16:30:28

 

היתושות מטילות ביצים במים עומדים, הזחלים גדלים רק במים כולל שלב הגולם. על מנת למנוע את היתושים הבוגרים חייבים לייבש כל מקום בו יש מים עומדים. היתושה זקוקה לאחר ההזדווגות לחלבון שבדם כחלק מתהליך יצירת והבשלת הביצים זה השלב שכולנו קוראים לו "עקיצות יתושים".
גשמי הברכה הממלאים כל כלי קיבול שעומד בגינה והעלייה בטמפרטורות יוצרים תנאים אידאלים להתפתחות כמויות גדולות מאד של יתושים וזה מחייב את כולנו לפעול על מנת לצמצם את כמות היתושים,

 

דובי רייטמן רכז המיחזור והתברואה של המועצה ומדביר מוסמך מפרט את אמצעי המניעה שבאחריות כל אחד מהתושבים בתחום הבית והחצר. 

זה מפתיע אבל אפילו תחתית של עציץ המלאה במים עשויה לספק יתושים בכמות משמעותית שתפריע לדיירים ולשכנים.

 

המועצה מטפלת בשטחים הפתוחים על מנת למנוע דגירת יתושים מחוץ לישובים, עיקר הבעיה כרגע הינה באזור נחל שגור מדיר אל אסד עד צומת גילון.

 

שלכם

ברוך קומפנו

                                                                                                                                   

                                 

                                                ‏

נאבקים ביתושים בכוחות משותפים

 

 

החורף הסתיים והחלה דגירת היתושים בכל מקווה מים עומדים. על מנת להקטין את חומרת המפגע נדרשת עזרת התושבים והישובים ולהלן הפירוט.

 

אנא סייעו בידינו ובצעו את הפעולות הבאות בבית ובמגרש הפרטי:

 

1.  מנעו באופן מוחלט כל גלישת ביוב לא מבוקרת או דליפת מים, היוצרת שלולית (אפילו טפטוף מזגנים). מזכירויות דרושה תשומת לבכם לדליפות בגינון הציבורי.

 

2. אתרו מוקדי מים עומדים מתחת לבתים, בחצרות הבתים, על גגות ובמגרשים,כגון: מיכלי מים, פחים, חביות, דליים, מריצות, מנגלים, בריכות נוי ללא דגים , צמיגים, מי מזגנים, וכלי קיבול אחרים ויבשו אותם מיידית !!!

 

3. דווחו למוקד המועצה במידה ויש כמות יתושים גדולה כדי שנוכל לבדוק, לאתר ולטפל במקור.

 

כדי להתגונן מפני עקיצות יתושים מומלץ לפעול בדרכים הבאות:

 

  • להתקין רשתות בבתים.
  • להשתמש בתכשירים דוחי/קוטלי יתושים, המאושרים ע"י משרד הבריאות והמשרד לאיכות הסביבה.
  • להפעיל מאווררים.
  • לצאת בשעות בין הערביים והערב, שעות השיא, עם שרוולים ארוכים.

 

המועצה האזורית משגב,  משקיעה מאמצים ותקציבים, לטיפול במקורות דגירת היתושים, על מנת לצמצם ככל האפשר את המטרד.

אגף קיימות וסביבה במועצה מבצעת טיפול שוטף ומתמשך במוקדי הדגירה שבתחום משגב.

 

בכל שאלה , בקשה ומסירת מידע ניתן לפנות לאגף קיימות וסביבה בטל: 9902317.

הודעות בדבר מפגעי יתושים או מוקדי דגירה יש להפנות למוקד 107 .

 

תודה על שיתוף הפעולה.

 

                             דובי רייטמן

                        רכז מיחזור ותברואה

                        מועצה אזורית משגב

11/04/2011 11:29:51
להוסיף תגובה אין תגובות לרשומה זאת קישור ישיר לקטע בית

יש הרבה כלבים לאימוץ בכלביית יסעור, מומלץ לכל אדם שמסוגל להיות ידידו הנאמן של הכלב לאמץ כלב אחד.

מומלץ לחשוב ולהיערך לפני שלוקחים כלב מאחר ולא מדובר בעניין של מה בכך, זה כמעט כמו להכניס בן משפחה חדש. ויש גם השלכות מבחינת השכנים, החוק, ועוד...

 

שלכם

ברוך קומפנו

יום אימוץ כלבים בעמותת כלבלאב ביסעור

 

 

 

ביום שישי 15.4.2011 בכלביה בקיבוץ יסעור

בין השעות 13:00 - 17:00

 

 

 

לפרטים נוספים ניתן להתקשר

טלי : 054-7909488  רונית : 054-4853293  פטר : 052-2976521

11/04/2011 13:46:02
להוסיף תגובה אין תגובות לרשומה זאת קישור ישיר לקטע בית

חדשות בנושא הפרדת פלסטיק וחומרים נוספים לכלוב הפלסטיק

 

חברת טלאל האוספת את הפלסטיק מיישובי משגב למיחזור פיתחה אפשרויות למיחזור של חומרים נוספים הנמצאים בזרם הפסולת ולכן מהיום ניתן להפריד חומרים נוספים לכלוב הפלסטיק.

 

להלן ההנחיות המעודכנות לסוגי החומרים שיש להכניס לכלוב הפלסטיק:

התמונות הן דוגמאות בלבד מאחר ומגוון החומרים רחב

 

  • 1. בקבוקים ומיכלים 
  •       בקבוקים ומיכלים
  • 2. סלסלות שקופות
  • סלסלה שקופה
  • 3. אריזות פלסטיק נקיות של מוצרי חלב
  • אריזות מוצרי חלב
  • 4. קרטוני חלב ומשקאות ריקים ושטופים
  •  קרטון חלב
  • 5. כוסות חד פעמיות נקיות מפלסטיק ומקרטון(לא קלקר)
  •  כוסות חד פעמיות קרטון פלסטיק

קצת פירוט לגבי השינויים:

  • 1. אריזות פלסטיק של מוצרי חלב: קופסאות ואריזות של מעדנים וגבינות. אסור להשליך קופסא עם גבינה או שאריות של מעדן מאחר והשאריות מצטברות למפגע ריח וזבובים. סיום המוצר עד תומו ושטיפה קלה במים או ניגוב הדפנות עם נייר מגבת פותרים את הבעיה. אריזות מוצרי החלב מהווים חלק גדול מנפח הפסולת בשקית הזבל הביתית.
  • 2. קרטוני חלב ומשקאות כגון מיץ, סויה וכדומה. טכנולוגיה חדשה מאפשרת לפרק את הפלסטיק מהקרטון ולהשתמש במרכיבים כחומרי גלם. חשוב מאד שלא תהיינה שאריות בקרטון שטיפה ב- 50 מ"ל מים מבטיחה שלא ייווצר מפגע במקום הריכוז.
  • 3. אפשר ורצוי להקטין את הנפח של כל חומרי הפלסטיק והקרטון באמצעות מעיכה. בקבוקי פלסטיק תופסים כשליש מנפחם לאחר דריכה עליהם. קרטון חלב תופס כשליש מנפחו לאחר קיפולו והוצאת האוויר מתוכו. הקטנת הנפח מסייעת גם לאחסון החומר בבית עד פינויו.
  • 4. שקיות פלסטיק יש להכניס למתקן המיועד לשקיות המוצב ליד כלוב הפלסטיק. אין להכניס שקיות לתוך הכלוב.

שלכם

ברוך קומפנו

26/04/2011 10:24:25
להוסיף תגובה 20 תגובות קישור ישיר לקטע בית
תגובה אחרונה ב-26/05/2011 13:00:15

שקט מבורך ואוויר קצת יותר נקי צפויים בעקבות כניסה לתוקף של תקנות חדשות למניעת מפגעים.

 

בסוף שנת 2009 פורסם ביומן קיימות וסביבה פוסט העוסק בהשפעה הסביבתית של מפוחי העלים. על פי תגובות התושבים ניתן לראות את דעתם של המגיבים שמתחברת יפה לתקנות שבהמשך.

להלן הקישור לפוסט: (נא לגלול כלפי מטה לאחר פתיחת הקישור)

 

פוסט על מפוחי עלים

 

 

בתחילת 2011 נקבעו תקנות חדשות למניעת מפגעים בתחום מניעת רעש, תקנות אלה נכנסות לתוקף מתאריך 27.4.11 להלן הקישור והפירוט.

 

תקנות חדשות למניעת מפגעי רעש

 

עיקרי התקנות:

  • 1. חל איסור מוחלט על הפעלת מפוחי עלים באזורי מגורים.
  • 2. הוטלה הגבלת שעות על עבודות היוצרות רעש באזורי מגורים כגון שיפוצים, הפעלת ציוד גינון, זיקוקים ועוד.

 

שלכם

ברוך קומפנו

 

26/04/2011 14:30:27
להוסיף תגובה אין תגובות לרשומה זאת קישור ישיר לקטע בית

כל היומנים

sun - לשירות חברות הסטארט אפ בצפון אומרים שהיה פה אמנים ויוצרים אני ואתה נשנה את הגינה אנשי הגשם אתר צומח גבוהה יותר, מהירה יותר, חזקה יותר גן קיימות הבית הפתוח הופכים את בקעת בית הכרם לעמק תפארת החינוך - הלב הפועם של משגב הכל נוער המלאכים של כלבלאב העשרה ואומנויות הקומפוסטר כחיית מחמד התנדבות...זה אנחנו ויקי משגב זבל זבל תפריד זכויות בעלי חיים זריקת בריאות חיים בקהילה טיולים ומסעות יד ביד בגליל יד על הדופק - דיווחי משטרה וביטחון יומן המועצה יומן ספורט יומן רכזי טיולים יער האופניים והקהילה יש עבודה ישוב לדורות לא רק לנשים לחיים ארוכים מבקרים במשגב מדברים אמונה מדיה חברתית מועדון רוטרי משגב מוקד 107 מזכירי/ות ישובים מיומני הספרנית משגב קולטת משומשהו נוער ראס אל עין עד-כאן העתון המקוון של משגב עוד מעט 30 עושים עסקים על הדרך פורום מנהלני חינוך פתווו-ח צעירי משגב קבוצת YAD קול ההתחלות קונים - כאן קורס ועדים קיימות וסביבה קליק שביל סובב משגב שבילים ברגל תיירות במשגב תרבות