דבר העורך

מנהלי היומן

אלבום תמונות rss
מלאו כאן את כתובת ה-Email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן היומן שלי.
הצטרף הסר

רשומות אחרונות

ארכיון

אלבום תמונות

Loading
 

יומן המועצה

נושאים על הפרק - משולחן המועצה

 

 

 


נושא הדיון: דמוקרטיה ישירה בישוב גדל

 

יוזם הדיון: אילן מאייר (מנחה צוות משילות).

 

משתתפים:         

 

אילן מאייר

דפנה האוזמן-ירון

שמוליק זילבר

איציק ג'רסי

נועה גופר

ועוד למעלה מ-10 משתתפים לא רשומים

 

הנושאים שנדונו:

 

  • 1. הבעייתיות במוסד האסיפה - מגיעים מעט חברים, הרבה פעמים ההשתתפות אינטרסנטית, אין ראיה רחבה ובכך מקשה מאוד על ניהול הישוב באופן רציונלי ועקבי. יתרה מכך, לעיתים גם מכונסת האסיפה באופן יזום ע"י חברים כדי לקדם אינטרס ואז הבעיה עוד מחריפה.
  • 2. שאלת המפתח - האם להקריב את הדמוקרטיה הישירה ולעבור לדמוקרטיה ייצוגית ע"י הקמת מועצה של כ- 20-30 איש שייבחרו ויכונסו באופן תדיר לדיון והחלטה בנושאים שעל הפרק, על מנת לאפשר ניהול "שפוי" של הישוב או למצוא דרכים לשפר את הדמוקרטיה הישירה ומוסד האסיפה שבליבה.

 

המלצות:

  1. ערך יסוד ביישובי משגב הוא מתן האפשרות לחבר הבודד להשפיע על חייו - דרך השתתפות באסיפה, השתתפות בהכרעות ע"י הצבעה (באספה או בקלפי), פעילות בוועדות, פורומים באתר הישוב וכיו"ב. הדעה הגורפת היתה שאסור לוותר על ערך יסוד זה כי זה יהיה בבחינת ויתור על המהות והליבה של אופן ההתנהלות של הקהילה ביישובי משגב.
  1. כדי לחזק את מעורבות החברים בנושאים שעל הפרק, בכלל ובנוכחות באספות ובהכרעות הועלו מספר רעיונות:
  • א. העלאת נושאים שאמורים לעלות לדיון באסיפה לדיון ציבורי מקדים, ע"י פרסום חומרים, פרסום דעות שונות וכיו"ב, כדי להעלות את התעניינות הציבורית ולהגביר את המעורבות וההשתתפות באסיפה.
  • ב. לעבוד במתכונת של "שתי אספות" כלומר אספה ראשונה שבה עולה הנושא באופן פתוח יחסית והיא מהווה במה להתייחסויות, הבעת דעות והצעת חלופות שונות. רק אחרי האספה מעבד הועד הצעה או חלופות ממוקדות שיובאו לאספה שניה לדיון והכרעה
  • ג. כינוס באופן קבוע או על פי עניין של "פורום פעילים" שכולל את חברי הוועדות השונות, על מנת לעדכן, להתייעץ, לשמוע דעות ותובנות ובכך לחזק את השקיפות והמעורבות בקרב "אנשים שאכפת להם" וממילא פעילים יותר ומבינים יותר. שימוש בפורום זה כ"צינור" שיגיע למעגלים נוספים של משפחה, חברים ומקורבים.
  • ד. כינוס באופן קבוע או על פי עניין של "פורום זקני העדה" שכולל חברים וותיקים יותר ששימשו בתפקידי מפתח בישוב לאורך השנים. לעדכן, להתייעץ, לקבל מהם תובנות שיתבססו על חכמת חיים והרבה ניסיון ובכך לעשות שימוש ב"זיכרון הארגוני" שנצבר בישוב, לטייב את ההצעות, להגביר השקיפות והמעורבות ולייצר מעגלי השפעה בלתי פורמאליים.
  • ה. שימוש באתר לניהול של פורומים שיהיו מנוהלים באופן מקצועי על הדילמות שעל הפרק על מנת לשמר דיון ענייני וממוקד ולאפשר מעורבות והשפעה וכן ליצור ענין ציבורי בנושאים שעל הפרק.
  • ו. לצלם את האספות כדי לאפשר לחברים שלא יכלו להגיע לצפות בדיון ולאחר מכן להשתתף בהצבעה דרך קלפי או דרך האתר.
  • ז. בנושאים מהותיים כגון: חזון, אפיון הישוב, שינויי תקנון וכיו"ב לקיים תהליך הסכמות רחב ומונחה שיערב את החברים ובכך ליצור דפוס של מעורבות והשפעה.
  • ח. בישובים בהם חלק משמעותי מהתושבים אינם חברים באגודה השיתופית, להקים מוסד של Town Meeting"" שאליה מוזמנים כולם להבעת דעות וניתן גם לבצע הצבעות ברוב עם להבין לאן נוטה הרוב ובהתאם לקדם החלטות והצעות.

 

02/10/2011 14:06:44
להוסיף תגובה תגובה אחת קישור ישיר לקטע בית
תגובה אחרונה ב-05/10/2011 18:36:49

נושא הדיון: יחסים בן מועצה לישוב

 

יוזם הדיון: איציק ג'רסי                   

 

משתתפים:         

 

איציק ג'רסי

רותי יהודה

אריה ארנר

ניצה סבר

נעמה לוי

דני גבע

דודו מנור

נועה גופר

אורן אופנהיימר

חיים ריס

 

 

 

 

המלצות:

 

  • 1. קשר פיזי בין הישובים - שהמועצה תדאג לדרכים בן הישובים למועצה, להולכי רגל ולאופניים.
  • 2. על המועצה לדאוג לצרכים בסיסים של הישובים, כמו כבישים ותאורה.
  • 3. השוואת תנאיםפיזיים בן הישובים
  • 4. להגביר את הקשר של מנהלי מחלקות עם מקביליהם ראשי ועדות בישובים. עליהם לבקר לפחות פעם אחד בשנה, לדוגמה מנהל מחלקת ילדים ונוער עם ועדת נוער בישוב.
  • 5. להגדיר תחומי אחריות ברורים בין המועצה לישובים.
  • 6. יש לשאוף לישובים עצמאים עד כמה שאפשר, כיום החלוקה די ברורה.
  • 7. גיל שלישי: על המועצה לדחוף את הישובים לתכנון אזורים למבוגרים כמו דרכי גישה נוחים ועוד.יש לתכנן פעילות גם בתוך הישובים.

 

02/10/2011 14:13:32
להוסיף תגובה אין תגובות לרשומה זאת קישור ישיר לקטע בית

נושא הדיון: השתלבות במרחב הערבי-יהודי

 

יוזם הדיון: חסיה חומסקי-פורת

 

משתתפים:         

 

חסיה חומסקי פורת

דורון רוהטין

רותי רוהטין

דני עברי

יואב פיסטינר

ליאור קרן

דן בבלי

ריצ'ל אילת

תמה ראם

גילי קני

ניר ירקוני

דודו דן

זיאד סואעד

ליאור סוורדלו

עליזה שליאור

זאב שליאור

נועה צוק

רחלי איבקר

יעל גל

שלמה בוז'י

הללי איתנס

 

 

 

 

הנושאים שנדונו:

 

  1. סימפטומטי: הבדואים מהווים שליש מאוכלוסיית משגב אבל לא משתתפים כלל בתהליך. אמנם יש שוני גדול, אבל יש גם הרבה משותף. המרחב שייך לכולנו.
  1. כשבאנו הנה באנו להשתלב במרחב ערבי.
  1. המרחב מעורב. כל דבר שמתעסקים בו ואין בו ערבים - כישלון.
  1. אי אפשר לומר שאין קשר לפוליטיקה, שכן הכול פוליטי: ההתיישבות היהודית באזור, חלוקת המשאבים וכו'.
  1. יש יחסים יהודים-ערבים מאז הקמת הישובים היהודים.
  1. אין חברים בדואים בוועדות המועצה.
  1. הבעיה: שיווק והנגשת מידע.
  1. בתרבות הפערים גדולים. האינטרסים - משותפים.
  1. שנאה בלתי נתפסת אצל הילדים בתיכון (מורה אחת אמרה שהדבר הזכיר לה את גרמניה בשנות השלושים).
  1. הבידול בכל מערכות החיים - כאשר המפגש רק בתחומי השירות (קניות, מוסך, בניה, ניקיון) - מעביר מסר מאד מסוים לדור הצעיר.
  1. מהות הציונות: שותפות במרחב.
  1. דאגה מההקצנה, שמתבטאת גם בהתמעטות תלמידים יהודים בבי"ס גליל.
  1. ההקצנה וההתרחקות בשתי קבוצות האוכלוסייה (הערבים מהמדינה, היהודים מהערבים).
  1. המועדון הכפרי: דוגמה למגע חיובי, כנ"ל הימצאות מחנך ערבי בתיכון.
  1. חשש מזליגת הערבים לישובי משגב בגלל הזנחת המדינה.
  1. רצון להתעסק בישוב "שלי". למה מצפים שאנחנו נפתור בעיות שהמדינה יצרה?

 

המלצות:

 

  1. לזכור שב-2021 המבנה הדמוגרפי יהיה שונה.
  1. צריך להתחיל לתכנן תהליכים משותפים.
  1. כשמתכננים חיבורים יש לכבד את ולשמור על זהות כל קבוצת האוכלוסייה.
  • 4. חשוב ליצור אינטראקציה ושיתוף, בלי קשר לפוליטיקה.
  • 5. המציאות תשתנה רק אם החיבורים ייעשו מהגיל הרך: החל במערכת חינוך עד מועדון קשישים. יש לעשות תהליכי-הכנה ו"הכשרת לבבות".
  • 6. הזדמנות ליצור תרבות משותפת, ישראלית.
  • 7. חסרה הבנה לעומק של התרבות האחרת, רצון לשמוע את הצד השני, חסרה ידיעת ערבית.
  • 8. להציע לערבים תעסוקה בתחומי היי טק וכו' באופן טבעי ומלא.
  • 9. להכין דיור לצעירים יהודים וערבים במשגב.
  • 10. להקים שכונה יהודית-ערבית ביעד.
  • 11. להקים ישוב קהילתי ערבי במשגב.
  • 12. להקים ישוב קהילתי מעורב במשגב.
  • 13. לבנות מנהיגות באוכלוסייה הבדואית.

 

 

02/10/2011 14:22:26
להוסיף תגובה אין תגובות לרשומה זאת קישור ישיר לקטע בית

נושא הדיון: הגיל השלישי

 

יוזם הדיון: עופר ירימי

 

משתתפים:         

 

עופר ירימי

טובי אלפנדרי

שי בוים

רנה

אן בר דב

מאיה אמיתי

עליזה באום

ברק פילוסוף

רומה מנור

איל זהר

טובה דינשטיין

יאיר לוין

 

הנושאים שנדונו:

  1. חסרה חשיבה על פתרונות דיור, תרבות, חירום, תחבורה ברמה יישובית ומועצתית.
  1. אין תשתיות ונגישות לכיסאות גלגלים.
  1. מי הגוף שצריך להוביל את המהלך - הישוב או המועצה?
  1. האם יש אינטרס להשאיר את הגיל השלישי ביישובים?
  1. האם ניתן לשנות את העובדה שהיישובים לא תוכננו לרב דוריות?
  1. האם ניתן לתת מענים ליישובי משגב כפי שמקובל בקיבוצים?
  1. האם המועצה "צעירה" על מנת להיענות לנושא הקשישים במשגב?

 

המלצות:

 

  1. יצירת מנגנונים ותוספת עזרים מושקעים כמו אלה המיועדים לגיל הרך (בהם משקיע היישוב מעבר לתרומת ההורים).
  1. הכנסת פתרונות טכנולוגיים להשארת אנשים בבית ולא בדיור מוגן (הציע איזי גל מיעד, שעוסק בזה בשנים האחרונות, ישמח להשתתף, מציע לקרוא מאמר שלו בנושא בעיתון "דורות").
  1. חיבור נוער לאוכלוסיה מבוגרת: סיוע ממוסד בתשלום (כמו ביייבי סיטר): קניות, סידורים, משלוחים, סידור דברים בבית אחרי קניות.
  1. רכז קשישים יישובי בתשלום, בדומה לרכז נוער.
  1. הוזלת דיור לצעירים והקמת תרכזי תעסוקה להחזרת צעירי משגב לאזור.
  1. התקנת מתקני ספורט לקשישים בגנים ציבוריים ישוביים.
  1. עיגון הנושא בתקציב ייעודי ראוי של המועצה.
  1. מתן פתרונות דיור לגיל השלישי בישובים. פתרונות הדיור צריכים להיות על רצף: שכונות בצפיפות גדולה יותר ביישובים - דיור מוגן של כלל המועצה.
  1. עוגן שירכז את המענים לקבוצות של אנשים סעודיים התלויים בזולת.
  1. הפשטת מנגנונים של השכרה.
  1. יצירת פרויקטים של נוער מתנדב לצורך סיוע בקניות, תיקונים קטנים ועוד.
  1. נדרש גוף מרכזי שיוביל את כל המהלך.
  1. קיימת עלינו החובה להוריד את עול מיסי המועצה על פנסיונרים שהכנסותיהם קטנו עם המעבר לתקופת הפנסיה.
  1. לשנות את השם של התוכנית ל"ישוב של דורות" במקום ישוב לדורות וכך אנו למעשה מבטאים את ההשתלבות של הגיל השלישי.
02/10/2011 14:26:21
להוסיף תגובה אין תגובות לרשומה זאת קישור ישיר לקטע בית

נושא הדיון: תקשורת ומשוב            

 

יוזם הדיון: דני טל

 

משתתפים:         

 

דני טל

רחל שני

ראובן קרצו

צור פורת

מזי אורן

 

הנושאים שנדונו:

 

  1. נושא התקשורת חשוב כתשתית לכל נושאי ישוב לדורות (קיימות, חינוך, משילות) והינו תנאי הכרחי.
  1. משימת הקבוצה היא לבנות מטריצה של סוגי התקשורת מול קהל היעד.
  1. איך לא ממציאים את הגלגל כל פעם מחדש - ריכוז והעברת מידע עבור כלל היישובים

 

המלצות:

 

  1. משילות לא יכולה להתקיים ללא משוב. קשת המשוב נעה בין נושאים על פרק היום לבין שותפות והצבעה אלקטרונית.
  1. קשת המשוב המוצעת נעה בין נושאים על סדר היום לבין שותפות והצבעה אלקטרונית.
  1. בבסיס הקשת (מטריצה) - 1.איסוף מידע, לאחר מכן 2."הצעות לסדר היום", בהמשך נתן למצוא אפשרות של 3."הצעות למליאה" והשלב המתקדם ביותר 4."שותפות בהצבעה".
  1. יצירת מאגר מידע פתוח בכלל הנושאים הפתוח לכלל מקבלי ההחלטות במועצה וביישובים
  1. יצירת פורומים סגורים לדיון ודיווח הדדיים בין מקבלי החלטות (שמירת פרטיות)
  1. אתרים יישוביים עם פורומים נושאיים לדיונים פנימיים
  1. יצירת אפשרות משולבת לשליחת מסרים לכלל היישוב (מיילים, מסרונים, ועוד)
02/10/2011 14:28:53
להוסיף תגובה אין תגובות לרשומה זאת קישור ישיר לקטע בית

נושא הדיון: ישוב רב דורי - חלום או אפשרות?

 

יוזם הדיון: ארז זיו

 

משתתפים:         

 

ארז זיו

אפרת מיוט

אביטל זנברג

תמנע קולברג

בתיה וולף

ועוד....

 

הנושאים שנדונו:

 

  1. איך עונים על הצרכים של כל מגוון הגילאים.
  1. האם בנים חוזרים ישמרו על הדור הותיק והאינטרסים שלו?
  1. מה מביא אנשים מכל הארץ ליישובי משגב...(כפי הנראה איכות חיים והון חברתי).
  1. איך מלכדים בין הדורות? איך יוצרים המשכיות של דורות בישוב?

 

המלצות:

 

  1. להשאיר את ההורים בישוב.
  1. בנים חוזרים יכולים להיות גשר. הדור הותיק מתעייף. המשכיות של דורות באיכות חיים, מתוך הבנה.
  1. לבקש מהוותיקים להתערב בנושאים שמעניינים אותם ומתמחים בהם.
  1. לזהות אצל אנשים מהו הערך המוסף שהם יכולים לתת.
  1. ליצור בנק של יכולות על פי מה שתושבים יכולים לתרום.
  1. לבצע מיפוי צרכים של מה הישובים צריכים ולהתאים להם את האנשים המתאימים.
  1. ריבוי של פעילויות בישוב זה מה שיגרום לאנשים להצטרף לוועדות השונות.
  1. הון חברתי מלכד - יוצר שותפות לפעילות החברתית.

 

02/10/2011 14:33:05
להוסיף תגובה אין תגובות לרשומה זאת קישור ישיר לקטע בית

נושא הדיון: תכנון ארוך טווח בישוב

 

יוזמי הדיון: שמוליק יערי ושמוליק זילבר

 

משתתפים:         

 

שמוליק יערי

שמואל זילבר

נמרוד הוברמן

רותי ארני

ברוך יונגר

דפנה נבו

אריה ארנר

דובי אביגור

משה רוט

דוד מטק

ישראל נאמן

 

 

הנושאים שנדונו:

 

  1. תכנון לטווח ארוך של נושאים ארגוניים (ולא פיסיים שהם נושאים ברורים). איך מחליטים מהם הנושאים.
  1. איך נותנים מנדט לצוות תכנון ארוך טווח.

 

המלצות:

 

  1. כדאי להתמקד בנושאים אסטרטגים מסויימים ולא בכולם.
  1. "סוף מעשה במחשבה תחילה". המזכירות עסוקה בהווה ולא נותנת דעתה על ההמשך. יש חשיבות עצומה לתכנון טווח ארוך.
  1. יש לתכנן את מבני הציבור לטווח ארוך.
  1. יש לתכנן את צרכי הציבור לטווח ארוך.
  1. מה תפקיד המזכירות בתכנון לטווח ארוך? איך היא משתלבת ונותנת גיבוי?
  1. מכיוון ומדובר על תכנון היום עבור תושבים שיגיעו בעתיד, יש לקיים בסיס רחב של שיתוף הציבור, אבל התהליכים צריכים להיות מנוהלים ומונחים על ידי אנשי מקצוע, הם הגורם המניע.
  1. אופק התכנון צריך להיות לטווח הארוך אך עם שלבים: 5, 10, 15 שנים.
  1. התכנון יבוצע על ידי צוות מתנדבים בליווי מקצועי.
  1. מכיוון וזהו תכנון לטווח ארוך אין סכנה של השפעת אינטרסים אישיים על התהליך.
  1. בחלק מן הישובים, כגון מנוף, פועלת ועדה שעוסקת בטווח הארוך באופן מתמשך.
  1. ביובלים פועלת ועדה לתכנון השקעות כספיות בטווח הארוך.
  1. התכנון צריך להתייחס לאופי הישוב, זהותו והיבטים חברתיים.
  1. בחלק מן הישובים חסרה עדיין תוכנית מתאר רלוונטית לצרכים העתידיים.
  1. במנוף הקדישו מחשבה למגורים של מבוגרים וצעירים ותכננו שכונה חדשה "שכונת דורות".
  1. צריך ליצור מנגנון להכנת תוכנית עבודה רב שנתית שלא באחריות הועד.
  1. תכנון לטווח ארוך כולל תכנון פיזי ותכנון חברתי. המוצר העיקרי של הראשון הוא תוכנית מתאר סטטוטורית ושל השני "תוכנית מתאר חברתית".
  1. התוכנית צריכה לקבל אישור וגיבוי של אסיפת הישוב.
  1. הועדה של התכנון לטווח ארוך צריכה להיות מתמשכת ולפעול לאורך שנים.
  1. יש לגלות גמישות בתהליך התכנון לטווח ארוך ולהתאים את המציאות לצרכים הנדרשים, לדוגמא הפיכת גן שעשועים לילדים לגן עם מתקני כושר למבוגרים ביובלים.
02/10/2011 14:35:33
להוסיף תגובה אין תגובות לרשומה זאת קישור ישיר לקטע בית

נושא הדיון: מקצוענות ועד הנהלה

 

יוזמי הדיון: שמוליק יערי ושמוליק זילבר

 

משתתפים:         

 

שמוליק יערי

שמואל זילבר

נמרוד הוברמן

רותי ארני

ברוך יונגר

דפנה נבו

אריה ארנר

דובי אביגור

משה רוט

דוד מטק

ישראל נאמן

 

 

הנושאים שנדונו:

 

  1. איך יוצרים מקצוענות של הועד.

 

המלצות:

 

  1. תקשורת עם הציבור.
  1. רצוי להוציא את חברי הועד לקורס אחת לשנה (מתאים לקצב ההתחלפות של חברי הועד).
  1. לשתף הציבור בתהליכי קבלת ההחלטות (ביובלים חשבו שהצעירים ירצו בית קטן אבל לאחר שיתופם הסתבר כי הם מעוניינים בבית גדול).
  1. בקיבוצים מזכיר הישוב דואג להוציא דוחות שוטפים.

 

02/10/2011 14:37:53
להוסיף תגובה אין תגובות לרשומה זאת קישור ישיר לקטע בית

נושא הדיון: צריכה מקומית

 

יוזם הדיון: עוזי שודרון

 

משתתפים:         

 

עוזי שודרון

דוד סלייפר

ברוך קומפנו

גידי פרידמן

רון שני

ועוד....

 

הנושאים שנדונו:

 

  1. הקמת אזור תעשייה חקלאי לייצור כל התצרוכת המקומית.
  1. הקמת שוק איכרים באזור התעשיה.
  1. מכירת מוצרים ללא אריזות.
  1. הקטנת שרשרת הספקים.
  1. אפשרות הרחבה לנושאים נוספים פרט לחקלאות.
  1. חינוך לצריכה מקומית.
  1. יצירת מקומות עבודה מגוונים.
  1. שיתוף פעולה ערבי-יהודי.
  1. הוזלת עלויות על ידי צריכה בקאופרציה.

 

המלצות:

 

  1. להעביר למועצה דרישה להקצאת אזור לנושא.
  1. פרסום ושווק ליצרנים.
  1. פרסום ושווק לצרכנים.
  1. בדיקת היתכנות כלכלית.
  1. בדיקה של שיתופי פעולה אפשריים.

 

02/10/2011 14:40:28
להוסיף תגובה אין תגובות לרשומה זאת קישור ישיר לקטע בית

נושא הדיון: תפקיד ועדות איכות סביבה בישוב והשילוב בפעילות הישובית.

                                        

יוזם הדיון: עידית בנאורי

 

משתתפים:         

 

עידית בנאורי

עליזה שילאור

תמנע קולברג

טובי אלפנדרי

ג'קי וענונו

יאיר דור

שי

ברוך רון

אריה ארנר

 

 

 

 

הנושאים שנדונו:

 

  1. כיצד משנים את הדימוי של ועדות איכות הסביבה כעוסקת בנושאים שוליים כגון טיפול בזבל ובגינון.
  1. אלו כלים יש לועדת איכות הסביבה להכניס נושאים לקוד התנהגותי, תרבותי של הישוב ותושביו.

 

המלצות:

 

  1. להקים פורום ועדות איכות סביבה של יישובי משגב, שתפקידו יהיה לכנס נושאים משותפים לנחלת הכלל בנושאי סביבה ולעבוד עם המועצה במניעת מפגעים ומציאת פתרונות גם מחוץ לגבולות המועצה.
  1. להנגיש וליצור כלי תקשורת ואמצעים תרבותיים עבור ועדות איכות הסביבה כדי לפתור קונפליקטים בתוך הישוב ובסביבה השכנה.
  1. ליצור כלים לשיווק של תוכנית חברתית סביבתית. עשיה שמעבר לנושאים הקלאסיים בתחום הסביבה (מעבר לזבל וגינון).
  1. להכניס את הנושאים הסביבתיים בפעילות התרבותית, קהילתית של הישוב.
  1. ליזום פרויקטים עם אוריינטצייה סביבתית.
  1. לגייס אנשים לועדת איכות הסביבה/קיימות.
  1. ליצור כלים כדי לגיוס אנשים לועדת איכות הסביבה/קיימות.
  1. לשלב נציג של ועדת איכות הסביבה בכל אחת מן הוועדות האחרות בישוב.
  1. להזמין את כל הוועדות המכהנות ביישובים לכנס שנתי ולשלב, אחר חשיבה משותפת, נושאים סביבתיים בפעילויות המתוכננות לישוב.
  1. ליצור פורום אזורי של וועדות איכות הסביבה כולל עם היישובים הערביים באזור למציאת פתרונות חוצי גבולות
  1. למצוא את הדרכים להשתלב בפרויקטים סביבתיים של המועצה ובפרויקטים ארציים ולהתאים אותם לרמת הישוב הבודד.
  1. לבנות אג'נדה מסודרת של ועדת איכות הסביבה אותה יש להטמיע טיפין, טיפין באמצעות ועד הנהלת הישוב.
  1. לשווק אחרת את וועדת איכות הסביבה - מאמורפיות וטיפול בנושאי מחזור - לתפיסה כולללנית יותר היצורת אינטגרציה - חברתית, כלכלית וסביבתית - בין נושאי הטיפול האחרים

 

02/10/2011 14:42:38
להוסיף תגובה אין תגובות לרשומה זאת קישור ישיר לקטע בית

נושא הדיון: נוער, חיילים ובנים חוזרים

                               

יוזם הדיון: ברק פילוסוף

 

משתתפים:         

 

ברק פילוסוף

ליה כהן

ערן

ליאור דינרמן

רחל שני

דני טל

טובי אלפנדרי

אמיר מיכאל

עפרה סלצר

כוכי אוסטרובסקי

בני נוער - Miscar

ועוד

 

הנושאים שנדונו והמלצות שנתנו:

 

נוער

  • 1. שיפור תרבות הצעירים של משגב - אין כיום שום אלמנט שמשדר תרבות צעירים - אין פאב, אין מגורי צעירים, אין מקומות בילוי, אין התייחסות מספקת לצרכים
  • 2. מחסור במקומות בילוי במשגב, הדבר מורגש במיוחד לבני הנוער שאין ברשותם רישיון נהיגה.
  • 3. פתרון לתחבורה ציבורית בסופי שבוע בשילוב מקומות בילוי. הסעות ציבוריות לא נוחות, לא זמינות בשעות הנכונות ואינן משרתות - אולי יש לחשוב על קו אוטובוס אחד מרכזי שעובר בכלל היישובים
  • 4. מחסור במקומות תעסוקה לבני הנוער, מקומות בילוי יכולים לתת מענה גם לנושא התעסוקה לבני הנוער.
  • 5. ניתן ליצור מספר מקומות בילוי ע"י שימוש במועדוני הישובים כדוגמת הקמת בית קולנוע נודד בין מספר ישובים, כך שהנוער יוכל להפוך את המקום לנקודת מפגש. הקמת מבנים או השמשת מבנים שלא לשימוש לטובת מועדון נוער מרכזי שישמש מקום מפגש ולפעילות בסופי שבוע. חשוב לתת תוכן לפעילות זאת ולשלבה עם מערך הסעות.
  • 6. הגדלת הפעילות של אשכול צעירים, שילוב בני הנוער בתוך אשכול הצעירים (מעין מועצת נוער +) שתיזום פעילויות לבני הנוער ולבוגרים.
  • 7. פעילויות נוספות לנוער בסופי שבוע, פעילות של אימוץ ישובים אחרים, בפעילות זאת בני הנוער יוכלו להכיר בני נוער מאזורים אחרים בארץ.
  • 8. הגדלת המשאבים שהישובים מקצים לנושאים של בני הנוער - רכזי נוער נוספים שיוכלו לתת מענה לפעילות עם תוכן לנוער בתחומים רחבים יותר (מעבר לפעילות של תנועת נוער) דגש על מענה לסופי שבוע.
  • 9. הקמת מועדוני נוער (השקעה של הישוב בתחום הנ"ל), יש חשיבות למה שמשדר הישוב האם הוא מעוניין להסתיר את בני הנוער (נשתמש במרתפים,מקלטים וכו') או שנשים את הנוער במרכז הישוב (לא נתבייש בהם) ונבנה להם מקום התכנסות, כפי שישובים דואגים למועדון חברים.
  • 10. "האויב", כיום קיימת בעיה שבני הנוער נתפסים כאויב הישוב (כתוצאה ממעשי וונדליזם או קונדס) וכתוצאה מכך נוצרים משקעים שיגרמו לנוער לעזוב את "הבית", צריך למצוא את הדרך למנוע מצב זה.
  • 11. השאלות שצריכות להישאל הן: האם הנוער הוא חלק פעיל ביצירת הקהילה? האם הנוער הוא ממשיך הדרך? ומה היחס שמשדרת הקהילה כלפי הנוער - כמה משקיעים, כמה מערבים, ואיך נתפסים?
  • 12. שילוב בין דורי קבוצות ה-50+ יכולות ליצור מוקדי עניין לנוער כחלק מפעילותן

לאחר צבא (סטודנטים)

  • 13. לאחר צבא הבוגרים מעוניינים לצאת מבית ההורים ולהרגיש עצמאות, הקמת יחידות דיור כדוגמת בתי הרווקים בקיבוצים שיאפשרו לבני המקום לשכור אותן להמשיך לגור בגוש, מבנים אלו יכולים לשרת סטודנטים הלומדים בקרבה לגוש (כדוגמת אורט בראודה).
  • 14. הבאת סטודנטים לגור בגוש יצרו עוגן לפעילות חברתית שתמשוך את בנים של הגוש לחזור לגוש, ניתן יהיה ליצור קשרים חדשים, ובצורה זאת להפוך את הגוש למוקד מיוחד לצעירים.
  • 15. לצורך משיכת צעירים אחרי צבא וסטודנטים, רצוי ליצור מנגנון הנחות במיסים לצעירים.

בנים חוזרים

  • 16. אגודה ללא מטרות רווח שתאפשר השקעת כספים לתושבי הגוש כאמצעי לבנית בתים בגוש, הצעה של דני טל שתוכל להוזיל ולתת פתרונות דיור ברי השגה לזוגות צעירים.
  • 17. הגדלה של מקומות התעסוקה בקרבת הישובים (מפעלי הייטק), אחד מהקשיים בקליטה ליישובי משגב לבני הגוש הוא מקום תעסוקה שיוכלו להשתלב בו בגמר הלימודים, ובתחילת ההתבססות בחיים.
  • 18. נגישות למקומות תעסוקה (תחבורה).
  • 19. מגורים כדוגמת המגורים לסטודנטים יוכלו מאוד לסייע לבני המקום לבחור להמשיך את חייהם בגוש.
  • 20. מגורים ברי ההשגה לזוגות צעירים, מעבר לבניה רוויה בישובים, בנית בתים קטנים שמראש תוכננו כבית גדל.
  • 21. החינוך הוא אחד מהשיקולים החשובים בבחירת מקום המגורים, ומכוון שבני המקום גדלו במערכת החינוך שבגוש, שיפור והשקעת כספים נוספת בתחום החינוך יעודדו את בני המקום לחזור לגוש ביידעה שבחרו מערכת חינוך טובה לילדיהם. אמצעי לעידוד בנים חוזרים וקליטת משפחות לגוש.

 

02/10/2011 14:44:59
להוסיף תגובה אין תגובות לרשומה זאת קישור ישיר לקטע בית

נושא הדיון: שינוי הרגלים

 

יוזם הדיון: ענת מאיר

 

משתתפים:         

 

ענת מאיר

ברוך קומפנו

זאב שילאור

סטיב גרנט

דני גבע

גידי פרידמן

איציק ג'רסי

אריה ארנר

יאיר לוין

 

 

 

 

הנושאים שנדונו:

 

  1. הרגלים שצריך לשנות - רוב הדוברים דיברו על יחסים בין אישיים והביטוי שלהם בכבוד הדדי, התחשבות וכדומה.
  1. הפרדת אשפה.
  1. שינוי תעבורתי - מעבר לשימוש בשבילי רכיבה והליכה במקום רכב.
  1. דרכים לשינוי - באמצעות חינוך, הגברת השימוש בתקשורת פנימית בישובים.
  1. הדיאלוג בין הרגלים וערכים.

 

המלצות:

 

  1. להקים שבילי רכיבה והליכה בין המועצה לכל הישובים.
  1. לתת את הדעת על הצרכים והערכים השונים בתת הקבוצות בישובים (לדוגמא שלב א' הוותיק לעומת השלבים האחרים בישוב).
  1. פעולות חינוכיות המופנות לכל הגילאים ולא רק לילדים ולנוער כמקובל.
  1. לקיים דיונים ערכיים שהם הבסיס להתנהגות ולשינוי.
  1. יש להתחשב, בראש וראשונה עם השכנים ואח"כ גם בסביבה.
  1. שינוי הרגלים בחיסו של הפרט לסביבתו שהיא נחלת הכלל. ויתורים לטובת הכלל יחזרו לפרט כרווח אישי.
  1. דוגמאות לכבוד והתחשבות בשכנים ובזולת: רעש, בעלי חיים, חנייה, שימוש במרחב הציבורי.

 

02/10/2011 14:47:06
להוסיף תגובה אין תגובות לרשומה זאת קישור ישיר לקטע בית

נושא הדיון: דיור בר השגה/דיור לבני מקום

 

יוזמי הדיון: הדס טל ודני עברי

 

משתתפים:         

 

הדס טל

דני עברי

הללי

יעל גל

דפנה נבו

אפרת מאיוט

דורון רוהטין

יואב פיסטינר

איתן רוזנברג

משה רוט

דני כהנא

אריה ארנר

תומר לוין

אביטל זברגר

ברוך יוגנר

ישראל נאמן

כוכי אוסטרובסקי

דני כהן

יואב שדה

 

 

 

 

 

 

הנושאים שנדונו:

 

  1. דיור בתוך יחידות דיור קיימות.
  1. בניה צפופה יותר וקטנה יותר.
  1. בניה של יחידות דיור להשכרה.
  1. הקטנת עלויות של בניה.
  1. מתן חברות לבני המקום.

 

המלצות:

 

  1. במסגרת שינוי התב"ע לייעד שטחים לבניה צפופה.
  1. להציב 2 מבנים יבילים על שטח של חצי דונם עבור בני המקום.
  1. בניה רוויה (4 יח"ד לדונם ומעלה) בישובים עבור זוגות צעירים, באזור שלא יפריע לשאר תושבי הישוב.
  1. אין ליזום את השטחים הצפופים יותר על שטחים פתוחים אלא לנצל קטעים בתוכניות מתאר קיימות.
  1. ליזום יצירת קבוצות רכישה של בני המקום.
  1. אנו זקוקים לדיור בר השגה כדי לא להגיע למצב בו רבע מהכנסות משפחה ממוצעת הוא עבור מימון הדיור.
  1. לקדם תהליך של בניה נוספת של יחידת דיור נוספת בתוך שטח המגרש של הבית הקיים.

 

02/10/2011 14:52:42
להוסיף תגובה אין תגובות לרשומה זאת קישור ישיר לקטע בית

נושא הדיון: חיזוק אשכולות יישובים - כן או לא וכיצד ?

                                                              

יוזם הדיון: גדעון כהן

 

משתתפים:

           

גדעון כהן

צור פורת

פול ניירנס

אסא פיין

דניאל כהנא

טובי אלפנדרי

נידית בנאורי

רונן גל

אילן מאייר

מזי אורן

ניר ירקוני

 

 

הנושאים שנדונו:

 

  1. הצעה שהמועצה תפעל לחזק את אשכולות היישובים, כדי לחזק את השפעת הישובים על סביבתם ועל המועצה.
  1. היתכנות לשינויים בשיטת ניהול הישובים/מועצה - מלמעלה או מלמטה.
  1. יתרון לגודל - כלכלי / לוגיסטי / אינטרסנטי.
  1. יצירת מרכז תוכן אנושי/תרבותי ביישובים, במשגב ובכל האזור - כדי ליצור עוגן חזוני לתהליכים הארגוניים המוצעים.

 

המלצות:

 

  1. עידוד פעילות אשכולות יישובים על-ידי המועצה בשלושה רובדים: ניהולי, כספי והצהרתי, תבוצע על בסיס צרכים ממשיים של הישובים, וכשת"פ בין ישובים עצמאיים ולפי החלטתם הריבונית. ייתכנו שני סוגי אשכולות - אשכולות גיאוגרפיים (למשל - יישובי גוש תפן) ואשכולות נושאיים (למשל ישובים שבונים שלב חדש).
  1. העידוד ברובד הניהולי ייכלול - מיפוי נקודות ממשק כדאיות לשת"פ בין היישובים, ניהול והעברת ידע רלוונטי לידיעת הישובים, סיוע לוגיסטי להתארגנות האשכולות. יושם דגש על יצירת שת"פים גמישים (נושאית) ודינאמיים (על-פני זמן), לפי נושאים שייבחר כל יישוב (ניתן לייצוג על-ידי מטריצה של סוג האשכול, הישובים השותפים באשכול ותחומי השת"פ האפשריים).
  1. העידוד ברובד הכספי - לשקול הוספת תקציב לפעילות משותפת של האשכולות מתקציב המועצה (שקל על כל שקל שהישובים מפנים לפעילות האשכול).
  1. להיזהר מיישום שיחליש את היישובים אל מול המועצה, או ייצור אי-שיוויון קיצוני בין אשכולות גיאוגרפיים.
  1. ארגון פורומים / מפגשים בין יישובים סמוכים או בעלי תחומי-עניין קרובים, כדי לדון על נושאים משותפים, כדרך נוספת ליצור "מלמטה" את התארגנות האשכולות.
  1. שינוי לכיוון אשכולות יישובים כנ"ל יפעל באופן מיטבי מתוך יוזמת היישובים "מלמטה".
  1. לבחון מקרוב את המושג התכנוני "מִיקְבּוּץ" (פרדי כהנא, בית העמק) והחיבור שלו לאשכולות יישובים במשגב.
  1. כדי להצליח בשיתוף-פעולה בתוך אשכולות יישובים, חיוני גם לבסס אתוס/ערכים/חזון משותף, ולא רק מיפי אינטרסים ויישומם לצורך יתרון לגודל כלכלי/לוגיסטי.
  1. עדיף ליצור שילוב פעולה "מלמעלה" וגם "מלמטה" במהלך של התפתחות אשכולות היישובים בשנים הקרובות.
  1. תועלות לישובים מעידוד פעילות האשכולות:
    • שיתוף אזורי (או נושאי) לחיזוק ערכים (ואינטרסים ?) משותפים לחיזוק החיים באזור כולו.
    • יתרון כלכלי-לוגיסטי לגודל (המוטו: "להישאר קטן עם יתרונות של גדולים").
    • חיזוק כוח היישובים במליאת המועצה לעתיד הרחוק.
  1. יתרונות למועצה:
  1.  
    • הקלת מוטת הניהול הרחבה, מבלי לפגוע בעצמאות היישובים.
    • חסכון מערכתי כספי ולוגיסטי, שצומח בעקביות במשך השנים.
    • יצירת מערך משוכלל יותר של איזונים ובלמים באילוצי השיטה הדו-רובדית מועצה/יישובים.

 

02/10/2011 14:55:18
להוסיף תגובה אין תגובות לרשומה זאת קישור ישיר לקטע בית

נושא הדיון: ניגודי אינטרסים ומחלוקות בין דוריות

                                                   

יוזם הדיון: גילי קני

 

משתתפים:         

 

גילי קני

ארז זיו

חיה בנדק

איציק כהן

ערן גרשוני

בתיה

עפרי תכלת

שייקה פרנקו

דוד מטק

אתי לוי

רפי דיין

ועוד

 

הנושאים שנדונו:

 

  1. קיומה של אג'נדה של ותיקי הישוב, שאינה תואמת רצונות צעירים.
  1. ניגוד אינטרסים בין "שלבי" הבניה השונים.
  1. קליטת בנים חוזרים מול מועמדים חדשים.
  1. שמירה על אוכלוסייה מתבגרת מבלי לשנות את צביון הישוב.
  1. לבנים חוזרים השקפה קרובה לדור המייסד.
  1. "אור חיים או וילה בגליל" - רצון נדלנ"י של מתיישבים.

 

המלצות:

 

  1. שקיפות בנושא קבלת החלטות יכולה למנוע מחלוקות.
  1. העדפות ברורות וכללים מסודרים לקליטת בנים חוזרים.
  1. פעילויות משותפות בין דורית.
  1. יש לנסח כללים כלל יישוביים לפתרונות.
  1. יש ליצור מאגר מידע אזורי בנושאי בעיות ופתרונות (ניהול ידע).
  1. לתכנן ולבנות בינוי "תואם זקנה".

 

02/10/2011 14:57:17
להוסיף תגובה אין תגובות לרשומה זאת קישור ישיר לקטע בית

נושא הדיון: עידוד מעורבות

 

יוזם הדיון: רון ניסל

 

משתתפים:         

רון ניסל

רותי ארני

מושיק לוין

דן בבלי

ועוד....

 

 

הנושאים שנדונו:

 

  1. מהם הכלים לגרום למעורבות רבה יותר של התושבים.
  1. איך גורמים לאנשים שלא ממש רוצים מעורבות בקהילה כן להיות מעורבים.
  1. איך בונים קהילה טובה שתמשוך עשיה?
  1. איך מזהים את ההון האנושי? את מי לגייס ואיך להיעזר בידע הבלתי פורמלי?
  1. איך מחזירים תושבים ותיקים למעגל העשייה?

 

המלצות:

 

  1. הנחת היסוד אינה נכונה, אחוז מסויים מתוך הקהילה אינו מעוניין להיות חלק מן הקהילה.
  1. מעורבות רבה יותר הינה תוצאה של עשייה משמעותית בישוב, שמושכת עוד רצון למעורבות.
  1. תהליך הקליטה בישוב חשוב ליצירת מעורבות נוספת.
  1. הועד צריך לעודד מעורבות.
  1. ועדת מינויים צריכה לפנות לאנשים להתנדב.
  1. צריך לשלב בתהליך הקליטה משפחות מלוות שיעזרו להכניס את החדשים לעניינים.
  1. ועדת קליטה צריכה להמשיך ללוות את הנקלטים עד שהם מרגישים הזדהות עם הישוב.
  1. אנשים רוצים להיות מעורבים בגלל אינטרסים וצריך לזהות אותם ואת קבוצת ההשתייכות שלהם.
  1. צריך להעלות את סף הגירוי כך שכאלה שיש להם סיכוי להשפיע יעסקו בנושאים שמעניינים אותם.
  1. ליצור "פורומים" - דיונים פתוחים ולאו דווקא וועדות שהן משהו פורמלי.
  1. לנצל את הטכנולוגיה והתקשורת לצורך הקמת פורומים ייעודיים באינטרנט.
  1. יישובים וותיקים יכולים לחנוך יישובים צעירים וקטנים יותר.
  1. לייצר ארגז כלים ממה שעובד: חבר מביא חבר, ועד הנהלה חזק, זיהוי אינטרסים, חיזוק וועדת נקלטים.
  1. יש משמעות לגודל הקליטה - עדיף קבוצה גדולה יחסית.

 

 

02/10/2011 14:58:53
להוסיף תגובה אין תגובות לרשומה זאת קישור ישיר לקטע בית

נושא הדיון: מאגר מומחים

 

יוזמת הדיון: מיקי שטיין

 

משתתפים:

           

מיקי שטיין

ניר ירקוני

עוזי שוורדון

שמוליק יערי

ברוך קומפנו

 

הנושאים שנדונו:

 

  • 1. הקמת מאגר מומחים.
  • 2. תחזוקה של מאגר מומחים.
  • 3. לראות לאורך זמן כיצד המאגר יתפתח ויפרה את הקהילתיות.
  • 4. לחשוב על מנחים המתפרנסים מהמקצוע.
  • 5. השפעה על מנחים המתפרנסים מהמקצוע.
  • 6. השפעה על תרבות הדיון ועל תחושת השייכות.

 

המלצות:

 

  • 1. לקיים מאגרים יישוביים. בכל יישוב יהיה מאגר מנחים.
  • 2. לקיים מאגר אחד גדול למועצה.
  • 3. לקיים תחזוקה שוטפת של מאגרי המומחים.
  • 4. כאשר בעל תפקיד מעוניין לקיים דיון ציבורי של ועדה/נושא/ועד הנהלה/אסיפה וכדומה, יפנה למאגר ויבקש מנחה לדיון ואו לתהליך.
  • 5. מנחה ורכז התחום (מוביל הנושא/אחראי על הדיון) יכינו את המפגש/תהליך יחדיו.

 

02/10/2011 15:00:16
להוסיף תגובה אין תגובות לרשומה זאת קישור ישיר לקטע בית

נושא הדיון: תכנון מתחשב ומשתלב בסביבה                          

 

יוזם הדיון: צור אבלס

 

משתתפים:

           

צור אבלס

עזרא נשרי

תומר לוין

ראובן קרצו

ג'קי וענונו

אן בר-דב

 

הנושאים שנדונו:

 

  • 1. איך לתכנן כך שנשפיע לטובה על איכות החיים של התושבים.

 

המלצות:

 

  • 1. המועצה תכוון ותפנה למתכנן ירוק לייעוץ.
  • 2. מחלקת קיימות במועצה צריכה להיות מעורבת החל משלב התב"ע כדי להשפיע.
  • 3. יש לשווק תכנון ירוק מול הישוב ומול התושב במגוון צרכים.
  • 4. ברמת הישוב יש לשלב את הציבור בתכנון מראש ולדוגמא תכנון שבילי הליכה.
  • 5. להציף ולשתף בידע הקיים בתחום התכנון המתחשב והמשתלב בסביבה.
  • 6. אינטרס העל צריך להיות התחשבות בסביבה לטווח הארוך וצריך לבוא על חשבון שיקולים של הורדת עלויות בטווח הקצר.
  • 7. חשוב להעלות לדיון את נושא עודפי החפירה באופן ספציפי.
  • 8. ועדת הסביבה צריכה לשווק את הבניה הירוקה בישוב.
  • 9. חשוב לתכנון ריאות ירוקות בתכנון הישוב.

 

02/10/2011 15:02:05
להוסיף תגובה אין תגובות לרשומה זאת קישור ישיר לקטע בית

מבוא

במועצה אזורית משגב מתקיימת מסורת רבת שנים של ביצוע תהליכים אסטרטגיים, שמטרתם עיצוב פני המחר של המועצה.

בשנתיים האחרונות מתקיים תהליך שנקרא "ישוב לדורות", ומטרתו לצייר את דמותו של הישוב לדורות ומה צריך לעשות כדי ליצור אותו.

הישובים הקהילתיים במשגב הוקמו לפני שלושים שנה ומהווים סיפור של הצלחה, הבא לידי ביטוי בביקוש הולך וגובר למגורים בישובים. מכיוון והתושבים שהקימו את הישובים הולכים ומתבגרים והתנאים הסביבתיים הולכים ומשתנים נוצר הצורך לחשוב כיצד אנו ממשיכים לשמור על הישובים כישובים מצליחים, מלאי חיים ובהתפתחות מתמדת.

בשנים האחרונות הושם דגש על פיתוח המערכות האזוריות שנותנות שירותים ליישובים ולתושביהם. המערכת האזורית מתפקדת בהצלחה וגם זוכה לפרסים ותשבוחות מצד מוסדות המדינה. תהליך זה של "ישוב לדורות" מבטא את הרצון לחשיבה והיערכות ברמה היישובית כדי ליצור תנאים מיטביים לאוכלוסיות השונות בישוב בטווחי הזמן השונים.

במהלך פיתוח הפרוייקט זוהו שלושה תחומים שהם בעלי חשיבות אסטרטגית לפיתוח היישובים ולקיום "יישוב לדורות":

  1. משילות יישובית - יישוב המנוהל כראוי.
  2. קיימות קהילתיות - יישוב המהווה קהילה טובה לכל תושביו.
  3. קיימות סביבתית - ישוב החי בשלום עם סביבותיו.

בכל אחד מן הנושאים הוקם צוות חשיבה, שפעל במשך כשנה. הצוותים כללו בתוכם אנשי מקצוע כמנחים, עובדי מועצה ותושבים. בצוותים הוחלט כי זו העת לקרוא לציבור כדי להינות מחוכמת השטח ולאפשר לציבור הרחב, שאינו משתתף בצוותים, לתרום מידיעותיו, רצונותיו ומתפיסותיו לגבי "ישוב לדורות".

הציבור הרחב במשגב הוזמן לשימוע ציבורי בסגנון המרחב הפתוח שנושאו היה:

 

"איך ייראה "יישוב לדורות" ומה צריך לעשות כדי שזה יקרה?"

                                                                                             

כ- 150 משתתפים, שכללו חתך מגוון של תושבים ובעלי תפקידים, בעלי תשוקה ועניין רב באיך יראה "ישוב לדורות", הגיעו למפגש המיוחד. המרחב התקיים באשכול הפיס ביום ו' 16.09.11, באווירה נעימה ומאפשרת.

השימוע הציבורי התקיים על בסיס הטכניקה של "המרחב הפתוח" (Open Space Technology). ה"מרחב הפתוח" מאפשר מפגש משמעותי בין מספר רב של אנשים בעלי עניין משותף לשם שיחה ודיון פתוח, יצירה של רעיונות ועשיית החלטות בנושא. "המרחב הפתוח" מאפשר ביטוי ומנהיגות לכל אחד מהמשתתפים ובכך הוא יוצר הובלה על ידי המתאים לעניין ו"המשוגע לדבר" ולאו דוקא של בעל התפקיד הרשמי.

משתתפים רבים הציגו נושאים לדיון והזמינו את חבריהם לשיחה ודיון פתוח בנושא. נושאים אלו הצטרפו למספר נושאים אותם הכינו והציגו נציגים של שלושת הצוותים שפועלים כבר כשנתיים.

סיכום הדיונים, שנכתבו כסיכום של השיחות והדיונים במפגשים מופיעים להלן. הם ישמשו לנו כחומר למחשבה וכנושאים לדיון בתהליך "יישוב לדורות", בשלב של גיבוש התוכנית והטמעתה בתוכניות העבודה של המועצה ושל היישובים.

 

תוכן העניינים:

 

עמ'

שייך לתחום של צוות:

 

שם הדיון

יוזמתו של:

 

משילות

דמוקרטיה ישירה בישוב גדל

אילן מאייר

 

משילות

יחסים בן מועצה לישוב

איציק ג'רסי

 

שלושת הצוותים/צוות ייעודי

השתלבות במרחב הערבי-יהודי

חסיה חומסקי-פורת

 

קהילה

הגיל השלישי

עופר ירימי

 

שלושת הצוותים/צוות ייעודי

תקשורת ומשוב

דני טל

 

קהילה

ישוב רב דורי – חלום או אפשרות?

ארז זיו

 

שלושת הצוותים/צוות ייעודי

תכנון ארוך טווח בישוב

שמוליק יערי ושמוליק זילבר

 

משילות

מקצוענות של ועד הנהלה

שמוליק יערי ושמוליק זילבר

 

שלושת הצוותים/צוות ייעודי

צריכה מקומית

עוזי שורדון

 

סביבה

תפקיד ועדות איכות סביבה בישוב והשילוב בפעילות הישובית

עידית בנאורי

 

קהילה

נוער, חיילים ובנים חוזרים

ברק פילוסוף

 

סביבה/קהילה

שינוי הרגלים

ענת מאיר

 

שלושת הצוותים/צוות ייעודי

דיור בר השגה/דיור לבני מקום

הדס טל ודני עברי

 

משילות

חיזוק אשכולות יישובים – כן או לא וכיצד ?

גדעון כהן

 

קהילה/משילות

ניגודי אינטרסים ומחלוקות בין דוריות

גילי קני

 

קהילה

עידוד מעורבות

רון ניסל

 

שלושת הצוותים/צוות ייעודי

מאגר מומחים

מיקי שטיין

 

סביבה

תכנון מתחשב ומשתלב בסביבה

צור אבלס

                          

                        

כתיבה – משתתפי הכנס

הנחיה – שי בן יוסף, טובה אורבוך

עריכה – אריה ארנר

 

חברי צוות ההיגוי:

 

שם

תפקיד

רון שני

ראש המועצה

אתי לוי

מנכלי"ת המועצה

שי בן יוסף

מנחה המרחב הפתוח

טובה אורבוך

מנחת המרחב הפתוח

אילן מאייר

מנחה – צוות משילות

שמוליק יערי

יו"ר (איש ציבור) צוות משילות

דוד מטק

יו"ר (עובד המועצה) צוות משילות

בתיה וולף

מנחה צוות קהילה

מזי אורן

יו"ר (עובדת המועצה) צוות קהילה

דנה אמיר

(עובדת המועצה) – צוות קהילה

יאיר לוין

 (עובד המועצה) – צוות קהילה

עדית בן אורי

יו"ר (איש ציבור) צוות קיימות

;ברוך קומפנו

יו"ר (עובד מועצה צוות קיימות)

חיה בנדק

מנהלת המפעם

נירית סגל

דוברת המועצה

 

 

 

תודה לכל העוסקים במלאכה.                 

                                                                                                            

02/10/2011 15:10:00
להוסיף תגובה אין תגובות לרשומה זאת קישור ישיר לקטע בית

לתושבי משגב שלום,

 

להלן ניתוח הדוחות הכספיים של משגב לשנת 2009 , כפי שנעשו ע"י כלכלני בנק דקסיה.

 

הניתוח כולל השוואה של מספר מדדים מול כלל הרשויות בארץ, ומול כלל המועצות האזוריות.

 

שתי נקודות בולטות עולות מן הנתוח:

 

  • 1. אחוז ההכנסות העצמיות שלנו נמוך, כלומר חלק גדול מההכנסות שלנו מגיע מהמדינה, ולמעשה המדינה היא שמממנת את רמת השירותים שלנו.
  • 2. ההוצאה שלנו לחינוך (יחסית לתושבים) גבוהה משמעותית.

לעיונכם.

 

 

בברכה, וחג סוכות שמח,

 

רון

 

09/10/2011 15:32:58
להוסיף תגובה אין תגובות לרשומה זאת קישור ישיר לקטע בית

כל היומנים

sun - לשירות חברות הסטארט אפ בצפון אומרים שהיה פה אמנים ויוצרים אני ואתה נשנה את הגינה אנשי הגשם אתר צומח גבוהה יותר, מהירה יותר, חזקה יותר גן קיימות הבית הפתוח הופכים את בקעת בית הכרם לעמק תפארת החינוך - הלב הפועם של משגב הכל נוער המלאכים של כלבלאב העשרה ואומנויות הקומפוסטר כחיית מחמד התנדבות...זה אנחנו ויקי משגב זבל זבל תפריד זכויות בעלי חיים זריקת בריאות חיים בקהילה טיולים ומסעות יד ביד בגליל יד על הדופק - דיווחי משטרה וביטחון יומן המועצה יומן ספורט יומן רכזי טיולים יער האופניים והקהילה יש עבודה ישוב לדורות לא רק לנשים לחיים ארוכים מבקרים במשגב מדברים אמונה מדיה חברתית מועדון רוטרי משגב מוקד 107 מזכירי/ות ישובים מיומני הספרנית משגב קולטת משומשהו נוער ראס אל עין עד-כאן העתון המקוון של משגב עוד מעט 30 עושים עסקים על הדרך פורום מנהלני חינוך פתווו-ח צעירי משגב קבוצת YAD קול ההתחלות קונים - כאן קורס ועדים קיימות וסביבה קליק שביל סובב משגב שבילים ברגל תיירות במשגב תרבות