דבר העורך

מנהלי היומן

אלבום תמונות rss
מלאו כאן את כתובת ה-Email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן היומן שלי.
הצטרף הסר

רשומות אחרונות

ארכיון

אלבום תמונות

Loading
 

יומן המועצה

נושאים על הפרק - משולחן המועצה

 

 

חברים יקרים,

היישובים צומחים והולכים ומעמידים בפנינו אתגרים חדשים. מס' התושבים עולה ועימו הצפיפות במתקנים השונים, הן במועצה והן בישובים.

בדקנו את הנושא מול נציגי היישובים ולמדנו כי המתקנים הקריטיים להתפתחות היישוב והנושאים המיידיים בעומס הם מועדון חברים ונוער, הספריה ובית הכנסת. נראה כי החללים הציבוריים הללו, שהם במידה רבה חלופיים זה לזה, מהווים מכנה משותף חיוני ורחב להתפתחות כל יישוב.


בשנתיים האחרונות פנינו למשרדי הממשלה השונים בניסיון לגייס כספים להרחבת המתקנים בישובים. התשובות לא היו מספקות. הדברים קרו בתקופה קשה במיוחד גם בעולם הפילנתרופי, שסבל ממשבר מיידוף, והתרומות המעטות שעדיין מגיעות ממגזר זה הן למגזר הבדואי, שאכן עבורו לא מעט מבני ציבור בשנים האחרונות. אבל במגזר היהודי לא הייתה בנייה משמעותית בכספי מועצה מזה שנים.
בשנתיים האחרונות הצלחנו לגייס סכומים נאים ממשרדי הממשלה - בראש ובראשונה מהמשרד לפיתוח הנגב והגליל ולאחר מכן ממשרד השיכון, ששימשו להרחבת מבני הציבור בשכניה,

קורנית ורקפת, מבנה יביל בהררית ומבנה נוסף בלבון.
הבחירה לאיזה יישוב לנתב את הכסף התבצעה לפי טבלת הצפיפות במתקנים, שמנוהלת ע"י אגף הנדסה (ומוצגת כאן). עם זאת, במתכונת הנכחית הדברים התקדמו לאט מדי ומעט מדי (עלול היה לקחת כ-20 שנה להגיע לכל הישובים).
לכן גיבשנו בחודשים האחרונים תכנית חומש, ששואפת להגיע להשקעה בכל הישובים בטווח של כ-5 שנים, בהיקף כולל של כ-50 מיליון ₪, תוך שימוש במקורות העצמיים של המועצה, גיוס כספים חיצוני, בעיקר ממשרדי הממשלה ולקיחת הלוואות. האיתנות הפיננסית של המועצה מאפשרת לנו להיעזר במנגנון המינוף הזה.
הצגתי את ראשי הפרקים של התכנית לחברי המליאה.  חשוב לציין שהיישוב יהיה חייב להשתתף בהשקעה  מקבילה, ביחס של 1:1 מול כספי המועצה, למעט מקרים חריגים (שייבחנו מול וועדת חריגים).
התכנית התקבלה פה אחד ותוך הערכה רבה של חברי המליאה.
אני רוצה לציין שהתוכנית מהווה שינוי אסטרטגי בגישת המועצה לתמיכה ביישובים:
בפעם הראשונה מוצגת תוכנית בה כל יישוב יודע היכן מקומו, תחת קריטריונים שקופים ובהירים,  ויכול לתכנן את הפיתוח הציבורי שלו בהתאם. המועצה לוקחת עול פיננסי משמעותי וסיכון מחושב, אך כאשר המטרה היא פיתוח היישובים ורווחת התושבים, זה בהחלט שווה את הסיכון והמאמץ.

 

שלכם

 

רון שני

 

09/06/2011 18:19:05
להוסיף תגובה תגובה אחת קישור ישיר לקטע בית
תגובה אחרונה ב-10/06/2011 19:13:08

לפני כעשרים שנים, בהיותי יו"ר הועד במצפה אבי"ב, הכרתי את דניאל ובנטה ליונס, כאשר הגיעו ליישוב עם אריק רז, לבחון את כוונות היישוב וצרכיו. מאז נפגשנו עוד מספר פעמים, הצגנו להם את תוכניות היישוב, את תוכניות מועדון החברים, וזכינו שיתרמו להקמת המועדון.

 

מצאתי בין ניירותי את ההזמנה לאותו ארוע, משנת 91:

 

 

כיום, בתפקידי כראש המועצה, המעגל נסגר, בהודעה המצערת שדניאל נפטר. לפני כשבוע בנטה ביקרה במשגב; אריק ואני סיירנו אתה בעצמון ובמצפה אבי"ב, ובנטה לקחה אבן מהגליל להניח על קברו.

 

להלן דברים של אריק לזכרו של דניאל ליונס:

 

את דניאל ז"ל ואשתו בנטה תבל"א, הכרתי בשלהי שנות ה-80. אנשי קרן החינוך של הסוכנות היהודית הפגישו בינינו, והמפגש הוליד "אהבה ממבט ראשון".

 

בני הזוג ליונס היו מתייעצים איש ברעהו ודאגו לציין שכל החלטה הינה פרי דיון והסכמה משותפת. דניאל הכיר את הארץ ודאג להעמיק את היכרותו בביקורים שנתיים. כבר היו לו שני פרויקטים קרובים לליבו, אשר תרומתו אפשרה הקמתם: אולם ספורט בתל-מונד וביה"כ לקהילת "אור חדש" בחיפה. בדברו על הפרויקטים הנ"ל היו עיניו נוצצות מאושר, הוא הרגיש שותף ואחראי לניצולם היעיל ולטיפוחם.

 

בתום המפגש הראשון בינינו, כשזרועו של דניאל מונחת על כתפה של בנטה, הודיע לי דניאל: "זה עתה החלטנו: משגב תהיה הפרויקט הבא שלנו בישראל". כך החלה ידידות אמיתית ומופלאה, כשלימים גם זוגתי וילדיי מכירים את בני הזוג ליונס, והקשר הולך ומתהדק וכולל ביקורים הדדיים. למדתי להכיר זוג יהודים אמריקנים, ציוניים בכל רמ"ח אבריהם, אשר כל המתרחש בארצנו מעניין ומעסיק אותם ופרויקט הקמת ופיתוח היישובים במשגב, קרוב במיוחד לליבם.

 

חשוב לציין שבתקופה זו, המחצית השנייה של שנות ה-80, אנו עסוקים "מעל לראש" בחיזוק ועיבוי הישובים הצעירים ודווקא באותו פרק זמן, ממשלתנו עסוקה בחיזוק ישובים אחרים... תקציבי המדינה במשורה ואני יודע שזוהי שעת מבחן עבורנו: ממשיכים לעלות על ההר במלוא הקצב, או: עוצרים באמצע העלייה וממתינים ל-"ימים טובים יותר"...  נדיבות בני הזוג ליונס הייתה משמעותית מאד ותמכה באפשרות להמשיך ולהתקדם. שוחחנו ערב שלם על אופי תרומתם כשאני מנסה לשכנעם "לפזר" ההשקעה ולסייע למספר ישובים ולא להתרכז בפרויקט גדול במרכז משגב. למחרת סיכמנו: משפחת ליונס "מרימה" את הפרויקטים הבאים:

  • פעוטון בהר חלוץ
  • מועדון בכמון
  • מועדון במכמנים
  • הרחבת מועדון בעצמון
  • מועדון במצפה אבי"ב

 

לא היה גבול לאושרו של דניאל כאשר הבין את משמעות תרומתו לפיתוח האזור. דניאל היה מודע לבירוקרטיה הישראלית: אישורי מ.מ.י, משרד הרווחה, מכבי אש וכו' והיה סבלני אך חד-משמעי: "אתה תבנה מהר אך תקפיד על כל הכללים ולא תתפשר באיכויות!"

 

כשנתיים לאחר החלטתם, ארחנו את דניאל ז"ל ובנטה ל"סיבוב ניצחון": חגגנו את חנוכת המבנים בחמשת הישובים. לא היה מאושר יותר מדניאל לראות את תרומתו מתממשת וחמשת המבנים שוקקי חיים ומהווים נידבך חשוב בהתפתחות יישובינו.

 

הקשר המיוחד עם בני הזוג ליונס המשיך והעמיק והפינה החמה בליבם למשגב זכתה לביקורים שנתיים תוך בקשה לעידכון שוטף על המתרחש באזורנו. דניאל ז"ל המשיך להיות פעיל באיפא"ק וביתר מוסדות הקהילה היהודית בארה"ב וכמוהו בנטה, תורמת מזמנה וממרצה בארגוני הפדרציה השונים.

 

לפני כחודשיים, שבע מעשים ציוניים ונדיבות לב, שבועיים לאחר יום הולדתו ה-92, השיב דניאל את נשמתו לבורא.

 

איבדנו ידיד קרוב, תומך אחראי ונלהב.

 

 

בנטה השאירה לי את דברי ההספד שלה על דניאל:

 

Daniel's professional pursuits included 10 years with the United States Department as a spokesperson, author and negotiator of treaties between countries. This career was followed by one as a real estate developer and builder in the Washington, DC area.

 

He also had a long career as fencer and as a fencing coach for the U.S. World Championship Team.

 

All of these matters were important to Daniel and he gave them each great commitment and dedication, but Daniel's true love was for the state of Israel and the Jewish people. It gave him pleasure and happiness that he was able to help so many.

 

Another passion of Daniel's was his love of birds and little animals, and he made sure their environment continued to be protected. He had a great passion and curiosity for life, for learning and for justice.

 

He was honest and fair in his dealings with others and he had a special gift for settling issues, which drew people to him for his wise counsel.

 

His life represented fully the American dream of the 20th century. He was born in 1919 before the depression and entered Brooklyn College at 16 years old. His life journey and the pursuit of his dreams mirrored the rise and spirit of America. Daniel believed in his heart that Brooklyn College shaped him all that he needed to thrive. And so it was fitting for him to express his deep gratitude to Brooklyn College and America by teaching, giving scholarships in his father's memory, and sponsoring a perpetual chair in American history.

 

From time to time, Daniel would remark as he looked over his garden, "How beautiful it is here, like heaven on earth. I just can't believe that a poor Brooklyn boy like me who couldn't even afford to go to my graduation party, was able to live so well".

 

For 35 years, Daniel and I have had a special connection. We have shared, loved, journeyed, built, and been blessed together.

 

 

יהי זכרו ברוך!

 

אריק רז, רון שני

 

 

18/06/2011 15:21:14
להוסיף תגובה תגובה אחת קישור ישיר לקטע בית
תגובה אחרונה ב-18/06/2011 18:32:52

 

 סקר המשוב שבצענו מצביע על מגמה חיובית בשביעות הרצון ברב הנושאים. הסקר מתבסס על ראיונות עם 600 בתי אב, 500 במגזר היהודי ו100 במגזר הבדואי. גם שביעות הרצון מבתי הספר, מהסביבה והיישוב - בולטת לחיוב (לדבריו של רפי סמית, שבצע את הסקר, זו הערכה גבוהה ביחס לתוצאות אופייניות לרשויות דומות). הנושאים החשובים ביותר לתושבי משגב - חינוך פורמאלי, תעסוקה ותשתיות. (נושאים אופיינים לכל רשות מוניציפאלית, בדגש על תעסוקה בפריפריה.)

 

התוצאה שבלטה ושימחה אותי במיוחד היא כי 98% מהתושבים ציינו שהם אוהבים את היישוב שלהם.
זה מספר מרשים בכל קנה מידה והוא מעיד, בעיניי, יותר מכל דבר על איכות החיים וההוויה שלנו, כאן במשגב.

זו תוצאה של תרבות מקומית שהתפתחה במשגב לאורך השנים והתפקיד שלנו כמועצה, לשמר ולאפשר אותה.

נעשה הכל כדי לשמר את הנכס הזה.

 

 

רב השאלות בסקר התייחסו לעמדות והעדפות והאחרות לשביעות רצון משרותי המועצה ותאגידיה ומהחיים ביישוב.

בשאלות שעסקו בסדרי עדיפויות של נושאים לטיפול בלטו שלושה נושאים - החינוך הפורמאלי (המהווה נושא ראשי בכל סקרי הרשויות), תעסוקה (נושא בולט באזורי פריפריה) ותשתיות.

שביעות הרצון מבתי הספר נמדדה באמצעות ארבע שאלות - האם הילד הולך ברצון לביה"ס והאם הוא חש בטוח, ורמת שביעות הרצון מרמת הלימודים והחינוך לערכים. התוצאות בשתי השאלות הראשונות היו בולטות מאוד לחיוב, אך בכל השאלות התוצאות גבוהות מהמספרים המקובלים בסקרים דומים.
98%  מהתושבים ציינו כי הם אוהבים לגור ביישוב, 75 % סבורים כי ימשיכו לגור ביישוב גם בעוד 10 שנים.

בין הנושאים שזכו לציון חיובי - התחבורה הציבורית, איכות הסביבה והחינוך.

מעל-50 % מהתושבים הבוגרים היהודים השתתפו בארועי התרבות והספורט של המועצה וכ-50% מבני ה60 ומעלה - משתתפים בפעילויות מרחבים.

המגזר הבדואי מקנה עדיפות עליונה לנושא התשתיות (לפני חינוך פורמאלי) ומראה שביעות רצון נמוכה יותר משרותי המועצה ומהחיים ביישוב. בולטת לחיוב שביעות הרצון מביה"ס התיכון אורט סלאמה.
תוצאות הסקר מוצגות כאן.

 

 

21/06/2011 09:27:01
להוסיף תגובה 18 תגובות קישור ישיר לקטע בית
תגובה אחרונה ב-05/07/2011 11:09:57

כל היומנים

sun - לשירות חברות הסטארט אפ בצפון אומרים שהיה פה אמנים ויוצרים אני ואתה נשנה את הגינה אנשי הגשם אתר צומח גבוהה יותר, מהירה יותר, חזקה יותר גן קיימות הבית הפתוח הופכים את בקעת בית הכרם לעמק תפארת החינוך - הלב הפועם של משגב הכל נוער המלאכים של כלבלאב העשרה ואומנויות הקומפוסטר כחיית מחמד התנדבות...זה אנחנו ויקי משגב זבל זבל תפריד זכויות בעלי חיים זריקת בריאות חיים בקהילה טיולים ומסעות יד ביד בגליל יד על הדופק - דיווחי משטרה וביטחון יומן המועצה יומן ספורט יומן רכזי טיולים יער האופניים והקהילה יש עבודה ישוב לדורות לא רק לנשים לחיים ארוכים מבקרים במשגב מדברים אמונה מדיה חברתית מועדון רוטרי משגב מוקד 107 מזכירי/ות ישובים מיומני הספרנית משגב קולטת משומשהו נוער ראס אל עין עד-כאן העתון המקוון של משגב עוד מעט 30 עושים עסקים על הדרך פורום מנהלני חינוך פתווו-ח צעירי משגב קבוצת YAD קול ההתחלות קונים - כאן קורס ועדים קיימות וסביבה קליק שביל סובב משגב שבילים ברגל תיירות במשגב תרבות