http://www.facebook.com/pages/%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%A6%D7%94-%D7%90%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%A9%D7%92%D7%91/190731637642996 שבילים ברשת

יומן המועצה

נושאים על הפרק - משולחן המועצה

בתקופה האחרונה התקשורת מרבה לעסוק בעושרן של המועצות האזוריות, בריכוז המשאבים שבידיהן, ובעיקר בעוול שנגרם לעיירות הפיתוח השכנות בחלוקה "הבלתי הוגנת" של מקורות הארנונה באזור.

 

אמירות אלו מגובות, לעיתים, במעין ניתוח כלכלי המשווה את מספר התושבים (הנמוך) במועצה אזורית מסויימת וההכנסות (הגבוהות)  שלה, לעומת מספר התושבים (הגדול) בעיירות סמוכות וההכנסות (הנמוכות) שלהן. מכאן הקורא, שאין בידיו מידע אחר, עלול להגיע למסקנה שהעושר מתחלק לא נכון, ושחייבים לאזן את החלוקה.

 

בפועל, השוואה בין רשויות על פי רמת הכנסות של רשות לתושב, בלי להתייחס לרמת ההוצאות לתושב של אותה רשות – מעוותת את התמונה. רמת ההוצאה (לתושב) משתנה מאוד לפי מאפיינים רבים, שהמרכזיים ביניהם הם צפיפות הדיור והמרחקים. לכך יש להוסיף גם את מענק האיזון שנועד לאזן את הפרשי ההכנסות וההוצאות בין רשויות שונות.

 

ועדת הכלכלה של מרכז המועצות האזוריות ערכה ניתוח של הכנסות הרשויות המקומיות, תוך השוואה בין העיריות, המועצות המקומיות והמועצות האזוריות. מהניתוח עולות המסקנות הבאות:

 

·         גובה מיסי הארנונה ממגורים לתושב דומה בכל הארץ

·         ההכנסות ממיסי ארנונה שלא ממגורים במועצות האזוריות זהה לחלקן באוכלוסייה (10%); בעיריות גדולה מחלקן, ובמועצות המקומיות קטנה מאוד יחסית  לחלקן באוכלוסייה.

·         מענק האיזון ממשרד הפנים ממלא את יעודו, וגורם לאיזון סביר בין הרשויות השונות בהתייחס להוצאה הנורמטיבית הממוצעת לנפש.

·         רוב שטחי המסחר והתעשייה נמצאים בעיריות, ובאופן יחסי לחלקן באוכלוסיה (75%), ההכנסה לנפש מארנונה משטחים אלו גבוהה יותר מרשויות האחרות. במועצות המקומיות שטחי המסחר והתעשייה נמוכים, אך בתשואה סבירה, ובמועצות האזוריות שטחי המסחר גדולים יחסית לחלקן באוכלוסיה, אך עם תשואה נמוכה.

הסבר אפשרי לכך הוא ששטחים אלו במועצות האזוריות הם בד"כ בפריפריה, שם תעריף הארנונה למ"ר  נמוך יותר לעומת הערים.

בשנת 2011 משרד הפנים דרש מהרשויות להשוות את תעריף הארנונה לתעשייה לתעריף נורמטיבי נפתי. יישום הדרגתי של דרישה זו יחל ב 2013,  וצפוי שאז התשואה לשטח מסחרי במועצות האזוריות יעלה, ומענק האיזון ירד.

·         רוב שטחי החקלאות נמצאים במועצות האזוריות, ומיעוטם בערים ובמועצות המקומיות.

·         ההכנסות ממיסי ארנונה שלא ממגורים ("ארנונה אחרת") לתושב בעיריות ובמועצות האזוריות דומה, אך במועצות המקומיות נמוכה משמעותית.

·         הוספת מענק האיזון להכנסות ארנונה אחרת לתושב מביאה את המועצות המקומיות לרמת הכנסה לנפש דומה לזו של הערים.

·         הוספת מענק האיזון במועצות האזוריות מפצה על החסרון לקוטן ועומס השירותים שלהן.

 

הניתוח שנערך לא לוקח בחשבון הכנסות אחרות שיש לרשויות מקומיות, כמו הכנסות מחנייה, מקנסות ודוחות, ומפעילות כלכלית אחרת, מאחר שלא ניתן לבודד את מרכיב ההוצאות של פעילויות אלו.

 

הניתוח מראה ש"חלוקת העושר" בין הרשויות השונות הינה פרופורציונאלית לחלקן באוכלוסיה, ומתחשבת במאפייני היתרון לגודל/חיסרון לקוטן של הרשויות השונות.

 

את הקובץ ניתן להוריד כאן

בפוסט קודם (8/4/2013) כתבתי על הדירוג הכלכלי-חברתי, ועל עלייתה של משגב מאשכול 6 לאשכול 7. השינוי בדרוג החברתי-כלכלי של משגב צפוי להקטין את הכנסות המועצה ממענק האיזון ממשרד הפנים ומתקציבים ממשרדי ממשלה אחרים והמועצה נערכת לצמצום הוצאות.


הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת אחת למספר שנים ניתוח המדרג את הרשויות ע"פ אשכולות חברתיים-כלכליים, כאשר 10 מציין את המצב החברתי-כלכלי הגבוה ביותר ואחד - הנמוך ביותר. במדד שפורסם באפריל השנה, המתבסס על נתוני מפקד האוכלוסין משנת 2008 , משגב עלתה מדרוג 6 ל-7. 


המדד הכלכלי-חברתי מחושב על פי 16 משתנים הכוללים נתוני השכלה (ממוצע שנות לימוד, אחוז בעלי תארים אקדמאיים), נתוני תעסוקה (כמו אחוז המועסקים, אחוז הנשים שאינן עובדות, ומקבלי הבטחת הכנסה), נתוני רמת חיים (כמו הכנסה חודשית ממוצעת, ממוצע כלי רכב והחיבור לאינטרנט.


המדד מתייחס לרמה הסוציו-אקונומית של התושבים ברשות ואינו מתייחס ליכולת של הרשות, או לעלות השירותים שהיא מספקת. למרות זאת, כמעט כל משרדי הממשלה והגופים הציבוריים נסמכים על מדד זה בבחינת הזכאות של הרשויות המקומיות לקבלת תמיכה ותקציבים.
עליית המצב החברתי-כלכלי משקפת הצלחה של הרשות ותושביה, אך העלייה באשכול הכלכלי-חברתי מביאה לירידה משמעותית בתקציבים הממשלתיים, שמשמעותה ירידה ברמת השירותים שהרשות יכולה לספק. ההערכה היא לצמצום הדרגתי של כמה מיליוני ₪ לשנה, החל מ-2014.


המסר שהמדינה מעבירה בכך, הוא שהרשויות שעלו במדרג הכלכלי חברתי צריכות לגבות את עלות השירותים ממקורות אחרים. זוהי 'עליה וקוץ בה'. קוץ רציני:  בחישוב שערכנו לגבי ההשפעה התקציבית ראינו שמענק האיזון שהמועצה מקבלת ממשרד הפנים מדי שנה צפוי לקטון מכ- 17 מיליון ₪ לכ- 5 מיליון ₪. הקטנה של 12 מיליון ₪ בשנה! יהיו לכך משמעויות מרחיקות לכת בהיקף וברמת השירותים שמשגב תוכל לספק. הנהלת המועצה והמליאה יידרשו לנושא בחודשים הקרובים.

תגובה אחרונה ב-10/06/2013 11:48:41