דבר העורך

מנהלי היומן

אלבום תמונות rss
מלאו כאן את כתובת ה-Email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן היומן שלי.
הצטרף הסר

רשומות אחרונות

ארכיון

אלבום תמונות

Loading
 

יומן המועצה

נושאים על הפרק - משולחן המועצה

בשנה האחרונה נדרשתי תכופות לעניין הקהילתיות ביישובי משגב, מקומה במרחב חיינו, והאיומים הנשקפים לה. העיסוק האינטנסיבי בבג"ץ רקפת ובשאלות שהוא מעורר, לווה בשיחות ארוכות עם חברים ועם מומחים בתחום, קריאת ספרים ומאמרים וחשיפה לספקטרום רחב של דעות וגישות. אחרי שנים של חיים בקהילה אני מוצא את עצמי מתמודד וצריך לתת תשובות לשאלות מהותיות שהיו המובן מאליו בשגרת היום יום של החיים כאן, על הקהילה והיתרונות שהיא מקנה לחבריה, זכות הקיום שלה והאיזון בינה לזכויות הפרט, והדרכים לשמור עליהן.
במאמר זה אני רוצה להציג בפניכם חלק מהסוגיות. במאמר הבא אקשר ביניהן לבעיות שעומדות על הפרק במשגב. מקווה שלא תאבדו את הסבלנות... 
אשמח לשמוע את דעתכם. 

הדומיננטיות הגוברת של הפרט בדורות האחרונים 

משחר ימינו כבני אדם היוותה הקהילה גורם מלכד, שאפשר ליחידים לשרוד בתנאים קשים, לשגשג ולהתפתח וליהנות מסביבה תומכת. בשנים האחרונות השיח הציבורי בנושא זכויות הפרט מדחיק ומגמד את הקהילה. ההתפתחויות בתקופה האחרונה, המשברים החברתיים, הכלכליים והאקולוגיים, חוזרים ומעלים את הצורך שלנו, כאנשים, להיות חלק מקהילה, להיתמך ולהישען עליה, אך מה שהיה נחלת הדורות הקודמים אינו מובן מאליו כיום: המערכות השלטוניות והמשפטיות שהקמנו לא מכירות כמעט במושג 'קהילה', לא מתחשבות בו, ואף דוחקות את הקהילה הצידה כשמתגלע קונפליקט בינה לבין ישויות חברתיות אחרות, במיוחד כשהדברים נוגעים לזכויות הפרט. מבלי לגרוע מחשיבותן של זכויות הפרט, אני מאמין שעלינו לפתח כלים חדשים שיעגנו זכויות אלה לצד זכויות הקהילה, תוך בניית איזון מתמיד בין השניים.

בספר שופטים מופיע מספר פעמים הפסוק "בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה". האם  פסוק זה מציין מצב של אנרכיה, או שזו תחילת הליברליות האינדיבידואלית? (וכמובן ללא קשר לתוכן ולהקשר השלילי של הדברים בספר שופטים)
בעשורים האחרונים התחזקה הגישה הליברלית, המקדשת את זכויות הפרט כערך עליון. נאמנים לגישה הליברלית, מערכות אחרות בחיינו אמצו תהליכים ברוח זו, וביניהם אזכיר את הכלכלה החופשית, הדמוקרטיה ומערכת החוק. 

מעניין לראות כיצד מערכת דמוקרטית פועלת, כאשר אזרחיה נקראים לבחור אחת לתקופה, כשכל אזרח מצביע לפי רצונו החופשי, ובכל זאת נוצרת מערכת שילטונית (שכדברי צ'רצ'יל אינה הכי טובה, אך לא מוכרת טובה ממנה) שברוב המדינות פועלת במשך שנים רבות בהצלחה כזו או אחרת. למרות שכל אזרח בוחר לפי שיקוליו הפרטיים, מצרף בחירות הבוחרים מביא לתוצאה סבירה. 

בצורה דומה פועלת הכלכלה החופשית: היא בנויה על כך שכל אדם יכול לעשות בכספו כראות עיניו, לרכוש מה שביכולתו וברצונו לרכוש, ליזום או לשקוט, ומצרף הפעולות של כלל האנשים מביא לכלכלה החופשית, "היד הנעלמה של השוק" כדברי אדם סמית'. עם זאת בכלכלה לאדם יש זכות בחירה לפי כמות הכסף שבידו, בניגוד לדמוקרטיה בה לכל אדם יש קול אחד. כאן נכנסים גורמי השילטון ("רגולציה") במטרה לווסת ולאזן.התפתחות הפסיכולוגיה הקלינית המשיכה והדגישה את התהליך הזה, מתוך הדגשת הזהות האישית האינדיבידואלית, ו'ההגשמה העצמית'.

גם מערכות החוק והשילטון במדינות רבות בעולם אמצו גישה זו, וחקיקה דוגמת "כבוד האדם וחירותו" המדגישה את ה"אני" מייצגת את הגישה הדומיננטית, ולאורה נבחנים חוקים, תהליכים מגמות ומגבלות.
עם זאת, לגישה הליברלית, ושילובה במערכות הללו, יש חסרונות, ואנו רואים אותם במלוא עוצמתם בימים אלו: הכלכלה החופשית, המשילות והשילטון בארץ. גישה זו מקדשת את האוטונומיה האישית, ודוחקת לשוליים את האחריות החברתית.

למה קהילה ולמה עכשיו
אנושות ועד לתקופה האחרונה, אנשים חיו בקהילות תומכות. קהילות שספקו לחבריהן תמיכה, ופיצו על חסרונות אישיים, באופן שהקהילה הייתה חזקה יותר מסכום חבריה. הגישה הליברלית של העשורים האחרונים ממעיטה בערך הקהילתיות, ואף דוחה אותה. לאור החסרונות הרבים ההולכים ונחשפים של גישה זו, בהתפוררות ערכים וקריסתם של מוסדות חברתיים, עולה מחדש התפיסה הקהילתית, שביכולתה לאזן בין רצונות וחופש מוחלט לפרט לבין התמיכה של הקהילה.
בקהילה אנו מוותרים על מעט מהחופש המוחלט שלנו, ומוכנים להתחשב גם ברצונות וצורכי החברים האחרים. כל קהילה מגבשת לעצמה את הערכים המרכזיים שלה, תוך איזון ביניהם לחופש של חבריה כפרטים. בקהילה נוצרים קשר ואיזון בין זכויות לחובות ותמיכה בלתי פורמאלית רחבה.
קהילות מתאפיינות בסדר חברתי מוסכם, התואם לערכי הקהילה והמוסכמות שלה. ככל שהקהילה קטנה יותר, רמת הסדר החברתי גבוהה. בקהילות גדולות רמת הסדר החברתי יורדת, והן מאפשרות וסובלניות למגוון רחב יותר של ערכים והשקפות. 

מדינת ישראל קמה מתוך ראיה קהילתית, ודי להזכיר את הקיבוצים, המושבים, יישובי הספר, ואפילו הערים הגדולות בראשית דרכן. ישראל, כקהילה גדולה, עמדה מול כוחות חיצוניים חזקים ויכלה להם, בעיקר בשל הלכידות הפנימית וההכרה בערכים המשותפים.
לכידות של קהילה קטנה יוצרת 'הון חברתי' אשר מלכד את הקהילה. ההון החברתי הוא זה שמפצה על חסרונות רבים, כמו ריחוק ממרכזי תעסוקה ועלות מחייה גבוהה, ריחוק מהמשפחה הגדולה באירועי שמחה ואסון. ההון החברתי מאפשר לקהילה לעמוד בפני איומים חיצוניים, הכוללים, בין היתר, מצב ביטחוני, מיעוט דמוגרפי מקומי ובדידות. 

קהילות קטנות, מטבען, מוקפות בקהילות אחרות, גדולות יותר, שיכולות לאיים על קיומן, ולו רק מעצם גודלן. תהליכים כאלו מוכרים כאשר עיר מתקרבת ליישוב כפרי, ולאחר זמן מה היישוב הכפרי נבלע בעיר, והקהילה שבו משתלבת במרחב הגדול. לעיתים זה תהליך טבעי הקורה באופן לא מכוון, ולעיתים תהליך כזה מביא להפרת האיזון המרחבי והיעלמותן של קהילות מאותו מרחב, במיוחד אם יש שונות רבה בין הקהילה הקטנה לסביבתה הקרובה. 

ככל שהשונות בין האתוס הקהילתי של קהילות שונות גדול, המתח בין הקהילות הללו עולה, ויכולתן לחיות ביחד, ולהשתלב לקהילה אחת מצטמצמת. חברה מורכבת מקהילות רבות, גדולות כקטנות, שחלקן דומות וחלקן שונות. הסדר החברתי בחברה יכול להיות יציב כאשר עדיין ניתן להגדיר סט של ערכים שכל הקהילות יסכימו אליו, אך יתערער כאשר לא תהיה הסכמה מינימאלית שכזו.

החברה, דרך מנגנוני קבלת ההחלטות שלה, (ובחברה דמוקרטית אלו הבחירות, הכנסת והממשלה), צריכה לקבוע אלו קהילות היא רוצה לשמר, ואלו קהילות יתנהגו לפי הכוחות המקומיים והאזוריים. לאותן קהילות שהחברה (המדינה) החליטה שיש לשמרן, עליה ליצור מנגנונים חוקיים ונוהליים, שיאפשרו להן לשמר את אורח חייהן. חשוב שמנגנונים אלו יהיו מינימליסטים ככל הניתן, יעסקו אך ורק בקהילה הנדונה, ויהיו מוגבלים בהיקפם ונתונים לביקורת חיצונית, כך שימנעו שרירות לב, הדרה שאינה מחויבת ועוולות.

 

סיכום 

הגישה הרווחת כיום במדינות דמוקרטיות בכלל ובישראל בפרט הערך העליון הוא זכויות הפרט (להבדיל מחובות הפרט). ערכי קהילה וזכות קיומה לא מובאים בחשבון, ובד"כ מתעלמים מהם. במאמר זה פתחתי דיון על מהות הקהילה ומקומה בחיינו, ועל הצורך ליצור מנגנונים שיאפשרו לקהילות לשמר את אורח חייהן. מנגנונים שיאזנו את הערך של זכויות הפרט מול חובות היחיד וערכי הקהילה.
במאמר הבא אעלה לדיון נושאים נוספים בחיי הקהילה, ובראשם את הקבלה ולכידות של הקהילה. 

אשמח לקבל התייחסויות ולפתוח דיון בנושאים החשובים הללו.

 

שלכם,

 

רון

 

19/04/2009 13:52:44
להוסיף תגובה 7 תגובות קישור ישיר לקטע בית
תגובה אחרונה ב-19/11/2009 18:54:35

כל היומנים

sun - לשירות חברות הסטארט אפ בצפון אומרים שהיה פה אמנים ויוצרים אני ואתה נשנה את הגינה אנשי הגשם אתר צומח גבוהה יותר, מהירה יותר, חזקה יותר גן קיימות הבית הפתוח הופכים את בקעת בית הכרם לעמק תפארת החינוך - הלב הפועם של משגב הכל נוער המלאכים של כלבלאב העשרה ואומנויות הקומפוסטר כחיית מחמד התנדבות...זה אנחנו ויקי משגב זבל זבל תפריד זכויות בעלי חיים זריקת בריאות חיים בקהילה טיולים ומסעות יד ביד בגליל יד על הדופק - דיווחי משטרה וביטחון יומן המועצה יומן ספורט יומן רכזי טיולים יער האופניים והקהילה יש עבודה ישוב לדורות לא רק לנשים לחיים ארוכים מבקרים במשגב מדברים אמונה מדיה חברתית מועדון רוטרי משגב מוקד 107 מזכירי/ות ישובים מיומני הספרנית משגב קולטת משומשהו נוער ראס אל עין עד-כאן העתון המקוון של משגב עוד מעט 30 עושים עסקים על הדרך פורום מנהלני חינוך פתווו-ח צעירי משגב קבוצת YAD קול ההתחלות קונים - כאן קורס ועדים קיימות וסביבה קליק שביל סובב משגב שבילים ברגל תיירות במשגב תרבות