דבר העורך

מנהלי היומן

אלבום תמונות rss
מלאו כאן את כתובת ה-Email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן היומן שלי.
הצטרף הסר

רשומות אחרונות

ארכיון

אלבום תמונות

Loading
 

יומן המועצה

נושאים על הפרק - משולחן המועצה

אחרי כ- 4 שנים של עבודה אינטנסיבית ומחושבת של החכ"ל,היישוב והמועצה, אנחנו יכולים לנשום לרווחה ולסכם אתפרויקט ההרחבה בלוטם בהצלחה. כל המגרשים שווקו,היישוב בצמיחה והחששות ל"תקיעה של ההרחבה" התבדו. לפני 4 שנים חששנו שהדברים יסתיימו אחרת. אני רוצהלנצל את העת הזאת כדי לנתח וללמוד יחד. הפרויקטים שלההרחבות הם מהמשימות המורכבות והמאתגרות בחיי יישוב,והמועצה רוצה לעמוד לימין היישובים כדי שהדברים יסתיימובהצלחה.

עד לפני כ 10- שנים ביצעו רוב היישובים את ההרחבות בכוחותעצמם, כאשר האגודה ביישוב לקחה על עצמה את האחריות לביצוע התשתיות הציבוריות הנחוצות לשכונות ההרחבה.

למעשה, כל יישוב התמודד בעצמו עם פרויקטים גדולים בהיקפים של מיליוני ₪, ולא נצבר ניסיון משותף בין היישובים.הסיכון בהתנהלות כזאת נובע מכך שבשלב הקמת התשתיותהציבוריות עדיין לא שווקו כל המגרשים ולא ידוע מתי ההשקעה תחזור לידי הגוף המבצע. כדי לצמצם את הסיכון שהיישובים נטלו על עצמם בפרויקטים גדולים אלו, שינינו את מיקוד החברה הכלכלית למשגב החכ"ל (והיטלנו עליה את האחריות לביצוע התשתיות הציבוריות ביישובים. החכ"ל בנתה לשם כך מנגנון קטן ויעיל לביצוע פרויקטים של הרחבה, תוך נטילת אחריות מלאה על כל פרויקט. מאז ועד היום פיתחה החכ"ל כ- 1,200 מגרשים לבנייה, שעל רובם כבר נבנו בתים ותושבים חדשים מתגוררים בהם.בשנת 2009 הייתה לוטם בתחילת תהליך הרחבה. הקיבוץ העביר את ביצוע התשתיות הציבוריות ליזם פרטי, בהיקף של 88 יחידות. מסיבות שונות הצליח היזם לאכלס רק כמחצית מהמגרשים, והיה חשש להתקדמות הפרויקט.לאחר דיונים ארוכים, תוך הבנת הסיכון והסיכוי, כשמצד אחד- לנגד עינינו המטרה לעזור לתושבים החדשים בלוטם לקבל תשתיות ציבוריות מלאות ולשחרר את החסם לקליטת משפחותנוספות, ומנגד - כשאנו מודעים גם לסיכון ולצורך לנהל אותו -החלטנו לקחת את כל האחריות עלינו: החכ"ל והמועצה. החכ"ל הכינה תוכנית עסקית ללקיחת אחריות על כלל ההרחבהבלוטם, ובעקבותיה ערכנו משא ומתן עם היזם. בסופו שלמשא ומתן זה בסופו קנינו ממנו את התשתיות שהוא ביצע,תוך שהוא משלים את כל התשתיות שלא ביצע, וזאת בסכוםשל למעלה מ 8- מיליון ₪. לצורך זאת לקחנו הלוואה בנקאית.את ההלוואה תכננו להחזיר תוך כדי קליטת משפחות חדשות.התכנון היה לסיים את השיווק תוך 4 שנים ולהחזיר אתההלוואה לבנק. בכך העברנו, למעשה, את הסיכון על קצבהקליטה ואת החזר ההלוואה לחכ"ל, תוך שהיישוב מתפנה לעסוק בקליטה חברתית ובבניית החברה היישובית.בתוכנית היו מעורבים החכ"ל, אגפי המועצה (הנדסה, קליטה,יישובים,וועד הישוב). התוכנית כללה התייחסות לסיכוניםהאפשריים - אי הצלחה בשיווק כל המגרשים, התמשכותהשיווק על פני יותר מ 4- שנים, עלות הריבית בשנים הנוספות,ועליית הריבית הבנקאית בתקופה זו.לאחר בחינת כל התוכניות, הערכת הסיכונים, ייעוץ משפטיוקבלת אישורים ממשרדי הממשלה הרלוונטיים, החלטנושהחכ"ל תקבל לידיה לסיים את הפרויקט, ושהמועצה תיתןערבות לכך. ניהלנו מו"מ עם היזם, ובאמצע שנת 2010 יצאנולדרך.התחלנו בקמפיין פרסום ובירידי קליטה, פעלנו יחד עם ועדהיישוב וועדת הקליטה שלו בקידום, באירוח ובמשיכה שלמשפחות שהתעניינו במעבר לגליל. במקביל השלים היזם אתכל התשתיות הציבוריות בפיקוח החכ"ל, ומסר אותן לאגףההנדסה במועצה.באמצע 2011 הסתיימה סלילת הכביש המרכזי בהרחבה,לרווחת התושבים שכבר התגוררו במקום ויכלו סוף סוף להגיעלבתיהם ללא בוץ, ולנוחות אלה שעוד היו בתהליכי בנייה,ובתחילת 2012 הסתיים ביצוע התשתיות הציבוריות לכללההרחבה.במהלך כל השנים הללו עסקנו - המועצה, החכ"ל והיישוב,בשיווק ובקליטת משפחות חדשות. אומנם בקצב נמוך מעטמהמתוכנן, אבל עדיין תוך עמידה בתוכנית העסקית ובסיכולהסיכונים.רוב המגרשים שווקו, נבנו ואוכלסו, ומספר התושבים בלוטםצמח בהדרגה. נשארו עוד מגרשים בודדים, כאשר האחרוןשבהם שווק לאחרונה, ובכך הסתיים הפרויקט בהצלחה.

 

מה למדנו מהפרויקט?

במהלך הדרך ישבנו להפיק לקחים מכל התהליך: בתחילתו,בביצועו ובסיומו.למדנו שביצוע תשתיות בהרחבת יישוב זה פרויקט גדולומסובך, כאשר הדרישות הולכות ועולות, והאילוצים שהמדינה מציבה הולכים ומקשים. יש פרויקטים שמנוהליםהיטב ומגיעים לסיום מוצלח, אבל יש פרויקטים שמסתבכים, וההסתבכות היא בקנה מידה גדול של מיליוני ₪.

לאחר כ 5- שנים בפרויקט לוטם, שהסתיים בהצלחה, אנויכולים לסכם בשביעות רצון את ההחלטה להיכנס אליוולאפשר ללוטם להמשיך ולצמוח.התהליך הזה העלה את השאלה האם נכון ליישוב, מוכשר ככלשיהיה, לקחת סיכון כזה, בהיקפים כאלו, ומה הפתרון ליישוב שרוצה להימנע מכך.הגענו למסקנה שהמועצה, בשל יכולותיה וגודלה, צריכהלקחת את הסיכון בפרויקטים כאלו מהיישובים אליה. זו הסיבהשהחכ"ל, כזרוע של המועצה, נכנסה לתחום התשתיות ולוקחתאת האחריות לביצוען.לקח זה הולך ומתחדד ככל שדרישות המדינה בביצועהתשתיות הולכות ומחמירות.רק גוף כמו החכ"ל והמועצה יכול לעמוד בדרישות אלו,ולהתמודד עם הסיבוכים האפשריים. פרויקט יכול להסתיים ללא תקלות מיוחדות, אבל כשהן קורות הן עלולות להפיליישוב שלם.ובהצלחה ללוטם.

30/03/2017 13:43:25
להוסיף תגובה אין תגובות לרשומה זאת קישור ישיר לקטע בית

שיתופי פעולה אזוריים והשתלבות במרחב הגלילי הם חלק מחזון המועצה. אנחנו נמצאים בלב הגליל, ושכנים ל- 30 רשויות- רובן מהמגזר הערבי. הקו המנחה אותי בפעילותנו האזוריתהוא קידום רווחה משותפת. כשייטב לשכנים ייטב גם לנו. לכך אנחנו מכוונים בפעילויות האזוריות שלנו. זה לא סוד שרמת התשתיות בכפרים מסביבנו פחות טובה מאשר ביישובי משגב בכלל, ביישובים היהודיים בפרט. ביישובים הבדואים של משגב נעשית עבודה רבה כדי להביא את התשתיות לרמה נאותה. בחלקם הגענו לכך ובאחרים אנו עובדים על שיפור, וראו כדוגמה את השיפור העצום בערב אל נעים, אבל מפגעי סביבה אינם מכירים בגבולות מוניציפאליים והשיפור צריך להיות כלל אזורי. כדי להגביר את הפעילות המשותפת עם הרשויות השכנות לנו יצרנו שני פורומים של שילוב רשויות: אשכול בית הכרם - פורום שהקמנו יחד עם הרשויות: כרמיאל,מג'ד אל כרום, בענה, דיר אל אסד, נחף וראמה; ושיתוף פעולה בין רשויות בקעת סח'נין, במימון האיחוד הארופאי - בפורום זהחברות סח'נין, עראבה ודיר חנא. המיזמים הללו יצאו לדרך לפני מספר שנים, והיום ניתן לראות את ראשית התוצרים.

 

אשכול בית הכרם

לפני מספר שנים יזמנו את הקמת אשכול בית הכרם, המאגד את כל הרשויות בבקעת בית הכרם, כדי לפעול יחד בנושאי איכות החיים בכל יישובי הבקעה. מצאנו אז שנושא איכות הסביבה ופתרון מפגעים מעסיק את כולנו וסביבו הקמנו את האשכול.באותו זמן נושאים כמו זרימת ביוב חופשי בנחל, זריקת פסולת בשטחים פתוחים, הצתת תחנות מעבר לפסולת, ומקומות דגירת יתושים היו משמעותיים ומטרידים מאוד. בשנים האחרונות ניכרת מודעות הולכת ועולה בקרב התושבים הערבים לנושאי סביבה. ראינו זאת בשיתופי הפעולה עםעמותת "אל אמל" כשערכנו השתלמויות משותפות לפעילי איכות הסביבה בבקעה. ראיתי שהלחץ שהחל מלמטה הגיע גם אל ראשי היישובים, וכיום הם מאוד מודעים לרצונות התושבים. הנתונים הללו הגבירו את הצורך בפעולות שיפור.בתקופה האחרונה זכה האשכול לתקציבים גדולים מקרן הניקיון, והשתמש בהם כדי לנקות אזורים גדולים בבקעה מפסולת, וכןיצא במכרז מרוכז לפינוי וטיפול בפסולת, במטרה לשפר את הניקיון בבקעה. אבל מעבר לנושאים "הטכניים" הללו, חשובה בעיניי הפעילות האסטרטגית שבה אנו מתבוננים יחד בעתיד החיים בבקעת בית הכרם. מתוך התבוננות זו עלה פרויקט "טיילת בית הכרם",פרויקט שאני מאמין שהוא בעל פוטנציאל לחולל שינוי משמעותי באזור. פרויקט "טיילת בית הכרם" התחיל כחלום של מספר חברים.דובר על טיילת שתתחיל בצומת גילון, תמשיך לאורך נחל שגורוכביש 85 , תעבור דרך בענה, כרמיאל ונחף, ותגיע לראמה. 15ק"מ של טיילת אזורית שלאורכה יוקמו בתי קפה, מסעדות,שירותי דרך, עסקים קטנים, שוק גלילי ועוד, כיד הדמיון.טיילת כזו, בתוך בקעה שתנוקה ממפגעים סביבתיים של פסולת וביוב, עם נחל שיחזור להיות נקי ומטופח, כל אלה יחד ישנו אתהנוף העירוני ואת הזדמנויות המפגש. יחד עם האשכול אני מקדם את הרעיון בממשלה ודוחף להקצאת תקציבים לתכנונו.

הפורום לתכנון משותף בבקעת סח'נין


בבקעת סח'נין, הסמוכה ליישובי משגב, נמצאות 3 רשויות עירוניות גדולות: סח'נין, עראבה (שקיבלה לאחרונה מעמד של עיר) ודיר חנא. במשך שנים ניהלנו מערכות יחסים עםשכנינו לבקעה, יחסים שכללו תכנון תיירותי משותף של הבקעה, מבצעי ניקיון בשטחים הפתוחים והרבה הדברות ודיונים משותפים.בשנה האחרונה יצרנו, בשיתוף איגוד ערים לאיכות סביבהנטופה והרשויות בבקעה, מסגרת פעולה משותפת שבה נפגשנו לסדנאות ויצרנו צוותי עבודה בנושאים המשותפים לנו,הכוללים: איכות סביבה, תיירות, תכנון, תרבות וחינוך. הכול תוך הידברות כנה ובניית אמון הדדי והבנה.שיתופי הפעולה הללו מסייעים להרחבת האמון, להכרת השכן,לקבלת האחר ולהרחבת המעגלים של ההשתתפות בשיפור החיים של כולנו, דיירי האזור.כמטרה ארוכת טווח הייתי רואה את איחוד הפורומים של אשכול בקעת בית הכרם והפורום של בקעת סח'נין, כך שניצור גוף אחדשיפעל מנקודת ראות אזורית גדולה יותר. 

30/03/2017 13:56:12
להוסיף תגובה אין תגובות לרשומה זאת קישור ישיר לקטע בית

לרגל יום האישה הבינ"ל בחרתי לכתוב על נשים במועצה. אם תעברו על ספר הטלפונים של המועצה, תראו שרבות מעובדי המועצה הן נשים הנמצאות בכל התפקידים, כולל תפקידים בכירים רבים. נוכחותן של נשים איכותיות ומשכילות שמובילות במעגלים השונים ובמגוון של מקצועות במועצה, משפיעה לטובה על השיח, על עבודת הצוות ועל האווירה.הנשים מוסיפות יכולת ניתוח נושא מזוויות ראייה נוספות, מהשעוזר לראות בעיות מורכבות ומעשיר את מגוון הפתרונות. בעידן של ריבוי חלופות ושינוי מתמיד, יכולת זאת היא נכס אמתי שמאפשר לכולנו להגיע לפתרונות טובים יותר.תפקידנו במועצה ליצור סביבת עבודה רצינית, עניינית ונעימה שבה כל אחת ואחד ירגישו שהם יכולים למצות את יכולותיהם, ליזום ולהביא מעצמם. העבודה במועצה היא במידה רבה חלק של חיינו בקהילה וביישוב, והדומיננטיות הנשית במועצהמסייעת לכך. מירב בן דע, מנהלת אגף משאבי אנוש היא גם היועצת למעמד האישה וגם האחראית על פניות ציבור העובדות בכל הקשור לתחום המגדר. במסגרת תפקידה היא מארגנת גם את אירוע יום האישה, אירוע המזמן שיח נשים אישי וקבוצתי ופעילות חווייתית ומהנה של בנות המגדר הנשי.לפני כ 3- שנים הצטרפה המועצה לתוכנית "אתנה" לקידום הספורט הנשי במשגב. במסגרת תוכנית זו אנו מפעילים חוגי ספורט רבים, כולל נבחרות תחרותיות במספר ענפים,נבחרות המגיעות לרמה ארצית. ביניהם ניתן לציין את קבוצות הכדורעף והשחייה.לעומת ריבוי הנשים במועצה ישנו מקום אחד שבעיניי דורש שיפור והוא - מליאת המועצה. כיום יש רק 2 נשים במליאה מתוך 35 נציגי היישובים. הייתי שמח לראות יותר נציגות ציבור במליאה, ואני קורא ליותר נשים להיכנס לפעילות ציבורית ולהציג את מועמדותן. אני מקפיד למנות להנהלות של חברות המועצה (החברה הכלכלית, מנהלת תרדיון, קולחימשגב ועמותת משגב הגליל) נציגות ציבור, ועל כן גם במליאת המועצה הייתי שמח לראות יותר נציגות.נוכחות חזקה ומשמעותית ביותר של נשים נראית בפעילות ההתנדבותית במשגב. אני פוגש מתנדבות רבות בכל התחומים,אם זה בעזרה למשפחות "בחזרה לדרך המלך", בתמיכה בחולים "מירב", בתמיכה באימהות "אם לאם בקהילה",מתנדבות חנות "משומשהו", ובעוד מקומות רבים. במיוחד אציין את תוכנית "אם לאם בקהילה" שהתחילה כיזמות ב"פורום נשים כרמיאל משגב", ולאחר מספר שנים נקלעה לקשייםתקציביים. ואולם, בשל חשיבות מקוריות ובשל התועלת בתוכנית זו, החלטנו להמשיך ולתמוך בה, והיא פועלת כיום כחלק מהאגף לשירותים חברתיים במועצה.קשה לראות ולדמיין את המועצה ללא הנוכחות הנשית הגבוההבה. זה חלק מהעוצמה והחוזק שלנו, ואנו נמשיך בדרך זו. 

30/03/2017 14:05:34
להוסיף תגובה אין תגובות לרשומה זאת קישור ישיר לקטע בית

זוכרים את המושג "כביש ללא אבא"?

כשנכנסתי לתפקידי כראש המועצה זה היה הכינוי שזכו לו כבישי הגישה ליישובים: צרים, עקלקלים, ללא שוליים, ללא תאורה, ועוד שלל מפגעים תעבורתיים. הסיבה למצב העגום הזה הייתה נעוצה בנתק בין משרד התחבורה ומע"צ דאז לבין המועצה, נתק שנבע מכך שהמועצה נאלצה לעתור לבג"צ על הפרת הבטחה שלטונית של מע"צ ושל משרד התחבורה לשיקום הכבישים ברכס יודפת ובהר כמון.על מה היה הריב? מע"צ גרסה כי כבישי הגישה ליישובים נמצאים באחריות המועצה, בעוד שאנחנו טענו שהכבישים הם ברמה ארצית ונמצאים תחת אחריות מע"צ. בסופו של דבר היה מדובר בכסף, הרבה מאד כסף, מעל ומעבר למה שרשות מקומית בסדר גודל של משגב יכולה לממן בכוחות עצמה. השנים והחיים לימדו אותי ש"ריב" כזה בין גופים שלטוניים אינואופציה, שחייבים להגיע להסדר מוסכם שיאפשר לתושבים לנסוע בבטחה הביתה. פעלתי לגשר על חילוקי הדעות עם מע"צ, ולאחר תהליך של מו"מ ואינסוף פגישות הגענו לפשרהשלפיה מע"צ יבצעו שדרוג של הכבישים ברכס יודפת ובהרכמון. וכך היה. כדי לפתור את הסוגיה פתחנו בדיאלוג עם משרד התחבורה להגדרת האחריות לכבישי הגישה. ישראל כץ, שבדיוק נכנס לתפקיד שר התחבורה, גילה הבנה לבקשותינו והביא להחלטה שכל כבישי הגישה יעברו לאחריות, לטיפול ולתחזוקה של מע"צ. בשלב הבא ערכנו בשיתוף מע"צ (כיום "נתיבי ישראל") את סדר העדיפות בשיקום כבישי הגישה ליישובים במשגב, ומאז "נתיבי ישראל" משקמת ומתחזקת אותם. נסללו ושוקמו עשרות ק"מ של כבישי גישה, וביניהם הכביש מלבון להר חלוץ, כביש העלייה לגילון, כבישי הגישה ליישובים: טל-אל, לוטם, יובלים, אשחר,אשבל, שכניה, קורנית, מנוף, מעלה צביה וחוסניה. כששיתוף הפעולה עם מע"צ נכנס להילוך, התחלנו לפעול מולם להסדרת הצמתים הבעייתיים בתחומי המועצה, וכאלה, כידוע,לא חסר. בשנים האחרונות הוקמו רמזורים בצמתים גילון, בר-לב, לשם ומשגב, הוקמו מעגלי תנועה בצמתים מורשת, שורשיםוכמאנה, ומעגל תנועה פנימי בין שכניה לבין קורנית, הותקנה תאורה בצמתים מצפה אבי"ב, מורן, שורשים, לוטם ומעלהצביה.

 

ומה בשלב הבא?

בימים אלה נמצא צומת ראס אל עין בשלבי תכנון, וצומת טל-אל עבר, זה לא מכבר, לשלבי ביצוע. קטע הכביש בכניסה לדמיידהעומד בפני שיפור גיאומטריה וכך גם קטע הכביש מיעד דרך עצמון ועד לצומת המועצה. ועם זאת, מלאכה רבה עוד לפנינו:קטע הכביש מצומת כאוכב דרך צומת הר שכניה לצומת יודפת הוכר לאחרונה כמוקד סיכון, והרשויות החליטו להקים מעגלי תנועה בצומת כאוכב ובצומת יודפת. אנחנו דורשים לבנות מעגל תנועה גם בצומת הר שכניה. בהקשר זה נקבעו פגישות עם שר התחבורה ועם מנכ"ל נתיבי ישראל. עוד נדרש טיפול בצמתי הכניסה לסלאמה, ואילו בצמתי הכניסה ללוטם ולמעלה צביה נדרשת הקמת מסלול האטה והאצה. יש צורך להסדיר את צומת הגישה לחרשים, ובמקביל לשפר את בטיחות חציית הכבישים להולכי רגל בכלל הצמתים במשגב.ברשימת הפרויקטים "הכבדים" מככבים: תכנון כביש גישה חדש לפלך ותובל, תכנון כביש 805 "עוקף סח'נין" מהכניסה לפארק תעשיות משגב ועד לגשר בנחל חילזון ליד לוטם, והשלמת שדרוג כבישי הגישה למצפה אבי"ב ולמורן. למדתי כי העבודה עם משרד התחבורה ועם "נתיבי ישראל"צריכה להיות מקצועית, עניינית ורצינית. אנו חייבים להביא נימוקים ולשכנע. אם לא מצליחים לשכנע כבר בשלב הראשון,אסור לוותר. יש להתמיד ולחתור עד להשגת המטרה.

30/03/2017 14:15:39
להוסיף תגובה אין תגובות לרשומה זאת קישור ישיר לקטע בית

כל היומנים

sun - לשירות חברות הסטארט אפ בצפון אומרים שהיה פה אמנים ויוצרים אני ואתה נשנה את הגינה אנשי הגשם אתר צומח גבוהה יותר, מהירה יותר, חזקה יותר גן קיימות הבית הפתוח הופכים את בקעת בית הכרם לעמק תפארת החינוך - הלב הפועם של משגב הכל נוער המלאכים של כלבלאב העשרה ואומנויות הקומפוסטר כחיית מחמד התנדבות...זה אנחנו ויקי משגב זבל זבל תפריד זכויות בעלי חיים זריקת בריאות חיים בקהילה טיולים ומסעות יד ביד בגליל יד על הדופק - דיווחי משטרה וביטחון יומן המועצה יומן ספורט יומן רכזי טיולים יער האופניים והקהילה יש עבודה ישוב לדורות לא רק לנשים לחיים ארוכים מבקרים במשגב מדברים אמונה מדיה חברתית מועדון רוטרי משגב מוקד 107 מזכירי/ות ישובים מיומני הספרנית משגב קולטת משומשהו נוער ראס אל עין עד-כאן העתון המקוון של משגב עוד מעט 30 עושים עסקים על הדרך פורום מנהלני חינוך פתווו-ח צעירי משגב קבוצת YAD קול ההתחלות קונים - כאן קורס ועדים קיימות וסביבה קליק שביל סובב משגב שבילים ברגל תיירות במשגב תרבות