http://www.facebook.com/pages/%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%A6%D7%94-%D7%90%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%A9%D7%92%D7%91/190731637642996 שבילים ברשת

שביל סובב משגב

חויות מטיול מאשחר לשורשים

 

חדוה לבנת, שהובילה את הסיור האחרון יחד עם סיגלית אור, חולקת חוויות מהטיול

 

שביל סובב משגב מאשחר לשורשים

יותר גשם או יותר אנשים? זו הייתה השאלה שהדהדה בראשנו לקראת הסיור על שביל סובב משגב. "ראית את השמיים האפורים?" סימסה סגלית לחדווה בבוקר, וחדווה ענתה "כן, אבל יש גם כחול!" בסופו של דבר הכחול ניצח.

כ-40 איש, מילד ועד זקן, בעיקר ממשגב אבל לא רק, התיצבו עם מעילים ומטריות באשחר והצטרפו אלינו להליכה קצרה שעברה בין קהילות שכנות ומגוונות. התחלנו באשחר, עברנו בערב אל נעים וסיימנו למרגלות שורשים.

באשחר פגשנו את אילנה וצביקה שסיפרו על החיים המשותפים של דתיים וחילונים בישוב. מה התחדש לנו? העובדה שההצבעות בישוב בנושאי  המחלוקת לא מתחלקות על פי השיוך הדתי. שבלילות שישי פעילים הן בית הכנסת והן הפאב הקהילתי כמקומות מפגש. שנושא החינוך ברוח ערכי הקהילה – חינוך משותף לדתיים וחילונים, עדיין אינו מספק.

בערב אל נעים הותרשמנו מהמחזה האופטימי של בתי הקבע ההולכים ונבנים לצד הפחונים בהם עדיין מתגוררות רוב המשפחות. התארחנו בביתם של פהים ואמירה ושמענו על ערב אל נעים היום, נוכח השינויים הפיזיים העצומים המתחוללים בה. עוד שמענו על גיוס לצה"ל, יציאת נשים לעבודה, היכן לומדים ילדי הכפר ונישואים בתוך המשפחה. הרגשנו שכשנבקר בפעם הבאה הכל יראה אחרת.

ירדנו לכיוון נחל סחנין שם התישבנו ליד כרם זיתים וקראנו יחדיו שני שירים על הזית. הנה אחד מהם:


        
עץ הזית 2002 / אגי משעול

תָּקְעוּ אוֹתוֹ בֵּין שְלֹשָה עֲצֵי קוֹקוּס
עַל מַצָּע אֲדַמְדַּם שֶׁל טוּף מהַהוֹם סֶנְטֶר
בְּאֶמְצַע צֹמת שֶּהָפַךְ בִּן לַיְלָה
לְכִּכָּר.

נֶהָגִים הַמְמַהֲרִים לְבֵיתָם
יְכוֹלִים אוּלַי לִרְאוֹת אוֹתוֹ מִבַּעַד לִשְנֵי
כַּדֵי חֶרֶס
נוֹטִים עַל צִדָּם
אֲבָל אֵין לָהֶם זְמָן לַסִּפּוּר
הַמְּפֻתָּל
הָעוֹלָה מִגִּזְעוֹ
אוֹ צַּמַּרְתוֹ הַגְּזוּמָה בְּהוּמוֹר שֶׁל קַבְּלָנִים

וְאֵין הֵם יְכוֹלִים לְנַחֵש אֶת שָׁרָשָׁיו
הַמְגַשְּׁשִים נְבוֹכִים
בָּאֲדָמָה הַזָּרָה,
לוֹפְתִים עוֹד כְּמוֹ צֵדָה לַדֶּרֶךְ -
אַדְמַת אֵם שֶׁדָּבְקָה בָּם
בַּהֲמוּלַת הַחִשּוּף.

זַיתָיו הַמּוּשָּׁטִים לְאַין דוֹרֵשׁ
מַשְׁחִירִים
אֶת פָּנַי
וְשׁוּם וְרָדִים נַנָּסִיִּים לֹא יָסִיחוּ אֶת לִבִּי
מִן הַבּוּשָה.

 

קריאת השיר בעקבות הביקור אצל הבדואים הוביל אותנו לדון בתופעות של עקירה ושתילה מחדש, מלאכותיות מול אותנטיות וקידמה מול מסורת. מהורהרים מן השירים והדיון המשכנו, מלווים בגשם קל, בהליכה אל מול הנוף עד למרגלות שורשים, שם שמענו קצת מסיפורי הישוב. האוטובוס כבר הגיע לקחת אותנו בחזרה למכוניות ונפרדנו רטובים קמעה ומרוצים מאד. מחכות לסיור הבא!

 

 

869 צפיות