http://www.facebook.com/pages/%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%A6%D7%94-%D7%90%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%A9%D7%92%D7%91/190731637642996 שבילים ברשת

ישוב לדורות

מפגש מס' 5

הוצגו 4 עקרונות לתכנון ביישוב במשגב על בסיס "יישוב לדורות":

  1. הטמעת שלושת תחומי הליבה - משילות, קהילה וקיימות (סביבה)
  2. מנהיגויות: חיבור בין ההנהגה הפורמאלית והבלתי פורמאלית
  3. ה-DNA היישובי כבסיס להובלת תהליכים
  4. שילוב בין קבוצות/שכבות גיל ביישוב, יצירת חיבורים קהילתיים וקשרים בין התושבים, רב-דוריות והמשכיות

בדיון שהתקיים לאחר מכן אושרו עקרונות אלו כמסגרת עבודה כללית וכעקרונות מוסכמים.

 

בהרצאה של יוסי שריד, שהתקיימה על איסוף מידע מהציבור הבנו כי כדי לקבל מידע נדרש ולא מוטעה יש צורך לדגום או לקבל מידע מעל ל- 70% של האוכלוסייה, המהווים את החלק המרכזי בעקומת העונים (בנוסף יש כ- 15% בשוליים שהם מאד בעד ועוד 15% בצד השני של העקומה שהם מאד נגד). כמו כן הבנו כיצד יש להימנע מהטייה של שאלות, באמצעות למידת מס' דוגמאות. להלן תהליך מומלץ לביצוע סקר:

  1. הקמת וועדת היגוי וזיהוי מה פרטי המידע שזקוקים לו
  2. הכנת טיוטת שאלון
  3. הרצת פיילוט, כדי לבדוק אם הציבור מבין את השאלון
  4. בדיקה האם קיימת עקביות במענה על שאלות הפיילוט
  5. תיקון השאלון
  6. ביצוע מלא של הסקר

ד"ר דפנה בן ברוך הציגה את הצורך בתכנון שיתוף הציבור והבנייתו בתוך תהליך התכנון. תהליך השיתוף מוגדר היום כ"צדק הליכי" וכתהליך הוגן של תהליך התכנון (צ'רצמן ןסילברמן) או כ"תכנון משתף", כמודל רב-מימדי, המתקיימים בו תהליכי תקשורת, למידה ועשייה משותפת של בעלי עניין שונים, המייצרים מערכת של הידברות ורשתות (Innes & Booher (2004. 

פרופ' אמנון בהם, הציג את המודלים הנהוגים בתכנון של רציונלי-כוללני ושל תכנון אסטרטגי ושאל האם הם מתאימים לתכנון קהילה? מסתבר שאלו הם מודלים אקדמיים, שקשה פעמים רבות ליישמם במקום או בארגון.

במידה רבה ניתן לתכנן בקהילה כך שבמקום להגיע לאופטימלי ולפתרון הטוב ביותר, ניתן להגיע לפתרון משביע רצון.

לשם כך ניתן להשתמש במודל התוספתי - תכנון לטווח קצר יותר ובצעדים קטנים. מתכננים לטווח קצר, שואלים את התושבים אם הם מרוצים ואז פועלים שוב.

החיסרון בתהליך הוא שבכך פעם יש להניע את התהליך מחדש ולא תמיד יש לכך את האנרגיות הדרושות לכך. קיים גם קושי של מנהיגות היישוב לתמחר סוג כזה של תהליך ולהתקשר עם מתכנן.

כפי הנראה המודל התוספתי מתאים לקהילות, שאחרת לא תבצענה תהליך תכנון אחר.

ניתן גם לשלב בין הכנת תהליך תכנון רציונלי/אסטרטגי ואחרי שיוצאים לדרך עושים את התהליך התוספתי.

המודל התוספתי מאפשר חשיבה ועצירה ומידה רבה של פתיחות וגמישות - הגדרת תחום שבו רוצים לעסוק, הקדשת חשיבה ותכנון ואז עצירה.

בפרויקט שיקום שכונות, לדוגמא, הבינו שבמקום תכנון רחב מימדים ורציונלי יש לבצע תהליך תוספתי.

על המתכנן להגיע ליישוב עם תפיסה אישית לתהליך אך להיות פתוח לשמוע מה הקהילה רוצה ולא לכפות עליה תהליך שאינו מתאים לה או שהיא לא מעוניינת בו.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

1274 צפיות