דבר העורך

מנהלי היומן

אלבום תמונות rss
מלאו כאן את כתובת ה-Email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן היומן שלי.
הצטרף הסר

רשומות אחרונות

ארכיון

אלבום תמונות

Loading
 

קול ההתחלות

סיפורי ראשונים

איך זה התחיל
24/02/2013 08:25:55

 

איך זה התחיל 

פרופיל מתיישב

אסתר דגון נשואה לצבי

מראשוני מערכת החינוך

עלתה ליובלים 8.8.82,

 אמא לשלושה סבתא לארבעה נכדים.

 

 

את יודעת", אומר לי צבי, כשאני בדרכי להכין ארוחת ערב, "מתארגן גרעין של עובדי רפא"ל להקמת ישוב בגליל". משכתי בכתפי והמשכתי הלאה, אך צבי אינו מרפה:  "ישנה אפשרות גם לאנשים מחוץ להצטרף". "נו, אז מה?!" אני עונה. "אני רוצה שנרשם". הבנתי מיד שכאן קבור הכלב. "למה זה טוב?". יש לנו דירה יפה, מקומות עבודה מסודרים, אנו גרים קרוב למשפחה, מה צריך יותר?

אך צבי אינו מרפה: "בואי נרשם!". חשבתי שהכול עורבא פרח. "טוב, אם אתה כל כך רוצה" עניתי. וכך הצטרפנו לגרעין.

השנים נוקפות, והנה -אחרי ה"מהפך" הפוליטי המפורסם-  אנו מתבשרים שהעסק מתחיל לקרום עור וגידים. שר השיכון, אריק שרון, מטיל את כל כובד משקלו (תרתי משמע), ומתקבלת החלטה להקים 32 מצפים בגליל.

אנחנו מצטרפים לאלה שרוצים ישוב קהילתי. מתחילים לבנות את בתי הישוב; מה שנראה כחלום הופך למציאות. כאן, יש להודות, משהו קורה לי: פתאום אני חשה שאני שותפה לאירוע היסטורי, אם עד עכשיו קראתי על מקימי ההתיישבות בארץ בימים עברו, כעת אני ומשפחתי  הולכים בעקבותיהם, ובונים דגם התיישבות חדש - ישוב קהילתי.

לי אישית זה מאד התאים, אהבתי את הרעיון שהשותפות היא חברתית ולא כלכלית.

 

מערכת החינוך

במקביל להכנות למעבר למגורים ביובלים, הייתי בועדת החינוך האזורית, שהייתה אמורה ליצור את מוסדות החינוך היישוביים והאזוריים.

היינו נוסעים בערב לישיבות בגוש שהתקיימו ,בחוות יבור, (המחנה זמני של עצמון) או ביעד, כל נסיעה נראתה לי כמסע אל מעבר להרי החושך. רעיה קליסמן הייתה הנציגה הפעילה של יובלים, וגייסה לצידה מספר מתנדבות מאלו שעסקו בחינוך, וביניהן - גם אני .

להודות על האמת, חשבתי להמשיך לעבוד בחיפה גם אחרי המעבר ליובלים. אך כשהוצא לי לעבוד במשגב - הסכמתי. החלטה זו, הייתה אחת ההחלטות החשובות בחיי המקצועיים. באתי למשגב עם ניסיון רב, וגיליתי שיש לחינוך פנים נוספות, שאותן לא הכרתי. בית הספר הוקם לפי המתווה של ד"ר אלי מנברג, במתכונת שעד אז לא הייתה נפוצה בישראל.

בית הספר חולק לבתים דו- גיליים, כשהרעיון מאחורי החלוקה היה: פעם אני צעיר בשכבה, ופעם - בוגר. גם הישיבה בכיתות הייתה בקבוצות, ולא ישיבה פרונטאלית בטורים. אם בתי הספר שבהם עבדתי קודם היו במתכונת התפיסה שהתאימה למהפכה התעשייתית, תפיסה בה הדגש על הקבוצה, הרי שבמשגב הגישה הייתה יותר אישית, ושמה את הדגש על הפרט.

עבורי, עם כל הוותק ,זו הייתה פואמה פדגוגית: נחשפתי לצורות עבודה שונות; ראיתי ילדים שבאים בשמחה לבית הספר; והעבודה עם ד"ר מנברג העשירה אותי מבחינה פדגוגית. הייתה בינינו חלוקת עבודה: הוא אחראי על הרוח, ואני - על החומר. בחדר המורים נוצר הווי של ידידות, והיחסים היו מאד קרובים.

לא שהיה קל... הביקורת מצד ההורים הייתה קטלנית. היו הורים שטענו שבית הספר הפך לקייטנה, וזה לא רציני. במיוחד, כאשר נדרשו לשלם עבור כיתות קטנות (שהן משאת נפשו של כל מורה). היום זו אחת הדרישות ממערכת החינוך, אך אז נהגו על-פי התפיסה כי בעל המאה הוא בעל הדעה, וההורים הפכו ממעורבים למתערבים בנעשה בבית הספר. איני יכולה למנות את מספר השעות שביליתי במחיצת הורים, כדי להסביר להם לאן הולך הכסף. לא פעם נתנו לי הרגשה שהכסף הולך כביכול לכיסנו הפרטי, והייתי צריכה להוכיח באותות ובמופתים ש"אין לי אחות".

אף על פי כן ולמרות הכול, נהניתי מתקופת עבודתי בבית הספר הקהילתי משגב.

היו מספר שיאים בעבודה. הראשון היה שנת בר המצווה, שבה נחשפו התלמידים (וגם המורים), במסגרת י"ג משימות, לדברים לא שיגרתים.  חפרנו עתיקות בראש זית, וגילינו בחפירה כדים מתקופת בית ראשון שבהם אחסנו תבואה, שמן ויין. בקרנו בישוב בני עייש ,ליד רחובות,לסוף שבוע, והתוודענו לעדה התימנית ולמנהגי השבת שלהם; טיילנו לירושלים; עשינו עבודות שורשים; ועוד, ועוד. בסיום אותה שנה, נערכה מסיבה שנושאה היה הגליל. במסכת הוצגה ההיסטוריה של הגליל מתקופת בית שני ועד ימינו.

שיא נוסף היה קבלת פרס החינוך בבית הנשיא בירושלים. נערכה הגרלה בין המורים מי ייסע, ונפל בחלקי לנסוע, ולהיות עדה למשהו שעבורי הוא חד פעמי. ההתרגשות הייתה אדירה, ובדרך הביתה שררה מין שמחה שקשה להסביר.

חידוש מעניין נוסף שהנהיג אלי מנברג, היה ימי הזה"ב (זהירות! הורים בדרך): פעם בשנה היינו עוזבים את בית הספר ביום חמישי בצהרים, כשביום  שישי (אז עוד התקיימו לימודים ביום זה) הורים באו ללמד, וכן מורים, שמסיבה כלשהיא לא נסעו. במסגרת זו היה מתכון קבוע: ביום חמישי אחר הצהרים היינו נפגשים עם אנשים שקשורים לחינוך, שומעים הרצאה, או מנהלים שיחה בנושאי חינוך .  ביום שבת היינו מטיילים באזור, וחוזרים עייפים אך מאושרים. לדעתי, ימי זה"ב היה מיזם חשוב שנתן לנו אפשרות לראות מה נעשה בתחום החינוך ברחבי הארץ; גיבש חברתית את הצוות, ונתן להורים שהתנדבו, הזדמנות לחוות מהי עבודת המורה. רבים הודו בפני, שהם מעריכים את עבודתנו אחרת. לא קל להיות מורה, אף עם הילדים החמודים של משגב.

שיא השיאים, מבחינתי לפחות, הן כמחנכת והן כאם, היה סיום מחזור א' בשנת 1989. מי מאתנו זכה להיות מחזור א'? מעטים בלבד, והנה קבוצת ילדים במשגב עשתה היסטוריה: המחזור הראשון של בית הספר! ההכנות לסיום היו מאד מרגשות,

  ברגע שנסתיימו המבחנים, התחילו ההכנות הקדחתניות למסיבת הסיום. המסיבה הייתה הצלחה מעל ומעבר! מה שריגש אותי במיוחד - היה, כמובן, שבתי בין הבוגרים. והנאום שנשא עמיהוד נוב ז"ל, שנסב אודות המשמעות של להיות מחזור ראשון; כמה שהוא התקנא בכאלה שהיו מחזור א'! והנה, בזכות בנו, גם הוא חווה מה זה להיות מחזור ראשון. הנאום ריגש אותי עד דמעות: הבנתי שאני עדה לעוד פרק בהיסטוריה הקצרה של ההתיישבות החדשה בגליל.

 

 

ראיינה(את עצמה) וכתבה אסתר דגון

 

 

 

 

1084 צפיות
פורסם ב- 24/02/2013 ,בשעה 08:25:55
להוסיף תגובה תגובה אחת קישור ישיר לקטע בית
תגובה אחרונה ב-10/11/2013 10:52:30 מאת אייל פלג

כל היומנים

sun - לשירות חברות הסטארט אפ בצפון אומרים שהיה פה אמנים ויוצרים אני ואתה נשנה את הגינה אנשי הגשם אתר צומח גבוהה יותר, מהירה יותר, חזקה יותר גן קיימות הבית הפתוח הופכים את בקעת בית הכרם לעמק תפארת החינוך - הלב הפועם של משגב הכל נוער המלאכים של כלבלאב העשרה ואומנויות הקומפוסטר כחיית מחמד התנדבות...זה אנחנו ויקי משגב זבל זבל תפריד זכויות בעלי חיים זריקת בריאות חיים בקהילה טיולים ומסעות יד ביד בגליל יד על הדופק - דיווחי משטרה וביטחון יומן המועצה יומן ספורט יומן רכזי טיולים יער האופניים והקהילה יש עבודה ישוב לדורות לא רק לנשים לחיים ארוכים מבקרים במשגב מדברים אמונה מדיה חברתית מועדון רוטרי משגב מוקד 107 מזכירי/ות ישובים מיומני הספרנית משגב קולטת משומשהו נוער ראס אל עין עד-כאן העתון המקוון של משגב עוד מעט 30 עושים עסקים על הדרך פורום מנהלני חינוך פתווו-ח צעירי משגב קבוצת YAD קול ההתחלות קונים - כאן קורס ועדים קיימות וסביבה קליק שביל סובב משגב שבילים ברגל תיירות במשגב תרבות