http://www.facebook.com/pages/%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%A6%D7%94-%D7%90%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%A9%D7%92%D7%91/190731637642996 שבילים ברשת

קול ההתחלות

סיפורי ראשונים

קול ההתחלות

 

 

קול ההתחלות

 

האם זו טעות  דפוס? והתכוונו  בעצם לכל ההתחלות?

 

אין כאן טעות, אנחנו רוצים שקולם של האנשים שהיו כאן ראשונים, - יישמע. אותם ראשונים, שחזו, הגו הובילו מהלכים שונים שהביאו להקמת משגב ויישוביה יספרו סיפורם וישמיעו קולם. 

ובאותה מידה  אנחנו רוצים לתת מקום לכל ההתחלות שהיו כאן

 מדובר בתכנית תעוד סיפורים אישיים מטעם  היחידה למתנדבים בעמותת מרחבים. העמותה פותחת דלתותיה לאוכלוסיה המבוגרת במשגב ומציעה שפע פעילות של העשרה וגם מסגרות שונות להתנדבות.

נפרסם בשני מישורים.

האחד - טור קבוע בעיתון א- לה גוש

השני רחב יותר - מדור באתר משגב, במדור שבילים ברשת,

לפני שהדברים נכנסים לספרי ההיסטוריה הם מצויים בשטח כזיכרונות של אנשים וכסיפורים על אירועים  . משגב נמצאת היום במצב הזה, שההתיישבות כאן עדיין לא הפכה להיסטוריה של מדינת ישראל, לא לומדים את זה  כחומר לבחינת בגרות ועדיין, יש כאן קבוצות אנשים שלפני יותר משלושים שנה, מעשיהם ההתיישבותיים הם אבן היסוד של המקומות השונים בגוש.

זה פרק זמן טוב להתחיל לאסוף את הסיפורים. קרוב לודאי יש רבים, כמספר האנשים מספר הסיפורים. ומכיוון שזו היסטוריה במבט אישי, ייתכן שאנשים ימצאו אי דיוקים, ואולי אם הם היו מספרים את הסיפור היו עושים זאת עם הדגשים אחרים. אבל הטור בעיתון והסיפור הרחב יותר באתר משגב, מספרים את סיפורו של אותו אדם דרך עיניו. זה לא המסר הרשמי של היישוב אותו הקים, בודאי לא מסר היסטורי של המועצה. זכרונותיו של האיש ובאמצעותם חווית הימים הראשונים שלו, הם עמוד השדרה לסיפור.

עם חלוף השנים נוצר מצב שיש כבר הרבה ילדים והרבה מתיישבים חדשים שרואים את הישובים הפורחים כדבר נתון ומובן מאליו ולא יודעים שפעם לפני שהיתה המועצה האזורית משגב היה כאן לגמרי אחרת. לא היו כבישים עם שני מסלולים, לא היו רמזורים. לצורך התכנסויות  לא היה לנו אולם הפיס והאמפיתיאטרון ופארק אוסטרליה, בהתחלה אפילו בית ספר לא היה,

ובכל זאת היה כאן משהו... היו הרים ירוקים וריקים וישובים בהקמה... חלק מהיישובים התחילו במחנות זמניים. יעד ישבו במחנה קרוונים וכשהם פינו אותו עצמון נכנסו להתגורר שם. ובאותו זמן ממש באתר שבו נבנתהשל עצמון גרו בקרוונים אנשי קורנית ושכניה וגם שורשים.

ולעומת זה אנשי מנוף התרכזו, כהכנה לעלייה על הקרקע, בכרמיאל.  ויובלים עלו ישר לבתי הקבע שלהם... וכל זה בכלל לפני שהמועצה קמה. אבל  מי שהיו פה הראשונים לאורך שנים וחיו בבדידות מזהירה, ללא כל הישובים שעולים כפורחים במועצה האזורית שלנו , הם יודפת ושגב וכמובן לא נשכח את הבדואים. ההיסטוריה שלהם באזור ארוכה ומרתקת.

זאת אומרת, המועצה חוגגת שלושים אבל הישובים חוגגים ימי הולדת אחרים וחלקם 'יותר גדולים' מהמועצה אימם הורתם...יש רצון לתת במה לסיפורים האלו מתוך המחשבה שמי שלא זוכר את עברו, עתידו לוט בערפל.  התקווה של הקבוצה שעוסקת בתעוד היא, שזו תהיה רק ההתחלה ובהמשך יצטרפו גופים נוספים למאמץ הזה והקהילה תדע להרחיב ולעסוק בעברה בכל מיני פרויקטים חברתיים כמו עבודות שורשים, הנצחה, והרחבה לסיפורי חיים .

כאשר מסתכלים ברטרוספקטיבה על מה שנבנה כאן, יש למשגב במה להתגאות. במועצה שלנו יש מיגוון גדול של קהילות שמקיימות אורח חיים שיש בו דמיון ושוני. כל הקהילות מקיימות חיי קהילה פעילים, שיש בהם הווי ישראלי ותמיכה הדדית, אבל לכל קהילה יש אפיונים ייחודיים לה. לעתים השוני מזערי ולעתים מדובר ממש באורחות חיים שונות ועדיין כל הקהילות חיות ביחד בשלווה ומקדמות ביחד נושאים כלליים חשובים להן. אכן -  פסיפס של קהילות.

 לסיום נספר מי זה ה'אנחנו' : ביוזמתה של מיכל חונן, מנהלת עמותת מרחבים, התכנסנו קבוצת מתנדבים לעסוק במלאכת איסוף הסיפורים.

בקבוצה נמצאים: מרים ואורי  סלע, רעיה רובינשטיין, אסתר דגון, אסתי נעלי, רותי שרון, דפנה קהילה, יעל פנואל, ציפי רן דבורה מאיר, גלית ויצמן ותרצה שביט.

אנחנו מקיימים מפגשים קבועים בהם מועבר תוכן שקשור לכתיבה, לראיון, לעריכה וכד' שמהווה בסיס תיאורטי וגם בסיס חברתי לתמיכה בסוגיות שעולות מהמפגש עם המרואיינים בשטח. לצד המפגשים כל אחד בוחר אדם מהקהילה כדי לראיין אותו.

לאחר הראיון מתקיימת עבודה של עריכת הטקסט ועריכת טור לעיתון.

בכל גליון באופן קבוע יופיע הטור שלנו קול ההתחלות. מי שירצה לקרוא בהרחבה גדולה יותר את הסיפור שמופיע בעיתון יוכל למצוא זאת באתר משגב.

מי שמעוניין להצטרף לקבוצתנו, יתקבל בברכה!

מי שמעוניין לספר את סיפורו מתבקש לפנות למיכן חונן michal1c@netvision.net.il>  או לתרצה שביט

tshavit1@gmail.com

 

 

 

 

 

 

780 צפיות