הופכים את בקעת בית הכרם לעמק תפארת

דורית זיס בסיכום מעודכן של שלושת צירי הפעילות: הביוב, הפסולת והחינוך הסביבתי. הנושא עולה היום לועדת הפנים והבריאות במסגרת מעקב אחר ההחלטה שלה מלפני כשנה. מחזיקים אצבעות שההמלצות של משרד הגנת הסביבה תתקבלנה ותתבצענה בהקדם.

להלן הסיכום:

‏‏10 אוקטובר, 2010

‏ב' חשון, תשע"א

לכבוד:

חברי הועדה המשותפת לבריאות וסביבה

כנסת ישראל

הנדון: טיפול נקודתי ביישובי בית הכרם  - מג'דל כרום, בענה ודיר אלאסד

ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת הנחתה את מנהלת מחוז צפון במשרד להגנת הסביבה, דורית זיס, להכין מסמכי עמדה ותוכנית טיפול בנושאי פסולת וביוב לשלושת כפרי אלשאגור לשעבר- בענה, דיר אלאסד ומגדל כרום. ביישובים אלו המצב הסביבתי קשה, בעיקר מפגעי פסולת (השלכות פסולת ושריפתה) והעדר תשתיות טיפול פסולת וביוב. רשויות אלו  במצב כלכלי קשה, שהוחמר בשנים האחרונות בהליך של איחוד הרשויות והפרדתן מחדש בשנה זו.

.

להכנת התוכנית הוקמו שלש תת ועדות בנושאים- טיפול בפסולת, טיפול בביוב והכנת תוכנית חינוכית. כל ועדה מורכבת מנציגים של כל בעלי העניין לנושא לרבות נציגי הרשויות המקומיות, משרדי הממשלה ונציגי ציבור מהיישוב ומהסביבה. רשימת המשתתפים מפורטת בהמשך. את העבודה ריכזו דורית זיס, מנהלת המחוז וד"ר סיגל בלומנפלד, מנהלת תחום תשתיות במחוז.

הליך הכנת התוכנית כלל מספר ישיבות, שהפרוטוקולים שלהם מצורפים כנספח למסמך זה, ובתוכן ישיבה אצל הממונה על המחוז של משרד הפנים, מר יוסי ברון, שהיה שותף לעבודה זו.

מסמך זה מתאר את המלצות תתי הועדות, כפי שמשקפים את עמדת רב המשתתפים.

להלן המשתתפים בועדות:

יוסי ברון, ממונה על המחוז, משרד הפנים

דורית זיס, מנהלת המחוז, המשרד להגנת הסביבה

ד"ר סיגל בלומנפלד, מנהלת תחום תשתיות, המשרד להגנת הסביבה

אלון זס"ק, רא"ג מים ונחלים, המשרד להגנת הסביבה

מוחמד מנאע, ראש מועצה מקומית מג'דל כרום

נסר סנעאללה, ראש מועצה מקומית דיר אל אסד

הגר אוחיון, עמותת אדם טבע ודין

עו"ד קרן הלפרן - מוסרי, עמותת אדם טבע ודין

חוראני מוזיין, מג'ד אל כרום

נאסר סאמרה, מג'ד אל כרום

איברהים דיאב, מג'ד אל כרום 

רם סרחאן, מג'ד אל כרום

באסם כנאענה, יוזמות קרן אברהם

עבד נמארנה, עמותת התקווה

אורית קצין, עמותת הסביבה - משגב

עזרא נישרי, עמותת הסביבה - משגב

מוחיי אלדין חלאילה, יו"ר עמותת אלמנה

ליאורה אמיתי - אהרון, עמותת אזרחים למען סביבה בגליל

עו"ד ג'מילה הרדל ואכם, עמותת אזרחים למען סביבה בגליל

סלבה שמולביץ, חברת מקורות, מרחב צפון

לוצייה קובליוב, חברת מקורות, מרחב צפון

עומר וסאם, מנהל מחלקת איכות הסביבה, דיר אל אסד

ד"ר חיים רוטברט, משרד הבריאות, מחוז צפון

חנה סלע, מהנדסת, משרד הבריאות, מחוז צפון

מרים דיקמן, מנהלת איכות סביבה, עיריית כרמיאל

יוחנן דרום, החברה להגנת הטבע

גיורא אלון, מהנדס ראשי, רשות המים

עבאדי חוסאם, רשות המים

צ'פין גלינה, לשכת התכנון, משרד הפנים

ויקטור גרנובסקי, משרד הבריאות

אדי קרבסקי, ת.ל.מ מהנדסים

יונתן ריכטר, מנהל תחום הנדסה, רשות מים

חליל גנאים, מנכ"ל התאגיד

דרור פבזנר, שיקום נחלים, רשות שמורות הטבע

הלל גלזמן, רשות שמורות הטבע

לורנס עמר, איגוד ערים גליל מערבי, כרמיאל

ברוך קומפנו, מנהל אגף קיימות וסביבה, מוא"ז משגב

דוד מלכה, ראש מנהל איכות סביבה, עיריית כרמיאל

פאיז חנא, משרד הפנים

אחמד איברהים, מרכז פסולת מוצקה, המשרד להגנת הסביבה

פאינה יאגנוב- מרכזת שפכים סניטריים, המשרד להגנת הסביבה.

המלצות ועדת הפסולת

מרכז הועדה: אחמד איברהים

רקע:

מפגעי הפסולת החמורים באזור שאגור משמעם פגיעה מתמשכת ובלתי הפיכה בבריאות בתושבים, איכות חייהם וכמובן נזק חמור לסביבה. הפסולת מושלכת באופן פראי מזה שנים רבות, מהווה מפגע תברואתי חמור ולעיתים קרובות נשרפת תוך גרימת זיהום אויר קשה לתושבי הכפרים ולישובים הסמוכים אליהם.

השלטון המקומי הוכיח כי אין לאל ידו לטפל בפסולת במשאבים שלו, נכון להיום,  לא מבחינה כלכלית ולא מבחינה התנהלותית.

הועדה התרשמה כי נושא הפסולת בכפרים הינו דוגמא מובהקת לכשל תפקוד של הרשויות וכשל שוק (למשל בפתרונות לפסולת בניין) וכי במצב הקיים אין הרשויות מסוגלות לטפל במפגעים הרבים הקיימים ולהתגבר לבדן ולכן על המדינה להתערב. מדובר בשירותים ציבוריים כאוויר ומים והמדינה לא יכולה להמשיך ולעמוד מנגד כאשר הם נפגעים באופן כה חמור וקיים חשש ממשי לבריאות הציבור באזור.

1. הועדה ממליצה להרחיב את הטיפול לכל ישובי בקעת בית הכרם ולהכליל בתוך כך את מועצה מקומית נחף ומועצה מקומית ראמה בתכנית בשל מפגעי הפסולת החמורים בהם.
2. הועדה סבורה כי כשלב ראשון יש להכין תכנית כוללת לכפרי האזור לפסולת, איסופה, שינועה ומיחזורה. עלות התכנית כ - 300,000 ₪ לכל היישובים יחד. התכנית תבחן היבטים הקשורים לנחיצות רמפות, תדירות הפינוי, מרחקי שינוע, מכרזים לקבלנים וכו'.
   הועדה ממליצה כי את התכנית יכינו אנשי איגוד ערים גליל מערבי בשיתוף אנשי המקצוע של הרשויות הרלוונטיות. איש הקשר: דוד מלכה, יו"ר איגוד ערים גליל מערבי.
3. הועדה ממליצה כי עם קבלת מסקנות התכנית ובניית אבני דרך לביצוע תועבר האחריות לטיפול הכולל במערך הפסולת לידי קבלן של החברה לחברה למשק וכלכלה לתקופה של 3-5 שנים.
4. הועדה בשיתוף עם רכז צפון של המשטרה הירוקה מחוז צפון, מר אלעד זוהר, סיכמה על פעולות אכיפה בשיתוף יחידת "יהלום". איש הקשר בשטח למודיעין ולרשת סיוע בשטח: ברוך קומפנו, מועצה אזורית משגב.
5. הועדה ממליצה על מינוי פרוייקטור ייעודי לתיאום הנושא הן מול משרדי ההמשלה והן מול הרשויות, הגופים הרלוונטים והציבור.
6. הועדה מעבירה את המלצותיה ובקשה לתקציב לועדת המשותפת לבריאות וסביבה של הכנסת.

יש לציין כי המשרד להגנת הסביבה אינו סבור כי על המשרד לקחת את סמכויות ניהול הפסולת מהרשויות. כמו כן,המשרד אינו יכול לשאת בנטל מפגעי העבר של הרשויות ובהקמת התשתיות החסרות.  

המשרד יכול ויסייע לרשויות להכין תוכנית אב לטיפול בפסולת וינחה אותן בניהול הנכון של נושא זה.

עדכון ליום 10.10.2010

בחודש יולי 2010 הוציא המשרד להגנת הסביבה קול קורא לסיוע לרשויות להכנת תוכנית אב לטיפול בפסולת. על אף הפניה האישית של מנהלת המחוז לראשי הרשויות והנכונות של איגוד ערים גליל מערבי לסייע לרשויות, גם ללא הצטרפות הרשויות לאיגוד, התקבלה רק בקשה אחת של מג'דל כרום. מועצה מקומית נחף כבר נמצאת בהליך של הכנת תוכנית אב.

מג'דל כרום סגרה את תחנת המעבר אך אנשים ממשיכים לשפוך שם פסולת, בין היתר בהעדר פתרון חליפי. אין גידור או שמירה במקום והוא ממשיך להוות מפגע.  סיורי פיקוח של המשרד נערכים במקום וסיכומים נשלחים לראש המועצה להתריע על המצב.

המלצות ועדת הביוב

מרכזת הועדה: פאינה יאגנוב

רקע

תמונת מצב- מפגעי הביוב מתמשכים שנים רבות ומהווים מפגע סביבתי, בריאותי ואקולוגי חמור. תחנת השאיבה המערבית אינה מתפקדת (נדרשת עלות תיקון של 5 מליון ₪). הבניה הדרומית בכפר מג'דל כרום מחוברת לבורות סופגים ואינה מחוברת לפתרון הקצה.  קוטר קו ההולכה מבענה למג'דל כרום אינו מספק, שיפועו בעייתי, תדירות גבוהה של דליפות מהשוחות בצד המזרחי .

בשנת 2004 הוזמנה תכנית אב לביוב לעיר אל שאג'ור עד למט"ש כרמיאל. התכנית הציגה ארבע  חלופות בהתאם לתורמים:

• - מערכת ללא תחנות שאיבה
• - מערכת הכוללת תחנת שאיבה מערבית בלבד.
• - מערכת הכוללת שתי תחנות שאיבה
• - מערכת הכוללת תחנת שאיבה מזרחית בלבד

(מצורפת טבלה השוואתית להערכת העלויות השונות, נערכה ע"י פאינה יאגנוב)

הוכנו חישובים מהוונים לכל אחת מהחלופות. מנהלת תשתיות ביוב אישרה את החלופה הזולה ביותר (חלופה של שתי תחנות שאיבה).

בפועל - לא בוצע אלא נעשה שיפוץ תחנת שאיבה מזרחית, כן הקו מבענה למג'דל כרום בוצע ברובו - 80% ממנו.

הועדה מדגישה כי  כי מבחינה הנדסית כל החלופות אפשריות וברור שככל שהמערכת פשוטה היא אמינה יותר. המינהור והמערך הגרביטציוני הוא הפשוט ביותר (המינהור הוא רק 400 מטר אורך בגבעת גילון).

כל זאת כאשר ידוע  שככל שהמערכת יותר עמוקה , תחזוקתה יותר יקרה ויותר קשה, זאת בשל הציוד המיוחד שיש להחזיק לשם כך.

הועדה מתרשמת נוכח העבר כי הביוב אינו מטופל כהלכה באזור זה למעלה מעשרים שנה, הועדה אינה צופה כי התאגיד יצליח לעמוד במשימותיו בשנים הראשונות להקמתו (נוכח מצבו הכלכלי הרעוע). על כן הועדה סבורה כי  המדינה תצטרך לעזור הן בהקמה והן בתחזוקה. חלופת השאיבה לא עבדה עד כה ועל כן יש להשתמש בתשתיות שונות (גרביטציה).

ברור לועדה, כי כל חלופה שתיבחר - המדינה תידרש להמשיך ולתמוך. יש צורך בתקציב ארוך טווח של עשר שנים לתחזוקה. 

המלצות:

1. מלת"ב מוכנים לבחון מחדש את החלופות הנוספות אם התאגיד יגיש תכנית חדשה.
2. יונתן ריכטר יבחן סעיף תקציבי להכנת תכנית כזו ע"י התאגיד
3. ההערכה כי מדובר בעלות של 150,000 ₪ ובזמן נדרש של 4-6 חודשים.

תמונת מצב 19.10.2010

תאגיד המים והביוב מי גליל הוציא הזמנה למנהלת הביוב הארצית לעדכון תוכנית האב לביוב. המתכנן כבר עובד על התוכנית. חלופת המינהור נבחנת בתוכנית כאחת האפשרויות. היום יש לה התכנות גבוהה מבעבר בשל ההתקדמות הטכנולוגית והפחתת העלויות לטכנולוגיה זו.

כמו כן מינהלת הביוב פנתה לממשלה להעניק לתאגידים חלשים דוגמת מי גליל 80% מענק בהקמת תשתיות הביוב.

תוכנית חינוכית סביבתית - קניון בית הכרם

התוכנית הוכנה על ידי מאג'ד חג'אגרה, מרכז חינוך במחוז הצפון של המשרד להגנת הסביבה.

קדם יסודי

קידום החינוך הסביבתי בגן

• - מרכז מיחזור פעיל בתוך הגן.
• - איסוף חומרים משומשים ופסולות למען שימוש חוזר.
• - גינה פעילה ומזמנת מסביב לגן.
• - גידול חיות מחמד מותרים בסביבת הגן , תיבות קינון וזימון ציפורים לסביבת הגן.
• - שילוב הנושא הסביבתי בתוכנית הליבה של הגננת לאורך כל שנת הלימודים.
• - שינוי התנהגויות בתוך הגן והעברת המסרים לבית.
• - גן מקיים בצריכה וגם בחיסכון במשאבים
• - שילוב הקהילה בעשייה ורתימת ההורים לנושא הקיימות.

השתלמות גננות

היקף ההשתלמות: 60 שעות עם גמול השתלמות ממשרד החינוך

מקום ההשתלמות: פסג"ה בכל ישוב או מתנ"ס או כל מקום מאושר ע"י משרד החינוך

מטרות ההשתלמות:

• 1. העשרת ידע בנושאי קיימות ואורח חיים בהתאם לנושאים נבחרים.
• 2. לקדם ערכים סביבתיים בהתאמה לגיל הרך כבוד לאדם ולצומח, לבע"ח, אהבת הישוב והשכונה, אחריות ומעורבות.
• 3. המשבר הסביבתי המקומי והעולמי, להרחיב את היכולת של הגננת והילד להתמודדות עם המשבר הסביבתי המקומי בשאג'ור
• 4. בניית תוכנית לקידום אורח חיים מקיים בגן.
• 5. התנסות, חקר והכרות מעמיקה של הנושאים בשילוב סיורים לימודיים.
• 6. לקדם ערכים כמו הפליאה מהטבע, היופי של הסביבה, התפעלות מהסביבה הטבעית.
• 7. התנסות בפיתוח פעילויות בנושאים הנבחרים בגן הילדים.

בסוף ההשתלמות תגיש כל גננת מצגת בה תראה פרויקט מעשי בתוך הגן שלה, היא תציג את העשייה והדרך לקיימות בתוך הגן והשינוי באורח חיי הגן ושילוב הקהילה בעשייה.

הצפי הוא לחמישה גנים ירוקים יוסמכו בכל שנה בכל אחד מהישובים הנכללים בתוכנית

ראשי פרקים מרכזיים בתוכנית ההשתלמות

דרישות תקציביות לישוב :

 מדריכה בחצי משרה להדריך את הגנים ולהכין אותם להסמכה לגן ירוק.

המדריכה תלווה את הגנים שלוש שנים

עלות מדריכה בחצי משרה לשנה :  40,000 ₪

עלות מדריכה לשלוש שנים  3 * 4,000 = 120,000 ₪

בתי ספר

קידום חינוך סביבתי בביתי הספר בישובים

•-          העלאת המודעות הסביבתית בקרב המורים והתלמידים

•-          להבין הגורם למשבר הסביבתי המקומי עם הרחבה לעולמי.

•-          להרחיב את היכולת של התלמיד והמורה להתמודדות עם הבעיה הסביבתית המקומית.

•-          להכיר את המושגים המרכזיים בנושא פיתוח בר-קיימא

•-          להקנות ערכים בסיסיים כמו אחריות , מחויבות, שייכות ומעורבות.

•-          לקבל כלים להובלת מהלך של מעורבות ועשייה חיובית למען הסביבה והישוב.

•-          המודעות לנושא איכות חיים יותר טובה וחשיבות משאבי הטבע.

•-          להכין תוכנית בית ספרית ללמידה וחינוך סביבתי.

אבני יסוד מרכזיים  בתוכנית

•-          בית הספר מקום חשוב להעלאת המודעות והמעורבות החברתית-סביבתית.

•-          פעילות מבצעית מתבטאת במבצעי ניקיון שכונתיים לפי פרק זמן קצוב ומתמשך.

•-          מעורבות הקהילה וההורים בכל הפעילויות בבית הספר למען הסביבה ואיכות החיים.

•-          הילד במרכז העשייה החינוכית- לשמור על איכות חיים למען ילד איכותי ובריא בגוף ובנפש.

•-          להדגיש ולהבין את מושג נחלת הכלל והמשאבים המשותפים.

•-          לפתח למידה דרך ובאמצעות דילמות.

•-          צמצום טביעת הרגל האקולוגית של הילד והמורה.

•-          צמצום מימדי הצריכה ושיח בנושא תרבות הצריכה.

      ראשי פרקים מרכזיים בהשתלמויות ועשייה בתוך המוסד החינוכי

  דרישות תקציביות לישוב:

פרויקטור ישובי להובלת התהליך וריכוז כל הפעילויות:

מדריך  לכל ישוב  או מטמיע להדריך את בתי הספר ולהכין אותם להסמכה לבית ספר  ירוק.

המדריך ילווה את בתי הספר  שלוש שנים

עלות מדריך בחצי משרה לשנה :  40.000 ₪

עלות מדריך לשלוש שנים  3 *  40.000 =  120.000 ₪

תחרויות

• 1- פרס לכיתה שאוספת הכמות או המס' הגדול של סוללות.
• 2- פרס לבית הספר שאוסף הכמות הגדולה של סוללות.
• 3- פרס לבית הספר הנאה והנקי.
• 4- פרס לבית הספר שיש לו מרכז מחזור פעיל ביותר.
• 5- פרס לתלמיד שעיצב פוסטר בנושא הסביבתי הרחב.
• 6- פרס לבית הספר שעיצב/הכין סיסמאות למען שמירה על הסביבה.
• 7- פרס לבי"ס שיש לו לוח מודעות סביבתי פעיל ומעוצב.
• 8- פרס למוסד שהחזיר את הטבע לבית הספר- תיבות קינון, תחנות האכלה לציפורים, גינה אקולוגת.
• 9- פרס למוסד שהצריכה שלו הנמוכה ביותר (פר תלמיד) במשאבים (מים, נייר, חשמל).
• 10- פרס לכיתה שכל התלמידים עם קופסאות אוכל ובלי שקיות.

הצגות

מומלץ שכל תלמיד יצפה בשתי הצגות/ מופעים סביב הנושא הסביבתי לפי הגיל שלו.

מקומי, מדבר לתלמידים על הבעיה הספציפית המקומית.

חינוך בלתי פורמאלי

קבוצות נוער

החזון:

העמקת הידע, המיומנות והמחויבות של מדריכי הנוער בישובים לפעולות למען פיתוח בר קיימא , לצורך הגברת הפעילות וההשתתפות של הנוער לטיפוח הישובים והשכונות ונושא הקיימות בחברה.

מטרות:

העמקה ודיון בגישות, ערכים ופעולות בתחום קיימות בקרב שכבת מדריכי הנוער.

הכשרת מתנדבי שנת שירות לאומי למען פיתוח בר-קיימא בקרב בני הנוער.

נושאים מרכזיים:

• - איכות סביבה- יחסי הגומלין בין האדם לסביבה הטבעית והסביבה הוא יוצר וחי, הקניית מושגים ערכיים.
• - שמירת טבע- העקרונות של שמירת ערכי הטבע, החי והצומח.
• - איכות חיים- שמירה על עקרונות בסיסיים של נקיון, נחלת הכלל, רכוש ציבורי למען איכות החיים בתוך הישוב.
• - ממודעות לעשייה- תפקיד הנוער הובלת מהלכים לעבר קיימות וצריכה נכונה.

פירוט הפרויקט עם הנוער:

הכשרת קבוצת נוער מכל ישוב .15-30 בני נוער בכל קבוצה.

לכל קבוצה יהיה רכז נוער ישובי (פרויקטור ישובי).

כל קבוצה תשתתף בשלוש הדרכות ופעילויות הכשרה

קהל רחב

•1-     יום עיון לאימאמים:

החשיבות של אנשי הדת והאימאמים גדולה מאד ובמיוחד בדרישות ימי שישי , חשוב מאד לתת להם את הכלים המדעיים , להעמיד אותם על המצב הסביבתי הקשה מאד בישובים ובשכונות, להסביר להם על הבעיה הסביבתית המקומית וגם העולמית, שיהיה להם המידע המדעי וההלכתי/דתי בכדי להשתמש בו בדרישות שלהם.

יום העיון יכלול הרצאת פתיחה על המשבר הסביבתי העולמי והמקומי, הרצאה סביב האיסלאם והסביבה(פסוקים מהקוראן ואלחדית'), ארוחה, דיון והצגה

אופציה ליום עיון לאנשי דת נוצריים ודרוזים !!!

העצמת נשים למען הסביבה

הנשים הם גורם מרכזי וחשוב בכל חברה ובמיוחד בחברה הערבית המסורתית, רוב הנשים לא עובדות, ברובן עקרות בית, לכן השפעתן על איכות החיים והנקיון הכללי גדול.

לערוך סדרת הרצאות לנשים בכל ישוב

נושאי ההרצאות, הסדנאות וההצגות:

• - שמירה על הנקיון הכללי , שמירה על הרכושהכללי וחשיבות נחלת הכלל.
• - קיימות ופיתוח בר קיימא
• - צרכנות ירוקה ושמירה על משאבי הטבע והסביבה.
• - מחזור, שימוש חוזר, מיון הפסולת לשני זרמים, קומפוסטציה ו...
• - שימוש נכון במים, חשמל ועוד משאבים.
• - שיתוף פעולה עם הגן, בית הספר, המסגד למען הסביבה.

עלויות לישוב

כלל האוכלוסייה

ימי שיא /סדנאות   ישוב

העצמת ימי שיא ישוביים למען הסביבה ושמירה על הניקיון הכללי, שמירה על המשאבים ועידוד צריכה נבונה וחכמה, הגברת המודעות לשימוש חוזר במוצרים .

פירוט ועלויות לישוב:

קומפוסטרים שכונתיים:

ניסיון שכונתי להכניס  קומפוסטרים , להפעיל מערך של מיון פסולת במקור, הפרדה לשני זרמים, התושבים ישליכו את הפסולת האורגנית לקומפוסטר ביתי בכדי להפוך הפסולת לקומפוסט ולהשתמש בחומר כזבל אורגני לדישון גנות סביב הבית או שימוש לחקלאות ביתית אורגנית.

הדבר יגרום להפחתת כמויות הפסולת בישוב המיועדות להטמנה, יצירת דשן מפסולת אורגנית והגברת המודעות שלזבל יש ערך נוסף, העלאת המודעות למזון אורגני ושימוש בדשן אורגני .

הניסיון בשנה הראשונה

הפעלת 20 קומפוסטרים בשכונת צעירים

שנה שניה 30 קומפוסטרים

שנה שלישית 40-50 קומפוסטרים לפי ההצלחה וההתמדה

עלויות לישוב:

100 יחידות קופוסטר * 450 ₪ = 45,000 ₪

פרסום והפקת חומרים

הפקת חומר הסברתי, מנשרים, כרוזים, שלטים גדולים למען השמירה על הסביבה והנקיון הכללי, שלטים של אזהרה לא לשפוך או להשליך פסולות מכל סוג ובכל מקום.

חומר הסברתי באתרי פרסום  מקומיים, חומר פרסום שונה.

קמפיין הפחתת כמויות פסולת - כולנו ממחזירים פסולת, פרסום, פליירים, פוסטרים, מיציגים ותערוכות ברחובות הישוב

עלות (הערכה)  לישוב: : 40,000 ₪

מגזר עסקי / מסחרי

קהל יעד : בעלי העסקים , החנויות שמהווים את המגזר העסקי מסחרי בכל ישוב

מטרות:

• - העלאת המודעות בקרב הסוחרים ובעלי העסקים בישוב כלפי הסביבה והניקיון הכללי.
• - צמצום כמויות הפסולת למינימום אשר מיצרים אותה המגזר העסקי /מסחרי.
• - הגברת כמויות הפסולת הממוחזרות אשר מעבירים למחזור ולא להטמנה.
• - עידוד צרכנות חכמה.
• - חסכון במשאבים כמו מים, חשמל, נייר וחומרים אחרים.

עלויות /ישוב:

הצעה תקציבית מרוכזת לישוב אחד

הצעה תקציבית לארבעת הישובים באלשאג'ור

עלות כוללת של התוכנית לארבעת הישובים: מג'ד אלכרום, דיר אלאסד, בענה, נחף

העלות ₪

הצעה תקציבית לששת הישובים באלשאג'ור

במידה  ויכנסו הישובים ראמה וסאג'ור לתוכנית

העלות  ₪ 

                                                                                                בברכה,

                                                                                                דורית זיס

                                                                                                מנהלת המחוז