http://www.facebook.com/pages/%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%A6%D7%94-%D7%90%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%A9%D7%92%D7%91/190731637642996 שבילים ברשת

החינוך - הלב הפועם של משגב

הספריה כמרחב למידה

 

 

החודש, הוא חודש הקריאה.

לכן, מצאתי לנכון, לבקש מרון ניסל, מנהל הספריה במשגב, לכתוב על הספריה כמרחב פדגוגי חינוכי,

כפי שהוא רואה אותו.

"במאמר זה אין כוונה לבוא בביקורת על מרחבי הלמידה הקיימים בבית הספר במשגב, כמו ברוב בתי הספר בארץ. זה "מה יש", זו ירושה, זו כמעט גזרה תלויית העדר תקציבים. זה המצב.

במאמר זה אין הכוונה לשיר שיר הלל לספריה האזורית והבית ספרית משגב אלא להביא אותה כדוגמא לאחת מבין כמה אפשרויות שונות להקנות למושאי החינוך שלנו  מרחב מזמן חווית למידה, מרחב שונה מזה אליו רגילים התלמידים לאור שהייה רבת שנים בתפאורה ידועה ומוכרת [ומנוכרת].

גופא - קירות חשופים [במקרה הטוב] או עמוסי בריסטולים רוויי מידע במקרה היותר מבלבל, כמעטפת לארבעה או חמישה טורי שולחנות [לעיתים מקושקשים] , 20 שולחנות וארבעים כסאות פלסטיק, אינם בהכרח התפאורה האידיאלית לחוויה לימודית משמעותית.

מרחב הלמידה אליו הרגלנו את מושאי החינוך שלנו אינו נאה כפי שהיה אמור להיות. תלמידים יושבים במרחבי למידה אלו שעות רבות. נודדים מכיתה לכיתה, במרווחי זמן קבועים המתוזמנים בעזרת מנגינה ידועה. סוחבים על גבם או בידיהם את ספרי הלימוד, המחברות, המחשבונים ונעים שעה אחרי שעה, יום אחרי יום, עשרות רבות של ימים בשנה בין המרחבים הללו.

לרגע נעצור את השיטוט במסדרונות [גם זו בעייה!] בית הספר ונעבור למקומות העבודה שלנו, אנשי המקצועות החופשיים, אנשי ההי-טק, יושבי המשרדים וחדרי הישיבות או אל כיתות הלימוד באוניברסיטאות ובמכללות. האם מישהו מאיתנו, ההורים, היה מסכים לבלות כל יום, כל היום במרחבים הדומים לכיתות הילדים? האם מישהו מאיתנו, ההורים, יכול היה להנפיק תוצרי חשיבה, רעיונות יצירתיים, חווית עשייה בכזו "תפאורה"?

לתפאורה יש תפקיד דרמטי, על פי הבנתי, כפדגוג, כאיש חינוך, בחווית הלמידה של התלמידים.

ממילא אנשי ההוראה והחינוך איבדו זה מכבר את היתרון היחסי שהיה קיים לפני עשרים שנה ויותר - הנגישות לידע. ידע היה נחלת הלומדים במוסדות אקדמים, ידע שהונגש מדור לדור על ידי מורים ומרצים. היום הידע נגיש ובעת רצון התלמיד, יכולתו לדלות את הידע מהירה עשרות מונים מזו שלנו, ה"קשישים". נכון, צריך ללמד את מלאכת הסינון, המיון והעריכה של החומר. צריך ליצור את הטריגר והסקרנות אצל התלמיד. ואידך -זיל גמור.

כל זה קשה גם כך. נוסיף לזה את חוסר האטרקטיביות של מרחבי הלמידה והנה אנו בבעייה.

כמורה, בעבר, לקחתי את תלמידי אל ספריית בית הספר [באחד מבתי הספר בכרמיאל] על מנת לשנות את התפאורה, לגוון את מרחב הלימוד, ליצור חוויה אחרת. מכאן תפיסתי כיצד אמורה הספרייה הבית ספרית לבוא לקראת תלמידי ומורי בית הספר.

היום, בבית הספר העל יסודי במשגב ישנו מרחב לימוד משמעותי מאין כמוהו העומד לרשות התלמידים. מרחב נעים, מואר, מזַמֵן. במרחב זה התפאורה מכילה עשרות אלפי ספרים, 25,000 מתוכם רלוונטים למגוון גדול מאוד של נושאי לימוד.

נכון שישנם מרחבי לימוד משמעותיים נוספים בבית הספר, ואני לא מדבר [כאמור] על הכיתות שאותן הזכרתי ברישא של דבריי. מעבדות האלקטרוניקה משמעותיות לתלמידי האלקטרוניקה. מרחבי התיאטרון, הצילום ושאר מרחביים ייעודיים הם חשובים. הם חשובים לתלמידים הספציפים הלומדים את אותם מקצועות.

הספרייה היא מרחב למידה משמעותי ומזמן עבור כלל התלמידים.

פינות עבודה ליחידים, קבוצות קטנות וקבוצות גדולות. מחשבים [מעט מידי בכל קנה מידה] ובעיקר מנחים זמינים. המורים המקצועיים העוברים בין התלמידים השוקדים על מלאכת הלימוד. ספרניות שמלאכת המידענות היא נחלתם, עוזרות לתלמידים להוציא את המוץ מהתבן, לאתר את החומר המדוייק [ככל שנית] עבורם.

מידי שבוע נכנסים עשרות  ואף מאות רבות של תלמידים אל הספרייה. עם ובלי מורים. להכין שיעורי בית או לעבוד על פרוייקט מובנה. מנצלים היטב כל פינה אפשרית על מנת לעבוד. במרחב העיון, במרחב הפעוטות, בחדר ההנצחה, בגלריה.

אחת הדרכים המשמעותיות ביותר לתת מענה למורים ולתלמידיהם  היא לבחון צורך. מורים מבקשים עבור התלמידים ספרים שונים ממגוון המקצועות הנלמדים, ספרי עיון רבים. התלמידים המתבקשים לקרוא ספרים באנגלית ולכתוב את ה"BOOK REPORT"  , ברמות קריאה שונות, מחייבים אותנו לרכוש את הספרים. מידי שנה נרכשים ספרי עיון, ספרי קראה באנגלית ברמות שונות בסכום של עשרות אלפי שקלים. טובת המשתמשים, ה"לקוחות" עומדת אל מול עיננו בכל עת.

מעידים המשתמשים [וחוסכים לנחתום את הצורך להעיד על עיסתו] על היות הספריה מרחב נעים לשהייה, מזמן חווית למידה.

אני, כמנהל הספרייה האזורית והבית ספרית משגב, נתקל בכמה דילמות בהקשרם של מרחבי למידה. ספרייה זו היא גם [ואולי בעיקר] ספרייה ציבורית האמונה על הנגשת עולם הספר לקהילת משגב. למעלה מרבע ממשפחות משגב מנויות בספרייה, נהנות משרותי השאלה של ספרים, סרטים, כתבי עת. תושבי משגב באים אל הספריה, בשעות הבוקר אך בעיקר בשעות אחר הצהרים ונהנים גם ממרחב קהילה המכיל כורסאות ופינות ישיבה שקטות.

אנשי עסקים מקיימים מעת לעת פגישות בספרייה, הן בשל היותה במקום מרכזי והן בשל היותה מזמינה ונעימה.

כיצד אפשר לשלב, בעיקר בשעות הבוקר, את השקט לו זקוקים חברי הקהילה יחד עם המיית הלמידה המורגשת ממילא? אפשר. אלו יכולים לדור בכפיפה אחת עם אלו ובתנאי שיכירו האחד בקיומו של השני, האחד בצרכיו של השני.

אין הרבה ספריות ציבוריות שמשמשות גם כספרייה בית ספרית, ועוד אחת  כזו המשרתת 1800 תלמידים. בהעדר "מודל לחיקוי", יצרנו במשגב את המודל הזה. בשיפוץ רחב היקף שנעשה לפני שנה יצרנו הפרדה בית מרחב הקהילה לבין מרחב העיון ובית הספר. החלפנו שטיחים, הנחנו פרקט, החלפנו ריהוט, קישטנו בעדינות ויצרנו "מודל לחיקוי". מנהלי ספריות רבים מרחבי הארץ באים למשג על מנת לראות וללמוד.

אין זה סופו של פסוק ואין אנו נחים על זרי דפנה. המלאכה רבה ואנחנו ממשיכים."

הכותב הינו מנהל הספרייה האזורית והבית ספרית במשגב.

אתם מוזמנים ומוזמנות לקחת חלק בארועים השונים שיתקיימו במהלך חודש הקריאה במשגב.

 

 

1137 צפיות