http://www.facebook.com/pages/%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%A6%D7%94-%D7%90%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%A9%D7%92%D7%91/190731637642996 שבילים ברשת

החינוך - הלב הפועם של משגב

גיבוש סדר יום חינוכי בתוך "איזור הנוחות"- המחלקה לחינוך חברתי קהילתי משגב:

 

גיבוש סדר יום חינוכי בתוך "איזור הנוחות"- המחלקה לחינוך חברתי קהילתי משגב:

 

מחלקת הנוער שותפה כמובן לתהליך בו שותפים כל הגופים שעוסקים בחינוך בקהילה.

אדם גורן, שעומד בראש מחלקת הנוער,  הוא חלק מועד ההיגוי של התהליך.

ביקשתי מאדם, שישתף אותנו, כיצד הוא רואה את האתגר של העשייה החינוכית עם הנוער, כפי שהוא רואה אותה, מזווית הראיה המיוחדת שלו, במהלך שלוש השנים בהם הוא משמש בתפקיד זה.

אדם גורן : "חשוב לדעת, כי מחלקת הנוער במשגב פועלת כ- 15 שנה.  בשנים האחרונות אנו עמלים על גיבוש סדר יום חינוכי- חברתי וקהילתי. הפעולה מתבצעת במרחבים שונים, בדגש על המרחב היישובי. לצד העשייה היומיומית (פעילות תנועות הנוער, הדרכת השכב"ג, טיולים, מפעלים וכו') אנו עוסקים רבות בהרחבת מעגלי השותפים תוך ניסיון לייצר יחד תפיסה חינוכית עדכנית וכוללת.

בבסיס השינוי בסדר היום של המחלקה עומדת ההבנה כי עלינו להפוך לגורם מחנך בעל משמעות בחיי המתבגרים, הקהילה והחברה הישראלית. לא עוד "ספק שירותי פנאי, ליווי והכשרה" כי אם גוף חינוכי, מקצועי, לומד ומתפתח. השינוי בתפיסה נתקל לא פעם בהתנגדויות מבית ומחוץ, כאשר אנו נדרשים להזכיר לעצמינו ולשותפינו (הטבעיים והטבעיים פחות) מאיין באה היומרה "לחנך" ומדוע עלינו להתעקש על מימוש סדר יום חינוכי גם במקרים בהם הציפייה המידית עומדת בסתירה ליומרה החינוכית.

בטור הקרוב אנסה לתאר את האתגר המרכזי עימו מתמודדים הבוחרים בעשייה חינוכית חברתית- קהילתית.

"על הנוחות"- מתוך ספרה של אורנה קזין:

"הבורגנות יוצרת לעצמה עולם בצלמה ובדמותה", תרבות הנוחות היא ביטוי אחד מובהק של התופעה..." (קזין, 2009, עמ' 35). בספרה "על הנוחות" פורשת אורנה קזין שורה של הנחות ציוריות וביקורתיות בנוגע למציאות החברתית- תרבותית בישראל. באחד החלקים המרכזיים בספר היא מתארת את איזור הנוחות האולטימטיבי-  המתאר את המצב בו שרויה לטענתה הבורגנות הישראלית "שבצלמה ובדמותה מונהגת החברה הישראלית". 

"... מצב של איזון נפשי, שבו מרגיש האדם בנוח, והוא אינו מסתכן, אינו יוצא מגדרו, אינו מרגיש חרדה, והוא יודע כל שאליו לדעת, הוא יודע מה הוא מוכן ומה הוא יכול לעשות, אין הפתעות, הכל בשליטה... רק המוות, אתר המנוחות, עולה על "אזור הנוחות" בשלוותו. כעת מוצב אזור הנוחות במרכזה של התרבות, כאידיאל, והתרבות הופכת באחת לשטח סטרילי: אין כניסה לשאלות של מוסר, ואין כניסה להמצאה, לחתירה ולחיפוש; אין כניסה להתנגדות; אין מגבלות על האכזרי, אין ירידה אל הנלוז ואין כמיהה אל הנשגב. כל אלה הן הפרעות, צרימות מקלקלות מסיבה, אורחות לא קרואות בתרבות של נוחות. כדי לא להפר את האיזון אנחנו מתבקשים רק לזרום עם מי המנוחות, עם הזרם המרכזי של התרבות, ולהתפנק מהדרך" (עמ' 149-150).

אזור הנוחות הוא מרחב חברתי תרבותי בתוכו מתעצבת ההוויה הישראלית ובצלמו נקבעת ההכרה בראוי, בחשוב ובנחשב. נדמה שכיום, יותר מתמיד, החברה הישראלית כולה מסגלת לעצמה קודים, שפה ומושגים מעולם הבורגנות. השיח הבורגני על תצורותיו השונות מחלחל לכל שכבות האוכלוסייה- מרמת אביב, צהלה וסביון בצפון המרכז, עד עיירות הפיתוח ושכונות המצוקה בפריפריה של החברה הישראלית. כולם מחפשים אחר מקום טוב ושליו בלב אזור הנוחות, מרכז ההתרחשות, מרכז ההוויה- הזירה המרכזית בה מתעצבים הלכי הרוח והמגמות החברתיות.

המסר העולה מספרה של קזין, מציב את המחנך בפני אתגר גדול במיוחד.  אידיאל הנוחות יכול להיתפס כמכשול מרכזי בדרך להתוויית תהליכים חינוכיים בעלי יומרה.

בכדי לתת פרשנות בדבריה של קזין, עלינו להביט במראה בכנות ובאומץ ולשאול מה עומד במרכזו של המעשה החינוכי אותו אנחנו מנסים לחולל? מה מאפיין את ההוויה החברתית- תרבותית בה מתחנכים מתבגרינו?

התשובות לשאלות הללו מורכבות ובחלקן אף קשות. "דמות הבוגר המשגבי הראוי" עשוייה לספק לנו תשובה קלה אך גם מתעתעת במידה רבה. שהרי בוגרי מערכות החינוך במשגב מצטיינים בגיוס משמעותי לצבא ובהתנדבות לשנת שירות. אחוז בני הנוער הבוחר להדריך במסגרת הפעילות התנועתית במשגב או להתנדב במסגרות נוספות גבוה בהרבה מהממוצע בחברה הישראלית. קל אם כך לשגות במחשבה כי מדדים מסוג זה מלמדים על עמידה בהצלחה יתרה באתגר שמציבה קזין בהתייחסותה לצורך שבהתמודדות עם שאלות של מוסר, הבחנה בין טוב ורע ו"כמיהה אל הנשגב".

המציאות כמובן מורכבת בהרבה. "איזור הנוחות" בו מתחנכים מתבגרינו מתעתע כיוון שהוא מייצר הסללה קלה ובטוחה אל תוך שבלונות "מוצלחות" ו"נחשבות". בדרך להפוך ל"בוגר ראוי" יעבור המתבגר בכל התחנות הנכונות מבלי שיידרש לשאול שאלות, לתהות ולטעות. זהו איזור נוחות קלאסי.

אם ברצוננו להפוך למחנכים משמעותיים חובה עלינו לבחור בדיאלוג אמיתי עם חניכינו באמצעותו יפגשו עם שאלות קשות אשר קוראות תיגר על איזור הנוחות בו הם גדלים. שאלות של זהות ושייכות, שאלות של זיקה לקבוצת השווים, למעגל חברתי, לקהילה. להתמודד עם מציאות חברתית מאתגרת הדורשת שיחה ומפגש אמיתי עם שכנינו, הכרה בשונה, באחר, במצוקתו, בצרכיו בחלומותיו.

 מבחנו של המעשה החינוכי הוא בחוויית הכאן והעכשיו, אך לא פחות מכך ביכולת לצייד את חניכינו באמות מידה, בסקרנות ובעמדות מגובשות כלפי החברה בה הם חיים" 

עד כאן, דבריו של אדם.

 כחלק מתהליך החשיבה, שלוקח בחשבון את הדברים הכתובים מעלה, בראיה ביקורתית ביחס לערכים המוטמעים בעולם  הבורגנות , ישנן מחשבות שנכון גם לשנות את שם המחלקה ולהפוך אותה למחלקה לחינוך חברתי קהילתי, כלומר לדבר בשפה של חברה וקהילה, בכדי לחייב שאלות של חברה, מוסר וערכים נוספים הנובעים משם זה.

כחלק מהתהליך בו אנחנו נמצאים, השאיפה היא לחבור לשותפים טובים וותיקים המצויים בשפע בזירות החינוך במשגב. האתגר המשותף של כולנו  הוא בגיבוש פדגוגיה חינוכית מעודכנת, רלוונטית אשר תחייב את כולנו להשתחרר מכבלי אזור הנוחות.

נשמח לשמוע תגובות, הערות, שאלות בבלוג של החינוך, באתר המועצה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

1037 צפיות
תגובה אחרונה ב-07/04/2014 14:49:28 מאת אפרת בן שושן גזית