דבר העורך

 

אתם מוזמנים לשלוח אלי סיפורים יישוביים ואישיים, סיפורי הקמה, התמודדות והתבססות, אודות אתרי הנצחה, "מושגים גליליים" בתחום המועצה וכמובן, תמונות מחיי האזור מלוות בהסבר , תאריך ושם הצלם  ו/או ליצור עימי  קשר לראיון אישי.

מנהלי היומן

אלבום תמונות rss
מלאו כאן את כתובת ה-Email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן היומן שלי.
הצטרף הסר

לינקים

רשומות אחרונות

ארכיון

אלבום תמונות

Loading
 

אומרים שהיה פה

סיפורים מתולדות משגב

טל אל - תחילה והגת העתיקה שלה
11/09/2010 13:24:49

 

 

מדוע קוראים לישוב טל אל?

 

הישוב טל אל נמצא בגבולות שבט אשר, אשר בתנ"ך מתואר כשבט עשיר ברכוש המתבטא באדמה פורייה וביבולים חקלאיים עשירים. עושרו מתואר כמי שרגליו טובלות בשמן.מיקום הישוב טל אל מעל ואדי יצהר שכולו נטוע בכרמי זיתים אשר מהם מפיקים את שמן הזית, שהיה אחד מיסודות החקלאות בזמן הקדום וסמל לשפע ועושר.

השם טל אל נגזר מצירוף שני מילים "טל" אשר פירושו הוא שפע הנתון מידי שמיים, ו"אל" שפירושו אלוהים, וצרוף שניהם הוא מתנת אל או ברכת אל בהקשר לעושר ושפע חקלאי.

 

ב- 14.2.1980  עלו על הקרקע 12 המשפחות הראשונות, ביניהן 2 ישראליות ו 10 משפחות יוצאי בריה"מ, הן עלו בחורף ללא שבילים וללא חשמל, את המים הביאו במיכלית וגנרטור הופעל להספקת חשמל. החורף היה קשה, הרבה בוץ, רוחות חזקות וגשמים. כעבור חצי שנה בקיץ 1980 עלו עוד 3 משפחות. כולם קבלו אותם הבתים בדיוק. בתים טרומיים מאזבסט שהכילו: שנים וחצי חדרי שינה, סלון, מטבח, פינת אוכל וכניסה לבית. מסביב לבית יש חלקת אדמה קטנה לפיתוח גינת נוי.

 

 

 

 

 

"כשעלינו לטל אל כבר היה חשמל ומים סופקו מצינור המתחבר למשאבה אוטומטית. כעבור שנתיים עלו עוד 9 משפחות ועכשיו אנו כבר 26. כיום בשנת 1983 אנו מתחילים לבנות בתי קבע, מספר משפחות מן המועמדים בחוץ יבנו גם הם מיד בית קבע - אלה המשפחות אשר נמצאות בגרעין תקופה ארוכה והשאר יכנסו לביתם הזמנים לשנת ניסיון, כאשר אנו נפנה אותם".

 

כתבה אורית אסיף - כתה ו' בעבודה לבית ספר/מתוך משגב - 5 שנים (1988)

(האם אורית אסיף והמצולמים בתמונה נמצאים עד היום בטל אל? - נשמח לתגובות)

 

 

הישוב טל- אל הוקם בראשיתו כמושב עובדים, השייך לתנועת המושבים. מאחר ולא ניתן היה להשתית את הישוב על משקים חקלאיים, בגלל מגבלות של קרקע חקלאית זמינה ומגבלת מכסות מים, שונה היעוד וכיום מוגדר הישוב ככפר קהילתי, רשום כאגודה שיתופית במסגרת "המרכז החקלאי". זהו גוף תנועתי המאגד בתוכו קיבוצים, מושבים שיתופיים ועובדים וכן כפרים וישובים קהילתיים. כיום, הישוב מורכב מכל עדות ישראל. (מתוך אתר הישוב)

 

אתר טל אל מייחד פרק נרחב ל"סיפורו של מקום" - תיעוד ארכיוני - היסטורי הכולל את ההמנון, סיפורי תושבים, תולדות הישוב ועדות מצולמת.

ראוי להערכה. יישר כח ! (א.ס.)

 

 

 

            מצורפת תמונה לכבוד ראש השנה - בית הכנסת בטל אל - סוכות תש"ע 4.10.2009           

                                            (באדיבות אתר הישוב)

                                               

                                              
                         

                    כתבתו של ד"ר ישראל בן דור על הגת העתיקה בטל אל

 



ישראל בן דור/ גת עתיקה - "מייל" מן העבר

פורסם  א- לה-גוש אוגוסט 2009

 

בפני ההרים והסלעים בגליל, נשמרו מן העבר סימנים ברורים: שרידי מחצבות, אמות מים, מתקנים חקלאיים, בורות מים, ועוד. ההיסטוריה המודרנית, בה אני עוסק בדרך כלל, בורכה בשפע מקורות כתובים, העוברים בהדרגה מן הנייר אל מאגרי המידע הממוחשבים. העיון במקורות האלה נעשה בדרך כלל בין ארבע קירות- חדר העבודה, הספרייה והארכיון. סביר להניח שבעוד דור או שניים, איש לא יעיין בניירות עצמם והדפדוף יהיה במקלדת המחשב בלבד ואיש לא יכיר עוד את הקסם של הניירות הישנים, המצהיבים. אולם מי שעוסק בשרידים הקיימים בנוף, הארכיאולוגים, הסיירים והמטיילים, תמיד ייהנו מהקסם של הסלעים החצובים והשרידים הקיימים בנוף, בשטח הפתוח. בניגוד לניירות ולספרים, הגתות, בתי הבד והשרידים האחרים, הם ברורים, מוחשיים ומרשימים מאוד. סימני החציבה ושרידי הטיח שהשתמרו מחזקים את ההרגשה שאנו דורכים ממש במקום שבו דרכו אחרים, שחיו את חייהם בנופים האלה, לפני שנים רבות. כאשר אנו פועלים בנוף, בין אם לבניית בית או לסלילת דרך, ייתכן שנפגש בהם. תקוותי היא שנדע לשמור עליהם למען הדורות הבאים. אחד התענוגות של מרחב הגליל הוא השטחים הפתוחים שנותרו בו.

 

במקרה של טל-אל, מרבית השטח המוקף גדר הוא עדיין יער. באזורים אחרים בארץ השטחים הפתוחים מתמעטים והולכים. כל בור מים וכל גת עתיקה הם בחזקת "אימייל" שנשלח אלינו מן העבר. אם חלילה "נמחק" אותו מהנוף, יפסידו הדורות הבאים. תישלל מהם האפשרות להתבונן, להתרשם ולספוג את הקשר הישיר לפני הארץ, שעדיין לא התכסו בבטון ובזפת.

 

 

במסגרת שנת הבר-מצווה בטל-אל, הכינו חתני הבר-מצווה והוריהם "סינגל" יפה, משולט ומסומן היטב, על המדרון היורד לואדי שבמרכז היישוב. השביל מיועד אמנם לרוכבי אופניים, אך גם למטיילים ברגל לאורכו, במיוחד בשעות שלפני השקיעה, מזומנת חוויה נעימה מההליכה בין האורנים. והנה, השביל מסתיים במקום בו נמצאת גת עתיקה, חצובה בסלע הגיר הקשה. סביר להניח שהגתות שהשתמרו באזור הן מהתקופה הביזנטית (324 - 638 לספירה). הגת כוללת משטח דריכה מרובע, החצוב בסלע, שגודלו 208 X 208 סנטימטרים. הענבים נבצרו מכרמים שנמצאו אז בקרבת המקום והונחו על המשטח. על האשכולות דרכו ברגליים יחפות כדי למנוע את ניפוץ הגרעינים העלולים להעניק לתירוש טעם מר. הכורמים רחצו את רגליהם לפני הדריכה, אך לא שטפו את הענבים. הדורך צעד או רץ ריצה קלה במקום. משך הדריכה על 80 - 100 קילוגרם ענבים - 45 דקות בקירוב. לאחר הדריכה הראשונית נותרת במשטח עיסה של ענבים רמוסים וזגים (החרצנים של הענב) ובהם כמות תירוש רבה. הדורך מכנס את כל העיסה לערימה בעזרת מטאטא קטן. כיום נוהגים לשים את העיסה בשק ולסחוט את התירוש על ידי הפעלת לחץ נוסף-קורת עץ, אבנים גדולות או שנים מן הכורמים, שידרכו על השק. על הענבים פיזרו אדמת חוואר לבנה-צהובה, המכילה חומרים המשפרים את טעמו וצבעו של היין. היין תסס בכדים גדולים. התירוש, מיץ הענבים לפני שתסס, זרם אל בור האיסוף, שקוטר פתחו המעוגל הוא 85 סנטימטרים. צורת הבור היא פעמונית - כלומר הפתח קטן והבור הולך ומתרחב עד לקרקעית. נראה שהבור היה עמוק למדי והטיח על קירותיו נותר עד היום. המשקעים מן התירוש שקעו בתחתית הבור וכיום התחתית מלאה באבנים ועפר שהצטברו עם השנים.

 

 

בראשית התקופה הביזנטית היה  הגליל ההררי מיושב ברובו יהודים. אולם במישור החוף הצפוני ובעיר עכו גרו נכרים והאזור שבין עכו לאכזיב נחשב מבחינת ההלכה לחוץ-לארץ, כאזור שאינו חלק מארץ-ישראל מבחינה יהודית. ככלל, הגליל התחתון היה מיושב יותר מהגליל העליון ושני המרכזים העירוניים המנהליים הגדולים בצפון הארץ, שבהם היה יישוב יהודי גדול, היו ציפורי וטבריה. ריכוז יהודי גדול היה בעיקר בגליל המזרחי ובגולן ועל כך מעידים בתי הכנסת שנמצאו. הגידול המרכזי היה הזית ומספרם הרב של בתי הבד מן התקופה מלמד על שטחי הגידול הנרחבים. גידול הגפן היה גם חשוב ביותר ועל כך מעידות הגתות שנמצאו וביניהן הגת שבקצה ה"סינגל". שמן ויין הועברו בנאדות ובכדים למרחקים ניכרים בארץ ויוצאו לחוץ לארץ. התקופה הביזנטית הסתיימה עם הכיבוש המוסלמי. שתיית יין אסורה על המוסלמים ולאחר הכיבוש נעקרו כרמי הגפנים וכרמי זיתים ניטעו במקומם. שתיית היין אסורה גם על הדרוזים, שהתיישבו במרחב במאות ה- 16 וה-17. אולם גפנים שימשו כעצי פרי והענבים נאכלו טריים או מיובשים (צימוקים). הענבים היו גם מקור מרכזי לסוכר ושימשו גם לייצור דבש ענבים. ליין הייתה חשיבות רבה בפולחן היהודי ובבית המקדש. הדגן, התירוש והיצהר מתארים בתנ"ך את טובה של הארץ ושתיית היין מפרי הכרם הנטוע היא אחת הברכות לחיי שלום ושלווה. הנביא עמוס (פרק ט)צייר את שובו של עם ישראל לארץ-ישראל בעתיד זוהר ושליו, שבו ישב העם על אדמתו, יעבד אותה, ישתה את היין מן הכרמים שנטע ויישאר עליה לנצח:

 

יג הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם-יְהוָה, וְנִגַּשׁ חוֹרֵשׁ בַּקֹּצֵר, וְדֹרֵךְ עֲנָבִים בְּמֹשֵׁךְ הַזָּרַע; וְהִטִּיפוּ הֶהָרִים עָסִיס, וְכָל-הַגְּבָעוֹת תִּתְמוֹגַגְנָה.  יד וְשַׁבְתִּי, אֶת-שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל, וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת וְיָשָׁבוּ, וְנָטְעוּ כְרָמִים וְשָׁתוּ אֶת-יֵינָם; וְעָשׂוּ גַנּוֹת, וְאָכְלוּ אֶת-פְּרִיהֶם.  טו וּנְטַעְתִּים, עַל-אַדְמָתָם; וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד, מֵעַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם--אָמַר, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.

 

מקורות

עלי זגייר, כפר ירכא וסביבתו (1993)

רות פלג (עורכת), צפון הארץ, יד יצחק בן צבי, ירושלים (1999)

 

 


לכל הגולשים ביומן "אומרים שהיה פה שמח"

 

שנה טובה ומבורכת

 

שנה של שמירה ותיעוד ההיסטוריה שלנו

 

אסתי סלע / מורן

2.9.10

 

 

                                               

                                              
              
 

 

1900 צפיות
פורסם ב- 11/09/2010 ,בשעה 13:24:49
להוסיף תגובה אין תגובות לרשומה זאת קישור ישיר לקטע בית

כל היומנים

sun - לשירות חברות הסטארט אפ בצפון אומרים שהיה פה אמנים ויוצרים אני ואתה נשנה את הגינה אנשי הגשם אתר צומח גבוהה יותר, מהירה יותר, חזקה יותר גן קיימות הבית הפתוח הופכים את בקעת בית הכרם לעמק תפארת החינוך - הלב הפועם של משגב הכל נוער המלאכים של כלבלאב העשרה ואומנויות הקומפוסטר כחיית מחמד התנדבות...זה אנחנו ויקי משגב זבל זבל תפריד זכויות בעלי חיים זריקת בריאות חיים בקהילה טיולים ומסעות יד ביד בגליל יד על הדופק - דיווחי משטרה וביטחון יומן המועצה יומן ספורט יומן רכזי טיולים יער האופניים והקהילה יש עבודה ישוב לדורות לא רק לנשים לחיים ארוכים מבקרים במשגב מדברים אמונה מדיה חברתית מועדון רוטרי משגב מוקד 107 מזכירי/ות ישובים מיומני הספרנית משגב קולטת משומשהו נוער ראס אל עין עד-כאן העתון המקוון של משגב עוד מעט 30 עושים עסקים על הדרך פורום מנהלני חינוך פתווו-ח צעירי משגב קבוצת YAD קול ההתחלות קונים - כאן קורס ועדים קיימות וסביבה קליק שביל סובב משגב שבילים ברגל תיירות במשגב תרבות