דבר העורך

 

אתם מוזמנים לשלוח אלי סיפורים יישוביים ואישיים, סיפורי הקמה, התמודדות והתבססות, אודות אתרי הנצחה, "מושגים גליליים" בתחום המועצה וכמובן, תמונות מחיי האזור מלוות בהסבר , תאריך ושם הצלם  ו/או ליצור עימי  קשר לראיון אישי.

מנהלי היומן

אלבום תמונות rss
מלאו כאן את כתובת ה-Email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן היומן שלי.
הצטרף הסר

לינקים

רשומות אחרונות

ארכיון

אלבום תמונות

Loading
 

אומרים שהיה פה

סיפורים מתולדות משגב

אנדרטה לזכר השומר ישראל בן זאב בטיילת הר שכניה
10/08/2010 15:57:00

בס"ד

 

לתושבי הר שכניה ומוא"ז משגב היקרים,

אני מתוודעת אליכם ואל המקום היפה שאתם מתגוררים בו על רקע טרגדיה משפחתית רבת שנים. סבי ישראל בן זאב נרצח והוסתר במערה שנמצאת בהר שבו אתם גרים.

אתמול, יום שני ל' באב, חנכנו אנדרטה ומצפור לזכרו על הטיילת.

אני מבקשת להודות לכם בשם ביתו , שהיא אמי, שולמית, ובשם כל בני המשפחה, על האפשרות להנציח את זכרו.

אנו מקווים שתיהנו מהמקום כפינת מנוחה, התרעננות והתחברות למורשת.

 

שלכם

שרה לדרמן

 

שרה לדרמן  נושאת את דבריה בטכס חנוכת האנדרטה

 

 

 

 

 

 

 

 

דבריה של שרה לדרמן שהוקראו בטכס

 

ברצוני לחזור איתכם 72 שנים לאחור. הימים הם ימי חודש אב שנת תרצ"ח (אוגוסט 1938), ימי מאורעות דמים בארץ ישראל. פורעים ערבים מאיימים על חייהם ושלומם של היהודים בישוב המתחדש ובדרכים.

 

בעמק היפיפייה  הנשקף מולכם, בבית הקיצוני של שכונת סביניה (הידועה כיום בשמה, קרית ביאליק שבמפרץ חיפה), מצפים זאב בן ה- 9, אחותו שולמית בת ה-5 ביחד עם אמם, רבקה, לשובו של אביהם, ישראל, מעבודתו. זאב ושולמית יודעים שאביהם עובד בעבודה רגישה ומסוכנת, אביהם שומר על אדמות עמק זבולון- שומר קק"ל. תפקידו למנוע את השתלטות הערבים על אדמות יהודים וכן תפקידו לגאול אדמות של ערבים שמתגוררים בעמק זבולון. בזמנו הפנוי, נוהג אביהם להכשיר את צעירי הקריות ולאמנם בנשק חם.

 

זאב ושולמית הקטנים מאוד גאים באביהם, ישראל, שנודע כשומר נועז ומעולה ושמעו הגיע עד דמשק שבסוריה! אביהם שולט בשפה הערבית על בוריה, מכיר היטב את שכניו הערבים ואת אורחות חייהם ורבים מהם נמנים על ידידיו.  לראשו חובש כפיה ועכאל, על גופו עוטה עבאיה, לרגליו נועל תמיד מגפי עור והוא רכוב על סוסתו האצילה; אביהם ידוע בפי כל בכינויו "אבו דיב" על שם בנו הבכור, זאב.

 

אך הערב, בושש אביהם לחזור הביתה. יריות נשמעות מכל עבר ופחד ואימה אוחזים בילדים הקטנים. זאב ושולמית יודעים כי היריות- מקורן בשכניהם הערבים. זאב ושולמית יודעים כי לפני מספר ימים מסר אביהם את סוסתו לאחד מידידיו, שומר בדואי, ומשבושש השומר להחזיר את הסוסה, נטל אביהם את מקלו והלך לכפרו של השומר, כפר דאמון.

 

הימים עברו אך אביהם עדיין לא שב, ואמם, רבקה, נותרה עגונה וזאב ושולמית הקטנים הפכו ליתומים. המשפחה כולה, חזרה למקורותיה- למושבה פתח תקוה, לחיק משפחת האם האוהבת והתומכת- משפחת ברגמן העגונה והיתומים הקטנים ידעו שנים קשות ומרות של דוחק סבל ומחסור.

 

למרות חלוף השנים, תמיד המשיכו זאב ושולמית הקטנים להאמין, לקוות ולייחל כי יום אחד יפתח אביהם את דלת ביתם, יחזור למשפחתו האהובה וירעיף עליהם את אהבתו. אך הימים עברו והילדים הקטנים כבר גדלו וכל אחד מהם בנה את ביתו והקים משפחה משלו.

 

סמוך למותה של האם רבקה, על ערש דווי ציוותה האם על בנה זאב, לנסות ולהביא את עצמות אביו לקבר ישראל. במשך שנים ארוכות, הקדיש זאב את חייו, ביחד עם בני משפחה וידידים כדי לפענח את התעלומה.

 

לאחר חקירה מאומצת וממושכת של זאב, בסיועו של גיורא זייד (בנו של השומר האגדי, אלכסנדר זייד), ועל פי עדותם של נג'יב זיידן ואיברהים אבו- דאוף פוענחה התעלומה. התברר כי האב ישראל עונה ונרצח על ידי 3 בדואים ברברים שבחרו לעולל מעשה רצח מתועב זה כ"כרטיס כניסה" לכנופיה.

 

בא' בניסן התש"ן (27.3.1990) נמצאו עצמותיו קבורות תחת גל אבנים במערת שכניה, שכונתה בפי תושבי הסביבה "ביר אל יהוד" (בור היהודי). בבדיקה פתולוגית הוכח כי אלו הן עצמותיו של ישראל. בכ' אייר התש"ן (15.5.1990) מילא זאב את בקשתה האחרונה של אמו והביא את אביו, ישראל לויפר הי"ד, לקבורה בסמוך לקבר רעייתו המנוחה בבית הקברות "סגולה" שבפתח תקוה.

 

גם לאחר קבורתו של ישראל, המשיך דודי זאב ז"ל במאבקו להנצחתו של אביו ולצערי, לא זכה להיות נוכח כאן עמנו.  במעמד מרגש זה, אנו רואים חשיבות עליונה לספר ולהנציח את פועלו וערכיו של סבא ישראל, שהיו נר לרגליו.  אהבתו העזה לארץ ישראל הקדושה, לאדמת המולדת האהובה, לעם ישראל- הערכים אשר זרמו בעורקיו, הנחו אותו כל חייו, הערכים אותם הנחיל לילדיו והערכים אשר מסר את נפשו למענם. למרות שסבא ישראל כבר אינו בין החיים, רוחו וערכיו עדיין מהדהדים וממשיכים לפעום בקול רם וברור בליבנו ובנפשנו וברצוננו להנחילם גם לדורות הבאים.

 

 

 

הבת שולמית והנכדה שרה בעת הסרת הלוט מהאנדרטה

 

 

היום ערב ראש חודש אלול- חודש בו שערי שמיים פתוחים לתפילה ולקול זעקתם של ישראל, ומתוך הזדהות וכאב עמוקים עם משפחות השבויים והנעדרים, ברצוננו לשאת תפילה לאבינו שבשמיים לשלומם ולשובם של השבויים והנעדרים שישובו במהרה למשפחותיהם בריאים ושלמים בגופם וברוחם.

 

לסיום, ברצוננו להודות לידיד נפש של המשפחה, עו"ד מנשה וחניש, שפעל רבות בתיאום עם הקרן הקיימת להנצחת סבא ישראל ז"ל. 

כמו כן, ברצוננו להודות לאנשי הקק"ל שחשנו את הזדהותם עם רגשות המשפחה, ועשו כל שביכולתם להביא לסגירת מעגל במעמד המכובד והמרגש הזה ולהנצחתו של סבא ישראל ז"ל: זאב קדם, אנדי מיכלזון, עמרי בונה, פנינה צייזלר, מיכאל ויינברגר,שי דורא מיכאל שיידלוביץ וניסן אריה.

תודה לכל מי שהיה שותף להרמת הערב.

ואחרונים, תודה לכל מי שהגיע למעמד זה מקרוב ומרחוק כדי לכבד את זכרו של סבא.

 

 

 

 

 

1378 צפיות
פורסם ב- 10/08/2010 ,בשעה 15:57:00
להוסיף תגובה 2 תגובות קישור ישיר לקטע בית
תגובה אחרונה ב-14/08/2010 11:20:20 מאת דינה פאר

כל היומנים

sun - לשירות חברות הסטארט אפ בצפון אומרים שהיה פה אמנים ויוצרים אני ואתה נשנה את הגינה אנשי הגשם אתר צומח גבוהה יותר, מהירה יותר, חזקה יותר גן קיימות הבית הפתוח הופכים את בקעת בית הכרם לעמק תפארת החינוך - הלב הפועם של משגב הכל נוער המלאכים של כלבלאב העשרה ואומנויות הקומפוסטר כחיית מחמד התנדבות...זה אנחנו ויקי משגב זבל זבל תפריד זכויות בעלי חיים זריקת בריאות חיים בקהילה טיולים ומסעות יד ביד בגליל יד על הדופק - דיווחי משטרה וביטחון יומן המועצה יומן ספורט יומן רכזי טיולים יער האופניים והקהילה יש עבודה ישוב לדורות לא רק לנשים לחיים ארוכים מבקרים במשגב מדברים אמונה מדיה חברתית מועדון רוטרי משגב מוקד 107 מזכירי/ות ישובים מיומני הספרנית משגב קולטת משומשהו נוער ראס אל עין עד-כאן העתון המקוון של משגב עוד מעט 30 עושים עסקים על הדרך פורום מנהלני חינוך פתווו-ח צעירי משגב קבוצת YAD קול ההתחלות קונים - כאן קורס ועדים קיימות וסביבה קליק שביל סובב משגב שבילים ברגל תיירות במשגב תרבות