http://www.facebook.com/pages/%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%A6%D7%94-%D7%90%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%A9%D7%92%D7%91/190731637642996 שבילים ברשת

יומן המועצה

נושאים על הפרק - משולחן המועצה

כלכלה מוניציפאלית (מ)איפה הכסף - הגרסה מקומית

בגיליונות האחרונים של א-לה גוש מתפרסם טור של חבר מליאה והנהלת המועצה התוקף את התנהלות המועצה. אולי סנונית ראשונה לשנת הבחירות לרשויות המקומיות, שיתקיימו בסוף אוקטובר 18.

בכל אופן, לחלק מהדברים אני מבקש להתייחס.

 

משגב היא מועצה טובה מאוד בכל קנה מידה מדיד ובר השוואה וגם מבחינת התחושה של מי שעובד מולה או נעזר בשירותיה. רמת הניהול, ההשקעה, האכפתיות, השקיפות, תודעת השירות והמסירות בולטת וניכרת בעשיה. בכל מדד שאנו נבחנים בו משגב נכללת בצמרת הישראלית, ויעידו על כך דוחות הביקורת והפרסים השונים בהם אנו זוכים.

 

אם הכל טוב, מה בכל זאת?

 

אז זהו, יש גם נושאים שצריך לשפר. מי שעושה גם טועה. הנהגנו תרבות של פתיחות לביקורת ומשוב, ואקדיש את אחד הטורים הבאים לסקור את הביקורות שנערכות במועצה.

 

והאם באמת רע במשגב כפי שהכותב מצייר?  

ואם כל כך רע, מדוע הוא ממשיך להיות חבר בהנהלת המועצה ושותף לכל ההחלטות?

 

כאמור, במבט על, טוב ואפילו טוב מאוד. מערכת החינוך שלנו מהטובות בארץ, אנו מצטיינים ומהמובילים בארץ בנושאי איכות הסביבה ומיחזור, ולאחרונה מובילים גם כנס ארצי בנושא כפריות מקיימת. 

המועצה צומחת ומתפתחת בקצב מהגבוהים שיש. אנו בונים מבני ציבור בהיקף חסר תקדים ובהשקעות ענק: עד כה השקענו בתכנית החומש הראשונה 75 מיליון ₪, ואנו עומדים בפני תכנית החומש השנייה.

 

האם משגב מועצה עשירה?

 

לפני כן צריך לשאול מהי רשות עשירה, ומהיכן מגיעות הכנסות הרשויות.

 

בחלק מתפקידיי, אני מכהן כיו"ר ועדת הכלכלה של מרכז המועצות האזוריות. אני עוסק בכל נושא כלכלי במרחב הכפרי, כולל השוואות בין רשויות, וחשיבה על הגדרות מהי יכולת כלכלית של רשות. זה נושא מורכב ועתיר נתונים, שלא ניתן להתייחס אליו בהשוואה פשטנית של הכנסות כאלו או אחרות. בהמשך אקדיש את אחד הטורים לדיון בנושא כלכלה מוניציפאלית.

 

אבל בינתיים- 60 שניות על כלכלה מוניציפאלית:

 

הכנסות רשויות מקומיות מגיעות משני מקורות עיקריים: מיסי ארנונה על נכסים בתחום הרשות, והעברות מהממשלה עבור שירותים שהרשות חייבת לתת על פי חוק (לדוגמה חינוך). 

מיסי הארנונה מתחלקים לשניים: ארנונה משטחי המגורים שכולנו משלמים, וארנונה משטחים עסקיים (מסחר, תעשיה, חקלאות ועוד). רשויות שואפות להגדיל את שטחי העסקים בתחומן לטובת שתי מטרות: הגדלת ההכנסות מארנונה, ויצירת מקומות תעסוקה. משגב מצטיינת בכך: בפארק בר לב מתווספים כיום מאות אלפי מ"ר של תעשיה, כולל הייטק, שצפויים לשלש (פי 3) את הכנסות הארנונה מהפארק בשנים הקרובות, ולהוסיף אלפי מקומות עבודה.

 

האם רשויות הן מנהלות עסקים טובות?

 

רשויות הן גופים ציבוריים שפועלות עם כסף ציבורי, כסף של הציבור, ומחויבות במשנה אחריות וזהירות. מטרתו של הכסף שניהולו מופקד בידינו היא לשפר את השירותים לתושבים. לא לסכן את הכסף בניסיון להרוויח יותר. את זה יש להשאיר למגזר הפרטי.

מעבר לכך, בשל העובדה שזה כסף ציבורי, הממשלה מטילה מגבלות ובקרה הדוקה על השימוש בכספי הציבור.

כל מי שאי פעם היה בעסקים יודע היטב כי יצירת עסק מחייבת קודם כל להשקיע כסף, הרבה כסף, ורק אחרי זמן אולי רואים את הפירות, התשואה והרווחים, וכמובן שלא כל השקעה מצליחה.

 

מהי לקיחת סיכון במגזר הציבורי?

 

ככלל המגזר הציבורי איננו מנהל עסקים טוב, ולכן לקיחת סיכון צריכה להיות מוגבלת למקומות בהם התועלת הצפויה לציבור גבוהה והזיקה לליבת העיסוק של הרשות חזקה. אתן שתי דוגמאות אותן החברה הכלכלית למשגב עשתה והצליחה:

 

לוטם:

מסיבות שונות לוטם חתמה בשנת 2006 הסכם עם קבלן לביצוע הרחבה בת 88 יח"ד, כאשר הקבלן מתכנן, משווק, מפתח את התשתיות ובונה את הבתים. לאחר זמן מה היחסים בין הקבלן לישוב עלו על שרטון. משפחות שרכשו מגרשים לא יכלו לעבור מאחר שהתשתיות לא הושלמו, והשיווק נתקע בשל ביקוש מאוד נמוך. בשלב זה התערבנו (זה היה בתחילת דרכי כראש מועצה) והחלטנו שהמועצה, באמצעות החכ"ל תקח את הסיכון. וכך היה. לאחר מו"מ ארוך רכשנו מהקבלן את כל ההרחבה (למעט בניית הבתים), החכ"ל לקחה הלוואה של כ- 8 מיליון ₪ (בערבות המועצה), כשהתכנית הייתה להחזיר אותה עם שווק המגרשים בהרחבה. אלה היו ימים של ביקוש נמוך במשגב, ולא ידענו האם נצליח לעמוד בקצב הקליטה כך שנוכל להחזיר את ההלוואה. עשינו מאמצי שווק רבים ובסופו של דבר הצלחנו. למעשה העמדנו את לוטם בחזרה על התנהלות יישובית נכונה.

 

תשתיות ציבוריות בישובים:

בשל תקנות מהממשלה אין כיום יזמים לפיתוח תשתיות ציבוריות בישובים.  גם יזמים שעבדו עד לאחרונה באזור יוצאים מהפרויקטים הללו, כאשר בחלק מהמקרים הישובים נפגעים מאוד (לדוגמה אבטליון וצורית). האסטרטגיה של משגב קוראת לצמיחה עקבית, וללא יכולת פיתוח תשתיות ציבוריות לא ניתן לבצע הרחבות. כאן הכנסנו את החכ"ל לתמונה, והוספנו לה את האחריות לביצוע התשתיות הציבוריות.

בכל פרויקט שכזה נמצא סיכון מסויים. עד היום החכ"ל בצעה מעל 40 פרויקטים ומעל 1,000 מגרשים, ורק בשלושה פרויקטים היו תקלות. תקלות כאלו היו מפילות ישוב במידה וישוב היה לוקח את הסיכון עליו. הסגל המקצועי בחכ"ל יודע לנהל את הסיכונים הללו כך שהתושבים לא יפגעו. חכ"ל משגב משמשת כמודל ודוגמה ליתר המועצות בארץ כיצד פועלים לטובת הרחבות המועצות.

 

האם אנו מסתפקים במה שיש?

 

ממש לא. בימים אלו החכ"ל עוסקת ביזום מבנה בריאות חדש במשגב, שירחיב את המקום לקופות החולים ולשירותי בריאות נוספים במשגב. זהו פרויקט גדול של עשרות מיליוני ₪, שהחכ"ל יבצע לאחר שתאושר התכנית העסקית.

 

בהתאם ליעדי המועצה השנה הקמתי צוות התייעצות בנושאי כלכלה במשגב ובאזור. התכנסנו לסיעור מוחות, ובין היתר עלו הנקודות הבאות: הרחבת אזורי התעסוקה, בחינת היתרון היחסי של האזור, הכנת מקבצי דיור בר-השגה, קשר לאקדמיה, בני משגב שמצליחים בעסקים, תעסוקה ישובית, מינוף הקשר עם השכנים, ועוד. אנו נמשיך ונבחן את הרעיונות הללו, ועוד רעיונות שיעלו בהמשך.

 

סיכום

 

ביקורת היא כלי טוב לשיפור, והתרבות שהנהגנו במשגב פתוחה ומזמינה ביקורת. אבל חשוב לבסס אותה על נתונים, ולשמור על רצינות ועל יושר אינטלקטואלי מול הקוראים. 

 

ההתנהלות הכלכלית של משגב היא מהטובות שיש, כמו גם הרצינות ואיכות השירותים ביתר הנושאים. צריך לזכור שאנחנו מועצה אזורית הפרושה על שטחים רחבים, דבר המהווה אתגר בשל המרחקים הגדולים ומידותיהם הקטנות של הישובים.

חשוב לזכור שאנחנו מנהלים כסף ציבורי, ולכן יש לפעול בזהירות ובנאמנות, וכאשר אנו לוקחים סיכון, אנו מוודאים שהוא עומד במטרות המועצה.

חשוב להיזהר מגירעונות, שמשמעותם הלוואה מהדור הבא וחיים על חשבונו. 

 

בטורים הבאים אכתוב על תרבות הביקורת במועצה ועל כלכלה מוניציפאלית. מוזמנים לעקוב ולקרוא. אשמח לקבל תגובות אלי במייל, בפייסבוק, בטלפון או דרך אתר המועצה.

 

 

1080 צפיות
תגובה אחרונה ב-22/10/2017 13:41:23 מאת רון שני