http://www.facebook.com/pages/%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%A6%D7%94-%D7%90%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%A9%D7%92%D7%91/190731637642996 שבילים ברשת

יומן המועצה

נושאים על הפרק - משולחן המועצה

היסטורית הגבולות של משגב

בשנת 1982 הוקמה המועצה האזורית משגב, וככל רשות מקומית בישראל, נקבעו לה גבולות שיפוט, המבטאים את שטח המשילות והאחריות של הרשות. 

כיתר המועצות האזוריות בארץ, שטח השיפוט של משגב כולל את רוב השטחים הפתוחים במרכז הגליל, וביניהם היערות, שמורות הטבע והגנים הלאומיים, נחלים ושטחים חקלאיים, וכמובן שטחי הישובים. בהקמת משגב נכללו בתחומה שטחים שלא היו בשיפוט של רשויות אחרות ("שטח גלילי").

ראוי לציין כי שטחי שיפוט אינם נוגעים לבעלות וככל שמדובר בשטחים פתוחים - גם לא למקור הכנסה. להיפך - תחזוקת השטחים הפתוחים והאכיפה בהם כרוכים בהוצאה ומהווים שרות שהמועצות האזוריות מספקות לכלל הציבור.
30 רשויות גובלות בנו, לחלקן גבול ארוך ומפותל, ולחלקן קטע קצר משותף. עם כולן אנו משתדלים לטפח שכנות טובה תוך הבנה של צורכיהן וראייה אזורית. עם זאת, אנו עומדים על צורכי ישובי משגב, ומייצגים ועומדים על הצרכים הללו.

במהלך השנים האחרונות החלו רשויות שכנות רבות לדרוש להעביר לשיפוטן שטחים הנמצאים כיום בתחום משגב. חלק מהבקשות מנומקות בצרכים תכנוניים כמו צורך בבניית שכונות מגורים, שטח למתקני ציבור כמו בתי ספר, בתי עלמין וכד', כאשר אין להן שטח פנוי בתחומן ואז אנו נענים בחיוב וממליצים על העברת השטחים.

 

לעומת הגישה שלנו, להכיר, להבין את הצרכים של שכנינו ולהיענות ככל שאנו יכולים, אני רואה לעיתים גישה מתעלמת וחד צדדית מכוון השכנים: הם לא טורחים להבין ולהכיר בצרכים של ישובי משגב, ובמקרים לא מעטים הם מגישים בקשות המתעלמות לחלוטין מהישובים במשגב ואז אנו, כמובן, מתנגדים.

 

אנו מנתחים כל בקשה לשינוי גבולות לגופה, תוך הצבת צורכי הישובים במשגב וצורכי הרשויות השכנות לנגד עינינו. כאשר אנו מגיעים למסקנה שהבקשה לא מוצדקת, ועלינו להתנגד לה, מתחיל תהליך לא פשוט, שחלקו ענייני וכולל ניתוחים גיאוגרפיים ודמוגרפיים של האזור בכלל ונשוא הבקשה בפרט, חלקו היסטורי ומשפטי, וחלקו פוליטי. עלינו לשכנע בתחילה את משרד הפנים בעמדתנו, ברובדי ההנהלה השונים במשרד: מהפקידות הבכירה ועד לשר, ולהמשיך בפעולה  עם משרדי הממשלה האחרים שקשורים לנושא, וכדוגמה משרד התחבורה - כאשר יש נגיעה למערכת כבישים, משרד הבריאות - כאשר יש קשר למקורות מים, קק"ל, רט"ג והחברה להגנת הטבע - כאשר יש קשר ליערות ושמורות טבע, רשות הניקוז - כאשר יש קשר לנחלים, משרד הביטחון בכל הקשור למתקנים הביטחוניים באזור המועצה, משרד החקלאות בנושא אדמות חקלאיות, וכן נעזרים באקדמיה וחוקרים בתחום כדי לבסס את העמדה שלנו גם ברמה מחקרית ואקדמאית, ועוד גופים רבים אחרים.

 

זו מלאכה מורכבת ועדינה, בה אנו מציגים את עמדתנו באופן חיובי תוך הצגת אפשרויות שונות לפתרון הבעיות שמעלות הבקשות, לא רק באמצעות העברת שטחים.


כמה בקשות לשינוי גבולות מהשנים האחרונות:

 

ביר אל מכסור:

המועצה המקומית ביר אל מכסור ביקשה להעביר שטח של כמה מאות דונמים ממשגב אליהם, שטח בו גרים תושבים שיש להם זיקה משפחתית וזיקה לשירותים לכפר. נענינו לבקשה, ושר הפנים החליט להעביר את שכונות ואעבדה וחסנייה לביר אל מכסור.

 

עראבה סיבוב ראשון:

עראבה פנו בבקשה להעביר שטחים לבניית בתי ספר וכן להקמת בית עלמין. בדקנו וראינו שאכן הם צריכים את השטחים הללו. מה עוד שהגבול הדרומי בין משגב לעראבה משונן, ולכן המלצנו להחליק את הגבול. שר הפנים נענה חלקית לבקשת עראבה והעביר להם שטחים מדרום.

 

עראבה סיבוב שני:

למרות שקיבלו שטחים בדרום העיר, עראבה פנו לאחרונה וביקשו עוד שטח במסגרת הכנת תוכנית מתאר מעודכנת לעיר. לאחר בחינת התוכניות הסכמנו ככל שמדובר בשטחים לבניה ומגורים. אבל לא הסכמנו לבקשת עראבה לקבל שטח נרחב ביותר המשתרע בין הררית לאבטליון ושמיועד להיות שטח ירוק. זאת משום שחשוב לייצר חיץ בין ישוב עירוני גדול לבין הישובים הכפריים הקטנים. נושא זה לא נסגר וסביר שנאלץ להכנס לעימות.

 

כאוכב, סיפור בהמשכים:

בשנים האחרונות כאוכב ביקשו שלוש פעמים העברת שטחים ממשגב אליהם. מדובר בשטח שאחרי תחנת הדלק שיועד לבית הספר החדש ולשטח מסחרי. נענינו לכך, ובית הספר כבר נבנה. הבקשה השלישית היתה לכוון יודפת ומעיינות אבליים. כאן שר הפנים, בהמלצת ועדת הגבולות, החליט על פשרה בה מעיינות אבליים עברו לשטח כאוכב, אבל השטחים החקלאיים הפתוחים נשארו במשגב.

 

דיר אל אסד:

המועצה המקומית דיר אל אסד מבקשים שטחים בסמוך ללבון בנימוק שהם שייכים לתושבי דיר אל אסד. מאחר ומדובר בשטחים חקלאיים ובשטחים פתוחים עמדתנו היא שהם צריכים להשאר במשגב. הבעלות של השטחים לא משתנה, ובעליהם יכולים לעבד אותם ככל שיחפצו וללא מגבלות.

 

מג'ד אל כרום:

המועצה המקומית מג'ד אל כרום מבקשים שטחים במספר מקומות: שטח בסמוך לפארק תעשיות בר-לב, ושטח בסמוך לכביש ההולך למחנה הצבאי מצפון לצומת גילון. בשיחות עם המועצה הבענו נכונות לגבי השטחים בחלק הצפוני המיועדים לבנייה והרחבת הישוב, אך הבענו הסתייגות לגבי השטחים הסמוכים לבר-לב, המיועדים להרחבה עתידית של אזור התעשייה.

 

סח'נין סיבוב ראשון ושני:

בתחילת שנות האלפיים סח'נין הגישו בקשה להעביר שטח של כ- 8,000 דונם ממשגב אליהם. לאחר דיונים רבים ועדת הגבולות שמונתה אז המליצה להעביר לסח'נין שטח של כ- 1,700 דונם. משגב אז הסכימה, אבל סח'נין דחו את ההמלצה.

לאחר לחצים רבים של סח'נין, לאחר כעשר שנים שר הפנים מינה ועדת גבולות שניה, שחזרה ודנה, והגיעה להמלצה דומה. לפני כשנה שר הפנים אימץ את ההמלצה, שקבעה את הגבול בין סח'נין למשגב בכביש 805 עוקף סח'נין בצפון.

 

סח'נין סיבוב שלישי:

לאחרונה נודע לנו שבמסגרת הכנת תוכנית מתאר לסח'נין, העיר דורשת לשנות את תוואי כביש 805 כך שבמקום להתחבר לצומת תרדיון, ימשיך ויעבור בכניסה ליובלים ויתחבר בצומת יובלים. עמדתנו היא שזה תוואי גרוע ליובלים ולתרדיון, ולכן לא נסכים לו, ונעשה הכל שהתוואי המאושר כיום יממומש, ולא התוואי המוצע החדש.

 

טמרה:

לעיר טמרה שטח שיפוט ענק - כ- 30,000 דונם. למרות זאת, טמרה דורשת להעביר כביש גישה דרומי-מזרחי שיעבור עשרות מטרים מהבתים במצפה אבי"ב. אין זה נכון תכנונית להעביר כביש רחב המשרת עיר של עשרות אלפי תושבים בצמידות לישוב כפרי קטן. מה עוד שיש לטמרה אפשרות לכביש דרומי שיעבור ממערב למצפה אבי"ב ויחבר אותם דרומה. אנחנו עושים כל מה שהחוק מאפשר להביא לתכנון שיתחשב במצפה אבי"ב.

 

ראמה:

סיבוב ראשון: שטחים על הר כמון הצמודים לישוב כמון - בסמוך לכמון ומעל הגן הלאומי צלמון היו שטחים ללא שיפוט ("שטח גלילי") אשר ראמה, כרמיאל ומשגב טענו שהם צריכים להיות אצלם. לאחר בדיקה, שר הפנים החליט לשייך את השטחים הללו למשגב.

סיבוב שני: המועצה בראמה מבקשת להעביר לשיפוטה שטחים חקלאיים מצפון לראס אל עין. אנו מגבשים בימים אלו את עמדתנו, שסביר שתאמר ששטחים חקלאיים צריכים להשאר בשיפוט המועצה האזורית.

 

עילבון:

עילבון, הנמצאת ממזרח למשגב ומתחת להררית, ביקשה להעביר לתחום השיפוט שלה שטחים במזרח בקעת בית נטופה, ומהצד המערבי של כביש 806, אזור המוגדר כשמורת נוף. עמדתנו היא שעל עילבון לנצל קודם את השטחים הנמצאים ממזרח לכביש 806 לפני שיחצו אותו ויהפכו אותו לכביש פנימי בתוך הכפר.

 

כפר מנדא:

למרות שכפר מנדא מרוחק יחסית מישובי משגב, ולו שטח גדול במערב בקעת בית נטופה, הם ביקשו שטחים הסמוכים לדמיידה, בנימוק ששטחים אלו נמצאים בבעלות תושבי כפר מנדא. התנגדנו לבקשתם מאחר והשטחים הם חקלאיים ולא מיועדים לפיתוח, הם רחוקים מאוד מכפר מנדא, וכל זכויות בעלי השטח נשמרות.

 

סיכום

כל בקשה לשינוי תחומי שיפוט המגיעה אלינו נבדקת לגופו של נושא. אנו בוחנים ומתחשבים בצרכים ובדרישות של שכנינו, ויעידו על כך ההסכמות אליהן אנו מצליחים להגיע בלא מעט מהמקרים. עם זאת, אנו עומדים על הצרכים והדרישות של ישובי משגב, ועושים הכל כדי להביא לתוצאה שתהיה מקובלת על הישובים והמועצה.

אנו עוסקים בנושאים רגישים וטעונים, וניגשים אליהם ברגישות ובנחישות המתבקשים. הנושאים הללו מעסיקים אותנו לא מעט, כולל פגישות רבות עם משרדי הממשלה והשכנים במטרה להגיע להבנות שיכבדו את כולם. כאשר יש נכונות מצד שכנינו להגיע לפשרה תמיד הצלחנו. אנחנו תמיד חותרים לגישור הזה. לא תמיד אני מרגיש בנכונות הזו אצל הצד השני.

 

 

 

 

 

 

573 צפיות