http://www.facebook.com/pages/%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%A6%D7%94-%D7%90%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%A9%D7%92%D7%91/190731637642996 שבילים ברשת

יומן המועצה

נושאים על הפרק - משולחן המועצה

ביום שלישי שעבר עשינו צעד ראשון במסע חשוב ומשמעותי ברמה ארצית. לאחר שנים בהם החילו את עקרונות המגזר העירוני בתכנון המרחב הכפרי, הצלחנו להשמיע קול אחר ולהדהד ולחבר את הקול הזה אל האוזניים הנכונות: לבטא את הייחודיות של התכנון הנדרש במרחב הכפרי, לשמור על צביונו המיוחד, ולא להפוך אותנו לפרוורים.


בשיח הזה ישבנו יחד, ביישוב המקסים מעלה צביה, שאירח את הכנס, בכירי התכנון ברשות מקרקעי ישראל ובוועדות התכנון – עם אנשי תכנון מכל הארץ, וניהלנו שיח פתוח, יצירתי, שובר מחיצות וטעון מחויבות.  


זו חוליה נוספת, ומשמעותית בהשלכותיה, בתהליך "ישוב לדורות" שאנו מוליכים מספר שנים. קדמו לה התכנון הכללי של תכנית "יישוב לדורות", שמאות מתושבי משגב לקחו בו חלק, וגיבוש 'המדריך להטמעת עקרונות הקיימות בתכנון ישובי משגב'. שני המסמכים הללו זוכים לשבחים רבים בקרב הגורמים המקצועיים ומעוררים ציפיות רבות בשטח.

בשנים האחרונות מרבים לדבר על עירוניות מתחדשת, ואכן רב האוכלוסייה בארץ מרוכזת בערים והנושא חשוב. אבל המגזר הכפרי (במועצות האזוריות) הוא שמחזיק ומתחזק את רב רובם של השטחים הפתוחים, הריאות הירוקות של  כולנו, והוא סובל מהתקפות חיצוניות רבות וניסיונות לכרסם במעמדו מכל הבחינות – כלכלית, פוליטית וסביבתית. תכנון נכון או שגוי יכול להרים או להפיל כל יישוב ובפרט יישוב קטן, צעיר שטרם פיתח חוסן ועצמאות.
מרחב כפרי וקיימות הולכים יד ביד. אנחנו רוצים לעצב ולהוביל את התכנון במרחב הכפרי לפי עקרונות הקיימות, לתת מקום למאפייניו המיוחדים של הכפר, ולאפשר לו להיות כפר ולא פרוור.

הכנס נועד להניף את דגל הכפריות המקיימת. היישובים הכפריים מבוססים על מרחב ציבורי, קהילתיות והתנדבות, על עידוד להליכה ומפגשים על השבילים, על השתלבות בטבע ובסביבה וכל אלו חייבים להילקח בחשבון בתכנון, לכל אורך שרשרת קבלת ההחלטות, ברמה המקצועית-תכנונית ואף הפוליטית. הכנס הפגיש מתכננים עם רגולטורים ויצר שיח פתוח ושונה. אני מקווה שהוא יביא לשינוי משמעותי בעולם התכנון ובמקומו של הכפר במדינת ישראל.

בתחילת הדרך לא היינו בטוחים כמה משתתפים ירצו להגיע לכנס העוסק בתכנון מקיים במרחב הכפרי. הופתענו ושמחנו כשהגיעו מעל 200 מתכננים, ראשי מועצות, פקידות בכירה בממשלה ובמועצות, ובעלי מקצוע מהמרחב הכפרי. 


מסתבר שקלענו לצורך אמיתי ומוחשי של המרחב הכפרי, וצמא רב של העוסקים בכך למישהו שיוביל וינהיג את השינוי הזה. רבים דיברו איתי בהתרגשות ובהערכה על היוזמה וההובלה שלנו, ובתקווה שנמשיך ונקדם את הנושא.


בכנס דיברנו על מהות הקיימות במרחב הכפרי, מהו תכנון מקיים, הקשר בין קהילה לתכנון, היחס של מוסדות התכנון במדינה למרחב הכפרי ועוד.


שמענו אמירות מאוד חשובות ממתכנן המחוז ומנציגי מינהל התכנון התומכים ביוזמה, ורוצים שהיא תמשיך. דבריהם הוסיפו רוח גבית ליוזמה שלנו.

חשוב לי להודות לכל מי שתרם ונרתם לכנס, לנירית סגל – דוברת המועצה וגלעד אוסטרובסקי- מנהל אגף קיימות שהגו ויזמו את הכנס, לד"ר דפנה בן ברוך שהיתה היועצת האקדמית, לשותפים: מרכז המועצות האזוריות, מפעם גליל מערבי, איגוד ערים איכות סביבה גליל מערבי, ויתר עובדי המועצה, ולספקים המקומיים, כולם ממשגב, שהעניקו מגע של קסם לכל הארוע.


ניתן להוריד את המדריך, ולקרוא יותר על הכפריות המקיימת באתר המועצה.


וכרגיל, אשמח לקבל הערות והתייחסויות אם במייל, בפייסבוק, או בבלוג "יומן מועצה".


רון 

 

 

2537 צפיות
תגובה אחרונה ב-02/11/2017 17:59:02 מאת ברוך קומפנו

תגובות

ברוך קומפנו - מנוף    02/11/2017 17:59:02  

ברכות על הכנס החשוב והמוצלח, כל עשייה מסוג זה חשובה להמשך הקיום האנושי באיכות חיים סבירה..

נקודה חשובה שלא קיבלה לדעתי התייחסות הולמת בכנס הינה מערכת היחסים וקשרי הגומלין בין אוכלוסיית משגב ופרנסיה לבין האוכלוסייה הערבית החולקת איתנו את החיים באזור.

לצערי משגב על תושביה אינה עושה מספיק כדי להכיל ולטפל במצב הרגיש הקיים כאן מזה עשרות שנים. אנחנו נוקטים צעדים של הסתגרות, בדלנות הנובעים מתרגום של חששות פחדים ודעות קדומות. איננו מודעים לתרבות עשירה ומגוונת המתגוררת בסמוך ובתוך. הנטייה שלנו להכליל ולפטור הכל דרך משקפיים בטחוניות אינה משרתת את האפשרות לשפר את איכות החיים של כל מי שחי בגליל.

צפירת ההרגעה נשמעה וחלק מהתושבים והפרנסים עדיין במקלט. מחוץ למקלט הסיכוי וההזדמנות גדולים לאין ערוך מהסיכון, הליכה של המועצה , יישוביה ותושביה לקראת השלמה וקבלה עשויה לפרוץ את חומות הנרטיבים וליצור קשרי גומלין והשפעות מיטיבות עם כלל האוכלוסייה בגליל באופן שיפתיע אותנו.

מה שעלינו לעשות בשלב המיידי הוא להתכנס לדיונים משותפים תושבים יהודים וערבים, להפיל מחיצות, להכיר את הנרטיב של השני, להפסיק, למרות הקושי,  את ה'אכלו לי שתו לי' ולשים על השולחן את חיי היומיום הפשוטים דרך מתן מענה לשאלה מה ניתן לעשות יחד כדי לשפר במקצת את איכות החיים.

אין הכוונה לסדר יום פוליטי חדש, אלא לחיי שכנות בו כל אחד מבין  שכדי לגרום לשינוי עליו לחיות את השינוי .

אם זה היה פשוט זה כבר היה קורה מעצמו, מדובר בשינוי משמעותי בקרב כלל האוכלוסייה הערבית והיהודית החיה באזור.

במקביל על הרשויות המקומיות כולן לשנות אג'נדה ולנהל את האזור יחד עבור כולנו. כי בעצם יש כאן עיר אחת המורכבת מרובעים המנוהלים בשיטות שונות ובהבדלים משמעותיים מבחינת מקצוענות, אתיקה, תרבות וערכים נלווים.

כך כשמתייחסים לכפריות מקיימת כדאי לזכור כי כחצי מערכי הקיימות הם ערכים חברתיים כגון: צדק, שיוויון, שיתוף, חלוקה הוגנת, חינוך ועוד ועוד.

הוסף תגובה לתגובה
788 צפיות
תגובה אחרונה ב-22/10/2017 13:41:23 מאת רון שני
74 צפיות
998 צפיות
2008 צפיות